העובדים היקרים של התעשייה האווירית: 490 אלף ש"ח בשנה

התעשייה האווירית לישראל (IAI) פרסמה בשבוע שעבר את הדוחות הכספיים לשנת 2025, והם מציגים תמונה של שיאים כמעט בכל הפרמטרים: ההכנסות זינקו ב-21% והסתכמו ב-7.38 מיליארד דולר, הרווח הנקי עלה ב-45% והגיע ל-712 מיליון דולר, וצבר ההזמנות שבר שיא חדש והגיע לכמעט 29 מיליארד דולר. 

החברה החשובה הזו בתהליכים להנפקת מניות וכדאי ורצוי שזה יקרה מהר, השווים כעת גבוהים, תראו מה קורה לאלביט - זינוק של פי 6 בשנתיים לשווי של כ-42 מיליארד דולר. מדובר בחברה בסדרי גודל קרובים. יש יתרונות לכל אחת מהן, יש גם חסרונות, נראה שהיתרון הגדול של אלביט הוא שהיא מכוונת רווח. היא כבר שנים חברה נסחרת שמשרתת את בעלי המניות. תעשייה אווירית משרתת גם את בעלת המניות - המדינה, אבל נראה שלא פחות את העובדים.  

ההצלחה המסחררת של התעשיה האווירית בשנים האחרונות במקביל למלחמות ולהוכחת היכולות שלה, מגיעה עם עלות כוח אדם גבוהה במיוחד. הוצאות השכר בקבוצה בשנת 2025 הסתכמו ב-2.2 מיליארד דולר (כ-7.1 מיליארד שקלים בשערי דולר שוטפים) - סכום עצום שמהווה כ-30% מסך ההכנסות.  (הסכום נלקח מהדוחות הכספיים שפרסמה החברה ומהווים את עלות השכר וההוצאות הנלוות)

490 אלף ש"ח עלות שנתית לעובד - האם זה סביר?

עם 14,603 משרות בסוף 2025 ועלייה של כ-400 עובדים בתוך שנה אחת, עלות השכר הממוצעת לעובד מגיעה לכ-490 אלף ש"ח בשנה וכ-41 אלף ש"ח בחודש. מדובר בעלות שכר, הממשעות היא סדר גודל של 32-35 אלף שקל ברוטו. בפועל  בהינתן שיש עובדים צעירים עם שכר נמוך משמעותית מהעובדים הוותיקים - דור א', הרי שיש שכבה לא קטנה של עובדים עם עלות שכר של 50 אלף פלוס.

• אחרי שנה וחצי בלי יו"ר: מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי ימונה לתפקיד
• תבעו את תע"א על מיליונים - וישלמו 200 אלף שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סמנכ"לים ויו"ר החברה משתכרים סכומים הנעים בין כ-68,000 ש"ח ל-75,000 ש"ח בחודש ויותר. יש גם מתכנתים, מהנדסים, אבל כדי לקבל פרופורציות - הם מהווים כ-8% מעלות השכר הכוללת. כלומר, השכר הממוצע הגבוה לא בהכרח מגיע לעובדים במקצועות עם שכר גבוה בשוק, הוא פשוט שכר גבוה לעין שיעור לעובדי התע"א. לכך גם יש להוסיף את הבדלי "הדורות" בחברה כשהוותיקים מרוויחים הרבה יותר מהצעירים. להרחבה: התעשייה האווירית - שכר ממוצע של 44 אלף שקל

• "מכת בכירים": 10 הטעויות הניהוליות שתוקעות את החברות הישראליות - ואיך להשתחרר מהן "אחרי החגים"
• "פרדוקס האימהות" וכמה תקבלו בחלת? 40% מדורשי העבודה החדשים הן אימהות לילדים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

הסכם קיבוצי החדש - ומה הוא משנה

ברקע הנתונים, חתמה תע"א בחודש ינואר האחרון על הסכם קיבוצי חדש עם ארגון עובדי החברה, בתיווך הסתדרות העובדים ובשיתוף משרד האוצר. ההסכם כולל תוספות שכר לעובדים, ומהווה חלק ממהלך רחב יותר להסדרת סוגיית השכר בחברה, לאחר ביקורת מצד הממונה על השכר באוצר בשנים האחרונות. מטרת ההסכם הייתה בין היתר להסדיר באופן סופי את המחלוקות סביב מבנה השכר לקבוע מסגרת ברורה לתגמול עובדים להניח תשתית למודל שכר חדש. לפי ההבנות, החברה תפעל לגיבוש מודל שכר עדכני בהתאם ללוחות זמנים שנקבעו בהסכם - מהלך שעשוי להשפיע משמעותית על מבנה העלויות בעתיד. עם זאת, הטווח הקצר ההסכם עשוי דווקא לשמר ואף להגדיל את רמת השכר, לפני יישום מלא של רפורמות מבניות.

קרב השכר: תע״א מול הרכבת וחברת החשמל

בהשוואה לחברות ממשלתיות אחרות במשק, שכר עובדי התעשייה האווירית ניצב ברף הגבוה אך אינו חריג לחלוטין. ברכבת ישראל, למשל, עלות השכר לעובד דור א' מגיעה לכ-530 אלף שקל בשנה, לאחר עלייה ממוצעת של כ-7% בשנה האחרונה, בעוד שעובדי דור ב' נהנים מעלות שכר נמוכה יותר של כ-350 אלף שקל בשנה - פערים שממחישים את ההבדלים בין עובדים ותיקים לחדשים. להרחבה: עלות שכר של 530 אלף שקל בשנה לעובד דור א' ברכבת 

גם חברת החשמל מציגה עלויות שכר משמעותיות, עם הוצאה כוללת של כ-4.9 מיליארד שקל ועלות ממוצעת של כ-37 אלף שקל בחודש לעובד (כ-30–32 אלף שקל ברוטו), כאשר מצבת כוח האדם ממשיכה לגדול למרות תהליכי התייעלות והפרטה חלקית. התמונה הכוללת מצביעה על מגמה רחבה במגזר הממשלתי: שכר גבוה יחסית, פערים בין דורות עובדים, וקושי מתמשך לאזן בין הצורך למשוך כוח אדם איכותי לבין שליטה בעלויות. להרחבה: פי 2.2 מהשכר במשק: חגיגת השכר בחברת החשמל נמשכת בזמן ש-490 אלף עובדים נאלצו להיעדר