הפרעה נפשית דיכאון
צילום: Istock

המחיר הכלכלי של בריאות הנפש: פגיעה של כ-1.7% מהתוצר באירופה

מחקר חדש של ה-OECD מצביע על כך שהפרעות נפשיות גורמות לפגיעה משמעותית בכלכלה האירופית, בעיקר בשל ירידה בתעסוקה, בפריון ובהשתתפות בשוק העבודה.

מירב ארד |

מחקר חדש של ארגון ה-OECD מצביע על כך שהשפעתן הכלכלית של הפרעות נפשיות במדינות אירופה גדולה ומשמעותית הרבה יותר ממה שנהוג להעריך. המחקר שהתפרסם בחודש אפריל האחרון מתמקד בשלוש קבוצות מרכזיות של הפרעות - דיכאון, חרדה ושימוש באלכוהול - ומראה כי הן משפיעות בו-זמנית על תוחלת חיים בריאה, על שיעורי תעסוקה ועל רמות הפריון במשק.

 לפי הממצאים, אנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות נמצאים בסבירות נמוכה יותר להשתלב בשוק העבודה, וגם כאשר הם מועסקים, הם נוטים להיעדר יותר מהעבודה ולחוות ירידה בתפוקה היומיומית. שילוב הגורמים הללו מייצר פגיעה מצטברת בפעילות הכלכלית, שאינה מוגבלת רק למערכת הבריאות אלא חוצה מגזרים שלמים במשק. 

להרחבה: משקיעים בנפש: למה המנהלים הבכירים משלמים 15 אלף שקל על סוף שבוע של שתיקה?

 עלות כלכלית רחבה של כ-1.7% מהתוצר

 אחד הממצאים המרכזיים במחקר הוא ההערכה כי העלות הכוללת של הפרעות נפשיות מגיעה לכ-1.7% מהתוצר המקומי הגולמי במדינות האיחוד האירופי. 

מדובר בהיקף רחב שמגלם שילוב של כמה שכבות פגיעה כלכלית הפועלות במקביל ומשפיעות אחת על השנייה לאורך זמן. החלק הישיר של העלות נובע מהוצאות מערכת הבריאות, הכוללות אבחון, טיפול תרופתי, אשפוזים ושירותים קהילתיים. אך מעבר לכך, חלק משמעותי מהעלות מגיע מהמערכת החברתית והציבורית, בעיקר דרך קצבאות נכות זמניות או קבועות ותשלומי רווחה הנדרשים לאוכלוסייה שאינה מסוגלת להשתלב באופן מלא בשוק העבודה.

עם זאת, לפי המחקר, הרכיב המשמעותי ביותר בעלות הכוללת אינו בהכרח ההוצאה הישירה, אלא אובדן הפריון במשק. מדובר בשילוב של ירידה בשעות עבודה בפועל, היעדרויות חוזרות ממקום העבודה וירידה ביעילות של עובדים שנמצאים פיזית בעבודה אך מתפקדים ברמה נמוכה יותר. 

תופעה זו, שמכונה לעיתים "נוכחות לא פרודוקטיבית", מתבררת כאחת הסיבות המרכזיות לפגיעה המצטברת בתוצר. כאשר מצרפים את כלל הרכיבים הללו יחד, מתקבלת תמונה של פגיעה רחבה ומתמשכת בכלכלה האירופית, שמוערכת כאמור בכ-1.7% מהתוצר מדי שנה.

קיראו עוד ב"גלובל"

המשמעות היא שמדובר בהיקף כלכלי שמגיע לעשרות עד מאות מיליארדי אירו בשנה, בהתאם לגודל הכלכלה, ושמשפיע לא רק על תקציבי בריאות אלא גם על קצב הצמיחה הכולל של המשק.

השפעה על שוק העבודה והצמיחה

המחקר מדגיש כי ההשפעה אינה חד־פעמית אלא מצטברת לאורך זמן. ירידה בהשתתפות בשוק העבודה, במיוחד בגילאים צעירים ובגיל העבודה המרכזי, מובילה להיחלשות של ההון האנושי במשק. 

נוסף, הפגיעה מתבטאת גם בקושי לשמר עובדים לאורך זמן ובירידה ביכולת של מערכות תעסוקה לייצר יציבות.

במונחים ארוכי טווח, המשמעות היא האטה בקצב הצמיחה הפוטנציאלי של הכלכלה, שכן חלק גדול יותר מהאוכלוסייה אינו מממש את מלוא פוטנציאל העבודה שלו או יוצא משוק העבודה לפרקי זמן ארוכים.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה