ההסתערות השקטה: כך מתכנן קווין וורש לפרק את הקונסנזוס הישן של הפדרל ריזרב

קווין וורש בא לעבוד. יו"ר הפד' החדש עוד לא נקט בפועל מהלכים חריפים, אבל הוא בהחלט מכין את הקרקע למהפכה. למילה מהפכה, בעיקר בהקשר הכלכלי, יש קונוטציה שלילית. ההיסטוריה הכלכלית מלמדת כי תמורות רדיקליות ופתאומיות נוטות להיכשל. על פי רוב, הדרך לתקן לא עוברת דרך החרבת הישן, אלא בדרך השמרנית של תיקונים הדרגתיים ומחושבים. בסופו של דבר, לאחר מהלך התיקון, יתכן שנביט לאחור ונגיד: התרחשה פה מהפכה.

 הירושה המורכבת וגירעון האמון של פוסט-קורונה

כך, ככל הנראה, מתכנן וורש לשנות מהיסוד את אחד המוסדות החזקים ביותר, אך גם השמרנים והמיושנים ביותר במערכת הכלכלית האמריקאית: הבנק המרכזי. וורש, שהושבע לתפקידו במאי השנה ירש בנק מרכזי הניצב בפני לחצים כפולים: אינפלציה עקשנית שהגיעה לשיא של שלוש שנים (4.2% במאי 2026) וביקורת פוליטית חריפה על תפקודו של קודמו, ג'רום פאוול, יחד עם עימות מתוקשר עם הממשל הרפובליקני. 

ייתכן שהאתגר הגדול ביותר של הפד' בימים אלו הוא אובדן האמון במוסד הוותיק. מאמר דעה מעמיק שפורסם בפייננשל טיימס מנתח את מה שהוא מגדיר כ"גירעון אמון" חמור שממנו סובלים הפדרל ריזרב האמריקאי והבנק המרכזי של אנגליה. לפי כותב המאמר, השחיקה באמון הציבור והשווקים בבנקים המרכזיים היא תוצאה ישירה של שורה של כשלים תחזיתיים ומדיניותיים שנרשמו במהלך השנים האחרונות, ובמיוחד בתקופה שלאחר מגפת הקורונה.

הטיעון המרכזי של המאמר מתמקד בכישלון המהדהד של הבנקים המרכזיים בזיהוי מוקדם של גל האינפלציה שהחל להתפתח ב-2021. במשך חודשים ארוכים התעקשו קובעי המדיניות, ובראשם יו"ר הפד לשעבר ג'רום פאוול, כי עליית המחירים היא "זמנית", ונמנעו מנקיטת צעדים מרסנים. השהיית התגובה המוניטרית אילצה את הבנקים המרכזיים לפתוח מאוחר יותר במחזור העלאות ריבית אגרסיבי ומהיר במיוחד, אשר יצר זעזועים בשוקי האג"ח והנדל"ן והכביד על משקי הבית. כשל זה פגע קשות במוניטין של הבנקים המרכזיים כגופים המסוגלים לחזות מגמות כלכליות ולנווט את המשק בבטחה.

המאמר מזהיר כי ללא שיקום יסודי של האמינות המוסדית, הבנקים המרכזיים יתקשו להתמודד עם המשברים הבאים. בעידן של שינויים מבניים בכלכלה העולמית לחצי האינפלציה צפויים להיות תנודתיים ומורכבים יותר. במציאות כזו, אמון הציבור הוא הנכס היקר ביותר של הבנק המרכזי, ובלעדיו המאבק לשמירה על יציבות פיננסית ומחירים יהפוך לקשה וממושך בהרבה.

על רקע הקשיים הללו, כניסתו של וורש לתפקיד עוררה הרבה חשש וחשד בשוק, ולו רק בגלל העובדה שהוא מינוי של טראמפ, וכידוע כל מינוי של טראמפ נתקל בחשדנות (אפילו של שר האוצר המצוין והמוערך סקוט בסנט). רבים ציפו לראות איך יפעל בפגישה הראשונה של ועדת השוק הפתוח שהתכנסה לראשונה בראשותו ביוני, תחת הנוכחות המאיימת של קודמו בתפקיד שמסרב לפנות את מקומו, וסימנים ברורים של עוינות ולעומתיות בקרב לא מעט מחברי הועדה הנוכחית שעדיין נאמנים לבוס הישן. איך ניתן במציאות מסובכת כזו להטמיע אג'נדה חדשה? הסיכויים של היו"ר החדש להניע מהלכים משמעותיים נראו קלושים לאור העובדה שהוועדה שמחליטה על הריבית מתנהלת באופן של הכרעה ברוב קולות, רוב שנראה כי אין כעת ליו"ר החדש.

הטקטיקה של וורש: פשרות בטווח הקצר לטובת בניית לגיטימציה למהפכה בטווח הארוך

וורש, כך נראה, הפתיע רבים עם מהלך לא קונבנציונלי. הוא, למעשה, לא שינה כלום ולא עשה שום מהלך יוצא דופן בפגישת הריבית הראשונה בראשותו. הוא גם לא ניסה להפעיל את השפעתו על חברי הפד' בצורה ישירה או לנסות לכפות את סמכותו, ובוודאי לא נקלע לעימותים מתוקשרים. בחלופה מתוחכמת יותר, וורש בחר להציג בשלב הראשון את המסגרת הרעיונית והכלים האנליטיים שבאמצעותם יוכל להניע את הרפורמות בהמשך הדרך.

• וורש מציב את המאבק באינפלציה בראש סדר העדיפויות - ומאותת על פד זהיר ופחות צפוי
• פרוטוקול הפד: החשש מהאינפלציה גובר, הבכירים חלוקים לגבי הריבית

במסיבת העיתונאים לאחר הכרזת הריבית הוא הודיע על הקמת מערך של חמש ועדות משימה שתפקידן לבחון מחדש את יסודות המדיניות המוניטרית ואת דרכי הפעולה של הבנק המרכזי. על ידי הקמת ועדת מומחים חיצונית, בהשתתפות אישים רמי דרג ומומחים מהשורה הראשונה מעולם הכלכלה, עם מוניטין ללא רבב, ברי סמכא בתחומם ואוטוריטות ללא ערעור, מעולמות הכלכלה והשווקים הפיננסים הוא בונה את הלגיטימציה לשינויים העמוקים שהוא מבקש לבצע בבנק המרכזי ושובר את הקונצנזוס הפנימי של הפד'. חברי הפד' הנוכחיים יכולים בקלות להצביע נגד הורדת ריבית או אולי אפילו בעד העלאת ריבית בתנאים מסוימים למורת רוחו של היו"ר החדש, אבל יתקשו להתנגד באופן גורף לדוחות עמוקים ומנומקים היטב שיכתבו על ידי טובי המומחים מהאקדמיה, המגזר העסקי והממשלתי. אולי וורש לא יצליח להכניס את כל השינויים שהוא חפץ בהם באופן מיידי, אך להערכתי קיים סיכוי נמוך מאד שהמהלך המתוחכם יסתיים ללא שינויים משמעותיים.

הקמת ועדות המשימה: בחינה מחדש של עקרונות ראשוניים

הרפורמה של וורש אינה מצטמצמת רק לשינויים טכניים בניהול הריבית; היא משקפת פילוסופיה כלכלית השואפת להפריד מחדש בין המדיניות המוניטרית לפיסקאלית, לצמצם את טביעת הרגל הרגולטורית של הבנק ולשכלל את הכלים האנליטיים בעידן של בינה מלאכותית ושינויים טכנולוגיים מהירים. וורש הכריז על הקמת חמש ועדות משימה עצמאיות, המובלות על ידי 15 יועצים חיצוניים. כל אחת מהן הופקדה על תחום ליבה המצוי במחלוקת מקצועית ארוכת שנים. המנדט שניתן לוועדות אלו הוא "להתחיל מעקרונות ראשוניים, לשאול שאלות קשות, לבחון פרקטיקות קיימות ולהציע חלופות." כלומר, לבחון מהיסוד את דרך הפעולה הנוכחית של הבנק המרכזי, ולהציע אלטרנטיבות טובות וחדשניות יותר. 

ועדת התקשורת: סיום עידן ה"פטפטת" המוניטרית

הוועדה הראשונה אמורה לטפל באופן שבו הפדרל ריזרב מתקשר עם השווקים הפיננסיים והציבור. וורש הביע לא פעם ביקורת על מה שהוא מכנה "דיבור יתר" של פקידי הבנק המרכזי, וטען כי מתן התדריכים כובל את ידיו של הבנק ומונעת ממנו להגיב במהירות לנתונים משתנים. הוועדה בראשות מרווין קינג, לשעבר נגיד הבנק המרכזי של אנגליה, מונתה כדי לעצב מחדש את האסטרטגיה התקשורתית. היא כוללת גם את ארמיניו פראגה, שכיהן בעבר כנגיד הבנק המרכזי בברזיל, ופיטר פישר, בכיר לשעבר בשלוחת הפד' בניו יורק ופרופסור למנהל עסקים באוניברסיטת טאק שבדארטמות'.

• הנפט שוב מאיים על אירופה: הבנק המרכזי מתלבט בין עוד העלאת ריבית למיתון
• פייפאל טסה 20%, אינטל 2.5% - מה עושים החוזים העתידיים?

השינוי המשמעותי ביותר שנבחן הוא המעבר ממודל של שקיפות מקסימלית לגבי כוונות עתידיות למודל של "דיסקרטיות אסטרטגית". וורש מאמין כי על השווקים להתמקד בנתונים הכלכליים עצמם ולהגיב להם באופן טבעי. המצב האבסורדי שנוצר כעת הוא שהשוק לא מנסה להבין מה הנתונים אומרים אלא איך הפד' יגיב לנתונים. התוצאה היא לא רק עיוות של תגובת השוק, כך לדעתו של וורש, אלא גם שהפד' מאבד אינדיקטור חשוב – ההתנהגות הטבעית של השוק. במילים אחרות, המצב הרצוי הוא שהפד' ינסה להבין את מהלכי ותגובות השוק ולפעול בהתאם, ולא שהשוק ינסה לנחש את תגובת הפד'.

כביטוי ראשון לשינוי זה, במפגש הריבית הראשון שלו ביוני  קוצרה הצהרת המדיניות מ-344 מילים ל-130 מילים בלבד, ונוקתה מכל שפה המנבאת צעדים עתידיים. בנוסף, וורש עצמו נמנע מלהגיש תחזית אישית לטבלת הנקודות במהלך שסימן את רצונו להחליש את חשיבותו של כלי זה כסיגנל לשוק. למען האמת בשנים האחרונות הטבלה הזו בעיקר ייצרה רעש בשווקים והייתה חסרת משמעות לטווח הארוך, לנוכח כל כך הרבה גורמים אקסוגניים לא ניתנים לחיזוי.

ועדת המאזן: דיאטת מאזן והפרדת רשויות

הוועדה השנייה, בראשות רגהורם ראג'אן, פרופסור למימון בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת שיקגו, שכיהן בעבר ככלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) וכנגיד הבנק המרכזי של הודו, עוסקת באחד הנושאים הרגישים ביותר עבור וורש: גודלו והרכבו של מאזן הפדרל ריזרב, שעמד על כ-6.7 טריליון דולר במועד כניסתו לתפקיד. וורש היה מבקר חריף של תוכניות ההרחבה הכמותית עוד מ-2011, וטען כי הן יצרו עיוותים בשוקי ההון והגדילו את אי-השוויון.

בוועדה משתתפים גם ג'רמי סטיין, כלכלן מהרווארד ובכיר לשעבר בפד', שפרסם מחקר על השפעת רכישות האג"ח של הפד' בתקופת הקורונה, וקארן דינאן, פרופסורית נוספת מהרווארד ששימשה ככלכלנית הראשית במשרד האוצר האמריקאי במהלך כהונתו השנייה של הנשיא אובמה, ועבדה במשך 17 שנה בפד'.

הוועדה בוחנת מספר שינויים מבניים:

1. מעבר ממשטר של רזרבות רחבות  לרזרבות מצומצמות. וורש שואף לצמצם את כמות הנזילות שהפד מזריק למערכת הבנקאית, מתוך אמונה שמשטר של רזרבות מצומצמות יחזיר את המשמעת לשוקי האשראי.
2. שינוי הרכב הנכסים: וורש מעוניין שהפד יחזיק בעיקר באג"ח ממשלתיות קצרות טווח ויצא לחלוטין משוק הניירות המגובים במשכנתאות. הטענה היא שהחזקת הניירות הללו מהווה התערבות ישירה בשוק הדיור, כלומר, סוג של מדיניות פיסקאלית שאינה צריכה להיות בידי הבנק המרכזי.
3. מניעת "דומיננטיות פיסקלית". וורש רוצה לוודא שהפד לא הופך לכלי למימון הגירעונות הממשלתיים. הוועדה בוחנת דרכים לקבוע כללים קשיחים לצמצום המאזן, כך שהפוליטיקאים לא יוכלו להסתמך על הבנק המרכזי כמממן החוב הממשלתי.

המשמעות של מהלכים אלו עבור המערכת הבנקאית היא עצומה. צמצום מהיר מדי של המאזן עלול להוביל למצוקת נזילות, כפי שקרה ב-2019, אך וורש הבטיח כי כל שינוי יהיה שקוף ויבוצע בתיאום עם השווקים כדי למנוע זעזועים מיותרים.

בינתיים, הפדרל ריזרב הודיע כי ישמור על קצב רכישות איגרות החוב הממשלתיות לטווח קצר (T-bills) ברמה של כ-10 מיליארד דולר למחזור הנוכחי. החלטה זו, שנותרה ללא שינוי משני הסבבים הקודמים, משקפת את רצונם של קובעי המדיניות המוניטרית לעבות את יתרות הנזילות במערכת הבנקאית, לקראת צפי לניקוז נזילות משמעותי בחודשים הקרובים, והרגיעה מעט את השווקים.

ועדת הנתונים: "בזמן אמת" המעבר מנתונים ממשלתיים מפגרים לביג דאטה"

אולי החדשנית שבוועדות היא ועדת הנתונים. המינוי של דאג מקמילון, עד לאחרונה מנכ"ל וולמארט, לצד רג' צ'טי, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת הווארד הידוע בזכות מחקריו העושים שימוש במאגרי דאטה למדידת ניידות כלכלית, ופרופסור קווין מרפי מאוניברסיטת שיקגו, מסמן כוונה ברורה להפסיק להסתמך רק על נתונים ממשלתיים מסורתיים שלעתים קרובות הם "מפגרים" אחרי המציאות. וורש כינה את הנתונים הממשלתיים "הדים של ההיסטוריה" וטען כי בעידן הדיגיטלי, הבנק המרכזי חייב להשתמש במידע בזמן אמת ולנצל את כלי המידע המודרניים והמהירים יותר שמציע השוק הפרטי.

וולמארט, לדוגמה, מחזיקה באחד ממאגרי הנתונים הגדולים בעולם על הרגלי צריכה, מלאים ומחירים. וורש רוצה להשתמש במומחיות של מקמילון על מנת לשלב את הניסיון העסקי וההבנה שלו בנתוני צריכה בזמן אמת. שילוב של נתונים כאלו במודלים של הפד יכול לאפשר לקובעי המדיניות לזהות שינויים באינפלציה או בהרגלי הצריכה שבועות לפני שהם מופיעים בדו"חות הרשמיים. כך לדוגמה, במהלך מגפת הקורונה, מחקריו של חבר הוועדה פרופסור צ'טי הוכיחו כי שימוש בנתונים פרטיים בתדירות גבוהה יכול לזהות תמורות כלכליות שבועות לפני פרסום הסטטיסטיקות הממשלתיות.

פריון, בינה מלאכותית וה"מהירות המותרת" של הכלכלה

ועדת הפריון והעבודה, הכוללת את יזם ההייטק מארק אנדרסן, שותף מייסד של קרן ההון סיכון אנדרסן הורוביץ, צ'אד ג'ונס, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת סטנפורד המתמחה בצמיחה כלכלית ארוכת טווח ופיריון, ועאשה שרמה, מנהלה בכירה בחברת מיקרוסופט, מופקדת על בחינת אחת השאלות המורכבות ביותר: האם הבינה המלאכותית משנה את פוטנציאל הצמיחה של ארה"ב?

וורש מחזיק בדעה אופטימית יחסית, לפיה השקעות הענק בתשתיות  הבינה המלאכותית והתפתחות תחום הבינה המלאכותית והשפעתה על יעילות עבודה עשויות להוביל לזינוק בפריון. אם הפריון אכן יעלה משמעותית, הכלכלה תוכל לצמוח בקצב מהיר יותר מבלי לייצר לחצים אינפלציוניים.

זהו הטיעון המרכזי של וורש נגד הגישה המסורתית המכתיבה העלאות ריבית בכל פעם שהאבטלה יורדת מתחת לרמה מסוימת. וורש טוען כי "השקעות שיוצרות שפע" עשויות לאפשר ריביות נמוכות יותר גם בתנאים של צמיחה חזקה. עם זאת, הוועדה בוחנת גם את הסיכונים הטמונים בבינה המלאכותית, כולל איומים על ביטחון הסייבר של המוסדות הפיננסיים והאפשרות שבינה מלאכותית תשמש גורמים עוינים לערעור היציבות.

ועדת מסגרת האינפלציה: חזרה לעקרונות ראשוניים במדידת יציבות המחירים

הוועדה לבחינת מסגרת האינפלציה נועדה לבצע הערכה מחדש ומעמיקה של האופן שבו הפדרל ריזרב מבין את מחוללי האינפלציה ומגיב אליהם. להובלת הוועדה גויסו שלושה מבכירי הכלכלנים בעולם, המייצגים אסכולות מקרו-כלכליות שונות: גרג מנקי, פרופסור בהרווארד ולשעבר יו"ר מועצת היועצים הכלכליים של הבית הלבן בתקופת בוש, חתן פרס נובל תומאס סרג'נט, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ניו יורק, וויליאם וייט הקנדי, הכלכלן הראשי לשעבר של הבנק להסדרי סליקה בינלאומי (BIS).

הרקע להקמת הוועדה הוא העובדה שבשנים האחרונות הפדרל ריזרב נכשל שוב ושוב בהשגת יעד האינפלציה, כאשר עליות המחירים נמשכות כבר למעלה מחמש שנים ומטילות נטל כבד ומתמשך על משקי הבית והעסקים בארה"ב. וורש, שביקר בחריפות את המדיניות הקודמת וכינה את התפרצות האינפלציה שלאחר המגפה "טעות המדיניות הגדולה ביותר מזה 40 או 50 שנה", מדגיש כי האינפלציה היא בחירה שעל המערכת המוניטרית לקחת עליה אחריות מלאה. הוועדה הונחתה לנתח את גורמי העומק של יציבות המחירים ולתקן את הכשלים שהובילו לתפיסת האינפלציה כ"זמנית" ולתגובה איטית מדי של קובעי המדיניות.

על אף הרצון ברפורמה מקיפה, וורש סימן גבול ברור וקשיח למנדט של הוועד: יעד האינפלציה הרשמי של הפדרל ריזרב, העומד על 2%, אינו פתוח לדיון או לשינוי. וורש הצהיר במפורש כי אין כל כוונה להעלות את יעד האינפלציה או לעגל פינות, וכי הבנק המרכזי לא יפתח לדיון את גובה היעד עד שישקם לחלוטין את אמינותו ויוכיח את יכולתו להחזיר את האינפלציה לרמה זו ולשמור עליה שם. מטרת הוועדה היא לייצר תשתית מדעית ומודלים חזקים שיאפשרו לפד לקיים את התחייבותו הבלתי מתפשרת, החד-משמעית והנחושה להשגת יציבות מחירים מלאה לטווח הארוך.

עצמאות מול הבית הלבן והרוח הגבית מנתוני יוני

המינוי של וורש נתפס בתחילה כניסיון של ממשל טראמפ להשתלט על הפד, כאשר מתנגדים אוטומטיים של טראמפ כמו הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת וורן כינו אותו "בובה של טראמפ". אולם בינתיים, בזמן הקצר מאז נכנס לתפקידו, וורש מוכיח בעיקר עצמאות, יוזמה, אומץ וחשיבה מחוץ לקופסה.

במהלך השימוע הראשון בפני ועדת השירותים הפיננסים בבית הנבחרים שנערך השבוע נשאל וורש כיצד יתמודד עם לחצים פוליטיים אפשריים מצד הנשיא בנוגע לקביעת גובה הריבית. במענה, הוא הדגיש את חשיבותה של עצמאות הבנק המרכזי, וציין כי פסיקת בית המשפט העליון של ארה"ב הגדירה בבירור את עצמאותו של המוסד בניהול המדיניות המוניטרית. וורש הבהיר כי ימשיך למלא את תפקידו גם אם הנשיא ינסה להביא לפיטוריו, והוסיף כי שאיפתו היא לנטרל לחלוטין כל השפעה פוליטית על החלטות הריבית.

וורש הבהיר, שוב, כי הבנק המרכזי נותר מחויב באופן בלתי מתפשר להשבת יציבות המחירים. "המטרה מספר אחת של הפד היא לעצב את המדיניות המוניטרית הנכונה ביותר. אם נפעל נכון גל האינפלציה של חמש השנים האחרונות יהפוך לנחלת העבר", הצהיר.

בהתייחסו למנדט הכפול של הבנק המרכזי (תעסוקה מלאה ויציבות מחירים) הסביר וורש כי שני החלקים אינם עומדים בסתירה זה לזה. לדבריו, ככל שהבנק המרכזי יצליח להבטיח מחירים נמוכים ויציבים, כך יגבר הביטחון של מעסיקים לגייס עובדים חדשים. הוא העריך כי שוק העבודה האמריקאי נמצא כעת באיזון טוב, אך הדגיש כי בתחום האינפלציה נותרה עבודה רבה לביצוע, שכן המדדים עדיין רחוקים מיעד היציבות ארוך הטווח של 2%.

יש לקוות שהמהלכים שהוא מוביל יצליחו לנער את האבק מהמוסד המאובן שהוא הועמד בראשו. הקמת הוועדות היא הרבה יותר מצעד אדמיניסטרטיבי; היא מייצגת ניסיון לעצב מחדש את תפקידו של הבנק המרכזי בחברה המודרנית. וורש רוצה בנק מרכזי שמתמקד ביציבות מחירים, מצמצם את התערבותו בשווקי האשראי, משתמש בטכנולוגיה החדישה ביותר לניתוח נתונים ומתקשר בצורה לקונית ומקצועית. אם הרפורמות הללו יצליחו, הן עשויות להוביל למערכת פיננסית יציבה ותחרותית יותר, אך בטווח הקצר הן מחייבות תקופת הסתגלות של המשקיעים והבנקים להתנהלות שונה מהיסוד של הבנק המרכזי.

בינתיים נראה שהמזל נמצא בצד של וורש. מדד המחירים לצרכן בארה"ב רשם בחודש יוני ירידה חדה בהרבה מהתחזיות, והצביע על התמתנות משמעותית בלחצים האינפלציוניים במשק האמריקאי. על פי נתוני לשכת הסטטיסטיקה של משרד העבודה האמריקאי, המדד הכללי ירד ב-0.4% בחישוב חודשי והשלים עלייה שנתית של 3.5%. נתונים אלה נמוכים משמעותית מתחזיות האנליסטים, שצפו ירידה חודשית מתונה של 0.1% וקצב שנתי של 3.8%, ומהווים התקררות ניכרת לעומת הנתונים של חודש מאי, אז נרשמה עלייה חודשית של 0.5% וקצב שנתי של 4.2%. הנתונים האלו נותנים לוורש מרחב נשימה ומאפשרים לפד' להימנע לעת עתה מהעלאת ריבית נוספת שתוסיף לחץ על וורש ואולי גם תעכיר את היחסים עם הממשל ותיצור רעש מיותר. כעת וורש פנוי להתמקד בשינויים המבניים העמוקים שהוא מתכנן.

בסופו של דבר, המבחן האמיתי של קווין וורש לא יימדד רק באיכות הדוחות שיגישו 15 יועציו החיצוניים, אלא ביכולת שלו לתרגם את המסקנות האקדמיות הללו לשינוי מבני ארוך טווח, ולסחוף אחריו את חבריו לפד' לטובת הפרויקט החדשני. נתוני האינפלציה המעודדים של חודש יוני מעניקים לו את הדבר היקר ביותר שיו"ר בנק מרכזי חדש יכול לבקש: זמן ורוח גבית מהשווקים. אם ישכיל לנצל את חלון ההזדמנויות הזה כדי לצמצם את מאזן העתק של הפד, לנרמל את שוקי האשראי ולהחזיר את הדיסקרטיות לחדרי הדיונים, ייתכן שבעוד מספר שנים נביט לאחור ונבין ששנת 2026 לא הייתה רק חילופי גברי בפד, אלא נקודת המפנה שבה הוחזר האמון לאחד המוסדות הפיננסיים החשובים בעולם.