בג"ץ אשרר: פטור לבז"ן מהיתר בנייה לתיקון נזקי "עם כלביא"

חברת בתי הזיקוק פטורה מקבלת היתר בנייה לתיקון הנזקים שנגרמו למתקניה בחיפה מפגיעת טיל איראני במבצע "עם כלביא" - קובעת שופטת בית המשפט העליון, רות רונן. היא דחתה את עתירתם של עיריית חיפה וארגוני סביבה נגד הפטור עליו חתם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. נראה שהפסיקה רלוונטית גם לתיקון הנזקים שנגרמו לבז"ן במלחמה הנוכחית עם איראן.

רונן מתארת את האירוע: "בחודש יוני 2025, במהלך מבצע 'עם כלביא', נפגע מתחם בז"ן מפגיעת טיל. כתוצאה מהפגיעה נהרגו שלושה עובדי בז"ן, ומספר עובדים נפצעו. כמו כן נפגעו מתקני ייצור החשמל של בז"ן, פגיעה שגרמה להשבתתם. בשלב הראשון בוצע חיבור נוסף של מתחם בז"ן לרשת החשמל הארצית. אולם בכך לא היה די, שכן בז"ן נזקקת למקורות גיבוי של חשמל כדי להבטיח ייצור רציף בבתי הזיקוק ולמנוע פגיעה באספקת הדלק למשק הישראלי".

ביולי 2025 המליצה המועצה הארצית לתכנון ובנייה להעניק פטור מהיתר לתיקון דודי הקיטור שנפגעו, ובספטמבר - על פטור דומה לגבי החלפת טורבינות הגז. בנובמבר חתם נתניהו (במקומו של שר הפנים) על הצו המעניק את הפטור. העותרים טענו, כי הפטור מאפשר למעשה להקים תחנת כוח בלא היתר בנייה, תוך עקיפת תנאי סף הכרחיים ובסתירה לתוכניות המאושרות והמחייבות, וכי נפלו פגמים פרוצדורליים בהוצאת הצו.

"חשיבות לאומית ברורה"

רונן קובעת, כי במקרה זה חל סעיף 145(ב) לחוק התכנון והבנייה: "נוכח שר הפנים, במקרים חריגים, כי קיים מיזם בעל חשיבות ודחיפות לאומית שלשם הקמתו נדרשים עבודות או שימושים זמניים שאם ביצועם יותנה באישורה של תוכנית או קיומו של היתר, לפי העניין, לא יהיה ניתן לממש את המיזם במועד הדרוש, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע בצו פטור מהיתר לפי פרק ה' או מתוכנית לעבודות או לשימושים הנדרשים לביצוע אותו מיזם אף שאין תוכנית מאושרת או שלא הופקדה תוכנית לעניין אותו מיזם".

• ביהמ"ש: לבדוק האם יש בחיל האוויר תופעה של הימורים על בסיס מידע סודי
• אנגלמן נגד רגב: כך נתקעו ישראלים בחו"ל בחרבות ברזל ועם כלביא
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

רונן מסבירה: "הוכח כי המיזם של שיקום מתקני בית הזיקוק הוא מיזם בעל חשיבות לאומית - נראה כי קשה לחלוק על כך שבתי הזיקוק, המספקים חלק ניכר מתצרוכת הדלק בישראל, הם מיזם בעל חשיבות לאומית. כן אין ספק שהצורך להבטיח את הפעילות הרצופה של בתי הזיקוק הוא בעל חשיבות לאומית ברורה. זאת מאחר שהפסקה פתאומית בייצור הדלק עלולה לגרום נזקים ממשיים ואף השבתה של אספקת הדלק למשק, תוך פגיעה אפשרית בביטחון וברציפות התפקודית של המדינה.

"הונחה התשתית הנחוצה לקבוע כי יש דחיפות בביצוע העבודות בהקדם האפשרי - כאשר לו היו נדרשים היתרי בניה (וודאי שלו היה נדרש אישור של תוכנית), לא היה ניתן לבצע את העבודות בלוח זמנים קצר. הטעם לכך הוא שהמתקנים נושא העתירות נועדו לשמש מקור חשמל לבתי הזיקוק במצב חירום בו נפגעת אספקת החשמל שלהם. 

"לאור החשיבות של ייצור הדלק הרציף בבתי הזיקוק, ולאור החשש (שהניסיון הנצבר מלמד כי אינו חשש בעלמא) מפני פגיעה או תקלה במקורות החשמל האחרים של בתי הזיקוק - יש להערכת המועצה הארצית וראש  הממשלה חשיבות רבה לשיקום אמצעי ייצור החשמל העצמאיים של בתי הזיקוק וזאת מהר ככל הניתן. פשיטא כי אין לפנינו כל טעם המצדיק התערבות בעמדתם המקצועית בעניין קיומו של צורך זה".

• תניית אי-תחרות חיונית העלולה להפוך למלכודת
• האם ניתן לתבוע את אינטראקטיב ברוקרס בישראל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• התפטר אחרי 11 שנה, והמעסיקה דרשה את כספי הפיצויים

החששות הסביבתיים לא נדונים כאן

לבסוף אומרת רונן, כי אין לזלזל בחששות הסביבתיים שהעלו העותרים מפני זיהום בסמוך לאיזורי מגורים. הממשלה מודעת לכך והחליטה לפנות את בז"ן עד שנת 2030. "על כל פנים, שאלת פינוי בתי הזיקוק אינה ניצבת לפנינו בשלב זה - אלא רק השאלה של תפקודם כל עוד הם מוסיפים לפעול במקום בו הם פועלים היום. במשך תקופה זו חשוב כמובן לוודא שבתי הזיקוק יפעלו כדי שיוכלו לספק את התוצרת שמיוצרת בהם במידה הנדרשת".

עיריית חיפה חויבה בתשלום הוצאות בסך 45,000 שקל. השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין הסכימו עם רונן. את העירייה ייצגו עוה"ד ענבל בן-ארי ומורן שדה; את ארגוני הסביבה ייצגו עוה"ד מתן גרפינקל, אריאל אלסנר, עומר בכמן ובועז גור; את המדינה ייצגו עוה"ד יונתן ברמן וגיא יעקב; את חברת החשמל ייצגה עו"ד שירן אלמקיאס; את בז"ן ייצגו עוה"ד נדב ויסמן, עידן לרון, שחר אזולאי, יעקב כהן, אורלי וידן ותמיר טביב; את הוועדה המקומית ייצג עו"ד מיכה גדרון; ואת איגוד ערים חיפה - עו"ד יפעת לוי.