טען שכאל "ממציאה חיובים" - וזה מה שפסק בית המשפט

לקוח שהצטרף לתוכנית אשראי מתגלגל של חברת כרטיסי אשראי לישראל (כאל) מצא את עצמו בצד המפסיד, לאחר שהגיש תביעה קטנה על סכום של 7,000 שקל, ולא הצליח לשכנע את בית המשפט שיש ממש בטענותיו. בפסק דין שניתן באחרונה על ידי הרשם הבכיר יניב לוזון בבית המשפט לתביעות קטנות בקריות, נדחתה התביעה במלואה, והתובע, יאיר דובלרו, חויב לשלם לחברת האשראי הוצאות משפט בסכום של 1,000 שקל.

הסיפור מתחיל כשדובלרו הצטרף לתוכנית בשם "אשראי מתגלגל" של כאל, שמהותה היא תשלום חודשי קבוע שהלקוח בוחר בעצמו, כשיתרת הסכום מתגלגלת לחודש הבא. דובלרו קבע החזר חודשי של 500 שקל, אבל הופתע לגלות שבחודשים מסוימים נגבו ממנו סכומים שגבוהים באופן משמעותי ממה שציפה. לטענתו, חברת האשראי לא עמדה בתנאי התוכנית, הגבייה הלא צפויה יצרה לו בעיות תזרים מול הבנק, ויותר מכך - חלק מהחיובים שיוחסו לו "אינם נכונים ושקריים".

בדיון שהתקיים בינואר האחרון, חזר דובלרו על טענותיו בנחרצות. "הטענה שלי ששום דבר אני לא מבין שם היום", הוא אמר לבית המשפט. "התוכנית בחודש הראשון גבתה 1,200 ש"ח וגם בחודש השני, בחודשים אחרי התחילו לקחת 15,000 שקל". התובע הוסיף כי מעולם לא חרג מהמסגרת שהוקצתה לו, והאשים את חברת האשראי בהכפלת עסקות ובהמצאת חיובים. "אני רוצה למחוק את החוב, הוא שקר, הוא המצאה שלהם", הוא הכריז.

מנגד, נציגת הנתבעת, דולב לוי, הגיעה לדיון עם מסמכים ותשובות. חברת האשראי טענה שמהות התביעה כלל לא היתה ברורה לה, ושהיא עיכבה את הליכי הגבייה מיוזמתה כדי לברר את העניין. לוי הסבירה את מנגנון הכרטיס: לפי התקנון שעליו חתם התובע, גובה החיוב החודשי נקבע לפי הגבוה מבין שלושה מצבים: הסכום שהלקוח ביקש לשלם, סכום החריגה מהמסגרת, או 2% מגובה הסל. הנתבעת הציגה את מסמכי ההסכם החתומים וכן פירוט חיובים לתקופה שבין מרץ 2025 לספטמבר 2025, שממנו עולה כי סך ההתחייבויות בכרטיס הגיעו לכ-45,144 שקל, בעוד מסגרת הכרטיס נקבעה על 45 אלף שקל.

• שיתוף הפעולה מתרחב: בנק הפועלים יעביר הנפקת כרטיסים לכאל
• ביי כאל: ישראכרט תנפיק את ה-Fly card של אל על - שתי החברות מזנקות בבורסה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החיובים הנוספים - בהתאם לתקנון

הרשם לוזון קבע כי דובלרו בחר החזר חודשי של 500 שקל - סכום שהיה קטן מ-2% מכלל ההתחייבויות שלו בכרטיס. לכן, בהתאם לתקנון, הוא חויב בתשלום של 902.88 שקל לחודש, ובנוסף בחיוב נוסף של 144.11 שקל עבור חריגה ממסגרת האשראי.

אבל הבעיה המרכזית של דובלרו לא היתה בהבנת מנגנון החיוב, אלא בכך שלא הביא שום ראיה לתביעה שלו. בית המשפט ציין כי התובע לא הצביע על עסקות ספציפיות שלטענתו לא ביצע, לא פנה לחברת האשראי להכחשת עסקות, ולא פנה לבתי העסק שחייבו אותו. כל מה שהוא צירף לכתב התביעה היו צילומי מסך חלקיים ללא פירוט, וצילום מחשבון ללא הסבר שיבהיר מהו החישוב שנעשה.

בית המשפט הזכיר כי אמנם הליך התביעה הקטנה מיועד להקל על אזרחים ללא הכשרה משפטית, ובית המשפט מגמיש את הדרישות הפרוצדורליות, אך הכלל שלפיו "המוציא מחברו עליו הראיה" עדיין תקף גם כאן. על התובע מוטלת חובה להוכיח את העובדות, את הנימוקים ואת האסמכתאות שמבססים את תביעתו.

• אח נגד אח: מי הבעלים של הבית שהאבא בנה?
• פלשו למגרש שכן ב-5 מ"ר בלבד - וזה הפיצוי שנפסק
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שכרה דירה חדשה, החזירה אותה עם נזקים ובלי צבע - המשכיר תבע,...

הרשם לוזון הוסיף כי בהליך אזרחי נדרשת הרמת נטל ההוכחה עד יותר מ-50% על פי מאזן ההסתברות. דובלרו, כך נקבע, לא עמד אפילו ברף הבסיסי הזה. "התובע כשל בכך שטענותיו אינן מבססות זיקה מספקת בין התשתית הראייתית שהניח בשאלת הסעד, לבין הניתוח שהציג," כתב הרשם בהחלטתו, והורה על דחיית התביעה. בנוסף לדחייה, חויב דובלרו לשלם לחברת האשראי הוצאות משפט בסכום של 1,000 שקל.