ירידה מדאיגה בהשתתפות צעירים בשוק העבודה בישראל – מה עומד מאחורי התופעה?
מה עובר על הצעירים בישראל, למה הם עובדים פחות, איך זה משפיע על הכלכלה ולמה הם לא רוצים דירה - הדור הצעיר מוותר על קניית דירה - ומה זה עושה לכלכלה?,
בשנים האחרונות, שוק העבודה בישראל עובר שינויים משמעותיים, ואחת המגמות הבולטות היא הירידה בהשתתפותם של צעירים בגילאי 15-24 בשוק העבודה. דו"ח חדש שפורסם על ידי הכלכלן הראשי באוצר חושף כי שיעור ההשתתפות של צעירים ירד מ-33% ב-2019 ל-22% ב-2023, והמגמה נמשכת גם ב-2025.
הנתונים: ירידה חדה בשיעור ההשתתפות
שיעור האבטלה בקרב צעירים נותר גבוה יחסית, ועומד על כ-10% ב-2023, לעומת 8% ב-2019. כלומר, לא רק שפחות צעירים נכנסים לשוק העבודה, אלא שמי שכן מנסה להתקבל מתקשה למצוא עבודה. הדו"ח מצביע על מספר גורמים מרכזיים שתרמו לירידה בהשתתפות הצעירים: שינוי בהעדפות הדור הצעיר כשצעירים רבים מעדיפים להשקיע בלימודים גבוהים או בתחביבים אישיים על פני עבודה במשרות זמניות או חלקיות. ב-2023, כ-60% מהצעירים בגילאי 18-24 היו רשומים במוסדות להשכלה גבוהה, לעומת 55% ב-2019.
גורם חשוב נוסף - עליית מחירי הדיור והמחיה בישראל מקשים על צעירים לעזוב את בית ההורים ולהפוך לעצמאיים כלכלית. רבים מעדיפים להישאר תלויים בהוריהם במקום לעבוד במשרות בשכר נמוך שלא מאפשרות קיום עצמאי.
כמו כן, שוק העבודה "לא ידידותי" לצעירים - משרות רבות המיועדות לצעירים, כמו עבודות בענפי המסעדנות והקמעונאות, מציעות שכר נמוך, תנאים לא יציבים וללא אופק קידום. באוצר גם מצביעים על הקורונה כמשפיעה גדולה על שוק העבודה - המשבר הוביל לסגירת עסקים רבים ולצמצום משרות, מה שפגע קשות בהזדמנויות התעסוקה של צעירים. גם לאחר ההתאוששות, חלק מהצעירים לא חזרו לשוק העבודה, בין היתר בשל חוסר אמון במעסיקים או שינוי בהרגלי העבודה. חלק גם התייחס לקורונה כאירוע שמדגיש את חשיבות החיים על פני העבודה, והפחית את הצורך לחסוך בכלל ובפרט לרכישת דירה. הדור הצעיר מוותר על קניית דירה - ומה זה עושה לכלכלה?
- מנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם השירות צבאי משפיע וכנראה שב-2024-2025 ביתר שאת על רקע המלחמה והמילואים. שירות החובה הצבאי מעכב את כניסתם של צעירים לשוק העבודה, לעומת מדינות אחרות. הצעירים נכנסים לשוק העבודה בעיכוב בגילאי 21-22 וכאמור בשנה וחצי האחרונות בעיכוב משמעותי עוד יותר בשל מילואים. לאחר השחרור, רבים בוחרים לטייל בעולם או להתמקד בלימודים, מה שמפחית את שיעור ההשתתפות.
השלכות כלכליות וחברתיות: אתגר לדור הבא
הירידה בהשתתפות הצעירים בשוק העבודה מעוררת דאגה בקרב כלכלנים, שכן היא עלולה להשפיע על הכלכלה הישראלית בטווח הארוך: צעירים הם חלק חשוב מכוח העבודה, וירידה בהשתתפותם עלולה להוביל להאטה בצמיחה הכלכלית. ב-2023, שיעור ההשתתפות הכללי של כוח העבודה בישראל עמד על 63%, ירידה קלה לעומת 64% ב-2019, בין היתר בשל הצטמקות כוח העבודה הצעיר.
- מחקר: המחשב שינה את שוק העבודה - לא תמיד לטובת נשים
- איך מנהלי הביניים יכולים להרים את הארגון ולשנות את כללי המשחק
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
עלייה בתלות בהורים - צעירים רבים ממשיכים להסתמך על תמיכה כלכלית מההורים, מה שמגביר את הנטל על דור ההורים ומפחית את החיסכון הפנסיוני שלהם. לפי סקר של המוסד לביטוח לאומי, כ-40% מהצעירים בגילאי 20-24 חיים עם הוריהם, לעומת 35% ב-2019.
חוסר ניסיון תעסוקתי - צעירים שלא משתתפים בשוק העבודה בשנות ה-20 המוקדמות מפספסים הזדמנויות לפתח מיומנויות וניסיון, מה שמקשה עליהם להשתלב במשרות איכותיות בהמשך. הדו"ח מעריך כי צעירים שלא עבדו כלל עד גיל 25 מרוויחים בממוצע 15% פחות מאלה שהתחילו לעבוד בגיל 20.
פערים חברתיים - הירידה בהשתתפות בולטת יותר בקרב צעירים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, שבהן הצורך הכלכלי גבוה יותר, אך ההזדמנויות מוגבלות. הדבר עלול להעמיק את הפערים החברתיים בישראל.
פתרונות אפשריים: כיצד ניתן לעודד השתתפות צעירים?
הכלכלן הראשי מציע מספר פתרונות לרבות תמריצים ממשלתיים: הקמת תוכניות תעסוקה ייעודיות לצעירים, כולל סבסוד שכר למעסיקים ששוכרים עובדים מתחת לגיל 24. דוגמה לכך היא תוכנית "ראשית" שהופעלה ב-2021, שהצליחה להעלות את שיעור ההשתתפות של צעירים ב-2% תוך שנה. דרכים נוספות הן - שילוב תוכניות הכשרה מקצועית בתיכונים ובמכללות, שיכינו צעירים לשוק העבודה כבר בגיל צעיר. ב-2023, רק 15% מהתלמידים בתיכונים המקצועיים השתתפו בתוכניות הכשרה מעשית, לעומת 30% במדינות OECD.
כמו כן מוצע לשקול הגדלת מענקים ומלגות לסטודנטים, שיאפשרו להם לעבוד במשרות חלקיות מבלי לפגוע בלימודים. כיום, סטודנט ממוצע בישראל מקבל מלגה של כ-5,000 ש"ח בשנה, סכום נמוך בהשוואה למדינות כמו גרמניה (10,000 אירו לשנה) וזאת כשעלות התואר היא מעל 100 אלף שקל ואם מתחשבים גם באיבוד הכנסה זה הרבה יותר מכך - לא חייבים תואר: מספיק שתהיו עם יכולות טובות ותזכו במשרה נחשקת
הכלכלן הראשי גם מדגיש את חשיבות היזמות ומציע הקמת קרנות ממשלתיות שתומכות ביזמות צעירה, ומאפשרות לצעירים לפתח עסקים קטנים במקום להיכנס לשוק העבודה כשכירים. ב-2023, רק 5% מהצעירים בגילאי 20-24 היו עצמאים, לעומת 8% ב-2019.
- 17.אנונימי 22/04/2025 10:55הגב לתגובה זובגדול זה עובד ככה תגרש את האריתראים תורידו מיסיםתראו צעירים חוזרים
- 16.בת 27 מהנדסת 21/04/2025 17:32הגב לתגובה זואמרתם לי שהצעירים בוכים בגלל שהם מבזבזים על שופינג טיסות לחול וטייק אווי.סיימתי צבא הלכתי מייד ללמוד באונ חסכתי השקעתי התחתנתי ועדיין אין לי סיכוי להגיע למה שההורים שלי הגיעו אליו בגילי. אז זיבי אעבוד בשחור אחיה מהתיק ואטייל בעולם
- 15.מושיקו 21/04/2025 17:26הגב לתגובה זועדיף להם להשקיע בעצמם ואז בגיל 2630 במשכורות של שנה אחת לעשות מה שאנחנו עשינו בעשר שנים לפני שלמדנו והתקדמנו. פשוט אנחנו יכולים ללמד להם היום תואר ומחיה מה שהיה קשה להורים שלנו. אל דאגה את המשרות החברות ימלאו מהפריפריה או מהגרים.
- 14.אודי 21/04/2025 17:00הגב לתגובה זוהשכר שמשלמים כול כך זעום בהשוואה לעלות המחיה . למה שיעבדו מצאת החמה עד צאת הנשמה אם מחיה עצמאים אינם מצליחים לקיים . הדור הזה פשוט יעזוב את הארץ לאט לאט. לכן דרוש טפול עמוק ביוקר המחיה והמונופולים שעושקים את נפשות האזרחים .
- 13.אנונימי 21/04/2025 15:02הגב לתגובה זוחילונים קונים מותגים יקרים טסים שלוש פעמים בשנה לחופשות בחול לא חוסכים גם ההורים שלהם לא חוסכים להם
- 12.אנונימי 21/04/2025 13:08הגב לתגובה זוהדמוגרפיה מתחילה לתת את אותותיה בקרב הצעירים שהם לרוב או חרדים או ערבים שאף לא עבדו מי יודע מה
- 11.אנונימי 21/04/2025 13:00הגב לתגובה זומלבד העובדה שרבים מהצעירים במילואים חלקם גם מקבל שכר במילואים שבהנתן והם חוסכים אותו כמה כסף אפשר להוציא בעזה... אז גם אחרי תום המילואים יש להם חסכון שמאפשר להם לא לעבוד
- 10.יואל שלגי 21/04/2025 12:52הגב לתגובה זותשכחו מזה שנשרת במילואים ונעבוד כאן כדי לפרנס חרדים וערבים אנחנו בדרך החוצה
- 9.כשליש מהצעירים חרדים ומוסלמיות ... מדינה בחיסול (ל"ת)אנונימי 21/04/2025 12:40הגב לתגובה זו
- 8.תומר 21/04/2025 12:38הגב לתגובה זונראה לי שיש היום יותר מבוגרים בגיל הפנסיה שעדיין עובדים מרצון או מתוך אילוץ כלכלי בכל אופן זה אולי מפצה על חוסר בעובדים צעירים.
- 7.יש וואלט 80 שח לשעה (ל"ת)אנונימי 21/04/2025 11:58הגב לתגובה זו
- 6.פילפילון 21/04/2025 11:47הגב לתגובה זוואף מילה על המגזר שצעיריו הנהדרים לא מעוניינים לעבוד ושחלקו באוכלוסיה גדל והולך
- 5.כולם רוצים להיות אברכים. !!! לא לעבוד ולקבל שכר ולא להתגיס. (ל"ת)אופק 21/04/2025 11:42הגב לתגובה זו
- איזה שכר אברך מקבל 1800 שקל למשרה מלאה הצחקתם (ל"ת)אברך 23/04/2025 00:00הגב לתגובה זו
- 4.מיקי 21/04/2025 11:35הגב לתגובה זוהמעסיק הישראלי מסתכל רק לטווח הקצר וזה משפיע על התנהגות והשלכות עיסקיות
- העובד הישראלי עצלן ומחפש רק להיות מנכל (ל"ת)מעסיק 21/04/2025 12:10הגב לתגובה זו
- 3.רוצה לצאת לפנסיה 21/04/2025 11:34הגב לתגובה זוכמו בצהל מעוד גופים ממשלתיים
- 2.נשה 21/04/2025 11:00הגב לתגובה זופתחתי את תלוש השכר לבני ונתתי לו הסבר אתה רואה את זה בני אלו שיעורי המס שאני משלם 46% והם הולכים למגזרים הלא יצרניים . המלצתי לו לקנות כרטיס לכיוון אחד ולבנות חיים במקום אחר.
- מיכאל 21/04/2025 19:39הגב לתגובה זוכל כך הרבה מס הכנסה זה בטח שכר גבוה
- אנונימי 21/04/2025 14:59הגב לתגובה זותחשוב שכל מה שאתה קונה ממוסה עקיפין בעוד 50 אחוז
- 1.אנונימי 21/04/2025 10:32הגב לתגובה זומי שיש לו דרכון זר בורח במיוחד אם הוא צעיר אין עתיד לצעירים במדינה החיים נהיים קשים יותר משנה לשנה
- כן מחכים לך בחול עם שטיח אדום ישר לכורסת המנכל. (ל"ת)מיכאל 21/04/2025 19:40הגב לתגובה זו
מפוטר מחברה טכנולוגית, קרדיט: גרוקה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
חברות טק ענקיות כבר החלו להודיע על פיטורים של אלפי עובדים, והן השתמשו ב-AI כתירוץ, או כסיבה לפיטורים. בהודעות הרשמיות נאמר כי הבינה המלאכותית יכולה לעשות את העבודה באופן מהיר יותר וזול יותר, למרות שיש מי שמפקפק בכך, ברור לכול כי ל-AI יהיה אימפקט משמעותי על עולם העבודה וכי הוא כבר מייתר מקצועות, משרות וכך גם אלפי עובדים בתעשיות מגוונות. כאשר גם תחומי עבודה שכביכול לא קשורים לעולם הטכנולוגיה מתחילים להיות מושפעים ממהפכה התעשייתי הרביעית, השאלה היא לא רק מי ייפגע, אלא גם מי יוכל לשרוד, לעבור שינוי ולהתפתח. המוקד אינו רק "האם יוחלף התפקיד שלי?", אלא "איך ייראה התפקיד שלי בעשור הקרוב?". בהסתמך על מחקרים, ניתוחים והצהרות חברות גדולות וכן מתוך פרשנות רחבה של שוק העבודה: קיימות שתי אפשרויות מרכזיות, האחת היא הסתגלות והתאמה, השנייה היא סיכון ממשי לפיטורים ועלייה בשיעור האבטלה, במיוחד אם השוק לא יתאזן בזמן.
דוגמה למי שמתכונן למהפכה ומנסה להוביל אותה במקום להיות מובל על ידה. דאג מקמילון, מנכ"ל ענקית הקמעונאות וולמארט, הבהיר השבוע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "בינה מלאכותית תשנה כל עבודה. פשוטו כמשמעו". לדבריו, השפעת הטכנולוגיה תהיה מקיפה, וחלק מהמשרות ייעלמו, בעוד אחרות יעברו שינוי משמעותי או ייווצרו מחדש.
הצהרתו מגיעה על רקע שורה של צעדים שמובילים מנהלים בכירים בחברות ענק כמו אמזון, ג'נרל מוטורס, פורד ו-JP מורגן, שהחלו להתריע בפני עובדים על הצורך להיערך לעולם עבודה חדש. וולמארט, שמעסיקה מעל 2.1 מיליון עובדים ברחבי העולם, כבר פועלת להתאים את מבנה כוח האדם לשינויים המהירים, גם אם בשלב זה גודלו צפוי להישאר יציב. לטענת החברה, תפקידים מסוימים יצומצמו, אחרים ייווצרו מחדש. אחד התפקידים החדשים שהושקו לאחרונה הוא "בונה סוכני בינה מלאכותית" שהם עובדים האחראים על פיתוח כלים שמבוססים על בינה מלאכותית וישמשו את צוותי הסחר.
במקביל, וולמארט בונה מערך רחב של הכשרות מחדש לעובדים שנדרש מהם לעבור הסבה או לפתח מיומנויות חדשות. ההשקעה בגיוון תפקידי שירות לקוחות, שליחויות, טכנאות ותחזוקה ממשיכה, כשמנגד תפקידים בתחום הרכש, ניתוח נתונים שגרתי או שירות לקוחות טלפוני נמצאים תחת בחינה מחודשת ובחלק מהמקרים לקראת שינוי עמוק.
- העובדים הכי טכנולוגיים דווקא לא ממהרים לתת לבינה המלאכותית לעשות הכול
- הקשר בין תעשיית הביטוח למהפכת הטכנולוגיה: ״בלי ביטוח אין UBER ואין AI״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו של מקמילון, השינוי לא צפוי להיות מידי אלא הדרגתי. אבל הארגון כבר נערך לרגע שבו רוב ממשקי התמיכה, מערכות הספקה והזמנות, יתבססו על סוכני בינה מלאכותית.

מחקר: המחשב שינה את שוק העבודה - לא תמיד לטובת הנשים
המחקר, שנמשך כמעט ארבעה עשורים ובחן מיליוני נתונים משוק העבודה האמריקאי, מגלה איך חדירת המחשב למקומות עבודה שינתה את הרכב המגדרי של מקצועות רבים. בשנות השמונים והתשעים הטכנולוגיה פתחה דלתות לנשים והקטינה פערים, אך בתחילת שנות האלפיים נרשם מפנה שהחזיר
חלק מהפערים. הדרישות החדשות לידע טכנולוגי, ובעיקר ידע בתחומי STEM, נהפכו למכשול שמונע מנשים להיכנס למקצועות שבהם טכנולוגיה נהפכה למרכזית
מחקר חדש של ד"ר אפרת הרצברג־דרוקר מהחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב בוחן לעומק כיצד חדירת המחשב למקומות העבודה בארה"ב בין 1980 ל-2017 עיצבה מחדש את דפוסי ההשתלבות של נשים וגברים במקצועות שונים. המחקר, שהתבסס על נתוני מפקדי האוכלוסין בארה"ב ופורסם בכתב העת Social Forces, עוקב אחר ההשלכות ארוכות הטווח של המחשוב - תהליך שנהפך במהלך השנים מכוח חדשני בשוליים לגורם מרכזי כמעט בכל תחום תעסוקה.
בשלביה הראשונים של המהפכה הדיגיטלית, בעיקר בשנות השמונים והתשעים, תרמה הטכנולוגיה לצמצום פערי המגדר. המעבר לעבודה שנשענת יותר על מחשבים הפחית את הדרישה לכוח פיזי במקצועות שבעבר נחשבו גבריים באופן מובהק, כמו עבודות תחזוקה מסוימות, תפקידים ניהוליים ואף תחומים רפואיים שונים. מקצועות שבהם היכולת לעבוד מול מחשב החליפה בהדרגה משימות פיזיות נהפכו לנגישים יותר לנשים, שהתמודדו קודם לכן עם חסמים ברורים. השינוי הזה לא רק איפשר לנשים להיכנס למקצועות חדשים, אלא גם תרם להגברת הנוכחות שלהן במשרות בעלות מדרג גבוה יותר.
ואולם עם תחילת שנות האלפיים התמונה התהפכה. ככל שהתלות במחשב גדלה וככל שמקצועות רבים החלו לדרוש ידע עמוק בתחומי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה - תחומי STEM - נוצרה מחדש חסימה מגדרית. מאחר שנשים עדיין מיוצגות בחסר במסלולי STEM, מקצועות שבהם הטכנולוגיה נהפכה לליבה המקצועית נותרו מאוישים בעיקר על ידי גברים. לפי המחקר, זהו מנגנון של "סגירה חברתית", שבו שליטה בידע טכנולוגי מתקדם נהפכת לתנאי סף שמקבע את ההפרדה בין נשים וגברים.
המחקר מתאר שלושה כוחות מרכזיים שפעלו במקביל במשך כ-40 שנה: הפחתת הדרישות הפיזיות שהרחיבה השתתפות נשים, שינוי עומס שעות העבודה שלא נמצא כבעל השפעה מהותית, ועלייה בדרישות לידע טכנולוגי שהגבילה מחדש כניסה של נשים למקצועות מתקדמים. שילוב המנגנונים האלה מסביר מדוע, למרות עלייה משמעותית בהשכלת נשים ובנוכחותן בשוק העבודה, רמת ההפרדה המגדרית במקצועות בארה"ב נשארה כמעט ללא שינוי מאז תחילת שנות האלפיים.
- חוק "שכר שווה" - מה זה ומדוע הוא כל כך חשוב?
- עובדות תבעו את הכללית בטענה לאפליה - ביהמ"ש הכריע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ד"ר הרצברג־דרוקר מציינת כי התובנות מן העבר חיוניות גם להבנת העתיד. לדבריה, ככל שטכנולוגיות חדשות ובהן בינה מלאכותית ייהפכו לגורם מרכזי בשוק העבודה, קיים סיכוי ממשי שהפערים יעמיקו אם נשים לא יגבירו את נוכחותן במסלולי הכשרה טכנולוגיים. העלייה המתמשכת בדרישות המומחיות עלולה לייצר שוב מחסום מגדרי - הפעם באופן חד ומשמעותי יותר.
