ירידה מדאיגה בהשתתפות צעירים בשוק העבודה בישראל – מה עומד מאחורי התופעה?
מה עובר על הצעירים בישראל, למה הם עובדים פחות, איך זה משפיע על הכלכלה ולמה הם לא רוצים דירה - הדור הצעיר מוותר על קניית דירה - ומה זה עושה לכלכלה?,
בשנים האחרונות, שוק העבודה בישראל עובר שינויים משמעותיים, ואחת המגמות הבולטות היא הירידה בהשתתפותם של צעירים בגילאי 15-24 בשוק העבודה. דו"ח חדש שפורסם על ידי הכלכלן הראשי באוצר חושף כי שיעור ההשתתפות של צעירים ירד מ-33% ב-2019 ל-22% ב-2023, והמגמה נמשכת גם ב-2025.
הנתונים: ירידה חדה בשיעור ההשתתפות
שיעור האבטלה בקרב צעירים נותר גבוה יחסית, ועומד על כ-10% ב-2023, לעומת 8% ב-2019. כלומר, לא רק שפחות צעירים נכנסים לשוק העבודה, אלא שמי שכן מנסה להתקבל מתקשה למצוא עבודה. הדו"ח מצביע על מספר גורמים מרכזיים שתרמו לירידה בהשתתפות הצעירים: שינוי בהעדפות הדור הצעיר כשצעירים רבים מעדיפים להשקיע בלימודים גבוהים או בתחביבים אישיים על פני עבודה במשרות זמניות או חלקיות. ב-2023, כ-60% מהצעירים בגילאי 18-24 היו רשומים במוסדות להשכלה גבוהה, לעומת 55% ב-2019.
גורם חשוב נוסף - עליית מחירי הדיור והמחיה בישראל מקשים על צעירים לעזוב את בית ההורים ולהפוך לעצמאיים כלכלית. רבים מעדיפים להישאר תלויים בהוריהם במקום לעבוד במשרות בשכר נמוך שלא מאפשרות קיום עצמאי.
כמו כן, שוק העבודה "לא ידידותי" לצעירים - משרות רבות המיועדות לצעירים, כמו עבודות בענפי המסעדנות והקמעונאות, מציעות שכר נמוך, תנאים לא יציבים וללא אופק קידום. באוצר גם מצביעים על הקורונה כמשפיעה גדולה על שוק העבודה - המשבר הוביל לסגירת עסקים רבים ולצמצום משרות, מה שפגע קשות בהזדמנויות התעסוקה של צעירים. גם לאחר ההתאוששות, חלק מהצעירים לא חזרו לשוק העבודה, בין היתר בשל חוסר אמון במעסיקים או שינוי בהרגלי העבודה. חלק גם התייחס לקורונה כאירוע שמדגיש את חשיבות החיים על פני העבודה, והפחית את הצורך לחסוך בכלל ובפרט לרכישת דירה. הדור הצעיר מוותר על קניית דירה - ומה זה עושה לכלכלה?
- מנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם השירות צבאי משפיע וכנראה שב-2024-2025 ביתר שאת על רקע המלחמה והמילואים. שירות החובה הצבאי מעכב את כניסתם של צעירים לשוק העבודה, לעומת מדינות אחרות. הצעירים נכנסים לשוק העבודה בעיכוב בגילאי 21-22 וכאמור בשנה וחצי האחרונות בעיכוב משמעותי עוד יותר בשל מילואים. לאחר השחרור, רבים בוחרים לטייל בעולם או להתמקד בלימודים, מה שמפחית את שיעור ההשתתפות.
השלכות כלכליות וחברתיות: אתגר לדור הבא
הירידה בהשתתפות הצעירים בשוק העבודה מעוררת דאגה בקרב כלכלנים, שכן היא עלולה להשפיע על הכלכלה הישראלית בטווח הארוך: צעירים הם חלק חשוב מכוח העבודה, וירידה בהשתתפותם עלולה להוביל להאטה בצמיחה הכלכלית. ב-2023, שיעור ההשתתפות הכללי של כוח העבודה בישראל עמד על 63%, ירידה קלה לעומת 64% ב-2019, בין היתר בשל הצטמקות כוח העבודה הצעיר.
- השכר הממוצע עלה - ההייטק משאיר אבק לשאר הענפים
- "הבוס התקשר בשעות הערב. לא עניתי": דור ה-Z משנה את הכללים בשוק העבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הבוס התקשר בשעות הערב. לא עניתי": דור ה-Z משנה את הכללים...
עלייה בתלות בהורים - צעירים רבים ממשיכים להסתמך על תמיכה כלכלית מההורים, מה שמגביר את הנטל על דור ההורים ומפחית את החיסכון הפנסיוני שלהם. לפי סקר של המוסד לביטוח לאומי, כ-40% מהצעירים בגילאי 20-24 חיים עם הוריהם, לעומת 35% ב-2019.
חוסר ניסיון תעסוקתי - צעירים שלא משתתפים בשוק העבודה בשנות ה-20 המוקדמות מפספסים הזדמנויות לפתח מיומנויות וניסיון, מה שמקשה עליהם להשתלב במשרות איכותיות בהמשך. הדו"ח מעריך כי צעירים שלא עבדו כלל עד גיל 25 מרוויחים בממוצע 15% פחות מאלה שהתחילו לעבוד בגיל 20.
פערים חברתיים - הירידה בהשתתפות בולטת יותר בקרב צעירים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, שבהן הצורך הכלכלי גבוה יותר, אך ההזדמנויות מוגבלות. הדבר עלול להעמיק את הפערים החברתיים בישראל.
פתרונות אפשריים: כיצד ניתן לעודד השתתפות צעירים?
הכלכלן הראשי מציע מספר פתרונות לרבות תמריצים ממשלתיים: הקמת תוכניות תעסוקה ייעודיות לצעירים, כולל סבסוד שכר למעסיקים ששוכרים עובדים מתחת לגיל 24. דוגמה לכך היא תוכנית "ראשית" שהופעלה ב-2021, שהצליחה להעלות את שיעור ההשתתפות של צעירים ב-2% תוך שנה. דרכים נוספות הן - שילוב תוכניות הכשרה מקצועית בתיכונים ובמכללות, שיכינו צעירים לשוק העבודה כבר בגיל צעיר. ב-2023, רק 15% מהתלמידים בתיכונים המקצועיים השתתפו בתוכניות הכשרה מעשית, לעומת 30% במדינות OECD.
כמו כן מוצע לשקול הגדלת מענקים ומלגות לסטודנטים, שיאפשרו להם לעבוד במשרות חלקיות מבלי לפגוע בלימודים. כיום, סטודנט ממוצע בישראל מקבל מלגה של כ-5,000 ש"ח בשנה, סכום נמוך בהשוואה למדינות כמו גרמניה (10,000 אירו לשנה) וזאת כשעלות התואר היא מעל 100 אלף שקל ואם מתחשבים גם באיבוד הכנסה זה הרבה יותר מכך - לא חייבים תואר: מספיק שתהיו עם יכולות טובות ותזכו במשרה נחשקת
הכלכלן הראשי גם מדגיש את חשיבות היזמות ומציע הקמת קרנות ממשלתיות שתומכות ביזמות צעירה, ומאפשרות לצעירים לפתח עסקים קטנים במקום להיכנס לשוק העבודה כשכירים. ב-2023, רק 5% מהצעירים בגילאי 20-24 היו עצמאים, לעומת 8% ב-2019.
- 17.אנונימי 22/04/2025 10:55הגב לתגובה זובגדול זה עובד ככה תגרש את האריתראים תורידו מיסיםתראו צעירים חוזרים
- 16.בת 27 מהנדסת 21/04/2025 17:32הגב לתגובה זואמרתם לי שהצעירים בוכים בגלל שהם מבזבזים על שופינג טיסות לחול וטייק אווי.סיימתי צבא הלכתי מייד ללמוד באונ חסכתי השקעתי התחתנתי ועדיין אין לי סיכוי להגיע למה שההורים שלי הגיעו אליו בגילי. אז זיבי אעבוד בשחור אחיה מהתיק ואטייל בעולם
- 15.מושיקו 21/04/2025 17:26הגב לתגובה זועדיף להם להשקיע בעצמם ואז בגיל 2630 במשכורות של שנה אחת לעשות מה שאנחנו עשינו בעשר שנים לפני שלמדנו והתקדמנו. פשוט אנחנו יכולים ללמד להם היום תואר ומחיה מה שהיה קשה להורים שלנו. אל דאגה את המשרות החברות ימלאו מהפריפריה או מהגרים.
- 14.אודי 21/04/2025 17:00הגב לתגובה זוהשכר שמשלמים כול כך זעום בהשוואה לעלות המחיה . למה שיעבדו מצאת החמה עד צאת הנשמה אם מחיה עצמאים אינם מצליחים לקיים . הדור הזה פשוט יעזוב את הארץ לאט לאט. לכן דרוש טפול עמוק ביוקר המחיה והמונופולים שעושקים את נפשות האזרחים .
- 13.אנונימי 21/04/2025 15:02הגב לתגובה זוחילונים קונים מותגים יקרים טסים שלוש פעמים בשנה לחופשות בחול לא חוסכים גם ההורים שלהם לא חוסכים להם
- 12.אנונימי 21/04/2025 13:08הגב לתגובה זוהדמוגרפיה מתחילה לתת את אותותיה בקרב הצעירים שהם לרוב או חרדים או ערבים שאף לא עבדו מי יודע מה
- 11.אנונימי 21/04/2025 13:00הגב לתגובה זומלבד העובדה שרבים מהצעירים במילואים חלקם גם מקבל שכר במילואים שבהנתן והם חוסכים אותו כמה כסף אפשר להוציא בעזה... אז גם אחרי תום המילואים יש להם חסכון שמאפשר להם לא לעבוד
- 10.יואל שלגי 21/04/2025 12:52הגב לתגובה זותשכחו מזה שנשרת במילואים ונעבוד כאן כדי לפרנס חרדים וערבים אנחנו בדרך החוצה
- 9.כשליש מהצעירים חרדים ומוסלמיות ... מדינה בחיסול (ל"ת)אנונימי 21/04/2025 12:40הגב לתגובה זו
- 8.תומר 21/04/2025 12:38הגב לתגובה זונראה לי שיש היום יותר מבוגרים בגיל הפנסיה שעדיין עובדים מרצון או מתוך אילוץ כלכלי בכל אופן זה אולי מפצה על חוסר בעובדים צעירים.
- 7.יש וואלט 80 שח לשעה (ל"ת)אנונימי 21/04/2025 11:58הגב לתגובה זו
- 6.פילפילון 21/04/2025 11:47הגב לתגובה זוואף מילה על המגזר שצעיריו הנהדרים לא מעוניינים לעבוד ושחלקו באוכלוסיה גדל והולך
- 5.כולם רוצים להיות אברכים. !!! לא לעבוד ולקבל שכר ולא להתגיס. (ל"ת)אופק 21/04/2025 11:42הגב לתגובה זו
- איזה שכר אברך מקבל 1800 שקל למשרה מלאה הצחקתם (ל"ת)אברך 23/04/2025 00:00הגב לתגובה זו
- 4.מיקי 21/04/2025 11:35הגב לתגובה זוהמעסיק הישראלי מסתכל רק לטווח הקצר וזה משפיע על התנהגות והשלכות עיסקיות
- העובד הישראלי עצלן ומחפש רק להיות מנכל (ל"ת)מעסיק 21/04/2025 12:10הגב לתגובה זו
- 3.רוצה לצאת לפנסיה 21/04/2025 11:34הגב לתגובה זוכמו בצהל מעוד גופים ממשלתיים
- 2.נשה 21/04/2025 11:00הגב לתגובה זופתחתי את תלוש השכר לבני ונתתי לו הסבר אתה רואה את זה בני אלו שיעורי המס שאני משלם 46% והם הולכים למגזרים הלא יצרניים . המלצתי לו לקנות כרטיס לכיוון אחד ולבנות חיים במקום אחר.
- מיכאל 21/04/2025 19:39הגב לתגובה זוכל כך הרבה מס הכנסה זה בטח שכר גבוה
- אנונימי 21/04/2025 14:59הגב לתגובה זותחשוב שכל מה שאתה קונה ממוסה עקיפין בעוד 50 אחוז
- 1.אנונימי 21/04/2025 10:32הגב לתגובה זומי שיש לו דרכון זר בורח במיוחד אם הוא צעיר אין עתיד לצעירים במדינה החיים נהיים קשים יותר משנה לשנה
- כן מחכים לך בחול עם שטיח אדום ישר לכורסת המנכל. (ל"ת)מיכאל 21/04/2025 19:40הגב לתגובה זו
"הבוס התקשר בשעות הערב. לא עניתי": דור ה-Z משנה את הכללים בשוק העבודה
גל הפיטורים הגלובלי היה אמור להחזיר את הצעירים לשעות נוספות ונאמנות עיוורת - אבל קורה בדיוק ההפך: הם מציבים גבולות, דורשים גמישות ומוכנים לשלם מחיר. האם המעסיקים יצליחו להסתגל למצב? וגם - דברים שצריך לדעת על דור
Z
דניאל, בן 24, הוא מתכנת מחונן בחברת הייטק מבטיחה. כשסיים את ההתמחות שלו, כולם ציפו שיקפוץ למים ויעבוד סביב השעון, כפי שהיה מקובל בענף במשך שנים. אבל לדניאל היו תוכניות אחרות. הוא הגיע ליום הראשון עם חיוך, מחויבות למשימותיו, וסט כללים משלו. כשהמנהלת שלו התקשרה אליו לראשונה בשעה שמונה בערב כדי לדון בבאג דחוף, דניאל פשוט לא ענה. הטלפון רטט על השיש בזמן שהוא הכין ארוחת ערב, ודניאל אפילו לא טרח להציץ. בבוקר למחרת, הוא ניגש למנהלת והסביר בנימוס: "אני זמין ומחויב באופן מלא בין תשע לחמש. מחוץ לשעות האלה, אני לא עובד. כל הודעה או שיחה תיענה ביום העבודה הבא".
דניאל הוא לא מורד או עצלן. הוא פשוט היה נציג מובהק של דור שלם שמאס בעבדות המודרנית ואימץ את תפיסת ה"התפטרות השקטה" - כלומר, בשעות העבודה הוא מבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, עומד בציפיות ואפילו מצטיין, אך ברגע שהשעון מראה 17:00, המחשב נסגר והעבודה נשארת במשרד. הגבולות הברורים האלה הם לא סימן לחוסר מוטיבציה, אלא דרך לשמור על שפיות, לאזן בין עבודה לחיים ולהגדיר מחדש מהי מחויבות בעידן המודרני.
ב-2025 שוק העבודה העולמי נמצא במצב של האטה מתמשכת: גיוסים מצטמצמים, גלי פיטורים נמשכים (בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים והמדיה), והוודאות התעסוקתית נמוכה מאי פעם. למרות זאת, בני דור ה-Z (ילידי 1997–2012), שהם כיום כ-27% מכוח העבודה במשק, אינם נסוגים מהדרישה המרכזית שלהם: איזון אמיתי בין עבודה לפנאי. נתונים עדכניים של מכון גאלופ מראים כי עובדים מתחת לגיל 35 מבלים בעבודה כשעתיים פחות בשבוע בממוצע, בהשוואה ל-2019 - ירידה כפולה מזו שנרשמה בקרב עובדים מעל גיל 40. הירידה הזו אינה נובעת מעצלות, אלא משינוי עמוק בתפיסת הנאמנות כלפי המעסיק.
התנתקות רגשית כמנגנון הישרדות
תקופת הקורונה לימדה את הדור הצעיר שני לקחים חשובים: ראשית, עבודה מרחוק יכולה להיות יעילה לא פחות מעבודה במשרד; שנית, ביטחון תעסוקתי הוא אשליה. גלי הפיטורים של 2023–2025, שבהם עשרות אלפי עובדים בעלי ותק קצר פוטרו בהודעות זום של דקות ספורות, רק חיזקו את המסקנה: אין טעם להשקיע רגשית במקום עבודה שאינו מחויב אליך. התוצאה היא עלייה חדה בתופעות "ההתפטרות השקטה" ו-"עבודה לפי השכר". כלומר, העובדים מבצעים את המוטל עליהם בדיוק לפי החוזה, בלי שעות נוספות, בלי מענה למיילים אחרי 18:00, ובלי ביטול תוכניות אישיות.
סקר שערכו Deloitte Global Gen Z & Millennial Survey בשנת 2025 מראה כי 89% מהנשאלים מדור ה-Z מדרגים איזון עבודה-חיים כגורם החשוב ביותר בבחירת מקום עבודה - מעל שכר ומעל קידום. רק 6% מהם מעוניינים להגיע לתפקידי ניהול בכירים, לעומת 20% בדור המילניאלס לפני עשור.
הפער הבין-דורי מתרחב
"הבוס התקשר בשעות הערב. לא עניתי": דור ה-Z משנה את הכללים בשוק העבודה
גל הפיטורים הגלובלי היה אמור להחזיר את הצעירים לשעות נוספות ונאמנות עיוורת - אבל קורה בדיוק ההפך: הם מציבים גבולות, דורשים גמישות ומוכנים לשלם מחיר. האם המעסיקים יצליחו להסתגל למצב? וגם - דברים שצריך לדעת על דור
Z
דניאל, בן 24, הוא מתכנת מחונן בחברת הייטק מבטיחה. כשסיים את ההתמחות שלו, כולם ציפו שיקפוץ למים ויעבוד סביב השעון, כפי שהיה מקובל בענף במשך שנים. אבל לדניאל היו תוכניות אחרות. הוא הגיע ליום הראשון עם חיוך, מחויבות למשימותיו, וסט כללים משלו. כשהמנהלת שלו התקשרה אליו לראשונה בשעה שמונה בערב כדי לדון בבאג דחוף, דניאל פשוט לא ענה. הטלפון רטט על השיש בזמן שהוא הכין ארוחת ערב, ודניאל אפילו לא טרח להציץ. בבוקר למחרת, הוא ניגש למנהלת והסביר בנימוס: "אני זמין ומחויב באופן מלא בין תשע לחמש. מחוץ לשעות האלה, אני לא עובד. כל הודעה או שיחה תיענה ביום העבודה הבא".
דניאל הוא לא מורד או עצלן. הוא פשוט היה נציג מובהק של דור שלם שמאס בעבדות המודרנית ואימץ את תפיסת ה"התפטרות השקטה" - כלומר, בשעות העבודה הוא מבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, עומד בציפיות ואפילו מצטיין, אך ברגע שהשעון מראה 17:00, המחשב נסגר והעבודה נשארת במשרד. הגבולות הברורים האלה הם לא סימן לחוסר מוטיבציה, אלא דרך לשמור על שפיות, לאזן בין עבודה לחיים ולהגדיר מחדש מהי מחויבות בעידן המודרני.
ב-2025 שוק העבודה העולמי נמצא במצב של האטה מתמשכת: גיוסים מצטמצמים, גלי פיטורים נמשכים (בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים והמדיה), והוודאות התעסוקתית נמוכה מאי פעם. למרות זאת, בני דור ה-Z (ילידי 1997–2012), שהם כיום כ-27% מכוח העבודה במשק, אינם נסוגים מהדרישה המרכזית שלהם: איזון אמיתי בין עבודה לפנאי. נתונים עדכניים של מכון גאלופ מראים כי עובדים מתחת לגיל 35 מבלים בעבודה כשעתיים פחות בשבוע בממוצע, בהשוואה ל-2019 - ירידה כפולה מזו שנרשמה בקרב עובדים מעל גיל 40. הירידה הזו אינה נובעת מעצלות, אלא משינוי עמוק בתפיסת הנאמנות כלפי המעסיק.
התנתקות רגשית כמנגנון הישרדות
תקופת הקורונה לימדה את הדור הצעיר שני לקחים חשובים: ראשית, עבודה מרחוק יכולה להיות יעילה לא פחות מעבודה במשרד; שנית, ביטחון תעסוקתי הוא אשליה. גלי הפיטורים של 2023–2025, שבהם עשרות אלפי עובדים בעלי ותק קצר פוטרו בהודעות זום של דקות ספורות, רק חיזקו את המסקנה: אין טעם להשקיע רגשית במקום עבודה שאינו מחויב אליך. התוצאה היא עלייה חדה בתופעות "ההתפטרות השקטה" ו-"עבודה לפי השכר". כלומר, העובדים מבצעים את המוטל עליהם בדיוק לפי החוזה, בלי שעות נוספות, בלי מענה למיילים אחרי 18:00, ובלי ביטול תוכניות אישיות.
סקר שערכו Deloitte Global Gen Z & Millennial Survey בשנת 2025 מראה כי 89% מהנשאלים מדור ה-Z מדרגים איזון עבודה-חיים כגורם החשוב ביותר בבחירת מקום עבודה - מעל שכר ומעל קידום. רק 6% מהם מעוניינים להגיע לתפקידי ניהול בכירים, לעומת 20% בדור המילניאלס לפני עשור.
הפער הבין-דורי מתרחב
