פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

לא פינוי ולא בינוי; עורכי הדין החתימו על חוזה, בחרו נציג בעצמם, ואיימו על הדיירים

לשכת עורכי הדין החליטה להעמיד לדין משמעתי את עו"ד רוית סיני ועו"ד אבי ביטאו. עורכי הדין חשודים כי החתימו לקוחות ללא הסבר מתאים. פעלו בתור מייצגי דיירים מבלי שנבחרו לכך, ואיימו על לקוחות בקנס של עשרות אלפי שקלים במסגרת ההסכם שהחתימו אותם עליו
נחמן שפירא | (6)

וועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין קיבלה את תלונות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כנגד עורכי הדין רוית סיני ואבי ביטאו. השניים חשודים כי יצגו בפרויקט של פינו בינוי גם את היזם וגם את הדיירים, בנוסף החתימו על חוזה ללא הסבר לדיירים על מה הם חותמים, ואף איימו עליהם בקנסות במסגרת ההסכם עליו החתימו אותם.  בפרויקטים של התחדשות עירונית לעורכי הדין יש חשיבות מכרעת בקידום הפרויקט. לאור זאת הכללים בנושא מאוד ברורים. על עורכי הדין קיימת החובה לשמור על זכויות בעלי הדירות, ולפעול על מנת להשיג עבורם עסקה טובה. לעורכי הדין אסור לייצג הן את הדיירים והן את היזם במקביל, ובנוסף הדיירים בעצמם אמורים לבחור את עורך הדין שייצג אותם אל מול היזם בקידום הפרויקט. למרות זאת מפעם לפעם נתקלים ברשות להתחדשות עירונית במקרים בהם ישנם עורכי דין שמפירים את הכללים ופוגעים בזכויות בעלי הדירות. ועדת האתיקה של הלשכה החליטה להגיש כנגדם כתב קובלנה בגין פעולה בניגוד עניינים, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין ופגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין.   כתב הקובלנה שהוגש כנגד עו"ד רוית סיני כולל שני אישומים. עו"ד סיני נאשמת כי פעלה לקידום פרויקט כמארגנת של היזם מצד אחד, ובה בעת - כמייצגת את דיירי הבניין מצד שני. במסגרת זאת בחרה בעצמה את נציגות הדיירים, החתימה את בעלי הדירות על הסכם המחייב אותם לחתום עם יזם אותו היא בחרה עבורם ולשלם לה באופן אישי קנס בגובה 20,000 שקל ככל שיפרו את ההסכם. על בסיס הסכם זה, עו"ד סיני אף תבעה את אחת מדיירות הבניין שסירבה לחתום על החוזה עם היזם, תביעה שנמחקה לאחר שהדיירת קיבלה על עצמה לחתום, בעל כורחה.   האישום השני נוגע לפנייה שביצעה עו"ד סיני ליזם בהצעה לשיתוף פעולה, לפני שהדיירים בחרו בה לייצגם. בשיחה עם היזם ציינה עו"ד סיני מפורשות כי שיטת הפעולה שלה היא להחתים את הדיירים מראש על כתב הסכמה, לפיו אם לא יחתמו על ההסכם עם היזם, היא רשאית לתבוע אותם. עו"ד סיני הדגישה בפני היזם כי תגרום לכך שבעלי הדירות יחתמו איתו באופן בלעדי, ללא קיום הליך תחרותי מול יזמים אחרים, וזאת בניגוד מובהק לטובת בעלי הדירות אותם היא אמורה לייצג.

הוחתמה בלי הסבר

כתב הקובלנה נגד עו"ד אבי ביטאו הוגש בעקבות תלונה שהוגשה לממונה על פניות הדיירים הפועלת ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ולפיה דיירת הוחתמה על חוזה פינוי בינוי, מבלי שהבינה מהי מהות המסמך עליו היא חותמת. במהלך הבירור עם הממונה על פניות הדיירים טען עו"ד ביטאו שהוא מייצג כדין את דיירי הבניין, כולל את אותה מתלוננת, אך נמנע מלהציג ייפוי כוח כלשהו מטעם הדיירים. חמור מכך, לאחר החלטת הממונה לפיה החוזה עם היזם עליו החתים עו"ד ביטאו את המתלוננת בטל, פנה עו"ד ביטאו ורשם הערת אזהרה על דירת המתלוננת לטובת היזם.   ברשות הזכירו כי פעולה זו היא חלק מפעולותיהם כנגד עורכי דין המנסים לנצל את הדיירים בפרויקטי בינוי פינוי ובמסגרת זו  תלונה קודמת של הרשות הובילה להגשת כתב קובלנה נגד עו"ד יוסי אומיד בגין הסתרת מידע, פעולה בחוסר נאמנות מול לקוח והטעייתו   ברשות מסרו כי התלונות הוגשו לאחר שבדקה ומצאה כי מקרים אלה מחייבים בירור על ידי ועדת האתיקה הארצית, וזאת במסגרת מעקב שוטף של הרשות אודות הפעילות בשוק ומידע שהיא מקבלת באמצעות המינהלות העירוניות המופעלות על ידה בכ-50 רשויות מקומיות, וכן באמצעות הממונה על פניות הדיירים ברשות הממשלתית, עו"ד תמר עדיאל זכאי.   לאחר בחינת התלונות שהוגשו, החליטה ועדת האתיקה הארצית להעמיד את עו"ד רוית סיני לדין משמעתי בגין ניגוד אינטרסים, פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, ואת עו"ד אבי ביטאו בגין הפרת חובת עורך דין כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט, ניגוד עניינים, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין ופגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין.

גורם מפתח

   ברשות ציינו כי בשלב זה מדובר רק על הגשת קובלנות, אשר דיון בהן יערך בעתיד הקרוב. עד למועד מתן פסק הדין עומדת לעורכי הדין חזקת החפות.   אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מסר "עורכי דין הם גורמי מפתח לקידום עסקת התחדשות עירונית מוצלחת, ולא פעם הינם בעלי המקצוע הראשונים שפוגשים בעלי הדירות בתהליך. מוטלת עליהם האחריות לשמור על זכויות בעלי הדירות, לקוחותיהם, ולפעול על מנת להשיג עבורם עסקה כדאית ובטוחה. מהכרותינו את השוק, אנו יודעים כי רובו מסתייע בעורכי דין מקצועיים ובעלי מומחיות בתחום, שעושים עבודתם נאמנה לטובת בעלי הדירות". במברגר הוסיף "במקרים חריגים, אנו נתקלים בעורכי דין שמועלים בחובתם כלפי בעלי הדירות ופוגעים באמון שניתן בהם. מקרים חמורים אלה מזיקים לא רק לנפגעים הישירים מהם, אלא גם לשמם הטוב של עורכי הדין המניעים בשגרה תהליכים אלו באופן מקצועי ובנאמנות. ככל ונאתר מקרים כאלו, נמשיך לפעול כדי למגרם לטובת היציבות והביטחון בפעילות בשוק. אנו ממליצים לכל בעל דירה לפנות למינהלות העירוניות ממש בתחילת הדרך, עוד בטרם חתימה על כל מסמך או הסכם עם בעלי המקצוע השונים, לשם קבלת ליווי וייעוץ שיעזרו להם לקדם את הפרויקט בהצלחה ובביטחון".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    נועם 22/10/2025 19:16
    הגב לתגובה זו
    בגין עליבות כזו למען יראו ויראו.
  • 5.
    אריאל 30/11/2024 14:25
    הגב לתגובה זו
    הכתבה מאוגוסט 23. אנחנו בסוף נוב' 24 - למה לא מפרסמים מה היתה החלטת ועדת המשמעת ?! לו אני הייתי צריך להחליט הייתי שולל ממנה את הרישיון למספר שנים ומחיבה בפיצויים ניכרים למי שנפגעו מהחלטותיה וגם מפרסם את שמה ברבים כדי שיזהרו ממנה . למרות האמור היא מופיעה בתוכנית טלוויזיה בערוץ 12 מאוחר בלילה לא פעם ולא פעמיים. הזוי !!!
  • 4.
    מחכה להם עם סכין 13/08/2023 14:58
    הגב לתגובה זו
    עסק מקולל ,מי שלא יחתום ישמור על ביתו ועל שלוותו.לא לפחד מאיומים והפחדות.מי שלא מפחד ממעצרים ובנוי לבלגנים,תתקפו פיזית את המחתימים הנבלות שדופקים לכם בדלת.
  • 3.
    היכן ניתן לקבל רשימה של עורכי דין שהפרו הכללים? (ל"ת)
    פלורליסט 13/08/2023 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אני 13/08/2023 13:21
    הגב לתגובה זו
    אצלי בא עורך דין ואמר לי שהוא מחליט בשבילי... בעטתי בו, מילולית בעיטה לתוך הבטן. מאז לא שמעתי ממנו
  • 1.
    ktnp 13/08/2023 11:26
    הגב לתגובה זו
    לשים לב להתנהלות.
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.

בני זוג גירושין
צילום: Getty images Israel

פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה

בני זוג שחתמו לפני שנים על הסכם ממון שהבטיח חלוקה שוויונית בבית המגורים גילו, עם פרוץ המשבר ביניהם, כי פתק בכתב ידם עומד כעת במרכז סכסוך רכוש מהותי. למרות ההסכמה המקורית על בעלות שווה בנכס, ולמרות טענות האשה כי המסמך נחתם בלחץ וללא הבנה, בית המשפט העניק תוקף מלא לאותו פתק. המשמעות: הנכס, ששווה 15 מיליון שקל, יישאר רשום ויחולק ביחס של שליש לאשה ושני שלישים לגבר

עוזי גרסטמן |

כמעט שלוש שנים לאחר שהחלו ההליכים המשפטיים בין בני זוג לשעבר, שבית אחד עמד במרכזם, הגיע לסיומו באחרונה שלב נוסף בסאגה המשפטית שמסעירה את הצדדים ומציפה מחדש שאלות על יחסי אמון, הסכמות משפחתיות והמשקל של מסמך אחד פשוט הכתוב בכתב יד. מדובר בבית מגורים ששוויו, לפי חוות דעת שמאית שהוגשה לתיק, מגיע לכ-15 מיליון שקל - נכס שנהפך לסלע מחלוקת בין בני זוג לשעבר, לאחר שחתמו ב-2006 על פתק קצר שהסדיר מחדש את חלוקת הבעלות בו, בניגוד להסכם הממון המקורי שערכו שש שנים קודם לכן.

לפי הסכם הממון משנת 2000, נקבע באופן מפורש כי בית המגורים של הצדדים יהיה משותף לשניהם "בחלקים שווים אף אם הכספים לבנייתו לא באו באופן שווה משני הצדדים". אלא שבחודשים שלפני רכישת הבית, כך לפי גרסת האיש, התברר כי הוריה של האשה, שהיו צפויים להשתתף במימון של רכישתו, אינם מתכוונים לקחת חלק כלל ברכישה. באותו שלב, כך טען, הציב אביו תנאי לתרומתו הכספית - הבית יירשם לא בשוויון, אלא בחלוקה של שלושה רבעים על שם הבן ורבע אחד בלבד על שם האשה. לבסוף הוסכם על חלוקה של שני שלישים לאיש ושליש אחד לאשה.

כאן נכנס לתמונה המסמך הקצר, שעליו חתמו הצדדים ב-3 ביוני 2006. מדובר בפתק שנכתב בכתב יד, שנחשב אז בעיניהם להסכמה פנימית פשוטה, אך קיבל מעמד דרמטי שנים לאחר מכן, כשהקשר עלה על שרטון וההליך הרכושי הגיע לפתחו של בית המשפט. האשה טענה שהמסמך נחתם תחת לחץ, בזמן שהיא אינה מבינה את השלכותיו, ושהוא עומד בסתירה מוחלטת להסכם הממון. מנגד, האיש טען שמדובר בהסכמה טבעית שנועדה ליישב שינוי נסיבות, וששני הצדדים הבינו היטב את משמעותו.

פסק הדין הנוכחי, שהוא השלישי במספר בעניינם של הצדדים, מתמקד בדיוק בשאלה זו: האם למסמך שנחתם ללא ליווי משפטי וללא אישור מבית המשפט, יש תוקף מחייב, והאם הוא גובר על הסכם הממון המקורי? בית המשפט קבע כי התשובה לכך היא חיובית.

רק הוריו של הבעל נשאו בעלות הרכישה והבנייה

כבר בפתח נימוקיה, הדגישה השופטת אליה נוס כי המסמך נבחן תחילה מההיבט הראייתי: כיצד נחתם, מה היתה כוונת הצדדים בעת חתימתו, ומה עלה מהעדויות ומהמסמכים שסבבו את רכישת הבית. האיש העיד כי ההבנה המקורית ביניהם היתה שהמימון יתחלק בין משפחות הצדדים, ולכן ירשמו בעתיד את הבית בחלקים שווים. ואולם כשהדבר לא התממש, וכשהתברר שהוריו בלבד נושאים בעלות הרכישה והבנייה, נוצר צורך בעדכון ההסכמות. לדבריו, "העלינו את זה על הכתב, לא בניסוח של עו"ד", והוא הדגיש כי הדברים נכתבו "באווירה טובה... והכרת הטוב שאנחנו הולכים לקבל במתנה בית מהניילונים".