עוצמתו והצלחתו של המשק אינם קשורים לממשלה

ישנה בדיחה על עכבר שרוכב על גבו של פיל ואומר לו: "וואו, תראה כמה אבק אנו עושים". הממשלה, כשהיא מעזה ולוקחת את הצלחת המשק על עצמה, היא כמו אותו עכבר.

בכלכלות מודרניות ההשפעה של ממשלות על צמיחת התוצר היא זניחה. אותו מצב קיים בישראל, ובוודאי כשמנוע הצמיחה העיקרי - ההייטק - משקלו כה גבוה וכה חסר פרופורציות ביחס לכל מדינה אחרת.

כדי להבהיר את הנקודה, ניתן להציג כדוגמה שבישראל פועלים כעת כ-540 מרכזי פיתוח זרים (לפי IVC), המעסיקים באופן ישיר קרוב ל-100 אלף ישראלים ועוד עשרות אלפים באופן עקיף. במקור, לפני הרבה שנים, הממשלה סיפקה את הבסיס המשפטי ואת הבסיס המיסויי החכם כדי שזה יקרה. אבל מאז, כל מגמת הצמיחה בתחום הזה, אין לה כל קשר לממשלה.

זוהי דוגמא ספציפית אך היא נכונה גם באופן כללי - מזה זמן שאין שום קשר בין הצלחתו יוצאת הדופן של המשק, לבין התנהלותה של הממשלה (מלבד בתחום הביטחוני). יתירה מכך, ניתן בהחלט לחשוד כיום שמדובר ביחס הפוך, כשהנזק שלה עולה על תועלתה, בעקבות ההטיה הסקטוריאלית הגדולה של התנהלותה.

למעשה, העברות הכספים המסיביות למגזר החרדי הן לא פחות מפגיעה ברעיון הציוני. זאת מכיוון שהן עלולות לשחוק את עוצמתנו הכלכלית והחברתית בטווח הארוך, בכך שהן מטפחות מגזר שמחקרים מראים לנו שהתנהלותו רבת השנים הביאה לכך שתרומתו הכלכלית למשק היא אפסית, שלא לדבר על האנטגוניזם העצום שהוא מייצר באי ההתגייסות של בניו לצה"ל.

לממשלה היה המון מזל כלכלי

תקציב הממשלה מתבסס על ההצלחות הכלכליות יוצאות הדופן שהמשק הישראלי והישראלים המדהימים (מכל צדי המפה - מימין ומשמאל) מצליחים לייצר בשנתיים וחצי של לחימה בלתי פוסקת, תחת עומס נפשי כבד, ובעיקר עומס על הסקטור העיסקי בעקבות ימי מילואים אינסופיים של חלק מהאוכלוסייה העובדת. זהו עומס שיתר העובדים נאלצים לקחת על כתפיהם כדי לאפשר לכל המשק להמשיך ולעבוד. שלא לדבר על כמות ההתנדבות האינסופית שרוב חלקי העם שותפים לה.

אך מעבר לכך לממשלה הנוכחית היה יותר מזה. היה לה מזל.

נפוליאון אמר "אני לא רוצה גנרלים מוכשרים, חכמים, טובים, נאמנים או אחראיים. אני רוצה גנרלים שיש להם מזל". לממשלה היה המון מזל. היא נכנסה לתפקידה לאחר גל ההשקעות הזרות העצום שהגיע להייטק הגלובלי, ולכן גם להייטק הישראלי, במהלך ולאחר הקורונה, בין אמצע 2020 לאמצע 2022:

ההשקעות הזרות האלה עזרו מאוד להאיץ את צמיחת ההייטק בפרט והמשק בכלל. דוגמה עוד יותר יוצאת דופן היא כמובן עסקת וויז, שמכניסה לבדה למדינה סכום חסר תקדים של 10 מיליארד שקל לפחות. מה היה תפקיד הממשלה בעסקה?

מזל מסוג אחר הגיע מפריחת התעשיות הביטחוניות, שהחלה רק בעקבות הפחד האירופי ממלחמת רוסיה אוקראינה מתחילת 2022. הפחד הזה ממשיך לחלחל לאחר שטראמפ שם סימני שאלה סביב הסוגייה האם ארה"ב תמשיך להיות חברה בנאט"ו. הסיבות האלה יאפשרו למדינה גם להנפיק את התעשייה האווירית ורפא"ל במחירים פנטסטיים.

מזל מסוג שלישי הוא שכמעט לכל הישראלים העובדים יש חסכונות בדמות קרנות השתלמות, קופות גמל וקרנות פנסיה. ומכיוון שהישראלים הם מהעמים עם שיעור החיסכון הגבוה ביותר לנפש וההשקעות הפיננסיות שלהם עלו בשנים האחרונות בשיעורים פנומנליים, כי הבורסות בארה"ב עלו בחדות ובורסת תל אביב בכלל נהפכה לשיאנית, אז לפחות במובן החסכונות - רוב הישראלים במצב טוב מאוד. תחשבו על סיטואציה שבה הבורסות בכלל היו יורדות, בנוסף לכל הצרות שלנו בשנים האחרונות?

למעשה, לממשלה יש מזל עצום שהמשק הישראלי כה חזק וחסון, יש אומרים כה מפתיע לטובה. יש לממשלה ולכולנו גם מזל עצום שיש לנו את טראמפ (חישבו לרגע על הסיוט שהיינו בו אם קמלה האריס היתה הנשיאה...). טראמפ הוא הנשיא האמריקני הטוב ביותר שהיה אי פעם מבחינתנו, וביחד עם ביידן הם דאגו כל אחד בקדנציה שלו, להעביר לישראל אמל"ח צבאי אמריקני, מתנה מהדוד סאם, בהיקף שעולה ביחד  במצטבר על 80 מיליארד שקל! בהחלט עזרה אדירה לתקציבי המדינה בעת מלחמה.

ההצלחות אינן שלה

ההצלחות יוצאות הדופן של הממשלה במיחזור חובות המדינה אינן קשורות לשום תכונה מיוחדת אצל איש מקרב שריה. המשק הישראלי בנוי על משקיעים מוסדיים ענקיים שיכולים "לבלוע" כל עלייה בחוב הממשלתי (עד גבול מסוים), וזה בדיוק מה שקרה.

בנוגע להצלחה הגדולה בגיוס חוב בחו"ל, כשמציעים כל כך בזול את הסחורה, אין פלא שיש עודף אדיר של קונים זרים - אסור היה להנפיק את האג"ח הממשלתיות בחו"ל במחירים שבהם הן נמכרו. היה צריך למכור אותן לציבור הישראלי בלבד - שהוא ייהנה מהריביות הטובות.

בכל הנוגע להצלחות יוצאות הדופן בגביית מסים, רשות המסים עשתה ועושה עבודה מצוינת בהעמקת בסיס המס בכל הקשור להון השחור. אך עיקר ההכנסות מגיעות מהעלאת שיעורי המס על עסקים וחברות. זה מתאפשר בגלל ההייטק וכתוצאה מצמיחת עסקים חדשים רבים הניזונים מתופעת "הספיל אובר" שמייצר ההייטק.

הציבור הרחב אף הוא מסוגל לשלם ביתר קלות מסים, בעקבות העלייה הריאלית של רוב המשכורות (שוב, בעיקר מכיוון ההייטק) וגם כתוצאה מעליית החסכונות, כאמור. לכן יש ממי לקחת מסים ועוד מסים.

הממשלה הזו לא תרמה לצמיחת התוצר. הצמיחה קשורה בטבורה להייטק, לכוחם של הביקושים שאותם מייצר הצרכן הישראלי, שחלקו עשיר בכל קנה מידה בינלאומי, להשקעות הזרות שממשיכות לזרום לכאן בגלל הגניוס הישראלי ולהצלחה האדירה של התעשיות הביטחוניות.

הפן הביטחוני והשלכותיו על הכלכלה

באים מגיניה של הממשלה ואומרים שללא הפן הביטחוני, כל הטוב הכלכלי הזה לא היה קורה או לא היה עוזר. אומרים ובצדק. אין כל ספק בכך. הדיבידנד הגיאו-אסטרטגי של הפיכת ישראל למעצמה אזורית ושל הברית האדירה עם ארה"ב, הוא עצום, ויהיו לו השפעות ארוכות טווח ומדהימות.

החלשה דרמטית של ציר הרשע האיראני בפרט, השיעי בכלל והעזתי, הוא מהלך שמשנה מאוד לטובה את כל עתידנו הביטחוני. יהיו לו גם השלכות נהדרות בסדרה רחבה של תחומים ושיתופי פעולה כלכליים עתידיים.

אך בסופו של יום טראמפ ולא הממשלה, הוא הסיפור המרכזי גם בפן הביטחוני. רק בזכותו ובזכות לחציו האדירים על כל הגורמים המעורבים (כולל הממשלה), הצלחנו להחזיר לידינו את כל החטופים (אישית, לא האמנתי שזה יקרה). באותה רמת חשיבות - החלטתו לתקוף את איראן, כשאין שום ויכוח על כך שנתניהו השפיע עליו מאוד להגיע להחלטה הדרמטית הזו, ונתניהו גם הוביל לביצור הברית הנדירה עם ארה"ב, ולא ניתן לקחת את זה ממנו.

כל זה לא היה עוזר לנתניהו, לממשלה ולנו לולא צה"ל, לוחמיו, חיל האוויר, המוסד, אמ"ן, התעשיות הביטחוניות וכל יתר זרועות הביטחון לא היו מתעשתים לאחר הקטסטרופה של ה-7 לאוקטובר, ומצליחים להתמודד במקביל עם שבע זירות ולממש בהצלחה כה רבה שלל תוכניות מבצעיות מבריקות שנבנו במשך שנים רבות.

שרידות פוליטית שפוגעת ברעיון הציוני

הממשלה עומדת להגיע להישג נדיר ביותר של קדנציה בת ארבע שנים מלאות, אך מיום הקמתה עסקה ועוסקת בשרידות פוליטית.

שרידות זה לגיטימי, כך היתה עושה כל מפלגת שלטון וכל קואליציה. אך כדי להצליח במשימה הזו, היא מחלקת כספי אתנן לציבור שחלקו אנטי ציוני בעליל. כאן כבר מדובר במעשה שפוגע בכל הרעיון הציוני בכלל ובפוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של המשק - וזה בלתי נסלח.

הכספים המגזריים הם לא פחות מרעה חולה. הציונות הדתית, שמקבלת מעל לחלקה, לפחות גם נותנת. מצביעיה עובדים בכל ענפי המשק, הם פטריוטים אוהבי המדינה המשרתים בסדיר ובמילואים. בפן זה הם עושים הרבה מעל לחלקם, מצויים בחזית ושופכים דם רב.

אך הברית הבלתי קדושה שראשי הציונות הדתית ושר האוצר בראשם יצרו עם המגזר החרדי, מתבררת ככוס תרעלה. המפלגות הסקטוריאליות החרדיות הן קטנות יחסית, אך מאז ומעולם בעלות כוח פוליטי חזק במיוחד. הן הפכו את כוחן למקצוע מכניס. עסקנים חרדיים מסתובבים נמרצות הלוך ושוב במסדרונות הכנסת ומחפשים דרכים לחלוב עוד ועוד. הכוח הזה מתורגם להזרמת תקציבים ייחודיים לתחומי הדיור, החינוך והתמיכה הקהילתית, הממומנים מכספי כלל משלמי המסים - כאילו כך נברא העולם מבראשית.

לעתים עסקני המגזר החרדי נדמים כטפיל כלכלי בלתי נלאה המתיש את הפונדקאי

ים של מלים נשפך על המגזר החרדי שעושה ככל יכולתו כדי לברוח משירות בצה"ל. שדם של אחרים יישפך (ויסלחו לי אלה מביניהם המשרתים בכוחות הביטחון). חלק מהגברים החרדיים גם עושים הכל שלא לעבוד. עבודתם של אחרים תשרת אותם ותממן את משפחותיהם (ויסלחו לי כל האחרים מהמגזר שעמלים ועובדים). חלק מהמגזר עושה ככל יכולתו שלא לשלם מסים ולעבוד בשחור (ויסלח לי רוב המגזר שהוא ישר ומשלם מס כחוק). לעיים עסקני המגזר נדמים כטפיל כלכלי בלתי נלאה המתיש את הפונדקאי.

הכספים הסקטוריאליים למגזר, רק מקבעים לטווח ארוך בעיה קשה. בגלל התנהלותו רבת השנים, תועלתו הכלכלית של המגזר החרדי למשק הישראלי היא אפסית. את זה קובעים באופן מפורשו כמה מחקרים כלכליים שהתפרסמו בשנים האחרונות. מחקר של פורום קהלת שהתפרסם בדצמבר 2025 מציין ש"בעוד שמדיניות הרווחה מצליחה לצמצם פערי הכנסה, היא מחריפה את אי־השוויון בנטל הכלכלי והביטחוני. המגזר היהודי הלא־חרדי נושא בעיקר הנטל וההשלכות לכך יהיו חמורות". פורום קהלת מוסיף וכותב ש"הפרדוקס הישראלי נעוץ בכך שהמאמץ לצמצם את אי־השוויון בהכנסות מוביל לא אחת להעצמת אי־השוויון בנטל. אמנם ההכנסות נטו מתקרבות זו לזו, אך חלוקת המימון של השירותים וההעברות נעשית פחות מאוזנת. חלק מהאוכלוסייה תורם תרומה שולית בלבד להכנסות המדינה, אם בשל הכנסות נמוכות ואם בשל פטורים והטבות סקטוריאליות, אך נהנה מהחלק הארי של השירותים. לעומתו, אחרים משלמים שיעורי מס גבוהים, ובו בזמן מתקשים להפיק תמורה מהמערכת הציבורית".

הכותב הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"