עורך הדין יכול לעלות ללקוח מאות אלפים: המקרים שבהם הלקוח שילם על הטעות

עורך הדין יכול לעלות ללקוח מאות אלפים: המקרים שבהם הלקוח שילם על הטעות

התבטאויות בעליון הסתיימו ב-75 אלף שקל הוצאות, טעות בשנת עסקה השאירה רוכשת שנתיים בלי רישום, בית בגדרה נשאר מחוץ לטאבו 18 שנה ובעסקה אחרת עורך הדין פספס שורה של סימני אזהרה בדרך לעוקץ של 1.2 מיליון שקל. בדרך כלל שוכרים עורך דין כדי לצמצם סיכון, אבל עומס, אגו, חוסר התמחות, ניגוד עניינים או טיפול רשלני יכולים להפוך דווקא אותו למקור הנזק

עורך דין אמור לראות דברים שהלקוח מתקשה לראות. הוא מחזיק את הכסף בנאמנות, בודק את העסקה, מנהל את המועדים, מזהה סיכונים ומייצג את הלקוח מול הצד השני ובית המשפט. לכן הנזק שנוצר מטעות שלו צורב במיוחד. הלקוח משלם לבעל מקצוע כדי לקבל שכבת הגנה, ובמקרים מסוימים מגלה שהתקלה הגיעה דווקא מתוך אותה שכבת הגנה.

הטריגר מגיע מפסק דין שניתן עכשיו בבית המשפט העליון. עו"ד גלעד וקסלמן, מנהל משותף של מחלקת הליטיגציה במשרד הרצוג, ייצג את אליה כהנא ושתי חברות שבבעלותו בערעור מס. העליון דחה את הערעור וחייב את המערערים ב-75 אלף שקל הוצאות, כשהשופט יחיאל כשר קבע שחלק מהטענות כלפי שופטת המחוזי ירדנה סרוסי נוסחו בצורה מבישה ומשתלחת. בית המשפט גם הזהיר שמקרים עתידיים בסגנון כזה עשויים להסתיים במחיקת ערעור. ההתבטאויות בעליון שעלו ללקוח 75 אלף שקל.

זה מקרה מעניין משום שהכשל שממנו מזהיר העליון מגיע דווקא מצד ליטיגטור בכיר ומנוסה. בקרב משפטי יש לפעמים פיתוי להחריף, לתקוף את ההכרעה ואת מי שנתן אותה ולשדר נחישות. אבל ברגע שהמאבק עובר מהמחלוקת המשפטית למגרש האישי, הלקוח יכול לקבל חשבון נוסף. במקרה הזה מדובר בכסף. במקרה הבא, הזהיר העליון, זו כבר יכולה להיות עצם האפשרות שהערעור יישמע.

עסקה מ-2003 והרישום שנמשך שנים - ירדנה פרץ ובעלה רכשו בית דו משפחתי בירושלים ב-2003. רישום הזכויות הסתבך, הערת אזהרה נרשמה לטובתה ב-2017 והוויכוח הגיע לפסק דין יותר משני עשורים אחרי הרכישה. בית המשפט קבע שעו"ד דוד גדנסקי העביר את מלוא כספי הפיקדון למוכרים לפני קבלת תעודת עירייה, בניגוד למנגנון שבהסכם, וקבע גם רשלנות מקצועית בשל השיהוי. הוא חויב ב-30 אלף שקל פיצוי, 7,000 שקל הוצאות ועוד 15 אלף שקל שכר טרחה, בסך כולל של 52 אלף שקל. העסקה בירושלים והפיצוי שנפסק.

2011 במקום 2021 - לפעמים נזק גדול מתחיל במספר אחד. בעסקת דירה בחולון דווח לרשות המסים שמועד העסקה היה ב-2011, עשור מוקדם מהמועד האמיתי. הטעות יצרה קנסות ובעיות בשומה, והטיפול בתיקון נמשך. הרוכשת קיבלה את אישורי המס והרשות המקומית יותר משנתיים אחרי מועד המסירה, ורישום הזכויות הושלם באוקטובר 2023. בית המשפט קבע שעורך הדין התרשל ופסק לה 15 אלף שקל בשל המתח ואי הוודאות. הטעות בדיווח שהשאירה עסקת דירה פתוחה שנתיים.

209 אלף שקל בנאמנות, והנכס נשאר באינדיאנה - משקיע ישראלי רכש נכס בארה"ב תמורת 58,200 דולר, כ-209 אלף שקל באותה תקופה. הכסף נמסר לעורכי דין בהתאם להוראות נאמנות שלפיהן הוא אמור להישמר עד העברת הבעלות. הכספים יצאו, הבעלות נשארה מחוץ לשמו של הרוכש והוא נותר בלי הדירה ובלי מלוא כספו. נגד אחד מעורכי הדין ניתן בהסכמה פסק דין של 215 אלף שקל לצורכי פשרה, ונגד עורך דין נוסף ניתן פסק דין בהיעדר הגנה על מלוא סכום התביעה. ההשקעה בארה"ב וכספי הנאמנות.

2.8 מיליון שקל מחשבונות של אחותו - עו"ד יעקב פינק מעל במשך שנים בכספי לקוחות. במקרה של אחותו, יזמת הנדל"ן ויוה סיון, הוא לקח בשנים 2011-2014 כ-2.8 מיליון שקל מחשבונות נאמנות שניהל עבורה. פינק הודה במעשיו ונידון לחמש שנות מאסר. בהמשך ניסתה סיון להיפרע גם מבנק דיסקונט בטענה שהיה צריך לזהות את הפעילות בחשבונות, אך התביעה נגד הבנק נדחתה מחמת התיישנות. המעילה שהגיעה לתביעה נגד דיסקונט.

1.8 מיליון שקל מלקוחות בתחום המקרקעין - דפנה מושל קיבלה כספים שנועדו להישמר בנאמנות או לשמש את לקוחותיה בעסקאות, והורשעה בשורה ארוכה של עבירות מרמה, גניבה וזיוף. הפיצוי לנפגעי העבירה נקבע על כ-1.598 מיליון שקל. בערעור שניתן בפברואר 2026 הוקל עונש המאסר מ-54 חודשים ל-48 חודשים, ויתר רכיבי הענישה נותרו על כנם. המקרה של מושל לצד מקרים נוספים של מעילה בכספי לקוחות.

• "מבקש לטעון בפני שופט": עו"ד סירב לרשמת - ונדחה
• כמה מרוויח עורך דין? מתחיל 12 עד 22 אלף, ותיק במשרד גדול 40

4.2 מיליון שקל שנמשכו מחשבונות נאמנות - עו"ד איה לביא הורשעה בגניבת 4.2 מיליון שקל בשישה מקרים. הכספים הופקדו אצלה במסגרת עסקאות נדל"ן, וחלקם היו מיועדים למוכרים ולתשלומים הקשורים לעסקאות. היא השיבה במהלך ההליך בערך מחצית מהסכום ונידונה לשלוש שנות מאסר. העליון דחה את הערעור שהגישה על חומרת העונש.

כ-2.55 מיליון שקל מכספי 26 לקוחות - עו"ד דניאל דרבקין קיבל בשנים 2008-2013 כ-2.554 מיליון שקל מ-26 לקוחות, השתמש בכספים להשקעות פרטיות ולכיסוי גירעונות וחובות והותיר אותם בלי הכסף. במסכת קודמת הוא השתמש גם בכ-2.38 מיליון שקל מ-27 לקוחות, אך הכספים האלה הושבו במועד. בגין המעשים נגזרו עליו שלוש שנות מאסר, קנס של 30 אלף שקל ופיצוי למתלוננים. בביזפורטל רוכזו המקרה שלו ומקרי נאמנות נוספים.

12% מהשטח שייבנה, והסכם שמחייב גם יורשים - בני משפחת שמואל שכרו את עו"ד רוני זילכה לטיפול בקרקע בבני ברק. אחד מהסכמי שכר הטרחה העניק לו 12% מכל שטח שייבנה וקבע שההסכם יחייב גם את יורשי המשפחה ואת יורשי יורשיהם. בית המשפט קבע שאפשרות הלקוח להפסיק ייצוג היא חלק בסיסי ממערכת היחסים עם עורך הדין וביטל את המנגנון הכובל. בתביעה הקשורה להסכם נוסף נקבע שנותרו לתשלום 13,810 שקל, בעוד זילכה חויב ב-50 אלף שקל הוצאות ושכר טרחה לטובת המשפחה. הסכם שכר הטרחה שהגיע לבית המשפט.

כשהמייצג של בעלי הדירות מתקרב לצד השני - בהתחדשות עירונית עורך הדין של בעלי הדירות אמור להיות אחד האנשים שמאזנים את כוחו של היזם. במקרה של עו"ד אבי ביטאו קבע בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין שהוא ייצג בעלי דירות בלי שהוסמך לכך ובהמשך ייצג גם את היזם. המקרה התחיל בתלונה של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. בביזפורטל נכתב על הקובלנות והחשש לניגודי עניינים בפרויקטים. זה בדיוק סוג המקרה שבו הנזק קשה יותר לכימות: השאלה היא איזו עסקה בעלי הדירות היו משיגים עם מייצג שפועל באופן חד וברור מהצד שלהם.

1.2 מיליון שקל שהועברו לאישה שהמלווה מעולם לא פגש - במקרה שנדון ב-2026 במחוזי מרכז, לקוח העביר 1.2 מיליון שקל כהלוואה לאישה, כשהבטוחה אמורה הייתה להיות משכנתה על דירתה. בהמשך התברר שהאישה כלל לא ביקשה את ההלוואה והמשכנתה בוטלה. עורך הדין קיבל בזמן אמת הסבר שלפיו האישה נעדרת ממעמד החתימה משום שהיא נמצאת בלב ים, ובמעמד עצמו חסר גם צילום תעודת הזהות שלה. המחוזי קבע שהצטברו סימני אזהרה שחייבו בירור עמוק יותר ואישר פיצוי של כ-510 אלף שקל ללקוח, בתוספת הוצאות.

• ביהמ"ש המחוזי מגביל שימוש בחוקרים פרטיים בתביעות לשון הרע
• התבטאויות בוטות של עורך דין בכיר בעליון עלו ללקוח 75,000 שקל

18 שנה בלי רישום בטאבו - זוג שקנה בית בגדרה ב-1996 גילה ב-2014, כשביקש למכור אותו, שהבית טרם נרשם על שמו. השלמת הרישום חייבה אותם לשלם כ-83 אלף שקל עבור היטל השבחה שכלל גם ריביות וקנסות. בית המשפט קבע שהאחריות לנזק נובעת מהזנחת הרישום במשך שנים ופסק לרוכשים כ-130 אלף שקל, לצד שכר טרחה וחלק מאגרת המשפט. זה מקרה שבו הפעולה הראשונית של עורך הדין נראתה גמורה, בזמן שהשלב שמעניק לעסקה את ההגנה הקניינית נשאר פתוח כמעט שני עשורים.

פשרה של 50 אלף שקל שהלקוח גילה בדיעבד - נפגע תאונת עבודה מסר לקרוב משפחתו, שהיה עורך דין, את הטיפול בתביעת הפיצויים. עורך הדין הגיע להסכם פשרה של 50 אלף שקל, הכסף הועבר לחשבונו והלקוח גילה על ההסכם שנים מאוחר יותר. בית המשפט קיבל את גרסת הלקוח שלפיה הוא כלל לא ידע על הפשרה וקבע שההסכם התבסס על חתימה מזויפת. ההסכם בוטל, עורך הדין חויב בהוצאות והאפשרות לתביעות כספיות נוספות נשארה פתוחה.

וגם הגבול חשוב: עורך דין הוא משפטן, לא חוקר פרטי - ב-2020 העליון דן במקרה שבו מתחזה מכר מקרקעין באמצעות מסמכי זיהוי מזויפים. המחוזי הטיל אחריות על עורכי הדין שהיו מעורבים בעסקה, אבל העליון הפך את הקביעה וקבע שבנסיבות המקרה המסמכים שהוצגו בפניהם נעדרו סימני אזהרה שהיו צריכים לעורר חשד. ההבחנה חשובה: עצם העובדה שלקוח הפסיד כסף עדיין משאירה צורך להראות שעורך הדין חרג מסטנדרט ההתנהגות המקצועי הסביר.

איפה זה נשבר: עומס, אגו, התמחות ואינטרסים

החלק המעניין במקרים האלה הוא שחלק גדול מהנזקים התחיל בפעולות די רגילות. דיווח מס, רישום נכס, העברת כסף, בדיקת זהות, מעקב אחרי מסמך או בחירת הניסוח בכתב טענות. דווקא המקומות הפשוטים לכאורה יכולים לייצר נזק כבד, משום שהמשפט בנוי ממועדים, תנאים ופעולות שמתחברות זו לזו. פעולה אחת שנשארת פתוחה יכולה לעכב עסקה שלמה.

בדיקה של מאות הודעות ותביעות בתחום ביטוח האחריות המקצועית שפורסמה ב-2016 מצאה שעסקאות מקרקעין היו 23.7% מהמקרים. ניהול הליכים בבתי משפט, כולל היעדרות מדיון, היווה 9.3%, ניסוח חוזים ועסקאות 8.2%, נאמנויות ופעולות מחוץ להרשאה 6.9%, ניגודי אינטרסים 4.8% והפרת הוראות לקוח 4.5%. מדובר בנתון היסטורי, ולכן הוא פחות מתאים לתיאור השוק כיום, אבל סוגי הכשלים שמופיעים בו חוזרים גם בפסקי הדין החדשים.

עומס הוא אחד ההסברים. במשרד גדול השותף הבכיר מביא את הלקוח, חלק משמעותי מהעבודה עובר לצוות, ובין עשרות ומאות משימות אפשר לפספס דיווח, מועד או מסמך. זו גם הסיבה שמערכת פיקוח פנימית חשובה כמעט כמו הידע המשפטי עצמו. הטעות של 2011 במקום 2021 ממחישה את זה היטב: טעות אנוש יכולה לקרות, השאלה המקצועית היא כמה מהר מזהים אותה וכמה מהר מתקנים אותה.

גם התמחות משחקת תפקיד. עסקת מקרקעין כוללת חוזים, מיסוי, רישום, תכנון ולעיתים מימון. עורך דין יכול להיות מצוין בעריכת חוזה ועדיין להכיר פחות לעומק מס שבח או היטל השבחה. בתיק מסחרי מורכב יכולים להיכנס דיני חברות, ניירות ערך, חדלות פירעון או רגולציה. הבעיה מתחילה כאשר בעל המקצוע ממשיך לבד בתחום שבו הידע שלו מוגבל במקום לצרף מומחה נוסף.

בליטיגציה נכנס מרכיב אחר - אופי. לקוחות רוצים עורך דין שנלחם עבורם, אבל תוקפנות ויהירות יכולות להתערבב בקלות עם נחישות. עורך דין שמרגיש שהוא עצמו הותקף, או שהשופט טעה בצורה מקוממת, עלול להתחיל לנהל גם את הכעס שלו. מבחינת הלקוח השאלה צרה בהרבה: האם המשפט שנכתב עכשיו משפר את הסיכוי שלו או פוגע בו. פסק הדין של העליון השבוע הוא תזכורת לכך שבית המשפט יכול לתמחר את הסגנון בכסף ממשי.

שכר הטרחה יוצר לעיתים שכבה נוספת. הסכם מבוסס הצלחה יכול ליישר אינטרסים, אבל הסכם שמעניק לעורך הדין חלק גדול מנכס עתידי או מקשה מאוד על החלפתו יכול להפוך את היחסים למסובכים יותר. עורך הדין הופך במידה מסוימת לבעל אינטרס כלכלי בתוצאה, ואז ההחלטה אם להתפשר, להמשיך בהליך או להחליף ייצוג מקבלת גם ממד כספי מבחינתו.

ניגוד עניינים מסוכן במיוחד במקומות שבהם צד אחד חוזר ומספק לעורך הדין עבודה. בהתחדשות עירונית, למשל, היזם עשוי להופיע בפרויקטים רבים בעוד בעל דירה פוגש עסקה כזאת פעם אחת בחיים. עורך הדין של הדיירים אמור לאזן את הפער הזה. קשר כלכלי עם היזם, המארגן או גורם אחר בעסקה עלול לטשטש את הקו.

וכספי נאמנות הם הקצה הרגיש ביותר. הלקוח מעביר לעורך הדין לפעמים מאות אלפי שקלים או מיליונים מתוך הנחה שהכסף ייצא מחשבון הנאמנות עם התקיימות תנאים ברורים. המקרים הפליליים כאן חריגים בחומרתם, אבל גם בלי עבירה פלילית יכולה העברה מוקדמת של כסף להשאיר לקוח בלי אחת ההגנות המרכזיות שלו בעסקה.

לקוחות יכולים לצמצם חלק מהסיכון באמצעים די פשוטים: לקבל העתקים של מסמכים שהוגשו, לבקש סטטוס כתוב בעסקה גדולה, לעקוב אחרי המועד הבא בתיק, לקבל אסמכתה לכל תנועה בחשבון נאמנות ולבקש פירוט של סיכונים מהותיים לפני חתימה. בעסקה של מיליוני שקלים גם חוות דעת נוספת, במיוחד בנושא מס, תכנון או מבנה העסקה, יכולה להיות זולה מאוד ביחס למחיר של טעות אחת.