מלחמה על 20 מיליארד שקלים - המהפכה בפיקדונות והמשמעות האמיתית לכיס שלנו

השבוע רעדה האדמה הפיננסית בישראל. הממונה על התחרות עשתה היסטוריה כשהכריזה על חמשת הבנקים הגדולים: הפועלים, לאומי, מזרחי-טפחות, דיסקונט והבינלאומי, כקבוצת ריכוז בתחום השירותים למשקי הבית. המספר שעמד במוקד הסערה הוא 20 מיליארד שקלים, הסכום שעל פי רשות התחרות, הבנקים הרוויחו כעודף על גבם של משקי הבית בין השנים 2022 ל-2024, אך ורק מפעילות הפיקדונות.

 איך נוצר פער של 20 מיליארד שקלים? העובדות בשטח מספרות סיפור של א-סימטריה צרכנית. כאשר בנק ישראל העלה את הריבית במשק כדי להילחם באינפלציה, הבנקים מיהרו לגלגל את ההתייקרות אל נוטלי ההלוואות והמשכנתאות, אך בכל הנוגע לריבית שהם משלמים לנו על הפיקדונות, התגובה הייתה איטית ועצלה. 

הסיבה לכך אינה קרטל במובן הקלאסי של פגישות חשאיות בחניונים תת-קרקעיים, אלא כשל שוק מבני. חמשת הבנקים הללו שולטים יחד בכ-98% מנכסי המערכת הבנקאית, מה שהופך את רובנו, למעשה, ללקוחות שבויים.

הנתונים מוכיחים זאת: 86% מהציבור מנהלים את פיקדונותיהם בדיוק באותו בנק שבו מתנהל חשבון העובר ושב (עו"ש) שלהם. הבנקים מודעים לכך שלרוב משקי הבית אין זמן, כוח מיקוח או רצון להתעסק עם בירוקרטיה של מעבר בין מוסדות. 

• הכנסת מקדמת מאגר אשראי לעסקים: באוצר מעריכים חיסכון של 1.5 מיליארד שקל בשנה
• לא כל ואקום הוא הזדמנות: המבחן האמיתי של המשכנתאות החוץ-בנקאיות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

משום כך, הריביות הרשמיות המפורסמות נמוכות, ואילו הריביות הגבוהות באמת נשמרות בעיקר עבור לקוחות שמתמקחים אקטיבית או לעסקים גדולים. המשמעות היא שהלקוחות הפסיביים, המהווים את הרוב המוחלט של הציבור, פשוט מסבסדים את הלקוחות הפעילים ואת המגזר העסקי.

 הפתרון הרגולטורי: מפרקים את החבילה

כדי להתמודד עם מציאות זו, קבעה רשות התחרות שורת צעדים מחייבים שייכנסו לתוקף עד מאי 2027, במטרה לשבור את חסמי המעבר ולהחזיר את הכוח לציבור. בניגוד למצב הקיים שבו הלקוח מרגיש כבול לבנק האם שלו, הרשות מחייבת יצירת מציאות של פיקדון פריק. המשמעות היא שתתאפשר פתיחת פיקדון בכל בנק באופן דיגיטלי, מהיר, וללא כל צורך או תלות בפתיחת חשבון עו"ש באותו הבנק.

בנוסף, יחול איסור חמור על אפליית מחירים. הבנקים לא יוכלו יותר להתנות מתן ריבית טובה ברכישת שירותים נלווים, אלא יחויבו לשקיפות מלאה ולהצעת הריבית המפורסמת לכל דורש. כדי להילחם בשיטת מצליח של הלקוחות הרדומים, יחויבו הבנקים לפנות אלינו באופן יזום בסמוך למועד סיום הפיקדון, ולהציג בפנינו חלופות מפורשות ומעשיות במקום לחדש אוטומטית את הפיקדון בריבית אפסית.

• לתת אור ירוק לסורים לתקוף את חיזבאללה
• "תלמיד חכמים דיבורו בנחת עם כל הבריות"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• כך הפכה טורקיה ל״אמזון״ של רחפני הקמיקזה והחימוש המשוטט

כלי משמעותי במיוחד בארגז הכלים הזה הוא חיוב שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, לקבל כספים מ"מרכזי כספים". מדובר בגופים חוץ-בנקאיים שיאספו סכומים קטנים מאזרחים רבים, וייגשו לבנקים כגוף אחד עם כוח מיקוח של מיליארדים, כדי להשיג עבור האזרח הקטן תנאים וריביות השמורים כיום לחברות ענק.

 הסכנות שמאחורי המהלך

על אף שהמהלך של רשות התחרות מצטייר כניצחון צרכני מובהק, מנקודת מבט של ניהול סיכונים התמונה מורכבת יותר. בנק ישראל יצא בהתנגדות חריפה לצעדים וכינה אותם "צעד קיצוני ולא מידתי", תוך אזהרה שהתערבות בוטה כזו עלולה להרתיע משקיעים ולייצר כפילות רגולטורית מסוכנת בעת משבר.

מבחינה מקצועית, חשוב להבין ש-20 מיליארד השקלים הללו אינם רק שומן ציני ועודף. רווחיות זו מהווה בעגה המקצועית כרית רווחיות (Earnings Buffer), המשמשת כקו ההגנה הראשון של הבנק בפני משברים קשים, מיתון או הפסדי אשראי. הרווחיות השוטפת מאפשרת למערכת לספוג זעזועים כלכליים מבלי להיקלע לקריסה, ובכך היא מהווה, הלכה למעשה, ביטוח סמוי לכספי הפיקדונות של הציבור כולו.

יתרה מכך, צמצום מהיר ואגרסיבי של רווחיות הבנקים עלול להוביל לתופעה של "הסטת סיכונים". אם הבנק יאבד את מנוע הרווח היציב שלו בפיקדונות הקמעונאיים, הוא עלול לחפש פיצוי במתן אשראי מסוכן יותר, לנפח עמלות סמויות הרחק מעיני הציבור, או - בתרחיש החמור ביותר - להדיר לחלוטין לקוחות חלשים שאינם רווחיים מספיק, תוך מיקוד משאביו בלקוחות עשירים בלבד.

 מסקנות לציבור: איך לפעול במציאות החדשה?

המאבק בין הרגולטורים עוד עשוי להעסיק את בתי המשפט זמן רב, אך המסר החשוב ביותר לציבור הוא חד משמעי: אל תמתינו ל-2027. הכלים לשדרוג מצבכם הפיננסי כבר כאן, והרמה היישומית של ניהול הכסף שלכם צריכה ויכולה להשתנות כבר מחר בבוקר.

ראשית, נתקו את הקשר הפסיכולוגי בין חשבון העו"ש לחיסכון שלכם. תפיסת העולם שבה הכסף שוכב היכן שנכנסת המשכורת עולה לכם ביוקר. התקשרו לבנקים מתחרים, דרשו הצעות לפיקדונות, והשתמשו בהן כמנוף לחץ על הבנק שלכם. שיחת טלפון קצרה שבה תציינו שאתם שוקלים להעביר את הכסף לגוף אחר, תפתח לרוב דלתות לריביות השמורות ללקוחות מתמקחים.

שנית, אל תסתפקו בפיקדון הבנקאי כמסלול ברירת המחדל. למדו והכירו את הקרנות הכספיות. מדובר במוצר השקעה סולידי, שקוף ונזיל, המתחרה ישירות בפיקדונות, מציע לרוב תשואה צמודה לריבית בנק ישראל, ונהנה מיתרון מיסוי (מס רווח הון משולם רק על הרווח הריאלי שמעל לאינפלציה). הקרן הכספית היא אלטרנטיבה מעשית ומיידית שמחסלת את תלותכם בחסדי הבנקאי.

לבסוף, הפסיקו להיות לקוחות שקופים. בנקאות מתגמלת לקוחות שואלים, מבררים ומשווים. ההיסטוריה מלמדת ש-20 מיליארד שקלים לעולם אינם נעלמים בחלל הריק. הם פשוט זורמים, בעקביות ובשקט, מכיסם של החוסכים הפסיביים והאדישים, ישר אל תוך כיסם של הלקוחות הפעילים, המעורבים והערניים. קחו אחריות על הכסף שלכם.

הכותב הוא מנהל סיכונים פיננסיים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.