שלוש שנים של מלחמה: 38 מיליארד שקל וכ-1.2 מיליון תביעות עברו דרך קרן הפיצויים
רשות המסים מסכמת שלוש שנים מאז 7 באוקטובר: כ-168 אלף תביעות נזק ישיר ב-8.3 מיליארד שקל וכמיליון תביעות של עסקים על נזק עקיף ב-30 מיליארד. הנתונים מראים ש-12 ימי המלחמה מול איראן עלו לקרן בנזק ישיר יותר מכל שנתיים של חרבות ברזל, ושהפיצוי הממוצע למבנה שנפגע מטיל איראני כמעט כפול מזה של רקטה מעזה
ערב יום השנה השלישי למתקפת 7 באוקטובר, רשות המסים פרסמה את המאזן של הזרוע הכלכלית הגדולה ביותר שהפעילה המדינה בעורף במהלך המלחמה: קרן הפיצויים. המספרים מספרים סיפור של שלוש מלחמות שונות, חרבות ברזל מול חמאס וחיזבאללה, "עם כלביא" מול איראן ו"שאגת הארי", ושל מכונת פיצויים שטיפלה בכ-1.2 מיליון תביעות ושילמה כ-38 מיליארד שקל.
הקרן, שפועלת מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים, עובדת בשני מסלולים נפרדים לגמרי. הראשון הוא נזק ישיר: בית שנפגע מטיל, רכב שנשרף, ציוד שנהרס, שדה חקלאי שניזוק. השני הוא נזק עקיף: עסק שלא נפגע פיזית אבל איבד הכנסות כי העובדים היו במילואים, הלקוחות נשארו בבית או שהאזור כולו היה סגור בהוראת פיקוד העורף.
במסלול הנזק הישיר הוגשו מאז תחילת המלחמה כ-168 אלף תביעות ושולמו כ-8.3 מיליארד שקל. במסלול הנזק העקיף המספרים גדולים בהרבה: כמיליון תביעות של עסקים וכ-30 מיליארד שקל. כלומר, כ-78% מהכסף שיצא מהקרן הלך לפצות עסקים על הכנסות שאבדו, ולא על הריסות.
12 ימים מול איראן עלו יותר משנתיים מול חמאס
הפילוח לפי מבצע הוא החלק המעניין בנתונים. חרבות ברזל, שנמשכה כשנתיים וכללה אלפי רקטות מעזה ומלבנון, הניבה 77,550 תביעות נזק ישיר בסכום של כ-3.3 מיליארד שקל. "עם כלביא", 12 ימי המלחמה מול איראן, הניבה 54,140 תביעות אבל בסכום גבוה יותר: כ-4 מיליארד שקל. כלומר, כמעט מחצית מכלל כספי הנזק הישיר של שלוש השנים שולמו על פחות משבועיים של טילים בליסטיים.
ההסבר נמצא בסוג הפגיעה. רקטה מעזה או מלבנון פוגעת בדרך כלל בבית אחד, ברכב או בחצר. טיל בליסטי איראני שנופל בלב עיר כמו בת ים, רמת גן, פתח תקווה או באר שבע מוחק בניינים שלמים ופוגע במאות דירות סביבו. זה נראה בבירור בפיצוי הממוצע למבנה: בחרבות ברזל שולמו בממוצע כ-48 אלף שקל לתביעת מבנה, ב"עם כלביא" כ-80 אלף שקל, וב"שאגת הארי" כ-29 אלף שקל.
"שאגת הארי", המבצע השלישי, הוסיפה 36,779 תביעות נזק ישיר ב-962 מיליון שקל, ובה הופיע לראשונה סעיף חדש: תשלום לבתי מלון שאירחו מפונים, 117 תביעות בכ-65 מיליון שקל. בשני המבצעים האחרונים שולם גם פיצוי על אובדן שכר דירה לבעלי דירות שנפגעו, כ-44 מיליון שקל ב"עם כלביא".
| נזק ישיר לפי מבצע | תביעות | שולם (מיליוני שקל) | ממוצע לתביעת מבנה |
|---|---|---|---|
| חרבות ברזל | 77,550 | 3,304 | כ-48 אלף שקל |
| עם כלביא (איראן, 12 ימים) | 54,140 | 4,026 | כ-80 אלף שקל |
| שאגת הארי | 36,779 | 962 | כ-29 אלף שקל |
| סך הכל | 168,469 | 8,292 | כ-55 אלף שקל |
מה נפגע: בתים, ואחריהם מכוניות
בכל שלושת המבצעים המבנים הם הסעיף הגדול: 114 אלף תביעות מבנה בכ-6.4 מיליארד שקל, כ-77% מכספי הנזק הישיר. הסעיף השני הוא רכב, עם כ-37 אלף תביעות בכ-612 מיליון שקל, רובן הגדול מחרבות ברזל, שבה נפגעו 23 אלף כלי רכב, בעיקר מרסיסים ומנפילות של יירוטים. ציוד ותכולה הניבו כ-12.8 אלף תביעות בכ-517 מיליון שקל, והחקלאות, בעיקר ביישובי העוטף והצפון, כ-1,400 תביעות בכ-62 מיליון שקל.
סעיף אחד בולט דווקא בגודלו הממוצע: "אחר" בחרבות ברזל, 599 תביעות בלבד ב-311 מיליון שקל, יותר מחצי מיליון שקל לתביעה. זהו ככל הנראה הסעיף שבו נכנסות תשתיות ציבוריות ומבני ציבור ותעשייה שנפגעו, בעיקר בצפון ובעוטף.
30 מיליארד לעסקים: שלושה צבעים של פיצוי
הנזק העקיף הוא הצד השקט והיקר של המלחמה. כמיליון תביעות של עסקים הניבו כ-30 מיליארד שקל, ממוצע של כ-30 אלף שקל לתביעה, אבל הממוצע מסתיר פיזור עצום: ממסעדה קטנה שנסגרה לשבועיים ועד מפעל בצפון שהושבת חודשים. הפיצוי שולם בשלושה מסלולים. המסלול הכלל ארצי, שנפתח לכלל העסקים במדינה בתקופות שבהן המשק כולו נפגע, בעיקר בתחילת חרבות ברזל ובמהלך "עם כלביא". המסלולים ה"ירוקים", לאזורים ולענפים שבהם הפגיעה הייתה קשה במיוחד, כמו התיירות, התעופה והאירועים. והמסלול ה"אדום", הנדיב ביותר, ליישובי הספר בעוטף עזה ובקו העימות בצפון, שבהם עסקים פונו או הושבתו לתקופות ארוכות.
- רואה חשבון מראש העין נעצר: לא דיווח על 60 מיליון שקל ממכירת מניות של לקוח
- הנישום לא הוכיח בעליון שייגרם לו נזק בלתי הפיך - וישלם 3 מיליון שקל
ב"שאגת הארי" נוסף גם מסלול מיוחד: עסקים שנפגעו פיזית קיבלו, לצד הפיצוי על ההריסות, גם פיצוי על ההכנסות שאבדו בזמן השיקום. בחודש הראשון של המלחמה הוגשו לקרן 38 אלף תביעות, מספר שנראה אז עצום. שלוש שנים אחר כך הוא פחות מ-4% מהסך הכולל.
לאן הלכו 30 המיליארד: 1% מהתביעות קיבלו כמעט חמישית מהכסף
הפילוח של הנזק העקיף לפי מסלולים חושף פער עצום בין מספר התביעות לבין הכסף. המסלול הכלל ארצי, שנפתח לכל עסק במדינה בתקופות של הגבלות על המשק, ספג כ-830 אלף תביעות, יותר מ-80% מהתביעות, ושילם כ-18.6 מיליארד שקל, בממוצע כ-22 אלף שקל לתביעה. המסלולים הירוקים, לאזורים ולענפים שנפגעו קשה, טיפלו בכ-169 אלף תביעות ושילמו כ-6 מיליארד שקל, כ-36 אלף שקל לתביעה. ובקצה נמצא המסלול האדום, של יישובי הספר בעוטף עזה ובצפון: פחות מ-7,800 תביעות, כלומר פחות מאחוז מהסך, אבל כ-5.7 מיליארד שקל, כמעט חמישית מכספי הנזק העקיף. הפיצוי הממוצע במסלול הזה הוא כ-730 אלף שקל לתביעה, פי 33 מהמסלול הכלל ארצי.
| נזק עקיף לפי מסלול | תביעות | שולם (מיליארדי שקל) | ממוצע לתביעה |
|---|---|---|---|
| כלל ארצי (הוצאות מזכות) | כ-830 אלף | כ-18.6 | כ-22 אלף שקל |
| מסלולים ירוקים (אזורים וענפים) | כ-169 אלף | כ-6.0 | כ-36 אלף שקל |
| מסלול אדום (יישובי ספר) | כ-7,800 | כ-5.7 | כ-730 אלף שקל |
| סך הכל | כ-1.007 מיליון | כ-30.3 | כ-30 אלף שקל |
הגיאוגרפיה מספרת את אותו סיפור מזווית אחרת. עסקים בקו העימות בצפון הגישו כ-64 אלף תביעות נזק עקיף וקיבלו כ-4.1 מיליארד שקל, ובעוטף עזה הוגשו כ-12.4 אלף תביעות שהניבו כ-2.3 מיליארד שקל. יחד, שני האזורים האלה הם כ-7.6% מהתביעות אבל כ-21% מהכסף. בעוטף עזה הפיצוי הממוצע במסלול האדום מתקרב למיליון שקל לתביעה, כי מדובר בעסקים שפונו לחלוטין במשך חודשים ארוכים ופוצו על ההפסד בפועל, כולל שכר והוצאות קבועות.
הנתונים גם מראים שהמלחמה מול איראן הייתה בעיקר אירוע של המרכז. בנזק העקיף כמעט כל 165 אלף התביעות של "עם כלביא" הוגשו במסלול הכלל ארצי, בפיצוי ממוצע נמוך יחסית של כ-17.6 אלף שקל, וסך הפיצוי היה כ-2.9 מיליארד שקל, כשמינית מחרבות ברזל. לעומת זאת בנזק הישיר, 61% מתביעות "עם כלביא" הוגשו למשרד תל אביב של רשות המסים, לעומת 18% בלבד בחרבות ברזל, שבה כמעט מחצית מהתביעות הגיעו ממשרד אשקלון וכ-39% מהצפון. קרית שמונה לבדה הניבה כ-6,500 תביעות נזק ישיר בחרבות ברזל, ו-13 בלבד בשני המבצעים שאחריה.
ויש גם צבר פתוח. מתוך כמיליון תביעות הנזק העקיף, כ-40 אלף עדיין בטיפול, והרוב המכריע שלהן, כ-35 אלף, שייכות ל"שאגת הארי", המבצע האחרון. במסלול האדום בצפון כמחצית מהתביעות של חרבות ברזל עדיין פתוחות, 1,543 מתוך כ-3,400, מה שמסביר חלק מהתלונות של עסקים בקו העימות על התמשכות הטיפול. הנתונים אינם כוללים את הפיצויים ששולמו במסלולים הייעודיים למשרתי מילואים, כך שהתמונה המלאה של כספי המלחמה לעורף גדולה עוד יותר.
- חגי תשרי דחפו את ההוצאות לשיא: 53.3 מיליארד שקל בכרטיסי חיוב בספטמבר
- רבולוט מחפשת מנהלי גבייה וקציני ציות בישראל - כך נראה בנק רגע לפני שהוא נפתח
מה זה אומר לתקציב
38 מיליארד שקל בשלוש שנים הם סכום בסדר גודל של משרד ממשלתי גדול, והם רק חלק מעלות המלחמה לעורף: הם אינם כוללים את תשלומי המילואים, את מימון הפינוי של עשרות אלפי תושבי הצפון והדרום במלונות במשך חודשים ארוכים ואת הפגיעה בהכנסות המדינה ממסים. מצד שני, הקרן היא גם אחד ההסברים לכך שהמשק הישראלי עבר את שלוש השנים בלי גל פשיטות רגל המוני: הכסף הגיע לעסקים במהירות יחסית, בייחוד במסלולים הירוקים, ואפשר להם לשמור על עובדים.
הנתונים גם מסבירים למה המלחמה מול איראן, הקצרה מכולן, השאירה את הצלקת הכלכלית העמוקה ביותר במרכז הארץ. כשטיל בליסטי אחד מייצר מאות תביעות מבנה בממוצע של 80 אלף שקל כל אחת, שבועיים של ירי מספיקים כדי לעבור את כל מה שרקטות מעזה גרמו בשנתיים. זו גם הסיבה שסבב עתידי מול איראן הוא תרחיש תקציבי שונה לגמרי מסבב מול חמאס.
