מהנדס מול לקוחות (בעזרת גרוק)
מהנדס מול לקוחות (בעזרת גרוק)

ה-AI כותב את הקוד, המהנדסים חוזרים למשרד: 84% ממשרות הטק בארה"ב דורשות הגעה פיזית

כשהבינה המלאכותית כותבת חלק גדל והולך מהקוד, מעסיקים מחפשים מהנדסים שיודעים לדבר עם לקוחות, לבקר את עבודת המכונה ולעבוד מהמשרד. כמעט 60% ממשרות הפיתוח דורשות כישורי תקשורת, מודעות הדרושים למשרות בכירות עלו ב-19%, ובוגרים טריים במדעי המחשב מתמודדים עם אבטלה של 7%

ענת גלעד |

84% ממודעות הדרושים למשרות טכנולוגיה בארצות הברית כוללות דרישה להגעה למשרד, לעומת 63% בתחילת 2024, והשיעור של משרות טכנולוגיה שמוצעות מהבית באופן מלא ירד מ-10% בתחילת 2023 ל-3%. חברת ההשמה טוויל, שמתמחה בגיוס מפתחים, מדווחת שבשנה שעברה כמחצית מהמשרות שאיישה היו מרחוק, וכיום 95% מהן דורשות עבודה היברידית או מהמשרד. המספרים משקפים שינוי עמוק במקצוע: כשהבינה המלאכותית כותבת חלק הולך וגדל מהקוד, המעסיקים מחפשים מהנדסים שמסוגלים לשבת עם לקוחות, להסביר החלטות מורכבות בשפה פשוטה ולשתף פעולה עם מחלקות אחרות.

בתחילת 2020 הופיעה דרישה למיומנויות תקשורת ב-47% מהמשרות הפתוחות למהנדסי תוכנה בארה"ב, וכיום השיעור מתקרב ל-60%. יש מגייסים שכבר מחפשים מפתחים שמציגים בפומבי את מה שהם בונים, ביוטיוב ובלינקדאין, ובוחנים אם המועמד מסוגל לשוחח עם המנכ"ל על צורכי העסק ולתרגם אותם לקוד.

בצוות של אחד מבכירי ההנדסה ב-AWS, זרוע הענן של אמזון, המהנדסים מבלים יותר זמן עם לקוחות ועם מקבלי החלטות בחברות אחרות, ולומדים את התפקיד בעיקר מליווי שיחות של עמיתים מנוסים. התפקיד של מהנדס שמוצב אצל הלקוח ועובד בתוך המערכות שלו הפך לפופולרי במיוחד בעידן ה-AI, והגבול בין מהנדס למנהל מוצר מיטשטש: מהנדסים לוקחים אחריות על החלטות מוצר, ומנהלי מוצר כותבים יותר קוד. גם מחוץ לצוותי הפיתוח הקוד הפך לנחלת הכלל, ונכון לאמצע השנה כחמישית מהמשתמשים בכלי הקוד Codex של OpenAI היו אנשים מחוץ לעולם הפיתוח.

בחברת התשתיות CIQ, שמסייעת לארגונים להפעיל מערכות מחשוב מורכבות, ה-AI כותב כבר יותר מ-90% מהקוד. נשיא החברה, ביורן הובלנד, העריך לפני שנתיים-שלוש שגיוס מהנדסים נוספים עשוי להתייתר, ובפועל קרה ההפך: החברה מתקשה למצוא מספיק מהנדסים. ההבדל הוא בפרופיל. CIQ מגייסת כמעט אך ורק מהנדסים עם ניסיון של חמש עד עשר שנים לפחות, כי מישהו צריך לבדוק שהקוד שה-AI מייצר באמת עובד, במיוחד כשהלקוחות הם תאגידים גדולים וממשלות. מייסד החברה, גרגורי קורצר, בנה בעזרת AI ליבת מערכת הפעלה תואמת לינוקס בתוך 11 ימים, דוגמה לפריון שמהנדס מנוסה עם הכלים הנכונים מסוגל להגיע אליו.

בשוק העבודה האמריקאי עובדים כ-1.91 מיליון מפתחי תוכנה, אנשי בקרת איכות ובודקי תוכנה, והלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה של העבודה צופה גידול של 10% במספר המשרות עד 2035, תוספת של כ-185 אלף משרות. השכר החציוני בתחום עומד על 134,040 דולר בשנה, ובכל שנה צפויות להיפתח בממוצע כ-106 אלף משרות, רובן כדי להחליף עובדים שעוברים מקצוע או פורשים.

מודעות הדרושים למשרות בכירות בארה"ב עלו ב-19% מאז ינואר 2025, בזמן שמודעות הדרושים למשרות כניסה ירדו, ויותר ממחצית מבוגרי האקדמיה של 2025 הועסקו מתחת לכישוריהם שנה אחרי סיום הלימודים. שיעור האבטלה בקרב בוגרים טריים במדעי המחשב עומד על 7%, ובהנדסת מחשבים על 7.8%, לעומת 4.2% בממוצע לכלל הבוגרים הטריים. המצב הזה מעורר שאלה כלכלית ארוכת טווח: אם החברות מצמצמות את גיוס הג'וניורים, מאיפה יגיע הדור הבא של מהנדסים מנוסים שיידעו לזהות תקלות בקוד שנכתב בידי מכונה. בישראל, שבה הג'וניורים נלחמים על כל משרה, השאלה הזו מוכרת היטב.

ההמלצה של הובלנד לצעירים היא לבנות הרבה פרויקטים עצמאיים וללמוד לעומק איך מערכות עובדות מתחת למכסה המנוע. קורצר מזהיר שמתכנתים שמתעקשים לכתוב כל שורה בעצמם ומתרחקים מכלי ה-AI עלולים להישאר מאחור. ההערכה בענף היא שהמהנדס המבוקש של השנים הקרובות ישלב עין חדה לאיתור פרצות ובאגים בקוד עם כישורי תקשורת וחשיבה יצירתית. זהו המשך ישיר למגמה שבה מהנדס תוכנה אחד מפיק תפוקה של שלושה.

להרחבה: המאזן בהייטק התהפך: 95 משרות פנויות על כל 100 מחפשי עבודה

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה