דריו אמודיי, מנכ"ל אנתרופיק (צילום: TechCrunch, CC BY 2.0)
דריו אמודיי, מנכ"ל אנתרופיק (צילום: TechCrunch, CC BY 2.0)

אנתרופיק רכשה חברת תרופות עם עובד אחד. הניסוי בבני אדם יחכה ל-2028

מפתחת קלוד מהמרת על מודל שבו חוקר יחיד נעזר ב-AI ובמעבדות חיצוניות כדי לפתח טיפול. אלא שגם המיזם שרכשה ממחיש את המרחק בין האצת המחקר לבין תרופה מאושרת. מנכ"ל אלי לילי ודפנה קולר מזהירים שהביולוגיה והניסויים הקליניים אינם מתקדמים בקצב של תוכנה

אדיר בן עמי |

אנתרופיק מבקשת להוכיח שהבינה המלאכותית יכולה לשנות את הדרך שבה מפתחים תרופות. החברה רכשה לאחרונה את Mithril Medicine, חברת ביוטק עם עובד אחד, שמקדמת טיפול לצורה נדירה של ניוון שרירים בילדים. המיזם מציע דרך שונה לארגן מחקר, אך גם מציג את גבולות ההאצה: הניסוי בבני אדם צפוי להתחיל רק ב-2028.

מייסד החברה השתמש בקלוד כדי לנתח נתונים, לתכנן ניסויים ולתאם עבודה עם מעבדות חיצוניות. במקום להקים צוות פנימי גדול לכל משימה, הוא נעזר במודל ובספקי מחקר כדי לקדם את התוכנית. אנתרופיק מהמרת שאפשר יהיה לשכפל את שיטת העבודה הזו ולקדם באמצעותה כמה פרויקטים במקביל. גם אם הממצאים המוקדמים ימשיכו להיות חיוביים, תחילת ניסוי בבני אדם תהיה שלב נוסף בפיתוח. לאחריה יידרש להוכיח שהטיפול בטוח ויעיל, ואם יצליח, עשויות לחלוף שנים נוספות עד שיגיע לחולים. זהו לוח הזמנים של הפרויקט שאנתרופיק עצמה בחרה לקדם.


ה-AI מאיץ את המחקר, אבל ההוכחה בבני אדם עדיין דורשת שנים

ל-AI יש שימושים ברורים במחקר תרופות: סריקת ספרות מדעית, תכנון מולקולות וניתוח תוצאות ניסויים. הכלים יכולים לקצר משימות ולהרחיב את מספר האפשרויות שחוקרים בוחנים. אבל זיהוי מועמדת מבטיחה אינו מוכיח שהיא תועיל לבני אדם.

ההוכחה הזו דורשת ניסויים קליניים, שלעיתים נמשכים שנים. תוספת של כוח מחשוב אינה מקצרת בהכרח את הזמן הדרוש למעקב אחר מטופלים, ואינה מחליפה בדיקה של תועלת מול סיכונים.

כמעט תשע מכל עשר תרופות שנכנסות לניסויים קליניים אינן מגיעות לאישור. הנתון מתייחס לפיתוח תרופות בכלל, ולא רק לתרופות שנחקרו בעזרת בינה מלאכותית. הוא ממחיש מדוע גם הצלחה בשלב המעבדתי מותירה אי-ודאות רבה לגבי התוצאה המסחרית.

באלצהיימר, למשל, צריך לעקוב אחר מטופלים לאורך זמן כדי לבדוק אם הירידה הקוגניטיבית שלהם הואטה. מספר החולים המתאימים להשתתפות ומספר מרכזי המחקר הזמינים מגבילים גם הם את הקצב. אלה אילוצים שהתקדמות במודלים לבדה אינה מסירה.

אמודיי מציב יעד של עשור, ובביוטק מסתייגים

לקראת הנפקת אנתרופיק חזר המנכ"ל דריו אמודיי על הערכתו שבינה מלאכותית עשויה להפוך מחלות כמו סרטן ואלצהיימר לנחלת העבר בתוך עשור. זו תחזית מרחיקת לכת לגבי יכולת הטכנולוגיה להאיץ תגליות ולהביא אותן אל מערכת הבריאות, ולא תוצאה שכבר הוכחה.

מנכ"ל אלי לילי, דייב ריקס, הגיב שהישג כזה יהיה נפלא, אך להערכתו אינו סביר. לדבריו, מפת הביולוגיה עדיין ריקה במידה רבה, והוכחה באמצעות ניסויים אקראיים בבני אדם נשארת השלב הממושך בתהליך. ההסתייגות שלו נוגעת למידע שחסר ולזמן הדרוש להוכיח שטיפול עובד.

גם דפנה קולר, מדענית מחשב מסטנפורד ומייסדת חברת גילוי התרופות מבוססת ה-AI אינסיטרו, מזהירה מפני ציפיות מוגזמות. במאמר שפרסמה באוגוסט טענה שההבנה המוגבלת של הביולוגיה ברוב המחלות עלולה להביא לכך שהטכנולוגיה תסייע בעיקר לייצר כישלונות מהר יותר. קולר מבחינה בין עולם התוכנה, שבו אפשר לעיתים לדחוס תהליכים באמצעות משאבי מחשוב נוספים, לבין מחקר שמתבצע בעולם הפיזי. כאשר חסרים נתונים על מנגנון המחלה, היכולת לנתח מהר יותר את המידע הקיים אינה משלימה בהכרח את הידע החסר.

ההימור העסקי: לשכפל את שיטת העבודה

הרכישה של Mithril Medicine מאפשרת לאנתרופיק לבחון את הרעיון בתוך פעילות שבבעלותה. אם חוקר יחיד יכול להיעזר בקלוד לניהול ניתוח הנתונים, תכנון הניסויים והעבודה מול המעבדות, החברה מקווה שאפשר יהיה ליישם את המבנה גם בפרויקטים נוספים. הצלחה בכך תעיד על שיפור בתהליך המחקר, עוד לפני שיוכח שהטיפול עצמו מצליח.

עבור משקיעים בהנפקה, ההבחנה הזו חשובה. שווי של כ-1.3 טריליון דולר נשען על ציפיות להתרחבות הבינה המלאכותית לענפים גדולים, מעבר לצ'אט ולכתיבת קוד. ברפואה, החיסכון בזמן עבודה והיכולת לקדם יותר ניסויים עשויים להיות בעלי ערך, אך אינם שקולים להכנסות ממכירת תרופה מאושרת.

גם תשקיף אנתרופיק מציג את שני הצדדים: לצד הפוטנציאל לדחוס עשרות שנות התקדמות מדעית לשנים בודדות, הוא מזהיר שפיתוח מועמדות לתרופות הוא ממושך, יקר ולא ודאי, וייתכן שלא יניב הכנסות כלל. תוכנית הפיתוח של Mithril, שעדיין צריכה להגיע לניסוי בבני אדם ב-2028, מציבה לוח זמנים מוחשי מול החזון הרחב הזה.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה