מרכז נתונים באיווה (צילום: Chad Davis, CC BY 2.0)
מרכז נתונים באיווה (צילום: Chad Davis, CC BY 2.0)

המשרד להגנת הסביבה: מכסת חוות השרתים תעלה את פליטות המזהמים ביותר מ-10%

שולי נזר כתבה במכתב ליו"ר רשות החשמל ולמשרד האנרגיה שהמהלך יוסיף תחלואה ותמותה ויעלה למשק כ-3 מיליארד שקל בשנה, ויקדים בשנתיים עד שלוש את התרוקנות מאגרי הגז. ברשות מעריכים שהענף עשוי למשוך השקעות של יותר מ-100 מיליארד דולר
ענת גלעד |

רשות החשמל מציעה לפתוח מכסה חדשה של עד 1,000 מגה-ואט לחיבור חוות שרתים, שתצטרף לכ-2,000 מגה-ואט שכבר אושרו במערכת, ולהגיע לשיעור של כ-20% מצריכת החשמל במשק בתוך שבע שנים. בעיצומו של השימוע הציבורי על ההצעה, שולי נזר, סמנכ"לית בכירה במשרד להגנת הסביבה, כתבה במכתב ליו"ר הרשות ולמשרד האנרגיה שמימוש המכסה יעלה את פליטות מזהמי האוויר ביותר מ-10%, יוסיף תחלואה ותמותה, ויגולגל למשק בעלות שנתית של כ-3 מיליארד שקל.

ברשות רואים במהלך הזדמנות כלכלית. בדברי ההסבר להצעה נכתב שההשקעה בהקמת החוות, כולל המעבדים, נאמדת ביותר מ-100 מיליארד דולר בתשתית בלבד, ושהיקף המכסה נקבע גם משיקול זה.

חוות שרתים הן מתקנים שמריצים שירותי ענן ומודלי בינה מלאכותית, ופועלים ברציפות לאורך היממה. פרופיל הצריכה שלהן שטוח, בלי העלייה והירידה שמוכרות ממפעל או מבית מגורים, ולכן הן דורשות כושר ייצור זמין גם בשעות הערב והלילה, כשהייצור הסולארי יורד. בהצעה עצמה מבהירה הרשות שחווה בהספק של 200 מגה-ואט, התקרה המוצעת לכל מתקן, צורכת חשמל בהיקף השקול לכ-40 אלף בתי אב. מכאן שהמכסה החדשה לבדה שקולה לחמש חוות בגודל התקרה, כלומר לכמאתיים אלף בתי אב, וביחד עם החיבורים שכבר אושרו מדובר בהיקף של כ-600 אלף. להרחבה: מי יקבל חשמל ל-AI? רשות החשמל צפויה להגביל חוות שרתים ל-200 מגה-ואט

הרשות מניחה שבפועל ינוצלו כ-70% מגודל החיבור, ומעריכה שההתחייבויות שכבר ניתנו, אם ימומשו, יהוו כ-14% מהצריכה המשקית כבר בתחילת העשור הבא. מכסה נוספת של עד 300 מגה-ואט שמורה לצרכים מקומיים, ואופן חלוקתה ייקבע בהחלטה נפרדת.

מכסה, ערבות ותקרת חיבור

ההצעה הועמדה להתייחסות הציבור אחרי שהבקשות לחיבור הגיעו לכ-27 אלף מגה-ואט, היקף שעולה בהרבה על שיא הביקוש במשק. מנהל המערכת, נגה, התריע כי הספק הייצור המתוכנן הפך למגבלה האפקטיבית, וכי מתן תשובות נוספות עלול לסכן את יציבות הרשת. בעקבות זאת הותלו הליכי הבחינה לבקשות מעל 8 מגה-ואט, וההתלייה נמשכת עד שתתקבל החלטה אחרת. להרחבה: רשות החשמל מקפיאה חיבורים לחוות שרתים - מי הולכות להיפגע?

תנאי הסף כוללים ערבות של 2 מיליון שקל לכל מגה-ואט מבוקש. בחווה שתנצל את התקרה מדובר בערבות של 400 מיליון שקל, שתוחזר בהדרגה לפי אבני דרך בהקמה ובניצול החיבור. מי שכבר מחזיק בהתחייבות יידרש לערבות בשיעור מחצית מזו של מבקש חדש. המכסה הייעודית תוקצה למבקשים שיעמדו בתנאים, והרשות מבקשת גם התייחסות לשאלה אם לקבוע קריטריונים לתיעדוף בין הבקשות, במקום לחלק לפי סדר העמידה בהן.

מאחורי הערבות עומד פער מוכר: הקמת חווה אורכת בין שנתיים לארבע שנים, בעוד פיתוח רשת וייצור נמשך לרוב חמש עד 12 שנים, ועלות הגשת בקשת חיבור נמוכה ביחס לערך של תפיסת מקום ברשת. ברשות סבורים שהבטוחות יצמצמו בקשות ספקולטיביות וישאירו את הקיבולת לפרויקטים שיש להם סיכוי ממשי לקום.

בדברי ההסבר מודה הרשות שההקצאה מצמצמת את מרווח היתירות במשק ועשויה להשפיע על התחרות ועל המחירים, לחיוב או לשלילה, כתלות במימוש בפועל. היא סבורה שהאיזון שומר על קריטריון האמינות שקבע שר האנרגיה והתשתיות, ומאפשר את התפתחות הענף בלי לדחות את כלל הבקשות. לצורך זה נקבע גם מנגנון השלת עומס: באירועי קיצון אפשר יהיה להפחית את האספקה לחוות עד מאתיים שעות בשנה, ובלבד שייוותר להן לפחות 30% מגודל החיבור.

נגה הציגה בפני הרשות שעד לבחינה המחודשת ההתחייבויות הקיימות מיצו את יכולת הייצור עד 2035. אחרי עדכון הנחות היסוד, ובהן גידול טבעי של כ-3% בשנה בביקוש של יתר הצרכנים ותחנות מחזור משולב חדשות, הוצג תרחיש שבו אפשר לאשר את המכסה הנוספת עד 2034. שש יחידות ייצור כאלה מתוכננות לקום עד אותה תקופה, וארבע מהן כבר סגרו מימון. במקביל נספרים כ-6,400 מגה-ואט של אגירה במתח עליון וגבוה שצפויים להתחבר לרשת עד 2030.

הידעת?כמה חשמל צורכות חוות השרתים בעולם?
סוכנות האנרגיה הבינלאומית מעריכה שצריכת החשמל של חוות השרתים בעולם עמדה ב-2024 על 415 טרה-ואט-שעה, כ-1.5% מהצריכה העולמית. עד 2030 היא צפויה להגיע לכ-945 טרה-ואט-שעה, ושנה לאחר מכן כבר נרשם גידול של 17%. השיעור שישראל בוחנת לחוות השרתים גבוה בהשוואה לרוב המדינות.

מאגרי הגז וההנחה לגבי הפחם

נזר כתבה במכתב שהתוכנית תקצר בשנתיים עד שלוש את משך הזמן שנותר למאגרי הגז הטבעי של ישראל. כשהגז יתמעט, לפי עמדת המשרד, יעלה הצורך בהפעלה נרחבת של תחנות פחם שנותרו במשק, וגם בגנרטורים בקרבת אזורים עירוניים, מעבר לנזק שכבר תואר. החישוב במשרד יוצא מגידול בייצור החשמל שיידרש כדי להזין את החוות, וממנו לפליטות, לתחלואה ולעלות למשק.

מרבית החשמל במשק כבר מיוצר בגז טבעי, ולכן תוספת צריכה רציפה נוחתת קודם כל על המאגרים. עתודות הגז המוכחות עמדו בתחילת 2024 על כ-870 מיליארד מטרים מעוקבים, והן צפויות להספיק לכ-25 שנים לפי ההערכות הקיימות. באותה שנה הופקו 27.1 מיליארד מטרים מעוקבים, מהם 13.9 לשוק המקומי ו-10.9 לתחנות הכוח; יתרת ההפקה הלכה ליצוא. מאגר לווייתן סיפק 11.3 מיליארד מטרים מעוקבים, תמר 10.1 וכריש 5.8. להרחבה: תמר פטרוליום: יכולת ההפקה ממאגר תמר עלתה לכ-1.35 BCF ביום

כאן נפתח פער בין המכתב לבין הנחות הרשות. בדברי ההסבר להצעה נכתב שהמכסה הנוספת נבחנה בלי להניח הפעלה של היחידות הפחמיות 1 עד 4 באורות רבין ושל היחידות 6 עד 9 בתחנת אשכול, ובלי חריגה מהיתרי הפליטה של תחנות פיקריות. הרשות סומכת על התחנות החדשות ועל האגירה, ומתכוונת לעקוב גם אחר מכסות הגז למשק המקומי והיתרי היצוא. במקביל ממשיכים לקבל הסמכה פרויקטים חדשים לייצור בגז. להרחבה: עד 2,700 מגה-וואט בגז: שמיר, פאוורג'ן ופלמחים מקבלות הסמכה לתחנות כוח

במכתב כותבת נזר שהמשרד מכיר בערך הכלכלי של הקמת החוות בישראל, ודורש לחייב אותן בצריכת אנרגיה נקייה, בין השאר באמצעות תעודות ירוקות ומימון הקמת מתקנים חדשים לאנרגיה מתחדשת. הרשות, מצדה, מציינת שתבחן בהמשך אסדרה שתאפשר ליזם להביא ייצור חשמל משלו, הסדר שנוגע גם למיקום תחנות, לריכוזיות במשק ולהיבטים תכנוניים וסביבתיים.

הידעת?כמה מהחשמל של אירלנד כבר הולך לחוות שרתים?
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של אירלנד, חוות השרתים צרכו כ-22% מהחשמל במדינה, יותר ממשקי הבית בערים. זה שיעור גבוה בהשוואה לרוב המדינות, והוא הרקע להגבלות החיבור באזור דבלין.

מה כבר עשו בדבלין, באמסטרדם ובסינגפור

האתגר שרשות החשמל מתארת מוכר במשקי חשמל אחרים, וחלקם כבר עברו מהקפאה לכללים מותנים. באירלנד הוגבלו חיבורים חדשים באזור דבלין במשך כמה שנים, ואחר כך נקבעו כללים שמתנים חיבור בהקמת ייצור או אגירה באתר, וביכולת להזרים חשמל בחזרה לרשת בשעות עומס. באמסטרדם הוקפאו בקשות חדשות לשנה, ואחר כך הוגבלו הקמה והרחבה של חוות, כברירת מחדל, אלא אם הוכחה תועלת מקומית לעיר, ועם תקרה של 350 מגה-וולט-אמפר לקיבולת החיבור. סינגפור עצרה את האישורים לכשלוש שנים, פתחה מחדש במסלול ניסיוני עם תנאי יעילות שבו נבחרו ארבעה פרויקטים בהיקף של כ-80 מגה-ואט, ואחר כך הציגה מפת דרכים לתוספת של מאות מגה-ואט.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

בשוק החשמל של PJM, שמכסה מדינות רבות במזרח ארצות הברית, עודכנו תחזיות הביקוש כלפי מעלה בעיקר בגלל חוות שרתים, בהיקף של עשרות ג'יגה-ואט עד סוף העשור. במקביל, חברות הטכנולוגיה מחפשות הסכמי רכישת חשמל ופתרונות ייצור עצמי, והדיון הציבורי עובר גם למחירי החשמל ולשימוש במים.

בישראל הממשלה כבר הגדירה יעד של נגישות לכוח עיבוד בהיקף המקביל ל-100 אלף מעבדים מאיצי בינה מלאכותית בטווח של חמש שנים, ומקדמת מסלול תכנוני מזורז לחוות גדולות. הרשות מציגה את עצמה כרגולטור מאפשר, שמבקש לתמוך בפעילות הכלכלית כל עוד משאבי הייצור והרשת עומדים בכך. היא גם תתיר לחוות להקים מתקני סולאר ואגירה לצריכה עצמית, בלי ההגבלה הרגילה על גודל המתקן ביחס לחיבור.

תקופת ההתייחסות הציבורית להצעה עומדת להיסגר, והרשות מבקשת התייחסות גם לסוגי הקריטריונים שיכולים לשמש לתיעדוף בין מבקשים שעמדו בתנאי הסף, בהם תמיכה בשילוב אנרגיות מתחדשות, מתן שירותי גמישות למערכת ומענה לצורכי מחשוב מקומיים. המכתב של נזר נכנס לתיק ההתייחסויות הזה, וההקפאה על חיבורים חדשים נשארת בתוקף עד שתתקבל החלטה אחרת.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה