
סוכני ה-AI שולחים קונים לחנויות לא מוכרות: מה לבדוק לפני בלאק פריידיי
מיליוני קונים יבקשו השנה מ-ChatGPT, מ-Gemini ומ-Claude למצוא את המחיר הטוב באמזון ובעליאקספרס, אבל כלי הבינה המלאכותית מתקשים לסנן חנויות מזויפות. כך בודקים מוכר, עוקבים אחרי מחירי העבר, ומה חשוב לדעת על תקרת הפטור של 75 דולר ועל ביטול עסקה בכרטיס אשראי
יותר ממחצית מהאמריקאים שהשתמשו השנה בעוזר קניות מבוסס בינה מלאכותית סיפרו שהכלי שלח אותם לחנות שלא הכירו, ובחלק מהמקרים גם ביצע בה את הרכישה בעצמו. הממצא עולה מסקר שערכה חברת אבטחת סייבר בקרב כאלף מבוגרים בארה"ב, כשבוע לפני בלאק פריידיי, כשמיליוני קונים, גם בישראל, מתכוונים להשאיר לצ'טבוטים את המרדף אחרי המבצעים.
כאחד מכל שישה משיבים נפל בעבר בהונאה בקניות אונליין בעונת החגים, ורוב הנפגעים הפסידו כסף, כ-400 דולר לאדם בממוצע. יותר משליש הודו שקנו באתר שכבר עורר אצלם חשד, כי ההנחה הייתה מפתה מדי.
חנות מזויפת, ביקורות מומצאות
בעזרת כלי AI אפשר כיום להרים בקלות חנות מקוונת מזויפת, עם צילומי מוצר מלוטשים וביקורות של לקוחות שמעולם לא היו, ולרשום אלפי אתרים כאלה בבת אחת. ככל שיש יותר מהם, גדל הסיכוי שקונה, או סוכן שפועל בשבילו, יגיע לאחד. דווקא ההנחה החריגה שחנות כזו מציגה עשויה לדחוף אותה גבוה בדירוג של סוכן שמחפש את המחיר הנמוך. הנזק גם לא נגמר בעסקה: כתובת ומספר טלפון שנמסרו לאתר כזה עלולים לשמש בהמשך להונאות אישיות ומתוחכמות יותר.
הסוכנים האלה כבר מזרימים תנועה גדולה. אדובי מעריכה שהתנועה לאתרי קמעונאות שמגיעה מכלי בינה מלאכותית תזנק העונה בכ-130%, וצופה שהצרכנים בארה"ב יוציאו בנובמבר ובדצמבר 275 מיליארד דולר על קניות אונליין, עלייה של 6.7%, כשסייבר מאנדיי ישמור על מקומו כיום הקניות הגדול של התקופה. בביין חוזים שהמכירות הקמעונאיות בעונת החגים יחצו לראשונה את רף הטריליון דולר, עם צמיחה של 4.5%, אם כי את רוב הגידול מסבירה האינפלציה. כרבע מהקונים, כך מעריכים שם, פותחים השנה את החיפוש בפלטפורמות כמו ChatGPT, Gemini ו-Claude, לעומת 17% בשנה שעברה. גם מיקרוסופט נכנסת למאבק על הקונים, ותוקפת את קלוד ו-ChatGPT בטענה שקופיילוט עושה יותר.
איך בודקים מוכר
בסוף נובמבר הקונים הישראלים מגיעים בעיקר לאמזון, לעליאקספרס ולאייהרב, אבל גם כשצ'טבוט ממליץ על מוצר באחד מהם, אין בזה ערובה לאמינות המוכר. בעליאקספרס, וגם בחלק גדול מהמוצרים באמזון, מוכר צד שלישי, ולכן שווה להיכנס לדף החנות עצמו. שם רואים כמה זמן היא פעילה, כמה מכירות ודירוגים צברה ומה נכתב בביקורות האחרונות, בעיקר על משלוחים שלא הגיעו.
הדרך הבטוחה יותר היא להגיע לאתר או לאפליקציה של הקמעונאי ישירות, ולא דרך הקישור שהסוכן הציע או מודעה ברשת חברתית, ולחפש את שם החנות יחד עם המילים הונאה או תלונה. המנעול בשורת הכתובת מעיד על חיבור מוצפן ולא יותר מזה, ואתרים מזויפים מציגים אותו גם כן. ומול הדחף לקנות מיד, עובד כלל פשוט: המוצר נשאר בעגלה יממה, וההחלטה מתקבלת למחרת.
מי שקונה באמזון יכול להיעזר ב-Keepa או ב-CamelCamelCamel, שני אתרים שמציגים גרף של מחיר המוצר לאורך חודשים. הגרף חושף מבצע שנראה מפתה אבל הגיע אחרי שהמחיר הועלה בשבועות שלפני בלאק פריידיי, ובשני האתרים אפשר גם להגדיר התראה כשהמחיר יורד לרמה שהקונה קבע מראש.
תקרת הפטור חזרה ל-75 דולר
בתחילת הקיץ ביטלה הכנסת את הצו שהעלה את תקרת הפטור ממסים ביבוא אישי ל-130 דולר, והיא חזרה ל-75 דולר. על חבילה שערכה בין 75 ל-500 דולר לא משלמים מכס, אבל משלמים מע"מ של 18%, ומס קנייה כשהוא חל על המוצר. דמי משלוח שמופיעים בנפרד בחשבונית לא נכנסים לחישוב. פיצול ההזמנה לכמה חבילות לא תמיד עוזר: משלוחים מאותו ספק לאותו לקוח שמגיעים בהפרש של עד 72 שעות נחשבים למשלוח אחד. בד בבד, גם השקל משחק תפקיד. הדולר חצה את רף 3.3 שקל ונסחר סביב 3.35 שקל, וכל קנייה באתר אמריקאי עולה יותר בהתאם.
ומה עושים כשמשהו משתבש? מי שגילה בכרטיס האשראי עסקה מרחוק שבוצעה בלי ידיעתו יכול לדווח עליה לחברת האשראי בתוך 30 יום, והיא מחויבת להחזיר לו את הכסף בתוך שמונה ימי עסקים. אותה דרך פתוחה גם למי שחויב ביותר מהסכום שסגר עם המוכר, ואז מוחזר לו ההפרש. כשמוצר שנקנה בתשלומים לא סופק, אפשר לשלוח לבית העסק הודעת ביטול ולבקש מחברת האשראי לעצור את התשלומים שנותרו, אבל את מה שכבר שולם צריך לתבוע מהמוכר. ברכישות מאתרים בחו"ל חברות האשראי פותחות בירור מול המוכר על בסיס הכללים של ארגוני הכרטיסים הבינלאומיים, ואישור ההזמנה, צילומי המסך וההתכתבות עם החנות מגדילים את הסיכוי לראות את הכסף חוזר.