ארדואן טורקיה (X)
ארדואן טורקיה (X)

טורקיה מכרה זהב בשווי 8 מיליארד דולר

מכירות זהב והחלפתו למטבע זר נועדו לייצב את הלירה על רקע זינוק בביקוש לדולרים ועלויות אנרגיה, אך במקביל מוסיפות לחץ על מחירי הזהב ומאותתות על שינוי בגישת הבנקים המרכזיים לניהול רזרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

הבנק המרכזי של טורקיה מכר זהב וביצע עסקאות החלף בהיקף כולל של כ-60 טונות, בשווי שמוערך ביותר מ-8 מיליארד דולר. המהלך הגיע מיד לאחר פרוץ המלחמה באיראן, והוא מצטרף ללחצים שהופעלו ממילא על שוק המתכת היקרה. לפי הדיווחים, עצם השימוש של טורקיה במלאי הזהב שלה תרם להעמקת הלחץ כלפי מטה על מחיר הזהב בעולם.

הנתונים שפרסם הבנק המרכזי הטורקי מצביעים על ירידה חדה ומהירה בעתודות הזהב. בשבוע שהסתיים ב-13 במרץ נרשמה ירידה של 6 טונות, ובשבוע שלאחר מכן, זה שהסתיים ב-20 במרץ, נגרעו עוד 52.4 טונות. מדובר בשחיקה מהירה במיוחד במלאים, שמלמדת כי הרשויות באנקרה נדרשו לפעול בפרק זמן קצר ובקנה מידה משמעותי כדי להתמודד עם צורכי נזילות ולחצי מטבע.

לפי הדיווחים, לא כל הירידה משקפת מכירה ישירה של זהב בשוק. חלק מהמתכת נמכר בפועל, אך עיקר השימוש נעשה באמצעות עסקאות swap, כלומר עסקאות החלף שבהן הזהב משמש כבטוחה לקבלת מטבע חוץ או לירות טורקיות. במילים אחרות, הבנק המרכזי לא רק צמצם את החזקותיו, אלא גם גייס מימון על בסיס הזהב שברשותו כדי לחזק את הנזילות הפיננסית.


הכלכלה הטורקית תחת לחץ כפול

מאז פרוץ העימות עם איראן, טורקיה מתמודדת עם עלייה בעלויות יבוא האנרגיה ועם גידול בביקוש לדולרים, שני גורמים שמקשים על שמירה על יציבות הלירה. עבור כלכלה שמנסה להציג תהליך של דיסאינפלציה, כלומר האטה בקצב עליית המחירים, מדובר בלחץ כפול: גם על המטבע וגם על מסגרת המדיניות הכלכלית.

האסטרטגיה הכלכלית של טורקיה נשענת במידה רבה על לירה יציבה, או לכל הפחות על פיחות הדרגתי ומבוקר, ולא על תנועות חדות. כדי לשמר את המצב הזה, הרשויות משתמשות לעיתים קרובות בהתערבויות בשוק המט"ח, בדרך כלל דרך בנקים ממשלתיים. אלא שהמלחמה והשלכותיה הכלכליות הופכות את ההגנה על המטבע המקומי למורכבת יותר, משום שהן מעלות את הצורך במטבע זר דווקא בזמן שבו הלחצים החיצוניים מתגברים.

על הרקע הזה, הזהב הופך לכלי מדיניות פעיל ולא רק לנכס רזרבה פסיבי. איריס צ'יברה, מייסדת חברת הייעוץ Phoenix Consultancy באיסטנבול, העריכה כי הרשויות פנו למכירות זהב ולעסקאות swap מתוך מאגר זהב כולל שמוערך בכ-135 מיליארד דולר, במטרה לענות על צורכי נזילות ולייצב את הביקוש המקומי.

היקף הפעילות של טורקיה בולט במיוחד כאשר משווים אותו לשוקי ההשקעה המוסדיים. לפי הדיווחים, באותה תקופה של שבועיים נרשמו יציאות של כ-43 טונות בלבד מקרנות סל מגובות זהב שנעקבות על ידי בלומברג. כלומר, ההתערבות הטורקית לבדה הייתה גדולה יותר מכלל היציאות מאחד מאפיקי ההשקעה המרכזיים בזהב.

קיראו עוד ב"גלובל"


טורקיה שינתה גישה

עד לאחרונה טורקיה נתפסה כאחת מהרוכשות האגרסיביות יותר של זהב מבין הבנקים המרכזיים בעולם. בעשור האחרון היא הגדילה בהתמדה את החזקות הזהב שלה כחלק ממאמץ להפחית תלות בנכסים דולריים ובמערכת הפיננסית המבוססת על המטבע האמריקאי. לכן, המכירות וההחלפים הנוכחיים מסמנים לא רק צעד טקטי קצר טווח, אלא גם היפוך מסוים בהתנהלות של מדינה שבמשך שנים צברה זהב כמגן אסטרטגי.

המהלך הטורקי מתרחש גם בתקופה שבה מחיר הזהב ממילא נתון ללחץ. הזהב איבד כ-15% מערכו במהלך החודש הנוכחי, לאחר ראלי חד שנמשך מאז השנה שעברה. חלק מהירידה מיוחס למימושי רווחים של משקיעים, אך המהלכים של טורקיה מוסיפים ממד חדש: לא רק משקיעים פרטיים ומוסדיים מוכרים, אלא גם בנקים מרכזיים מתחילים, לפחות בחלק מהמקרים, להשתמש במלאי הזהב שלהם לצורכי נזילות והגנה על מטבע.

דניאל גאלי, אסטרטג סחורות ב-TD Securities, העריך כי ההלם הכלכלי שנובע מהמלחמה באיראן עלול לפגוע בביקוש לזהב מצד חלק מהבנקים המרכזיים, ואף לאלץ אחרים למכור חלק מהרזרבות כדי לעמוד בהתחייבויות דולריות. לדבריו, מכירות ישירות אינן תרחיש חריג או בלתי סביר, גם אם המגמה הרחבה יותר עשויה להיות האטה בקצב הצבירה של זהב ולא בהכרח גל מכירות מלא. במילים אחרות, השוק עשוי לעבור מתקופה של רכישות מסיביות מצד בנקים מרכזיים לתקופה מתונה יותר, עם יותר שימוש במאגרים קיימים.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה