תמר פטרוליום: יכולת ההפקה ממאגר תמר עלתה לכ-1.35 BCF ביום
השותפות מדווחת כי הושלם שדרוג של שניים מתוך שלושה מדחסים במתקן הקבלה באשדוד; עם השלמת הפרויקט צפויה יכולת ההפקה היומית לעלות עד לכ-1.6 BCF ביום
תמר פטרוליום שותפות תמר פטרוליום מעדכנת על עלייה ביכולת ההפקה היומית המירבית של פרויקט תמר, לאחר שהמפעילה במאגר, שברון, הודיעה כי החל מ-28 במאי 2026 יכולת ההפקה היומית המירבית מהמאגר גדלה לכ-1.35 BCF ביום. העלייה מגיעה לאחר השלמת שדרוג של שני מדחסים מתוך שלושה במתקן הקבלה באשדוד, וביצוע פעולות תומכות ומשלימות נוספות במסגרת פרויקט ההרחבה של המאגר.
העדכון הנוכחי הוא שלב נוסף בפרויקט הדו-שלבי לשימור, פיתוח והרחבת יכולת ההפקה של תמר, לצד שדרוג מערכות ההולכה לייצוא. לפי הדיווח, שדרוג המדחסים במתקן הקבלה באשדוד עדיין לא הושלם במלואו, והשלמתו צפויה להעלות את יכולת ההפקה היומית המירבית של המאגר עד לכ-1.6 BCF ביום. בתמר פטרוליום מדגישים כי מדובר במידע צופה פני עתיד, שתלוי בין היתר בהערכות המפעילה, בזמינות ציוד ונותני שירותים, ובביצוע בפועל של מערכות ההפקה.
המהלך מעלה את תקרת ההפקה של תמר ומסמן התקדמות נוספת בפרויקט ההרחבה, אבל התרומה שלו לדוחות הבאים תיקבע לפי קצב ניצול הקיבולת, הביקושים בשוק המקומי ובשווקי הייצוא, ומחירי הגז בפועל. ברבעון הראשון כבר נרשמה עלייה בכמות הגז שנמכרה מהמאגר, אבל ההכנסות נטו כמעט שלא השתנו, בעיקר בגלל ירידה במחיר הממוצע של הגז שנמכר לייצוא. מבחינת תמר פטרוליום, זה משאיר את מרכז הכובד בדוחות הקרובים על הפער שבין יכולת ההפקה המשופרת לבין היכולת לתרגם אותה להכנסות ולתזרים.
העדכון על הגדלת התפוקה מגיע ימים ספורים אחרי פרסום תוצאות הרבעון הראשון. ברבעון הציגה תמר פטרוליום הכנסות ברוטו, לפני ניכוי תמלוגים, של כ-79.1 מיליון דולר, לעומת כ-78.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. היקף הגז שנמכר ממאגר תמר ברבעון הראשון עמד על כ-2.76 BCM, לעומת כ-2.61 BCM ברבעון המקביל, כלומר עלייה בכמויות, אבל לא כזו שבאה לידי ביטוי מלא בשורת ההכנסות. ההכנסות נטו, בניכוי תמלוגים, הסתכמו בכ-66.5 מיליון דולר, לעומת כ-67 מיליון דולר ברבעון המקביל.
הסיבה המרכזית לפער הזה היא תמהיל המחירים. העלייה בכמות הגז שנמכרה קוזזה על ידי ירידה במחיר הממוצע של הגז הטבעי שנמכר לייצוא, בעקבות ירידת מחיר הברנט. במקביל, בתמר פטרוליום ציינו כי אחרי מבצע "שאגת הארי" נרשמה עלייה חדה במחירי הברנט, שהחלה להשפיע על מחיר הייצוא מאפריל 2026. במילים אחרות, הרבעון הראשון עדיין משקף סביבת מחירים חלשה יותר ביצוא, בעוד שהרבעונים הבאים כבר עשויים לשקף תמונה שונה, ככל שהעלייה במחיר הברנט תבוא לידי ביטוי במחירי המכירה בפועל.
בשורה התחתונה, הרווח הנקי של תמר פטרוליום ברבעון הראשון ירד לכ-3.6 מיליון דולר, לעומת כ-10.3 מיליון דולר ברבעון המקביל. הירידה נבעה בעיקר מהוצאה חד-פעמית של כ-10 מיליון דולר בגין פדיון מוקדם מלא של אג"ח סדרה ב'. הוצאות המימון נטו ברבעון הסתכמו בכ-16.7 מיליון דולר, לעומת כ-6.7 מיליון דולר ברבעון המקביל, והרווח לפני מס ירד לכ-4.8 מיליון דולר, לעומת כ-13.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם בכ-27 מיליון דולר, לעומת כ-41.9 מיליון דולר ברבעון המקביל, בין היתר בשל עלייה בתשלום מקדמות היטל.
כבר בדוחות הרבעון הראשון ציינה תמר פטרוליום כי בפברואר הושלם השלב הראשון של פרויקט ההרחבה, שבעקבותיו עמדה יכולת ההפקה היומית המירבית של המאגר על כ-1.15 BCF ביום. כעת, ימים לאחר מכן, מגיע העדכון שמעלה את היכולת לכ-1.35 BCF ביום, בעקבות השלמת שדרוג שניים מתוך שלושת המדחסים. בכך הופך הדיווח הנוכחי להמשך ישיר של המהלך שכבר סומן בדוחות, ולאירוע שמחדד את קצב ההתקדמות בפרויקט ההרחבה.
מעבר להרחבת יכולת ההפקה במאגר עצמו, תמר פטרוליום ממשיכה לקדם גם את מערך התשתיות שמיועד לתמוך בהולכת הגז. נכון לסוף מרץ 2026, הושלמו כ-93% מהעבודות בפרויקט שדרוג מערכת ההולכה מחוץ לישראל, והשלמתו מוערכת למחצית השנייה של 2026. בנוסף, פרויקט ניצנה, שכולל הקמת תחנת דחיסה באזור רמת חובב והנחת צינור יבשתי עד סמוך למעבר ניצנה, צפוי להסתיים במחצית השנייה של 2028. היקף ההשקעה בפרויקט ניצנה מוערך בכ-609 מיליון דולר ברמת הפרויקט, כאשר חלקה של תמר פטרוליום מוערך בכ-43 מיליון דולר, לצד חלקה בעלויות עודפות מסוימות.
בפרויקט תמר מחזיקה תמר פטרוליום ב-16.75% מהזכויות. ישראמקו נגב 2 מחזיקה ב-28.75%, שברון מחזיקה ב-25% ומשמשת כמפעילת הפרויקט, Mubadala Energy ו-Tamar Investment 2 מחזיקות כל אחת ב-11%, דור חיפושי גז מחזיקה ב-4%, ו-Union Energy & Systems מחזיקה ב-3.5%.
- תמר פטרוליום: מחירי הגז ירדו, ההכנסות נחלשו - אבל הרווח ברבעון דווקא עלה
- מימון מחדש בתמר: הלוואות ופדיון מוקדם לאג"ח
עבור השותפות, העדכון הנוכחי מגיע בנקודה שבה פרויקט ההרחבה מתחיל לעבור מהשקעה תשתיתית לתוספת קיבולת בפועל. הרבעון הראשון עוד הושפע מהוצאה חד-פעמית ומהירידה במחירי הייצוא, אבל במקביל הוא כבר הציג עלייה בכמויות שנמכרו. מכאן, השאלה המרכזית תהיה עד כמה הקיבולת הנוספת, יחד עם המשך שדרוג תשתיות ההולכה, תבוא לידי ביטוי בקצב המכירות, במחירי הייצוא וברמת התזרים של השותפות ברבעונים הבאים.
