הרצוג קורא שוב לנתניהו לקיים שיח בחסותו בניסיון לסיים את המשפט

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שב וקורא לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקיים שיח בחסותו בניסיון להגיע להסדר לסיום משפטו. נתניהו כלל לא השיב לפנייתו של הרצוג לפני שבועיים, ולפי פרסומים קודמים - סניגורו, עו"ד עמית חדד, תומך בניהול השיחות, בעוד שרה ויאיר נתניהו מתנגדים. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, השיבה ברגע האחרון ובצורה בלתי מחייבת, באומרה שהיא מוכנה לנהל שיחות להסדר טיעון, בלא להתייחס להצעת הרצוג לקיים "שיח מאחה" בבית הנשיא.

בדברו בוועידת הנשיא בירושלים, אמר הרצוג: "אם נדבר על הנושא שהוא סוג של פיל בחדר - סוגיית החנינה של ראש הממשלה ובקשת החנינה, חשוב לי לומר למה אני דורש הידברות להסדר, ולמה אני דורש מגעים להסדר. כי אני באמת מאמין שבסוגיות הכבדות הללו, שחורכות את לב החברה הישראלית ומפלגות אותה, הדרך הנכונה, ככל שרק ניתן, היא להגיע להבנות והסדרים ואני מאמין בהבנות והסדרים. וגם במקרה הזה, לכולם קשה, לכולם קשה. בוודאי לצדדים קשה כשאול. אבל ברגע שצד אחד אמר שהוא מוכן לבוא לחדר, אני גם מצפה שהצד השני יעבור לחדר".

בקשת החנינה תלויה ועומדת

נתניהו הגיש את בקשת החנינה בנובמבר שעבר, ומנה שורה של נימוקים. הוא אמר, כי החנינה מאפשר לאחות את הקרע בעם, כי היא נחוצה על מנת לאפשר לו להתמקד בניהול ענייני המדינה ובמיוחד בתחום הבטחוני, והצביע על כשלים חמורים שלטענתו נפלו בהליכים נגדו. הוא לא הודה באישומים נגדו ולא הביע חרטה. הנשיא דונלד טראמפ תקף בחריפות את הרצוג על אי מתן החנינה, נתניהו אמר שלא ביקש את התערבותו והרצוג מתח ביקורת על כך שלא הבהיר שמדובר בענייניה הפנימיים של ישראל.

מחלקת החנינות במשרד המשפטים התנגדה למתן החנינה, באומרה שהיא חסרת תקדים - לא רק בכך שהבקשה מוגשת בעיצומו של ההליך הפלילי, אלא גם בכך שאין בה הודאה וחרטה. לדבריה, מדובר בפגיעה חמורה בשוויון בפני החוק ובבקשה שאינה דומה לנסיבות החנינה בפרשת קו 300. המחלקה הוסיפה, כי אינה יכולה לחוות דעה על שיקולים שאינם משפטיים, כגון שיקולי ביטחון.

• מה נוסך בך תקווה בימים אלה? אהרון ברק: "הבחירות"
• נתניהו: ציינתי בעדות מה שלא אמרתי בחקירה - לאחר רענון זיכרון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שר המשפטים, יריב לוין, העביר לשר עמיחי אליהו את הטיפול בבקשה, בשל קרבתו לנתניהו ומשום שהעיד במשפטו. אליהו העביר להרצוג חוות דעת ולפיה ניתן להעניק את החנינה, באומרו שהודאה איננה תנאי מוקדם לכך. גם הוא עמד על שיקולי ביטחון וחזר על הטענות לכשלים חמורים בחקירת פרשות נתניהו. בעקבות זאת ביקש הרצוג ממחלקת החנינות השלמות, והיא שבה על עמדתה המקורית.