לא פינוי ולא בינוי; עורכי הדין החתימו על חוזה, בחרו נציג בעצמם, ואיימו על הדיירים
וועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין קיבלה את תלונות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כנגד עורכי הדין רוית סיני ואבי ביטאו. השניים חשודים כי יצגו בפרויקט של פינו בינוי גם את היזם וגם את הדיירים, בנוסף החתימו על חוזה ללא הסבר לדיירים על מה הם חותמים, ואף איימו עליהם בקנסות במסגרת ההסכם עליו החתימו אותם. בפרויקטים של התחדשות עירונית לעורכי הדין יש חשיבות מכרעת בקידום הפרויקט. לאור זאת הכללים בנושא מאוד ברורים. על עורכי הדין קיימת החובה לשמור על זכויות בעלי הדירות, ולפעול על מנת להשיג עבורם עסקה טובה. לעורכי הדין אסור לייצג הן את הדיירים והן את היזם במקביל, ובנוסף הדיירים בעצמם אמורים לבחור את עורך הדין שייצג אותם אל מול היזם בקידום הפרויקט. למרות זאת מפעם לפעם נתקלים ברשות להתחדשות עירונית במקרים בהם ישנם עורכי דין שמפירים את הכללים ופוגעים בזכויות בעלי הדירות. ועדת האתיקה של הלשכה החליטה להגיש כנגדם כתב קובלנה בגין פעולה בניגוד עניינים, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין ופגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין. כתב הקובלנה שהוגש כנגד עו"ד רוית סיני כולל שני אישומים. עו"ד סיני נאשמת כי פעלה לקידום פרויקט כמארגנת של היזם מצד אחד, ובה בעת - כמייצגת את דיירי הבניין מצד שני. במסגרת זאת בחרה בעצמה את נציגות הדיירים, החתימה את בעלי הדירות על הסכם המחייב אותם לחתום עם יזם אותו היא בחרה עבורם ולשלם לה באופן אישי קנס בגובה 20,000 שקל ככל שיפרו את ההסכם. על בסיס הסכם זה, עו"ד סיני אף תבעה את אחת מדיירות הבניין שסירבה לחתום על החוזה עם היזם, תביעה שנמחקה לאחר שהדיירת קיבלה על עצמה לחתום, בעל כורחה. האישום השני נוגע לפנייה שביצעה עו"ד סיני ליזם בהצעה לשיתוף פעולה, לפני שהדיירים בחרו בה לייצגם. בשיחה עם היזם ציינה עו"ד סיני מפורשות כי שיטת הפעולה שלה היא להחתים את הדיירים מראש על כתב הסכמה, לפיו אם לא יחתמו על ההסכם עם היזם, היא רשאית לתבוע אותם. עו"ד סיני הדגישה בפני היזם כי תגרום לכך שבעלי הדירות יחתמו איתו באופן בלעדי, ללא קיום הליך תחרותי מול יזמים אחרים, וזאת בניגוד מובהק לטובת בעלי הדירות אותם היא אמורה לייצג.
הוחתמה בלי הסבר
כתב הקובלנה נגד עו"ד אבי ביטאו הוגש בעקבות תלונה שהוגשה לממונה על פניות הדיירים הפועלת ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ולפיה דיירת הוחתמה על חוזה פינוי בינוי, מבלי שהבינה מהי מהות המסמך עליו היא חותמת. במהלך הבירור עם הממונה על פניות הדיירים טען עו"ד ביטאו שהוא מייצג כדין את דיירי הבניין, כולל את אותה מתלוננת, אך נמנע מלהציג ייפוי כוח כלשהו מטעם הדיירים. חמור מכך, לאחר החלטת הממונה לפיה החוזה עם היזם עליו החתים עו"ד ביטאו את המתלוננת בטל, פנה עו"ד ביטאו ורשם הערת אזהרה על דירת המתלוננת לטובת היזם. ברשות הזכירו כי פעולה זו היא חלק מפעולותיהם כנגד עורכי דין המנסים לנצל את הדיירים בפרויקטי בינוי פינוי ובמסגרת זו תלונה קודמת של הרשות הובילה להגשת כתב קובלנה נגד עו"ד יוסי אומיד בגין הסתרת מידע, פעולה בחוסר נאמנות מול לקוח והטעייתו ברשות מסרו כי התלונות הוגשו לאחר שבדקה ומצאה כי מקרים אלה מחייבים בירור על ידי ועדת האתיקה הארצית, וזאת במסגרת מעקב שוטף של הרשות אודות הפעילות בשוק ומידע שהיא מקבלת באמצעות המינהלות העירוניות המופעלות על ידה בכ-50 רשויות מקומיות, וכן באמצעות הממונה על פניות הדיירים ברשות הממשלתית, עו"ד תמר עדיאל זכאי. לאחר בחינת התלונות שהוגשו, החליטה ועדת האתיקה הארצית להעמיד את עו"ד רוית סיני לדין משמעתי בגין ניגוד אינטרסים, פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, ואת עו"ד אבי ביטאו בגין הפרת חובת עורך דין כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט, ניגוד עניינים, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין ופגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין.
גורם מפתח
ברשות ציינו כי בשלב זה מדובר רק על הגשת קובלנות, אשר דיון בהן יערך בעתיד הקרוב. עד למועד מתן פסק הדין עומדת לעורכי הדין חזקת החפות. אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מסר "עורכי דין הם גורמי מפתח לקידום עסקת התחדשות עירונית מוצלחת, ולא פעם הינם בעלי המקצוע הראשונים שפוגשים בעלי הדירות בתהליך. מוטלת עליהם האחריות לשמור על זכויות בעלי הדירות, לקוחותיהם, ולפעול על מנת להשיג עבורם עסקה כדאית ובטוחה. מהכרותינו את השוק, אנו יודעים כי רובו מסתייע בעורכי דין מקצועיים ובעלי מומחיות בתחום, שעושים עבודתם נאמנה לטובת בעלי הדירות". במברגר הוסיף "במקרים חריגים, אנו נתקלים בעורכי דין שמועלים בחובתם כלפי בעלי הדירות ופוגעים באמון שניתן בהם. מקרים חמורים אלה מזיקים לא רק לנפגעים הישירים מהם, אלא גם לשמם הטוב של עורכי הדין המניעים בשגרה תהליכים אלו באופן מקצועי ובנאמנות. ככל ונאתר מקרים כאלו, נמשיך לפעול כדי למגרם לטובת היציבות והביטחון בפעילות בשוק. אנו ממליצים לכל בעל דירה לפנות למינהלות העירוניות ממש בתחילת הדרך, עוד בטרם חתימה על כל מסמך או הסכם עם בעלי המקצוע השונים, לשם קבלת ליווי וייעוץ שיעזרו להם לקדם את הפרויקט בהצלחה ובביטחון".
- 5.אריאל 30/11/2024 14:25הגב לתגובה זוהכתבה מאוגוסט 23. אנחנו בסוף נוב' 24 - למה לא מפרסמים מה היתה החלטת ועדת המשמעת ?! לו אני הייתי צריך להחליט הייתי שולל ממנה את הרישיון למספר שנים ומחיבה בפיצויים ניכרים למי שנפגעו מהחלטותיה וגם מפרסם את שמה ברבים כדי שיזהרו ממנה . למרות האמור היא מופיעה בתוכנית טלוויזיה בערוץ 12 מאוחר בלילה לא פעם ולא פעמיים. הזוי !!!
- 4.מחכה להם עם סכין 13/08/2023 14:58הגב לתגובה זועסק מקולל ,מי שלא יחתום ישמור על ביתו ועל שלוותו.לא לפחד מאיומים והפחדות.מי שלא מפחד ממעצרים ובנוי לבלגנים,תתקפו פיזית את המחתימים הנבלות שדופקים לכם בדלת.
- 3.היכן ניתן לקבל רשימה של עורכי דין שהפרו הכללים? (ל"ת)פלורליסט 13/08/2023 14:02הגב לתגובה זו
- 2.אני 13/08/2023 13:21הגב לתגובה זואצלי בא עורך דין ואמר לי שהוא מחליט בשבילי... בעטתי בו, מילולית בעיטה לתוך הבטן. מאז לא שמעתי ממנו
- 1.ktnp 13/08/2023 11:26הגב לתגובה זולשים לב להתנהלות.

הרכב "הגנוב" חנה בחוץ - והתובע הגיע איתו לבית המשפט: פסק הדין היה חריג
סוכן הביטוח זייף חתימה והטעה את הלקוח - אבל המבוטח לא קיבל פיצוי על הרכב. מה קרה כאן?
בית משפט השלום בבאר שבע נתן פסק דין יוצא דופן בתביעת ביטוח שחושפת שרשרת כשלים חמורה בענף הביטוח. השופט ירון גולן קבע כי סוכן הביטוח טארק חורי זייף את חתימת הלקוח על טופס ויתור כיסוי גניבה והטעה אותו לאחר גניבת הרכב - ודחה את עיקר התביעה. הסיבה המפתיעה: התובע, ממדוב אבואלפוז, הגיע לדיון ההוכחות עם אותו רכב "גנוב" שבגינו תבע פיצוי של 108 אלף שקל.
"התהייה הראשונה והבסיסית בתביעה שלפניי היא בכך שממדוב עושה שימוש בימים אלה ברכב בגינו הוא הגיש תביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין גניבה", כתב השופט גולן בפתח פסק דינו. "ממדוב אף הגיע עם הרכב לדיון ההוכחות".
הסיפור המלא: מה באמת קרה עם אישור המיגון?
דצמבר 2019. ממדוב רוכש רכב בסכום של 60,000 שקל, חלקו באמצעות הלוואה מחברת מימון ישיר. הוא פונה לסוכן הביטוח טארק חורי ומבקש פוליסת ביטוח מקיף הכוללת כיסוי גניבה. כאן מתחיל הסיפור להסתבך.
בחקירתו בבית המשפט הודה ממדוב, לראשונה, פרט קריטי שהעלים בכתב התביעה: "טארק, או מי מטעמו, שלח אותו להביא אישור מיגון והוא אמר, בשלב כלשהו, שאין לו מאיפה להביא". כשנשאל מדוע לא הביא אישור כזה, השיב: "החשמלאי שהוא פנה אליו אמר לו שהוא לא יכול לתת לו אישור כי יש לו קודנית ברכב".
- גידול של 37% בניסיונות גניבת רכב; למרות המלחמה - זינוק באזור הצפון
- כשחטיבת הטרייד אין משיבה רכב גנוב לחטיבת הליסינג - גם זה קרה בלובינסקי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לשאלת בית המשפט "אדוני הבין כשהוא יצא מהמשרד שהוא צריך אישור להביא לה חזרה אישור קודנית? הוא הבין שהוא צריך? לכך הלכת לחפש?" השיב ממדוב בחיוב: "כן זה".

האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
בית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה קבע כי אחיו של בן ממשיך שנפטר הוא היורש היחיד שמוכן ומסוגל לקיים את הנחלה המשפחתית, לאחר שניהל את המשק במשך כמעט חמישה עשורים. עם זאת, כדי לעמוד בדרישות רשות מקרקעי ישראל, עליו להעביר בתוך שנה את הנחלה הנוספת שבבעלותו.
רק לאחר מכן יוכל לרשום את הזכויות במשק על שמו ולפצות את שאר היורשים בהתאם לשווי שייקבע עבור הנחלה
פסק דין מעניין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה, מאיר באור חדש את השאלה מי רשאי לרשת ולהמשיך לקיים נחלה חקלאית, כשהמוריש היה בן ממשיך שסבל מנכות קשה ונפטר ללא ילדים. הסיפור המשפחתי, שהגיע לפתחו של השופט רן ארנון, מערב חמישה אחים ואחיות, נחלה חקלאית פעילה בצפון הארץ, סכסוך ארוך שנים, ושאלה משפטית אחת מהותית - מי מבין היורשים הוא זה שראוי להמשיך להחזיק במשק.
המשק שבמחלוקת, הכולל מטעים, לולים ומכסת ביצים פעילה, נרשם על שם האח המנוח י' מ', שהוכרז על ידי אמו כבן ממשיך. אלא שי' היה אדם עם נכות נפשית של 100%, שחי את מרבית חייו תחת אפוטרופסות. את ענייניו ניהל בפועל אחיו, א' מ', חקלאי ותיק המתגורר באותו מושב ומפעיל גם משק נוסף. א' היה זה שטיפל במשק במשך עשרות שנים, דאג לאמו הקשישה ולשלושה מאחיו בעלי צרכים מיוחדים, והמשיך בכך גם לאחר מותה של האם ב-2012.
לאחר פטירת האח י' ב-2018, התברר כי עיקר העיזבון הוא אותה נחלה. בין האחים פרץ ויכוח: מצד אחד, חלקם ביקשו למכור את המשק ולחלוק את התמורה, ומנגד עמד א', שטען כי יש להעביר לידיו את הזכויות, שכן הוא היחיד שמוכן ומסוגל לקיים את המשק לפי סעיף 114 לחוק הירושה.
יתר האחים לא הביעו רצון לנהל את המשק
התובעת, אחותו של א', הגישה תביעה לפירוק שיתוף בנחלה, ואילו הוא הגיש תביעה נגדית - להכרה בו כיורש ה"מוכן והמסוגל", וכן לקיזוז השקעותיו לאורך השנים. התיק נוהל במשך שנים ארוכות, נשמעו עדים, הוגשו חוות דעת שמאיות, ובסופו של דבר נדונו שתי התביעות ביחד.
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- הנחלה שונתה, היורשים תבעו את האגודה - מה קבע השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפתח פסק דינו, ציין השופט ארנון כי אין מחלוקת שהנתבע הוא זה שהפעיל את המשק בפועל "במשך עשרות בשנים, עוד מפטירת האב בשנת 1976", וכי יתר האחים לא הביעו כל רצון ליטול על עצמם את ניהול המשק. "איש מהתובעים לא ביקש כי המשק יימסר לידיו," כתב השופט, "וכולם הסכימו כי בכפוף לעמידה בנהלי רמ"י (רשות מקרקעי ישראל, ע"ג) ופיצוי יתר היורשים, יעבור המשק לידי הנתבע".