600 מיליון שקל בדרך מהחברה הערבית לאכיפה: תוכנית התעסוקה שהכשירה אלפי צעירים על סף סגירה
הממשלה מקדמת מהלך שיסיט כ-600 מיליון שקל מתוכנית החומש לצמצום פערים בחברה הערבית לעבר תקציבי המשטרה והשב"כ, כחלק מהמאבק בפשיעה במגזר. הדיון בהחלטה נדחה בכמה ימים, אחרי שמשרדי ממשלה שונים הביעו התנגדות למהלך שעלול לרוקן סעיפים שלמים בתוכנית ולהעמיד בסכנת סגירה את מערך ההכשרה והתעסוקה לצעירים ערבים.
במרכז הסערה עומדת תוכנית "ריאן", המפעילה עשרות מרכזי הכוון ועידוד תעסוקה ברחבי החברה הערבית. התוכנית מתנהלת באחריות משרד העבודה ומתוקצבת במאות מיליוני שקלים במסגרת החלטת הממשלה 550, תוכנית החומש לשנים 2022 עד 2026. מאז הושקה העניקה התוכנית שירות לכ-160 אלף איש, בהם הכשרות בהייטק, בתעשייה, ברפואה, בנהיגת אוטובוסים ומשאיות ובמיומנויות רכות, וסייעה לאלפי צעירים וצעירות להשתלב בשוק העבודה.
ההצעה הנוכחית ממשיכה שורה של קיצוצים שספגה תוכנית החומש בתקופת כהונתה של השרה לשוויון חברתי מאי גולן, שמשרדה אמון על תכלול התוכנית. בתחילת הדרך קוצצו כ-15% מתקציב התוכנית, במסגרת קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה בשל עלויות המלחמה, אלא שהפגיעה בחומש הייתה עמוקה פי שלושה מהקיצוץ הכללי שעמד על כ-5%. בהמשך הוסטו מהתוכנית כ-70 מיליון שקל נוספים, ובנובמבר קידמה גולן הסטה של כ-220 מיליון שקל לטובת הגברת האכיפה. המהלך הנוכחי מרחיב את ההיקף לכ-600 מיליון שקל.
לפי הערכות, הפגיעה בסעיפי התעסוקה עשויה להגיע לכ-92 מיליון שקל, ובהם תקציבי מרכזי "ריאן" וההכשרות המקצועיות. מפעילי המרכזים מזהירים שסגירת הפעילות תפגע דווקא בצעירים הנמצאים על סף כניסה למעגלי הפשיעה, שכן השב"כ מטפל במי שכבר פועל בתוך הארגונים, בעוד שמניעת ההידרדרות של הדור הבא נשענת על חינוך, מסגרות לנוער, עידוד תעסוקה וחיזוק הרשויות המקומיות.
הטיעון הכלכלי שמציגים הגורמים בשטח נשען על תשואה: כל שקל שמושקע בשילוב צעיר בשוק העבודה חוזר למדינה בכמה מונים, דרך הכנסות ממסים, צמצום התלות בקצבאות והרחקה מפעילות עבריינית. מנהלי העמותות מדגישים שתעסוקה יציבה מספקת לצעיר עתיד, מסגרת ותחושת שייכות, ומוציאה אותו ממעגלי הייאוש. חלק מהמרכזים פועלים להגיע לצעירים במקומות שבהם הם נמצאים, לרבות בתי קפה, מתוך הבנה שכל צעיר שמשתלב מושך אחריו חבריו.
הרקע הרחב יותר הוא מגמה מתמשכת של חולשה בהשתלבות צעירים בשוק העבודה הישראלי. שיעור ההשתתפות בקרב בני 15 עד 24 ירד בשנים האחרונות, מגמה שמעוררת דאגה בקרב כלכלנים. להרחבה: ירידה מדאיגה בהשתתפות צעירים בשוק העבודה בישראל. על רקע זה, תוכניות הכוון ממוקדות נחשבות לכלי מרכזי לשילוב אוכלוסיות שמתקשות להיכנס לשוק בכוחות עצמן.
הסטת תקציבים בין יעדים ממשלתיים היא מהלך מוכר, אולם היקף הפגיעה בתוכנית ייעודית מעורר ויכוח ציבורי סביב סדרי העדיפויות. במקרים אחרים בחרה הממשלה להזרים משאבים לפיתוח אזורי וכלכלי, כפי שקרה עם אישור תוכנית אסטרטגית לחיזוק התעשייה והעסקים בצפון. להרחבה: מיליארדים לצפון: תוכנית אסטרטגית חדשה לעידוד התעשייה והעסקים. ההשוואה מחדדת את השאלה סביב הקצאת המשאבים בין פיתוח לאכיפה.
