טורקיה מכרה זהב בשווי 8 מיליארד דולר

הבנק המרכזי של טורקיה מכר זהב וביצע עסקאות החלף בהיקף כולל של כ-60 טונות, בשווי שמוערך ביותר מ-8 מיליארד דולר. המהלך הגיע מיד לאחר פרוץ המלחמה באיראן, והוא מצטרף ללחצים שהופעלו ממילא על שוק המתכת היקרה. לפי הדיווחים, עצם השימוש של טורקיה במלאי הזהב שלה תרם להעמקת הלחץ כלפי מטה על מחיר הזהב בעולם.

הנתונים שפרסם הבנק המרכזי הטורקי מצביעים על ירידה חדה ומהירה בעתודות הזהב. בשבוע שהסתיים ב-13 במרץ נרשמה ירידה של 6 טונות, ובשבוע שלאחר מכן, זה שהסתיים ב-20 במרץ, נגרעו עוד 52.4 טונות. מדובר בשחיקה מהירה במיוחד במלאים, שמלמדת כי הרשויות באנקרה נדרשו לפעול בפרק זמן קצר ובקנה מידה משמעותי כדי להתמודד עם צורכי נזילות ולחצי מטבע.

קריאה קשורה: הצרות של טורקיה - שוקלת למכור זהב כדי להציל את הלירה

לפי הדיווחים, לא כל הירידה משקפת מכירה ישירה של זהב בשוק. חלק מהמתכת נמכר בפועל, אך עיקר השימוש נעשה באמצעות עסקאות swap, כלומר עסקאות החלף שבהן הזהב משמש כבטוחה לקבלת מטבע חוץ או לירות טורקיות. במילים אחרות, הבנק המרכזי לא רק צמצם את החזקותיו, אלא גם גייס מימון על בסיס הזהב שברשותו כדי לחזק את הנזילות הפיננסית. מדובר בכלי שבנקים מרכזיים נוקטים בו בדרך כלל כמוצא אחרון - כשהלחץ על המטבע חריף מכדי שניתן יהיה לבלום אותו בהתערבויות שוק רגילות.

• כך הפכה טורקיה ל״אמזון״ של רחפני הקמיקזה והחימוש המשוטט
• מלחמת איראן מחזירה לטורקיה את כאב האינפלציה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הכלכלה הטורקית תחת לחץ כפול

מאז פרוץ העימות עם איראן, טורקיה מתמודדת עם עלייה בעלויות יבוא האנרגיה ועם גידול בביקוש לדולרים, שני גורמים שמקשים על שמירה על יציבות הלירה. עבור כלכלה שמנסה להציג תהליך של דיסאינפלציה, כלומר האטה בקצב עליית המחירים, מדובר בלחץ כפול: גם על המטבע וגם על מסגרת המדיניות הכלכלית. הלירה הטורקית כבר מתמודדת עם שנים של פיחות מצטבר, ואנקרה השקיעה מאמצים ניכרים בשנה האחרונה כדי לייצב את שיעור האינפלציה שנגע ב-80% בשיאו ב-2022. המלחמה הגיעה ברגע לא נוח.

האסטרטגיה הכלכלית של טורקיה נשענת במידה רבה על לירה יציבה, או לכל הפחות על פיחות הדרגתי ומבוקר, ולא על תנועות חדות. כדי לשמר את המצב הזה, הרשויות משתמשות לעיתים קרובות בהתערבויות בשוק המט"ח, בדרך כלל דרך בנקים ממשלתיים. אלא שהמלחמה והשלכותיה הכלכליות הופכות את ההגנה על המטבע המקומי למורכבת יותר, משום שהן מעלות את הצורך במטבע זר דווקא בזמן שבו הלחצים החיצוניים מתגברים.

על הרקע הזה, הזהב הופך לכלי מדיניות פעיל ולא רק לנכס רזרבה פסיבי. איריס צ'יברה, מייסדת חברת הייעוץ Phoenix Consultancy באיסטנבול, העריכה כי הרשויות פנו למכירות זהב ולעסקאות swap מתוך מאגר זהב כולל שמוערך בכ-135 מיליארד דולר, במטרה לענות על צורכי נזילות ולייצב את הביקוש המקומי. כלומר, ב-60 הטונות שנמכרו או הוחלפו בשבועיים, טורקיה השתמשה בכ-6% ממאגר הזהב הכולל שלה - נתח לא זניח, אך עדיין רחוק מהתרוקנות.

• אלטמן נגד מאסק: "הוא דרש שליטה ב-OpenAI - ואף שקל להעביר אותה לילדיו"
• הישראלית שנופלת 18%, אחרי שעלתה פי 3 בשנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלמנתו של בעלי אונליפאנס קיבלה את השליטה באימפריה שבנה

היקף הפעילות של טורקיה בולט במיוחד כאשר משווים אותו לשוקי ההשקעה המוסדיים. לפי הדיווחים, באותה תקופה של שבועיים נרשמו יציאות של כ-43 טונות בלבד מקרנות סל מגובות זהב. כלומר, ההתערבות הטורקית לבדה הייתה גדולה יותר מכלל היציאות מאחד מאפיקי ההשקעה המרכזיים בזהב. מבחינת שוק הזהב הגלובלי, זהו אות אזהרה: כשבנק מרכזי של מדינה שצברה זהב בהתמדה במשך שנים עובר לצד המוכר, השפעת הגל היא מעבר למספרים הישירים.

טורקיה שינתה גישה

עד לאחרונה טורקיה נתפסה כאחת מהרוכשות האגרסיביות יותר של זהב מבין הבנקים המרכזיים בעולם. בעשור האחרון היא הגדילה בהתמדה את החזקות הזהב שלה כחלק ממאמץ להפחית תלות בנכסים דולריים ובמערכת הפיננסית המבוססת על המטבע האמריקאי. לכן, המכירות וההחלפים הנוכחיים מסמנים לא רק צעד טקטי קצר טווח, אלא גם היפוך מסוים בהתנהלות של מדינה שבמשך שנים צברה זהב כמגן אסטרטגי. מגמה זו, אם תמשך, עלולה להוות נורת אזהרה לשאר הבנקים המרכזיים המתפתחים שנקטו אסטרטגיה דומה - ביניהם פולין, הודו וסינגפור - שגם הם צברו זהב בקצב מהיר בשנים האחרונות.

המהלך הטורקי מתרחש גם בתקופה שבה מחיר הזהב ממילא נתון ללחץ. הזהב איבד כ-15% מערכו במהלך החודש הנוכחי, לאחר ראלי חד שנמשך מאז השנה שעברה. חלק מהירידה מיוחס למימושי רווחים של משקיעים, אך המהלכים של טורקיה מוסיפים ממד חדש: לא רק משקיעים פרטיים ומוסדיים מוכרים, אלא גם בנקים מרכזיים מתחילים, לפחות בחלק מהמקרים, להשתמש במלאי הזהב שלהם לצורכי נזילות והגנה על מטבע. שילוב של מכירות מוסדיות ומכירות בנקאיות מרכזיות באותה עת יוצר לחץ כפול על מחיר המתכת, ומסביר חלק מהחדות של הירידה.

אסטרטגים בתחום מעריכים כי ההלם הכלכלי שנובע מהמלחמה באיראן עלול לפגוע בביקוש לזהב מצד חלק מהבנקים המרכזיים, ואף לאלץ אחרים למכור חלק מהרזרבות כדי לעמוד בהתחייבויות דולריות. לדבריו, מכירות ישירות אינן תרחיש חריג או בלתי סביר, גם אם המגמה הרחבה יותר עשויה להיות האטה בקצב הצבירה של זהב ולא בהכרח גל מכירות מלא. במילים אחרות, השוק עשוי לעבור מתקופה של רכישות מסיביות מצד בנקים מרכזיים לתקופה מתונה יותר, עם יותר שימוש במאגרים קיימים. אם תרחיש זה יתממש, ייעלם אחד הגורמים המרכזיים שתמכו במחיר הזהב בשנים האחרונות - ורמות התמיכה שנראו בטוחות עד לאחרונה עשויות להיבחן מחדש.