תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels

טעם לפגם: אחד מכל ארבעה תבלינים מיובאים שנדגמו - מזוהם

חומרי הדברה ומתכות כבדות בכמות גבוהה מהמותר התגלו בעשבי תיבול מיובשים שנדגמו במסגרת סקר משרד הבריאות; חריגות נמצאו גם ב־12% מהדגימות שנאספו בשווקים

ענת גלעד |

שאריות חומרי הדברה ומזהמים נוספים בכמויות חריגות העולות על המותר בתקן נמצאו בכ־24% מדגימות התבלינים ועשבי התיבול המיובשים שנבדקו בכניסה לישראל. כך עולה מדוח משרד הבריאות לשנים 2025-2024 שמפורסם בימים אלה. בבדיקות שנערכו בשווקים נמצאו מוצרים שאינם עומדים בדרישות החוק בכ־12% מהדגימות.

הסקר כלל 543 מוצרים: 343 דגימות שנלקחו בתחנות ההסגר בנמלים, לפני שחרור הסחורה לשיווק, ועוד 200 דגימות מהשווקים. הדגימות בכניסה לארץ היוו כ־5% מכלל משלוחי התבלינים שיובאו לישראל בתקופת הסקר.

הכי מזוהמים - כמון וצ'ילי

בבדיקות אותרו שאריות חומרי הדברה, מתכות כבדות, רעלני פטריות, מזהמים מיקרוביולוגיים, צבעי סודן וגלוטן. שאריות חומרי ההדברה היו הבעיה המרכזית והיוו כ־92% מכלל החריגות שהתגלו.

בממצאים המספריים - 82 מהמוצרים שנדגמו בנמלים ו־24 מהמוצרים שנדגמו בשווקים לא עמדו בדרישות - 106 מוצרים בסך הכול. המוצרים שנפסלו בבדיקות בכניסה לארץ הושמדו או הוחזרו למדינות המקור ולא שוחררו לשיווק בישראל.

אחד הממצאים הבולטים נוגע לזרעי הכמון: ב־55% מהמוצרים שנבדקו נמצאו שאריות חומרי הדברה מעל המותר. באבקות צ'ילי עמד שיעור החריגות על כ־35%, ובתערובות תבלינים ותיבול על כ־22%. בקארי נמצאו שלושה מוצרים בלתי תקינים מתוך חמישה שנבדקו - מספר דגימות קטן שאינו מאפשר להסיק על הקטגוריה כולה.

גם עצם הימצאותן של שאריות חומרי הדברה הייתה שכיחה בחלק מהתבלינים. ב־94% מדגימות הצ'ילי שנבדקו ביבוא נמצאו שאריות, עם ממוצע של כעשרה חומרי הדברה שונים במוצר, אם כי לא בהכרח ברמות שמעל המותר. ריבוי החומרים עשוי להיות קשור לערבוב תוצרת משדות וממגדלים שונים במהלך הייצור.

לפי משרד הבריאות, הודו, מצרים, רוסיה, תאילנד וסין בלטו בשיעורי החריגה. הממצאים מחזקים את הצורך בבדיקת הספקים וחומרי הגלם לאורך שרשרת האספקה, עוד לפני שהסחורה נשלחת לישראל.

הבדיקות מכוונות למוצרים בסיכון

הסקר בודק דגימות נקודתיות מהתבלינים המיובאים שנמכרים בישראל, והוא מתמקד במקומות ומוצרים שבהם מוערך סיכון גבוה יותר, הן בשלב הייבוא לארץ והן בסחורה שכבר נמצאת על המדפים ועומדת למכירה.

במהלך השנתיים שאליהן מתייחס הדוח יובאו לישראל 6,423 משלוחי תבלינים, ומתוכם נדגמו בנמלים כ־5.3%. תבלינים מסווגים כמזון רגיל המיובא בהצהרת היבואן, ללא חובה גורפת לבדיקה מקדימה של כל משלוח. הפיקוח מבוסס על הערכת סיכונים.

מבחינה עסקית, זהו הבדל משמעותי: חלק מהאחריות לבטיחות המוצר נשען על הבקרה שמבצע היבואן לפני הרכישה, ועל יכולתו לוודא שהספק עומד בדרישות. גילוי של בעיה רק בנמל, כשהסחורה כבר נרכשה ונשלחה, הוא שלב מאוחר לתיקון הכשל.

האחריות של היבואן נמשכת גם לאחר שהסחורה יוצאת מהנמל. לפי דרישות משרד הבריאות, עליו לשמור מסמכים ותיעוד המאפשרים לעקוב אחר המוצרים, ובהם רשימת העסקים שאליהם הועברו ותעודות המשלוח. כאשר מתגלה ליקוי לאחר השיווק, התיעוד מאפשר לאתר את הסחורה ולהגיע לעסקים שקיבלו אותה. ליקויים בהתנהלות היבואן עלולים להביא להגדרתו כמפר אמון, לצד אמצעי אכיפה נוספים.

מהרעלה ועד פגיעה במערכת העצבים וסרטן

חשיפה לרמות מזיקות של חומרי הדברה עלולה לגרום להרעלה חריפה, לפגיעה במערכת העצבים, במערכת החיסון ובפוריות. חלק מהחומרים עלולים לגרום גם לסרטן. הרמה המרבית המותרת של שאריות חומרי הדברה היא ערך רגולטורי, שקביעתו מביאה בחשבון את השימוש החקלאי המאושר ואת בטיחות הצרכן. חצייתו מחייבת טיפול, לשם מניעת סכנת הרעלה או לפגיעה בריאותית מיידית. כפי שמסביר משרד החקלאות בדוח ניטור שאריות חומרי הדברה, הערכת הסיכון תלויה גם בריכוז החומר, בכמות שהצרכן נחשף אליה ובמשך החשיפה.

לצרכן אין דרך לזהות שאריות חומרי הדברה ומתכות כבדות לפי המראה, הריח או הטעם. גם שטיפה אינה פתרון: חלק מחומרי ההדברה נמצאים בתוך רקמות הצמח, ושטיפת תבלין טחון פוגעת במוצר בלי להבטיח את סילוקם. ההמלצה של משרד הבריאות היא לקנות במקומות מורשים.

בעקבות ממצאי סקר התבלינים הודיע משרד הבריאות על חיזוק הפיקוח בנמלים והדגיש את חובת העסקים להפעיל בקרת ספקים וחומרי גלם. המשרד אינו מציג בדוח אומדן לעלות הכלכלית של המשלוחים שנפסלו או להשפעת הבדיקות על המחירים. מבחינת הצרכן, הממצאים מדגישים עד כמה בטיחות התבלין תלויה בבדיקות ובבקרה שנעשות לפני שהוא מגיע למדף.

קיראו עוד ב"בארץ"

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה