בג"ץ ישחרר 98 מיליון שקל למוסדות חרדיים - בתנאי שיש בהם לימודי ליבה

בג"ץ עומד לשחרר 98 מיליון שקל למוסדות חינוך חרדיים - אך יקבע שהם יועברו רק למוסדות המלמדים לימודי ליבה כדרישת החוק. זוהי כוונתם של השופטים בעתירות נגד העברת כספים למוסדות שאינם מלמדים לימודי ליבה. השופטים יורו למדינה ולנציגי הרשתות החרדיות לבוא בדברים בתוך שבועיים, במטרה להגיע להסכמות על הכללים לשחרור הכספים.

העתירות הוגשו בידי יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, ועמותת חדו"ש לאחר שוועדת הכספים אישרה בדצמבר אשתקד העברת מיליארד שקל למוסדות חינוך חרדיים לשם תשלום משכורות, למרות שאינם מלמדים לימודי ליבה. תוך כדי ההליך התברר, כי מדובר בכספים שכבר הועברו והוצאו, וכי הוועדה למעשה התבקשה לתת אישור בדיעבד בלא שחבריה ידעו על כך. בג"ץ אמנם הקפיא את ההעברות, אף בפועל נותרו להעברה רק 98 מיליון שקל.

היו"ר חנוך מילביצקי טען שמדובר בפרקטיקה מקובלת בכנסת, אך היועצת המשפטית שלה, שגית אפיק, הכחישה זאת בתוקף וקבעה איסור מוחלט על אישורים בדיעבד. השופט עופר גרוסקופף העיר, כי בהקשר זה ניתן לבג"ץ "הסבר שאינו נכון".

משרד האוצר הודיע לבג"ץ, כי מעתה יידע מראש את ועדת הכספים, וכי ניתן יהיה לקזז בעתיד כספים אלה ממוסדות שאינם זכאים להם. בג"ץ הורה לוועדת הכספים לדון שוב בהעברות והיא שבה ואישרה אותן בחודש שעבר, תוך מחאה מצד נציגי האופוזיציה.

"המצב קשה, המצב עגום"

השופטת יעל וילנר ציינה, כי מדובר לכאורה במעשה עשוי, שכן כאמור כמעט כל הכספים הועברו, ולכן תהתה האם יש מקום להמשך הדיון בעתירה. עוד הזכירה, כי המדינה הבטיחה כאמור לקזז את הכספים, ואמרה שבכך מקבלים העותרים את מבוקשם. בדיון קודם אמרו השופטים, כי לא יורו להחזיר את הכסף, שכן הוא כאמור ניתן בפועל לאלפי עובדים במוסדות החינוך, שאין מקום לפגוע בהם.

"המצב קשה, המצב עגום", אמרה וילנר על לימודי הליבה במגזר החרדי. היא גם אמרה, שפרוטוקול הדיון בחודש שעבר מעורר קשיים מרובים: כספים הוענקו למוסדות שאינם מלמדים לימודי ליבה, לא בוצעו קיזוזים וחברי הוועדה הוצפו תוך כדי הדיון ב-500 עמודים עמוסי נתונים סבוכים אך הוכרחו לדון ולהצביע. השופטים תהו, האם הכנסת אמורה להתעלם מהיבטי אי-חוקיות של תקציבים שהיא מאשרת. "אני לא חושבת שהיה לחברי הכנסת מספיק זמן לשאול. לא היה להם את החומר", אמרה וילנר על הישיבה באפריל.

"אנחנו מנסים להימנע מצעד דרסטי"

השופטים שאלו מדוע המדינה ביקשה תוספת תקציבית למוסדות חרדיים שיש צורך לקזז מהם כספים, משום שאינה עומדת בדרישות הליבה. וילנר שאלה האם ניתן לשחרר את הכספים שהוקפאו ולהעבירם רק למוסדות המקיימים את לימודי הליבה; נציגת הפרקליטות, עו"ד נטע אורן, אמרה שעליה להתייעץ. "נטיל את הכדור אליכם", אמרה וילנר.

עוד אמרה וילנר, כי אינה מבינה מדוע מראש ניתנים תקציבים למוסדות שאינם מלמדים לימודי ליבה. גרוסקופף שאל מדוע לא מבוצעים כעת קיזוזים מהתקציבים השוטפים. "אנחנו מנסים להימנע מסעד דרסטי, לא לבטל את ההחלטה, אלא לדבר כרגע על הכספים המוקפאים - שיגיעו רק למוסדות שמגיע להם. נראה כל כך הגיוני, כל כך ישר. איך אפשר להתנגד לזה?", שאלה וילנר.

וילנר אמרה, כי אפשר לשחרר את הכספים בפרק זמן קצוב מאוד, שכן הנתונים על לימודי הליבה אמורים להיות זמינים בקלות. מוסד שאינו מוסר את הנתונים, חזקה שאין בו לימודי ליבה - הוסיפה. השופטת גילה כנפי-שטייניץ הדגישה, כי החלוקה תהיה בפיקוח היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. וילנר הדגישה, כי אין מוסד חינוך מצהיר שיש בו לימודי ליבה, אך אין בו מורים למקצועות אלו - סימן שאין בו לימודי ליבה.

• 300 מיליון שקל: ועדת הכספים תקדם את חוק המעונות החרדי
• דירה בהנחה משתנה: החרדים עשויים להישאר בחוץ