מזרחי טפחות בנק
צילום: מורן ישעיהו

הבנק קיצץ את האשראי בלי רחמים, וכעת יפצה

בעלת עסק בתחום הביטוח תבעה את מזרחי טפחות בתביעה קטנה על סכום של 39.9 אלף שקל, אחרי שהבנק הקטין לה את מסגרת האשראי מ-37 אלף ל-3,000 שקל, החזיר צ'קים וביטל כרטיס אשראי - והשופט קבע שהבנק פעל בחוסר תום לב

עוזי גרסטמן |

בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב קיבל באחרונה את תביעתה של בעלת עסק בתחום הביטוח והמוצרים הפיננסיים נגד מזרחי טפחות, בפסק דין חריג בהיקפו ובנימוקיו - 15 עמודים של ניתוח משפטי עמוק, שכולל ציטוטים מהמשפט העברי, מספר מלכים ומהרמב"ם.

התובעת, שניהלה חשבון עסקי בסניף במשך עשר שנים ללא בעיות, טענה שהבנק גרם לה נזק כבד כשקיצץ לה את מסגרת האשראי בצורה דרסטית - מ-37 אלף שקל ל-3,000 שקל בלבד. המהלך הזה גרר החזרת צ'קים, ביטול של כרטיס אשראי, ריביות פיגורים גבוהות ופגיעה בדירוג האשראי שלה - מה שמנע ממנה לפתוח חשבון בבנק אחר או לקבל הלוואה בערבות מדינה.

הבנק מצדו, טען שמדובר בתביעה חסרת תום לב, שהתובעת חרגה שוב ושוב ממסגרת האשראי, ושאין לו חובה להעמיד ללקוחותיו מסגרת אשראי. לדבריו, ההחלטה התקבלה כדין ובהתאם לכללים הבנקאיים המקובלים.

השופט: "על הבנק לראות לנגד עיניו את טובתו של הלקוח"

השופט הבכיר ד"ר מנחם (מריו) קליין לא קיבל את עמדת הבנק. הוא קבע כי התרשם מכנות דבריה של התובעת, שהעדות שלה היתה אמינה וקוהרנטית, והעדיף אותה על פני עדויות ההגנה של הבנק.

בפסק הדין, שנפתח בציטוט מספר מלכים א': "ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את עמך להבין בין טוב לרע", הרחיב השופט קליין על חובות הבנק כלפי לקוחותיו. הוא קבע כי חובת תום הלב של בנק כלפי לקוח אינה חובה רגילה, וניסח זאת בצורה חדה: מערכת היחסים בין בנק ללקוח "בוודאי שלא יכולה להתנהל ברמה של 'אדם לאדם זאב', ולדידי, לא תספיק גם הרמה של 'אדם לאדם אדם', אלא שיש לשאוף לרמה של 'אדם לאדם מלאך'".

השופט הצביע על כך שחילופי העובדים בסניף - מעבר מרפרנטית ומנהל סניף מוכרים לגורמים חדשים - הם אלה שהובילו לשינוי היחס כלפי התובעת ולהקשחה בלתי מוצדקת. הוא אף ציין, בפתיחות יוצאת דופן, שהתובעת עצמה הפגינה התנהלות "אובססיבית" - שלחה אינספור מיילים, טלפונים והודעות, הגישה בקשות רבות לבית המשפט - אך הבהיר שזו אינה סיבה מוצדקת להתנהלות הבנק.

לגבי הטענה שלפיה הבנק פעל לפי הנחיות בנק ישראל, השופט היה ישיר: "הרגולטור איננו 'האגודה להגנת הצרכן' בתחום הבנקאי. הוא דואג הרבה יותר ליציבותם של התאגידים הבנקאיים מאשר לזכויות הלקוחות".

קיראו עוד ב"משפט"

עצות חינם - גם לתובעת וגם לבנק

בסיום פסק הדין, חרג השופט מהמקובל ונתן עצות לשני הצדדים. לתובעת הוא המליץ על התנהלות אובססיבית פחות, הגעה לבנק עם יועצת עסקית ותוכנית עסקית סדורה במקום עם עורכת דין, ולא בגישה של "לדרוש את המגיע לה".

לבנק הקדיש השופט דברים חריפים על כיוון הרוח המשפטית: הוא הזכיר את הגישה הביקורתית של המשפט, שלפיה המשפט אינו אובייקטיבי אלא משקף יחסי כוח בין חזקים לחלשים, והזהיר כי "המשך אטימת אוזניים של הבנקים כלפי זעקות הלקוחות העסקיים הקטנים שנקלעו למשבר כלכלי" עלול להביא לשינוי גישה משפטי.

התביעה התקבלה במלואה. הבנק חויב לשלם לתובעת 39.9 אלף שקל, בתוספת של הוצאות משפט בסכום של 1,800 שקל.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה