אלטמן נגד מאסק: "הוא דרש שליטה ב-OpenAI - ואף שקל להעביר אותה לילדיו"

עדותו של סם אלטמן במשפט מול אילון מאסק העבירה את המאבק סביב OpenAI מהשאלות המבניות על אופי החברה אל מערכת היחסים האישית בין שניים ממייסדיה. ביום שלישי עלה מנכ"ל OpenAI לדוכן העדים בבית המשפט הפדרלי באוקלנד, קליפורניה, ותיאר שנים של מתיחות סביב שאלת השליטה בחברה.

בלב ההליך עומדת תביעתו של מאסק, שמבקש לבטל את הפיכתה של OpenAI לגוף עסקי למטרות רווח, לצד דרישה לפיצויים של יותר מ-100 מיליארד דולר. מבחינתו, החברה שהוקמה ב-2015 כארגון ללא מטרות רווח סטתה מהמשימה המקורית שלה - פיתוח בינה מלאכותית לטובת הציבור. אלטמן הציג בפני המושבעים גרסה אחרת. לדבריו, מאסק לא התנגד עקרונית לכך ש-OpenAI תהפוך לגוף עסקי, כל עוד הוא עצמו יחזיק בשליטה בה. לפי קו ההגנה של OpenAI, הטענות של מאסק על בגידה במשימה המקורית הן חלק ממאבק מתמשך שנובע מאובדן השפעה.

בעדותו אמר אלטמן כי מאסק דרש שוב ושוב שליטה ב-OpenAI, החל מהקמתה ועד עזיבתו את הדירקטוריון ב-2018. לדבריו, מאסק ביקש בשלב מסוים לקבל 90% מההון של החברה, ובהמשך הפחית את דרישותיו במסגרת שיחות בין הצדדים, אך המשיך להתעקש על החזקה שתעניק לו שליטה.

אפשרות נוספת שעלתה באותן שנים הייתה שילוב OpenAI בתוך טסלה. מבחינת מאסק, כך עולה מהעדות, החיבור לחברת המכוניות החשמליות היה דרך אחת לשמור את פיתוחי הבינה המלאכותית תחת מסגרת שבה יש לו כוח ניהולי רחב. מבחינת אלטמן ושותפים אחרים, זו הייתה נקודת מחלוקת מהותית.

• טראמפ מנסה להפוך את הביקור בסין למפגן כוח עסקי
• מאסק רצה שטסלה תרכוש את OpenAI
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השליטה תעבור לילדים

אלטמן תיאר בבית המשפט רגע שלדבריו היה חריג במיוחד. לדבריו, כאשר מייסדים אחרים שאלו מה יקרה לשליטה ב-OpenAI אם מאסק ימות, מאסק השיב כי לא חשב על כך לעומק, אך ייתכן שהשליטה תעבור לילדיו. אלטמן אמר כי הדרישה הזו הייתה מבחינתו מטרידה במיוחד.

הסיבה, לדבריו, נגעה לעצם הרעיון שעליו נוסדה OpenAI. אלטמן אמר כי אחד המניעים להקמת החברה היה החשש שבינה מלאכותית כללית לא צריכה להיות בשליטתו של אדם אחד, גם אם כוונותיו טובות. לכן, לדבריו, הרעיון שמאסק יחזיק בשליטה ארוכת טווח בחברה עמד בניגוד לעיקרון הבסיסי של המיזם. לפי אלטמן, מאסק אמנם אמר בשיחות שונות כי ייתכן שיוותר על חלק מכוחו בעתיד, אך סירב להתחייב לכך בכתב. אלטמן, שניהל בעבר את חממת הסטארט-אפים Y Combinator, אמר כי ניסיונו עם יזמים לימד אותו שמייסדים נוטים שלא לוותר על כוח כאשר החברה מצליחה.

כדוגמה לכך הזכיר אלטמן את SpaceX, חברת החלל של מאסק. הוא התייחס לדיווחים שלפיהם מאסק מבקש להחזיק במניות בעלות זכויות הצבעה עודפות לקראת הנפקה אפשרית של החברה. מבחינת אלטמן, הדוגמה הזו חיזקה את החשש שמאסק לא באמת התכוון לוותר על שליטה בהמשך הדרך.

• הישראלית שנופלת 18%, אחרי שעלתה פי 3 בשנה
• ארה"ב בוחנת רחפנים מאוקראינה: קייב וושינגטון בדרך להסכם ראשון מסוגו
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלמנתו של בעלי אונליפאנס קיבלה את השליטה באימפריה שבנה

עדותו של אלטמן הצטרפה לעדות קודמת של איליה סוצקבר, ממייסדי OpenAI, שהופיע בבית המשפט יום קודם לכן. סוצקבר אמר כי מאסק דחף לשליטה בחברה משום שלדבריו עסקים אחרים שלו נפגעו כאשר הוא שחרר את אחיזתו בהם. העדויות יחד מציירות תמונה של מחלוקת מוקדמת ועמוקה סביב מבנה הכוח בחברה.

אלטמן התייחס גם להחלטתו של מאסק להקים פעילות בינה מלאכותית מתחרה בטסלה. לדבריו, הוא כעס כאשר גילה שמאסק מנסה לגייס עובדים מ-OpenAI לטובת המהלך הזה. בעיניו, הדבר החריף את החשש שמאסק לא רק עוזב את החברה, אלא גם פועל נגדה.

אדם בלתי צפוי

במהלך העדות אמר אלטמן כי בתוך OpenAI היה חשש מפני תגובה נקמנית מצד מאסק. לדבריו, מאסק נודע כאדם בלתי צפוי, ולכן היו בחברה מי שחששו כי לאחר הקרע הוא ינסה לפגוע בה או באנשיה בדרך כלשהי.

אלטמן לא הסתיר כי רגשותיו כלפי עזיבת מאסק היו מורכבים. מצד אחד, מאסק היה אחד האנשים שסייעו להקמת החברה ונתפס כדמות בעלת משקל בתעשיית הטכנולוגיה. מצד שני, אלטמן אמר כי מאסק לא הבין כיצד לנהל מעבדת מחקר טובה, וכי סגנונו פגע במוטיבציה של חוקרים מרכזיים. אחת הדוגמאות שהביא אלטמן נגעה לדרך שבה מאסק ביקש להעריך את עובדי המחקר. לדבריו, מאסק ביקש מגרג ברוקמן ומסוצקבר להכין רשימה של חוקרים, הישגיהם ודירוגם, כדי שניתן יהיה לבצע קיצוצים חדים. אלטמן טען כי עצם הדרישה הזו פגעה במורל הפנימי.

לפי אלטמן, עזיבתו של מאסק ב-2018 נתפסה בחלקים מהחברה גם כהקלה. לדבריו, עובדים הרגישו כי לא יצטרכו עוד לפעול תחת אותו סגנון ניהולי. כעת, שנים לאחר מכן, המחלוקת ההיא עומדת במרכז משפט שעשוי להשפיע על עתידה של OpenAI, שהוערכה לפי הדיווח בכ-852 מיליארד דולר.