פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

לא פינוי ולא בינוי; עורכי הדין החתימו על חוזה, בחרו נציג בעצמם, ואיימו על הדיירים

לשכת עורכי הדין החליטה להעמיד לדין משמעתי את עו"ד רוית סיני ועו"ד אבי ביטאו. עורכי הדין חשודים כי החתימו לקוחות ללא הסבר מתאים. פעלו בתור מייצגי דיירים מבלי שנבחרו לכך, ואיימו על לקוחות בקנס של עשרות אלפי שקלים במסגרת ההסכם שהחתימו אותם עליו
נחמן שפירא | (6)

וועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין קיבלה את תלונות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כנגד עורכי הדין רוית סיני ואבי ביטאו. השניים חשודים כי יצגו בפרויקט של פינו בינוי גם את היזם וגם את הדיירים, בנוסף החתימו על חוזה ללא הסבר לדיירים על מה הם חותמים, ואף איימו עליהם בקנסות במסגרת ההסכם עליו החתימו אותם.  בפרויקטים של התחדשות עירונית לעורכי הדין יש חשיבות מכרעת בקידום הפרויקט. לאור זאת הכללים בנושא מאוד ברורים. על עורכי הדין קיימת החובה לשמור על זכויות בעלי הדירות, ולפעול על מנת להשיג עבורם עסקה טובה. לעורכי הדין אסור לייצג הן את הדיירים והן את היזם במקביל, ובנוסף הדיירים בעצמם אמורים לבחור את עורך הדין שייצג אותם אל מול היזם בקידום הפרויקט. למרות זאת מפעם לפעם נתקלים ברשות להתחדשות עירונית במקרים בהם ישנם עורכי דין שמפירים את הכללים ופוגעים בזכויות בעלי הדירות. ועדת האתיקה של הלשכה החליטה להגיש כנגדם כתב קובלנה בגין פעולה בניגוד עניינים, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין ופגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין.   כתב הקובלנה שהוגש כנגד עו"ד רוית סיני כולל שני אישומים. עו"ד סיני נאשמת כי פעלה לקידום פרויקט כמארגנת של היזם מצד אחד, ובה בעת - כמייצגת את דיירי הבניין מצד שני. במסגרת זאת בחרה בעצמה את נציגות הדיירים, החתימה את בעלי הדירות על הסכם המחייב אותם לחתום עם יזם אותו היא בחרה עבורם ולשלם לה באופן אישי קנס בגובה 20,000 שקל ככל שיפרו את ההסכם. על בסיס הסכם זה, עו"ד סיני אף תבעה את אחת מדיירות הבניין שסירבה לחתום על החוזה עם היזם, תביעה שנמחקה לאחר שהדיירת קיבלה על עצמה לחתום, בעל כורחה.   האישום השני נוגע לפנייה שביצעה עו"ד סיני ליזם בהצעה לשיתוף פעולה, לפני שהדיירים בחרו בה לייצגם. בשיחה עם היזם ציינה עו"ד סיני מפורשות כי שיטת הפעולה שלה היא להחתים את הדיירים מראש על כתב הסכמה, לפיו אם לא יחתמו על ההסכם עם היזם, היא רשאית לתבוע אותם. עו"ד סיני הדגישה בפני היזם כי תגרום לכך שבעלי הדירות יחתמו איתו באופן בלעדי, ללא קיום הליך תחרותי מול יזמים אחרים, וזאת בניגוד מובהק לטובת בעלי הדירות אותם היא אמורה לייצג.

הוחתמה בלי הסבר

כתב הקובלנה נגד עו"ד אבי ביטאו הוגש בעקבות תלונה שהוגשה לממונה על פניות הדיירים הפועלת ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ולפיה דיירת הוחתמה על חוזה פינוי בינוי, מבלי שהבינה מהי מהות המסמך עליו היא חותמת. במהלך הבירור עם הממונה על פניות הדיירים טען עו"ד ביטאו שהוא מייצג כדין את דיירי הבניין, כולל את אותה מתלוננת, אך נמנע מלהציג ייפוי כוח כלשהו מטעם הדיירים. חמור מכך, לאחר החלטת הממונה לפיה החוזה עם היזם עליו החתים עו"ד ביטאו את המתלוננת בטל, פנה עו"ד ביטאו ורשם הערת אזהרה על דירת המתלוננת לטובת היזם.   ברשות הזכירו כי פעולה זו היא חלק מפעולותיהם כנגד עורכי דין המנסים לנצל את הדיירים בפרויקטי בינוי פינוי ובמסגרת זו  תלונה קודמת של הרשות הובילה להגשת כתב קובלנה נגד עו"ד יוסי אומיד בגין הסתרת מידע, פעולה בחוסר נאמנות מול לקוח והטעייתו   ברשות מסרו כי התלונות הוגשו לאחר שבדקה ומצאה כי מקרים אלה מחייבים בירור על ידי ועדת האתיקה הארצית, וזאת במסגרת מעקב שוטף של הרשות אודות הפעילות בשוק ומידע שהיא מקבלת באמצעות המינהלות העירוניות המופעלות על ידה בכ-50 רשויות מקומיות, וכן באמצעות הממונה על פניות הדיירים ברשות הממשלתית, עו"ד תמר עדיאל זכאי.   לאחר בחינת התלונות שהוגשו, החליטה ועדת האתיקה הארצית להעמיד את עו"ד רוית סיני לדין משמעתי בגין ניגוד אינטרסים, פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, ואת עו"ד אבי ביטאו בגין הפרת חובת עורך דין כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט, ניגוד עניינים, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין ופגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין.

גורם מפתח

   ברשות ציינו כי בשלב זה מדובר רק על הגשת קובלנות, אשר דיון בהן יערך בעתיד הקרוב. עד למועד מתן פסק הדין עומדת לעורכי הדין חזקת החפות.   אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מסר "עורכי דין הם גורמי מפתח לקידום עסקת התחדשות עירונית מוצלחת, ולא פעם הינם בעלי המקצוע הראשונים שפוגשים בעלי הדירות בתהליך. מוטלת עליהם האחריות לשמור על זכויות בעלי הדירות, לקוחותיהם, ולפעול על מנת להשיג עבורם עסקה כדאית ובטוחה. מהכרותינו את השוק, אנו יודעים כי רובו מסתייע בעורכי דין מקצועיים ובעלי מומחיות בתחום, שעושים עבודתם נאמנה לטובת בעלי הדירות". במברגר הוסיף "במקרים חריגים, אנו נתקלים בעורכי דין שמועלים בחובתם כלפי בעלי הדירות ופוגעים באמון שניתן בהם. מקרים חמורים אלה מזיקים לא רק לנפגעים הישירים מהם, אלא גם לשמם הטוב של עורכי הדין המניעים בשגרה תהליכים אלו באופן מקצועי ובנאמנות. ככל ונאתר מקרים כאלו, נמשיך לפעול כדי למגרם לטובת היציבות והביטחון בפעילות בשוק. אנו ממליצים לכל בעל דירה לפנות למינהלות העירוניות ממש בתחילת הדרך, עוד בטרם חתימה על כל מסמך או הסכם עם בעלי המקצוע השונים, לשם קבלת ליווי וייעוץ שיעזרו להם לקדם את הפרויקט בהצלחה ובביטחון".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    נועם 22/10/2025 19:16
    הגב לתגובה זו
    בגין עליבות כזו למען יראו ויראו.
  • 5.
    אריאל 30/11/2024 14:25
    הגב לתגובה זו
    הכתבה מאוגוסט 23. אנחנו בסוף נוב' 24 - למה לא מפרסמים מה היתה החלטת ועדת המשמעת ?! לו אני הייתי צריך להחליט הייתי שולל ממנה את הרישיון למספר שנים ומחיבה בפיצויים ניכרים למי שנפגעו מהחלטותיה וגם מפרסם את שמה ברבים כדי שיזהרו ממנה . למרות האמור היא מופיעה בתוכנית טלוויזיה בערוץ 12 מאוחר בלילה לא פעם ולא פעמיים. הזוי !!!
  • 4.
    מחכה להם עם סכין 13/08/2023 14:58
    הגב לתגובה זו
    עסק מקולל ,מי שלא יחתום ישמור על ביתו ועל שלוותו.לא לפחד מאיומים והפחדות.מי שלא מפחד ממעצרים ובנוי לבלגנים,תתקפו פיזית את המחתימים הנבלות שדופקים לכם בדלת.
  • 3.
    היכן ניתן לקבל רשימה של עורכי דין שהפרו הכללים? (ל"ת)
    פלורליסט 13/08/2023 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אני 13/08/2023 13:21
    הגב לתגובה זו
    אצלי בא עורך דין ואמר לי שהוא מחליט בשבילי... בעטתי בו, מילולית בעיטה לתוך הבטן. מאז לא שמעתי ממנו
  • 1.
    ktnp 13/08/2023 11:26
    הגב לתגובה זו
    לשים לב להתנהלות.
חוזה מכירת דירה CHATGPTחוזה מכירת דירה CHATGPT

ביהמ"ש החזיר את הגג לדיירים, ושינה את כללי המשחק בבניינים משותפים

החלטה חשובה קובעת כי הצמדת גג, חצר או קומת עמודים לדירה אחת ללא הסכמה מלאה של כל בעלי הדירות - אינה תקפה. בית המשפט המחוזי הבהיר מחדש את גבולות השימוש ברכוש המשותף, והחזיר את הכוח לידי דיירי הבניין. פסק הדין עשוי להשפיע על אלפי בתים משותפים ברחבי הארץ.  על פי ההכרעה, ייתכן שעברו שנים רבות שבהן המצב הוא כזה, אך עדיין ניתן להשיב את הרכוש המשוף לידי כלל הדיירים

עוזי גרסטמן |

דיירים מבניין משותף בירושלים, שכבר חשבו כי הגג והאזורים המיוחדים שבניין שייכים בדיעבד לבעל דירה אחת בלבד, מצאו את עצמם מתכנסים שוב יום אחד, לא כדי לחלק דירות, אלא כדי לברר מי שולט בגג, במרחבים שלא נראים מבחוץ, וייתכן שגם בעתיד לבנות עליו. מה שהחל כוויכוח בין שכנים, נהפך לערעור בבית-המשפט, והסתיים בפסק-דין עקרוני שעשוי להשפיע על רבים מבעלי דירות בבניינים משותפים ברחבי הארץ.

פסק הדין עוסק בחלקה שזוהתה בעבר כמחסן, שלה הוצמדו, לפי צו רישום הבית המשותף ותכנוני הרשמה, גם הגג, קומת העמודים, חלק מהמגרש, שטחים בקומה, או בקיצור אזורים שהחברה הקבלנית קיוותה כי יהיו פריבילגיה של הבעלים של אותה יחידה בלבד. כשעלו טענות מצד דיירי הבניין על כך ש"לא ידעו על כך", נדרש בית המשפט להכריע: האם אפשר לרשום חלק מהרכוש המשותף כך שהצמידות תאפשר לבעל הדירה לפעול - לבנות, למכור, להפריד - ללא הסכמת שאר הדיירים?

הבניין המדובר נבנה על ידי ירלון חברה לבניין, שהציעה לבעלי הדירות - בחוזים מוקדמים - כי כל החלקים שאינם דירות, בין אם חדר מדרגות, חצר, מקלט, מקומות אחסון וכו′, יהיו חלק מהרכוש המשותף. כך נרשם הבניין כבית משותף. עם זאת, החברה שמרה לעצמה זכויות על הגג ועל קומת העמודים, וזאת לפי סעיפי חוזה, ולפיהם החברה תהיה רשאית לבנות על הגג או על קומת העמודים, בתנאי שהמבנה ישמש למגורים, ובלבד שלא תהיה לכך השפעה או צורך בהסכמת יתר דיירי הבניין. 

על פי ההסכם: בעלי היחידה לא זקוקים להסכמת יתר בעלי הדירות

בצו רישום הבית המשותף נכתב כי חלקה 17/1 משמשת מחסן בשטח קרקע של כ-2 מ"ר, והוצמדו אליה 250/581 (לאחר תיקון: 242/587) חלקים מהרכוש המשותף, כולל הגג, המגרש, שטחים בקומה עליונה. בהסכם מיוחד, שנחתם בין החברה לבין הבעלים של חלקה 17/1, נקבע כי בעלי החלקה רשאים "לבנות ולהקים מבנים כראות עיניהם על הגג … על כל חלק הימנו … ובלבד שמבנים אלה יהיו מיועדים למטרת מגורים בלבד". עוד נקבע כי הם רשאים לעשות כן מבלי להיזקק להסכמת יתר בעלי היחידות בבניין. 

על סמך אותו הסכם ,כך טענה החברה, ניתן לראות בגג, בחצר, בקומת העמודים, שטח ששייך באופן בלעדי לחלקה 17/1. בעלי הדירות האחרים למדו על כך רק שנים לאחר מכן, והם ביקשו לצאת מנקודת הנחה: לא ייתכן ששטחים משמעותיים בבניין יהיו בשליטה פרטית של דייר אחד בלבד, מבלי שהותר להם אי פעם להביע את דעתם.

מלון מלכת שבא באילת צילום: Dr. Avishai Teicherמלון מלכת שבא באילת צילום: Dr. Avishai Teicher

העליון דחה את תביעת בעלי היחידות במלון מלכת שבא אילת

המאבק בין בעלי יחידות הנופש לבין הנהלת מלכת שבא מגיע שוב לבית המשפט, והעליון קובע: החוזה הוא סגור, ואין מקום להוסיף לו הבנות או מצגים חיצוניים. בעלי הזכויות ביקשו לכפות מינוי חברת ניהול בינלאומית ולשמר את דמי הניהול הישנים; ההנהלה טענה כי ההסכמות חוזיות בלבד. פסק הדין מספק הצצה לעולם החוזים המסחריים, למחירם של מצגים חוץ־חוזיים - ולגבולות תום הלב

עוזי גרסטמן |

בשעות הבוקר המאוחרות באולם בית המשפט העליון בירושלים, כשהצדדים שוטחים את הטענות האחרונות שלהם ורחש קל ממלא את החלל, נדמה היה כי הסכסוך רב־השנים סביב ניהול מלון מלכת שבא באילת עומד לקבל הכרעה סופית. מאחורי הדרמה המשפטית הסתתר סיפור מורכב על הבטחות, על הבנות שנולדו מחוץ להסכמים חתומים, ועל שורה של בעלי יחידות נופש שהרגישו כי ההנהלה חייבת להם יותר ממה שנכתב על הנייר. הם ביקשו שבית המשפט ייתן תוקף להבנות שלא נכנסו לחוזה, אך העליון קבע בפשטות כי החוזה הוא חוזה סגור, ואין להוסיף עליו דבר.

המערערים, קבוצת בעלי זכויות ביחידות הדיור שבמלון, טענו כי בעת שרכשו את היחידות הוצגו בפניהם מצגים ברורים וחד־משמעיים, שלפיהם המלון ינוהל תמיד בידי חברת ניהול בינלאומית כמו הילטון, ושדמי הניהול שעליהם לשלם יישארו קבועים - 3 דולרים למ"ר לחודש. לטענתם, מעבר ללשון הכתובה, הם הסתמכו על רוח הדברים, על דפוסי ההתנהלות בין הצדדים ועל תחושה שלפיה תנאים אלו מהווים חלק בלתי נפרד מן העסקה.

ההנהלה, מצדה, טענה כי הכל מצוי במסמכים: שלושה הסכמים מפורטים שפורטו עד דק, המהווים מערכת חוזית סגורה, שאינה פתוחה לשינויים אלא בהסכמה בכתב. לטענתה, לאחר שהסתיימה התקשרותה עם הילטון לאחר 20 שנה, פג תוקפו של מנגנון דמי הניהול הישן, ויש להחיל את עקרון המשק הסגור: כל בעל יחידה נושא בחלקו היחסי בהוצאות הניהול בפועל, בהתאם לשטח היחידה. השופטים אלכס שטיין, נעם סולברג ויעל וילנר, שישבו בהרכב, הכריעו באופן חד וברור. אך כדי להבין את משמעות הכרעתם, חיוני להעמיק רגע במערכת היחסים המורכבת שהצדדים כרתו לפני שנים.

"מערכת חוזית מפורטת עד-דק"

העליון הדגיש כי במקרה זה קיימת מערכת חוזית סגורה, ברורה, מפורטת וממצה. השופט שטיין כתב כי המערערים, "חתמו על מערכת חוזים עסקית שפורטה לפרטי-פרטים", וכי לא יישמעו טענות בדבר מצגים חיצוניים או הבנות שלא קיבלו ביטוי מפורש בהסכמים עצמם. הוא ציין במפורש כי, "אלה הן מושכלות היסוד" של דיני החוזים, ושכל ניסיון לסטות מהן פוגע ביציבות העסקית ובוודאות המשפטית.

ההסכמים - הסכם הרכישה, הסכם הניהול והסכם ההצטרפות למאגר - כולם כללו סעיפים ברורים המצהירים כי האמור במסמכים ממצה את כלל ההבנות בין הצדדים, וכי כל שינוי או תוספת מחייבים חתימה בכתב. כפי שמדגיש פסק הדין, בהסכם הרכישה נקבע כי הרוכש "אין הוא מושפע […] מכל פרסום, הצהרה, הבטחה, מצג או אמירה בע״פ או בכתב ואשר לא נכללו בהסכם זה". באותו קו נכתב גם כי כל שינוי בהסכמים "לא יעשו ולא יכנסו לתוקף אלא בכתב ובחתימת הצדדים".