בית המשפט העליון (צילום: לע"מ, הרשות השופטת)
בית המשפט העליון (צילום: לע"מ, הרשות השופטת)

פיצוי של 39,900 שקל בוטל סופית: העליון דחה לקוחת מזרחי

בית משפט לתביעות קטנות פסק לבעלת עסק נגד מזרחי טפחות על קיצוץ מסגרת האשראי, המחוזי הפך את ההכרעה והעליון סירב לדון בה
ענת גלעד |

בית המשפט העליון דחה את בקשתה של בעלת עסק בתחום הביטוח לערער על פסק דין שביטל את הפיצוי של 39,900 שקל שקיבלה ממזרחי טפחות. השופטת דפנה ברק-ארז קבעה שהתיק נטוע בנסיבות הפרטניות של הצדדים, ושהקשיים הכלכליים של הלקוחה אינם מחייבים את הבנק להעמיד לה אשראי. בכך נסגר הליך שבו שלוש ערכאות הגיעו לשתי תוצאות הפוכות בשאלה כמה חופש יש לבנק לקצץ מסגרת של לקוח עסקי ותיק.

הסכסוך התחיל ב-2025, כשהעסק של הלקוחה נקלע לקשיים וחשבונה נותר ביתרת חובה משמעותית. בסוף ספטמבר 2025 היא ביקשה מהבנק הלוואה, בגלל הריביות הגבוהות שבהן חויבה על החריגה. מזרחי טפחות העמיד לה הלוואה של כ-76 אלף שקל, ובמקביל, בהסכמתה, הקטין את מסגרת האשראי בחשבון מ-37 אלף שקל ל-3,000 שקל. החשבון המשיך לחרוג גם מהמסגרת החדשה. בתחילת ינואר 2026 היא ביקשה להגדיל את המסגרת, הבקשה נדחתה, והבנק החזיר שיקים שלה וביטל את כרטיס האשראי.

ב-19 בינואר 2026 הגישה הלקוחה תביעה קטנה על 39,900 שקל. לטענתה, הבנק פגע בנתוני האשראי שלה ובפעילות העסקית, אף שהכיר את ההכנסות השוטפות והתקבולים הצפויים בחשבון. הבנק השיב שאין עליו חובה להעמיד לה אשראי, ושההחלטות התקבלו כדין, בתום לב ולפי ההסכמות.

השופט הבכיר מנחם קליין מבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב קיבל את התביעה במלואה באפריל. הוא קבע שהבנק פעל בניגוד לחובותיו לפי חוק הבנקאות (שירות ללקוח), בחוסר תום לב ובשיקול דעת לקוי, ושהיה עליו להביא בחשבון היכרות של שנים עם הלקוחה. פסק הדין, שתיאר את היחסים הרצויים בין בנק ללקוח כ"אדם לאדם מלאך", כלל גם ביקורת על הפיקוח: "הרגולטור איננו 'האגודה להגנת הצרכן' בתחום הבנקאי", כתב קליין.

מה שכנע את המחוזי להפוך את פסק הדין?

מזרחי טפחות הגיש בקשת רשות ערעור. הבנק טען שמתן אשראי והיקפו נתונים לשיקול דעתו העסקי, שהלקוחה חתמה על הסכם הלוואה שבו הסכימה גם לצמצום המסגרת, ושהפיצוי נפסק בלי שהוכיחה את נזקיה. סגנית הנשיא א' כהן מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבלה את הערעור במאי. לפי ההכרעה, הבנק אומנם חב חובות אמון ותום לב כלפי לקוחותיו, אבל אין עליו חובה חוקית להעמיד אשראי. הלקוחה חרגה באופן מתמשך, לקחה הלוואה כדי להסדיר את החריגות והסכימה לקיצוץ, ולכן אי אפשר לומר שהבנק הפר את ההסכמים או פעל בחוסר תום לב. המחוזי הבהיר שאינו מתערב בממצאי העובדה של הערכאה הראשונה, ושדווקא הממצאים האלה מובילים למסקנה שהבנק נהג בתום לב. הוא הוסיף שגם עיקר הנזק הנטען לא הוכח.

הלקוחה, שאינה מיוצגת, פנתה לעליון. היא טענה שפסק הדין עלול לעלות לה בפרנסה ולהביא אותה לחדלות פירעון, ושעניינה מעורר שאלה עקרונית על אחריות הבנקים. לטענתה, הבנק התנה את ההלוואה בהקטנת המסגרת, ובתוך חודשים ספורים הפך אותה מלקוחה עם היסטוריה חיובית ללקוחה שמסווגת כסיכון אשראי.

ברק-ארז דחתה את הבקשה בלי לבקש תשובה מהבנק, לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי. היא הזכירה שרשות ערעור ב"גלגול שלישי" ניתנת במשורה, ובמיוחד כשההליך התחיל בתביעה קטנה, ושעצם העובדה שערכאות שונות הגיעו להכרעות סותרות אינה מצדיקה דיון נוסף. "גלגול שלישי" פירושו דיון שלישי באותו סכסוך: התביעה הקטנה, הערעור במחוזי ועכשיו העליון, ולכן הרף לקבלת רשות גבוה במיוחד. "הבקשה דנן נטועה בנסיבותיהם הפרטניות של הצדדים ואינה מעוררת, אף לא בדוחק, שאלה משפטית עקרונית", כתבה.

השופטת התייחסה גם למצבה של הלקוחה. "התוצאה אינה מיטיבה עם המבקשת", כתבה, אבל הוסיפה שהקשיים "אין באלה בלבד כדי לחייב את המשיב דווקא להעניק לה אשראי, ועל כן אף אין לומר שנגרם לה עיוות דין". לפי ההחלטה, ההלוואה של כ-76 אלף שקל ניתנה כחלק מאותו מהלך שבו ירדה המסגרת בכ-34 אלף שקל, והבנק הציג את השילוב כהסדר שהלקוחה הסכימה לו. בסיום ההחלטה הביעה השופטת תקווה ש"עם תום ההתדיינות בין הצדדים יעלה בידה של המבקשת - על בסיס הסכמי ולא כעניין שבחובה - להניח בסיס לבקשתה לקבלת אשראי נוסף".

ערב החתימה על ההחלטה ביקשה הלקוחה סעד ארעי שימנע מהבנק להחזיר הרשאות לחיוב והוראות קבע בחשבונה. הבקשה התייתרה עם דחיית הערעור. משום שהבנק לא נדרש להגיב, לא נפסקו הוצאות.

התיק מצטרף לשורה של מחלוקות שבהן תביעות קטנות נגד בנקים על הסדרי אשראי מתהפכות בערעור. בירושלים ביטלה השופטת תמר בר-אשר פסק דין שחייב את מזרחי טפחות ב-10,000 שקל ללקוחה אחרת, שהסדר החוב שלה עם הבנק קרס כשמסגרת האשראי שלה הוגבלה ל-1,000 שקל. גם שם נקבע שהלקוחה לא הוכיחה נזק.

חתימה על הלוואה שכוללת הסכמה לקיצוץ המסגרת מקשה מאוד על לקוח עסקי לתקוף את הקיצוץ בבית משפט, כך עולה מההכרעות של המחוזי והעליון בתיק. כבר ב-2018 דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור דומה של לקוחה אחרת של מזרחי טפחות, שעסקה בביטול מסגרת אשראי בחשבון.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה