מלחמת איראן מחזירה לטורקיה את כאב האינפלציה

האינפלציה בטורקיה חזרה להפתיע כלפי מעלה באפריל, והזכירה למשקיעים ולמקבלי ההחלטות כי הדרך לבלימת עליות המחירים עדיין ארוכה. מדד המחירים לצרכן זינק ב-4.2% בחודש אחד - כמעט פי שניים מהעלייה במרץ (1.94%) - והקצב השנתי האיץ ל-32.4%, לעומת 30.9% בחודש הקודם. 

העלייה החדה מגיעה על רקע זינוק במחירי האנרגיה בעקבות המלחמה באיראן, לצד התייקרויות במזון, תחבורה, ביגוד ודיור. מבחינת השווקים, המשמעות ברורה: תרחיש של הורדות ריבית מהירות מתרחק, וטורקיה חוזרת לסביבת ריבית גבוהה לאורך זמן. 

להרחבה טורקיה מכרה זהב בשווי 8 מיליארד דולר

האינפלציה שוב מפתיעה לרעה

הנתונים של אפריל חרגו מהציפיות בשווקים, שם העריכו מדד חודשי של כ-3.3% ואינפלציה שנתית של כ-31.3%. בפועל, התקבל נתון גבוה יותר בשני המישורים. מדובר גם במדד אפריל החודשי הגבוה ביותר מאז 2022, וגם בעלייה רחבה שאינה ממוקדת בסעיף אחד בלבד. 

• המשבר בטורקיה: הבנק המרכזי חוזר למכור דולרים ב-10 מיליארד דולר כדי לייצב את הלירה
• טורקיה מכרה זהב בשווי 8 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המשמעות היא שמדובר בלחץ אינפלציוני עמוק יותר: לא רק אנרגיה מתייקרת, אלא גם מזון, תחבורה, ביגוד ודיור. כאשר מחירי האנרגיה עולים, הם מתגלגלים במהירות לכל חלקי הכלכלה - הובלה מתייקרת, ייצור מתייקר, והמחירים לצרכן עולים בהתאם.

בטורקיה, שבה כוח הקנייה נשחק במשך שנים, השפעה זו מורגשת במהירות. המלחמה באיראן, שהחלה בסוף פברואר, הפכה עבור טורקיה לאירוע כלכלי משמעותי. כמדינה תלויה ביבוא אנרגיה, כל זינוק במחירי הנפט והגז פוגע בה ישירות. מחיר נפט מסוג ברנט סביב 109 דולר לחבית אינו רק נתון בשוק הסחורות - הוא מתורגם ללחץ על הלירה, על הגירעון החיצוני, על עלויות הייצור ועל האינפלציה.

 הבנק המרכזי תקוע בין אינפלציה לצמיחה

הבנק המרכזי הטורקי הותיר את הריבית הרשמית על 37%, אך בפועל המדיניות הדוקה יותר. מאז פרוץ המלחמה, נעשה שימוש גובר בריבית הלילה הגבוהה, סביב 40%, כדי לנהל את הנזילות במערכת הבנקאית. כלומר, גם ללא העלאה רשמית - העלות האמיתית של הכסף נותרת גבוהה.

• ה-AI מרים את אסיה לשיאים, בזמן שהנפט נשאר סביב 108 דולר
• "השטן לובשת פראדה 2" כובש את הקופות: פתיחה של 77 מיליון דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ארה"ב מציבה טיל היפרסוני מול איראן - המסר מגיע גם למוסקבה...

עד לאחרונה, השווקים העריכו כי תיתכן הפחתת ריבית בהמשך השנה, לאחר ירידה הדרגתית באינפלציה. אך נתוני אפריל משנים את התמונה: כאשר האינפלציה חוזרת לעלות בקצב מהיר, קשה להצדיק הקלה מוניטרית. 

הורדת ריבית מוקדמת עלולה להחליש את הלירה, להגביר ביקוש ולתדלק אינפלציה נוספת. מנגד, גם שמירה על ריבית גבוהה לאורך זמן יוצרת קושי. אשראי יקר פוגע בעסקים, מקשה על משקי בית ומכביד על מגזרים כמו נדל"ן ותעשייה. לכן הבנק המרכזי ניצב בדילמה: הורדה מוקדמת מסכנת את היציבות, אך ריבית גבוהה ממושכת עלולה לפגוע בצמיחה.

 התחזית הרשמית של הבנק המרכזי לסוף השנה עומדת על 15%–21% (עם יעד אמצע של כ-16%), אך לאחר נתוני אפריל היא נראית מאתגרת. בשוק כבר מדברים על אינפלציה של כ-29% בסוף השנה - פער שמעלה שאלות לגבי אמינות המדיניות.

 האנרגיה היא הבעיה המיידית, אבל לא היחידה 

הגורם המרכזי לעליות המחירים באפריל היה תחום האנרגיה - דלק, תחבורה, חשמל ושירותים נלווים. אך בטורקיה, אנרגיה היא רק נקודת הפתיחה. הכלכלה הטורקית תלויה מאוד ביבוא - לא רק של אנרגיה, אלא גם של חומרי גלם, ציוד תעשייתי ורכיבים. כאשר הלירה נחלשת, העלות של כל אלה עולה, וההשפעה מתגלגלת ישירות למחירים לצרכן. 

לפי הערכות גופים בינלאומיים, הגירעון בחשבון השוטף של טורקיה נותר רגיש מאוד לשינויים במחירי האנרגיה - נתון שמגביר את התנודתיות. לכן ההשפעה אינה נקודתית אלא מערכתית. 

העליות במזון ובביגוד מדגישות כי מדובר באינפלציה שפוגעת ביומיום של משקי הבית. מזון הוא סעיף רגיש במיוחד - גם כלכלית וגם פוליטית - ועליות מחירים מתמשכות בו משפיעות ישירות על יציבות חברתית. גם שוק הדיור ממשיך להפעיל לחץ: שכר הדירה בערים הגדולות זינק בשנים האחרונות,

 בין היתר בשל אינפלציה, גידול אוכלוסייה והיצע מוגבל. לכך מתווספות עלויות תחבורה גבוהות, שמכבידות עוד יותר על התקציב המשפחתי. 

הלירה והאמון: הבעיה העמוקה יותר

 אחת הבעיות המרכזיות של הכלכלה הטורקית היא אמון. הלירה הטורקית חוותה פיחותים חדים בשנים האחרונות, בין היתר בעקבות מדיניות ריבית נמוכה בעבר והתערבויות לא שגרתיות בשוק המט"ח. כאשר הציבור והמשקיעים אינם בטוחים ביציבות המטבע, הם מחפשים אלטרנטיבות - דולר, זהב או נכסים ריאליים.

 התופעה הזו, המכונה "דולריזציה", מחלישה עוד יותר את היכולת של הבנק המרכזי לשלוט באינפלציה. לפי נתונים שפורסמו על ידי הבנק המרכזי של טורקיה, חלק משמעותי מהפיקדונות במערכת הבנקאית מוחזק במטבע זר - נתון שמעיד על רמת אמון מוגבלת במטבע המקומי. 

התגובה בשוק המניות הייתה שלילית יחסית, כאשר מניות הבנקים ירדו עד כ-2%. הסיבה המרכזית היא ההבנה כי הריבית תישאר גבוהה יותר למשך זמן ממושך. אמנם ריבית גבוהה יכולה לתמוך במרווחי הבנקים בטווח הקצר, אך לאורך זמן היא מעלה סיכוני אשראי. 

חברות ממונפות ומשקי בית מתקשים לעמוד בהחזרי הלוואות, מה שעלול להוביל לעלייה בהפרשות להפסדי אשראי. בנוסף, ריבית גבוהה משפיעה על תמחור נכסים באופן רחב: כאשר התשואה על נכסים סולידיים עולה, המשקיעים דורשים תשואה גבוהה יותר גם ממניות - דבר שמוביל לירידה במכפילים.

טורקיה משלמת את מחיר התלות באנרגיה מיובאת

 טורקיה היא כלכלה גדולה ודינמית, אך תלויה מאוד באנרגיה מיובאת - נקודת חולשה מבנית. כאשר מחירי האנרגיה עולים, ההשפעה על הכלכלה מהירה: הגירעון החיצוני מתרחב, המטבע נחלש והאינפלציה מתגברת. 

בהשוואה למדינות מפותחות, טורקיה פגיעה יותר לזעזועים כאלה, בשל אינפלציה בסיסית גבוהה ואמון נמוך יותר במדיניות הכלכלית. 

הדילמה של ארדואן והבנק המרכזי 

ברקע נמצאת גם הדילמה הפוליטית. בשנים האחרונות עברה טורקיה למדיניות מוניטרית שמרנית יותר, לאחר תקופה ארוכה של ריבית נמוכה גם בסביבת אינפלציה גבוהה. 

מצד אחד, יש צורך לשמור על ריבית גבוהה כדי לבלום את האינפלציה. מצד שני, מדובר במדיניות שמכבידה על הצמיחה ואינה פופולרית פוליטית.

 אם הבנק המרכזי יוריד ריבית מוקדם מדי, הוא עלול לאבד אמינות - מה שעלול להוביל להיחלשות הלירה ולהחרפת האינפלציה. לכן, גם תחת לחץ, נראה כי המדיניות תישאר הדוקה. 

עבור הציבור, אינפלציה של 32.4% מתורגמת ישירות לעלייה ביוקר המחיה. שכר שאינו מתעדכן בקצב דומה נשחק, והוצאות על מזון, תחבורה, חשמל ודיור ממשיכות לעלות. 

 מעבר לכך, לאינפלציה גבוהה יש גם השפעה פסיכולוגית: הצרכנים מאבדים אמון ביציבות המחירים, נוטים להקדים רכישות ומחפשים הגנות כמו מטבע זר או נכסים מוחשיים. 

עסקים קטנים מתקשים לתכנן קדימה - מה שמקשה על תמחור, ניהול מלאי והשקעות. 

 כמה זמן יימשך הלם האנרגיה

משך המגמה תלוי בעיקר במחירי האנרגיה ובהתפתחויות הגיאופוליטיות. אם מחירי הנפט יירדו, הלחץ האינפלציוני עשוי להתמתן בהמשך השנה. אם הם יישארו סביב 100 דולר לחבית ומעלה - יהיה קשה מאוד להחזיר את האינפלציה למסלול ירידה. 

גם שער הלירה יהיה גורם מפתח: פיחות יגביר את האינפלציה, בעוד ריבית גבוהה עשויה לתמוך ביציבות המטבע - כל עוד האמון במדיניות נשמר.

כך או אחרת, נתוני אפריל הם תמרור אזהרה ברור: הכלכלה הטורקית אינה מתמודדת רק עם זעזוע זמני, אלא עם שילוב של לחצים חיצוניים וחולשות מבניות - שילוב שהופך את המאבק באינפלציה למורכב וארוך מהצפוי.