סכסוך על כסף צילום: AI
סכסוך על כסף צילום: AI

זוגיות קצרה, תביעה של אלפים: מה קרה לצמיד היהלומים?

מערכת יחסים זוגית קצרצרה הסתיימה בתביעה קטנה, תביעה נגדית ותלונות הדדיות במשטרה. בית המשפט המחוזי דחה כמעט את כל בקשת הערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות, אבל הפחית את הערך של פריט אחד מהחשבון

עוזי גרסטמן |

זוגיות שנמשכה ימים ספורים, ויכוח סוער, שקית חפצים שנשארה בלובי - ותכשיטים יקרים שנעלמו. הסיפור של ספיר חיה כהן ושון שמעון סלם, שהגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, הוא תזכורת לכך שגם קשרים רומנטיים קצרים יכולים להסתיים בהליכים משפטיים מורכבים.

הכל התחיל ב-9 למאי 2025. בעקבות ויכוח בין השניים, אספה כהן חפצים של סלם שנותרו בדירתה והשאירה אותם בשקית בחדר דיירים בלובי של הבניין, כדי שהוא יוכל לאסוף אותם. כשהגיע סלם למקום, השקית אמנם היתה שם, אבל פריטים בעלי ערך לא היו בפנים: צמיד טניס משובץ יהלומים, שעון יד מסוג GANT ושלוש טבעות כסף. השניים נכנסו ביחד לדירה ושוחחו, אך כשיצא גילה סלם ששכח את האייפון 16 פרו מקס שלו בפנים. כשחזר, כהן סירבה לפתוח את הדלת, ובהמשך הכחישה שהטלפון נשאר אצלה.

סלם הגיש תביעה קטנה על סכום של 15.5 אלף שקל: 8,500 שקל עבור הצמיד, 1,500 שקל עבור השעון, 500 שקל עבור הטבעות ו-5,000 שקל עבור הטלפון. כהן מצדה, טענה שהשאירה את החפצים בלובי לבקשתו, ושהטלפון פשוט אבד לו. היא גם הגישה תביעה נגדילת על סכום של 36.8 אלף שקל בטענה של לשון הרע, לאחר שלדבריה סלם שלח לה הודעות טקסט פוגעות והראה אותן לשתי חברות משותפות.

כהן לא הוכיחה שסלם ביקש להשאיר את החפצים בלובי

בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה, בראשות הרשם הבכיר איתי שרון, קיבל בעיקרה את תביעת סלם. השופט לא קיבל את הטענה שכהן גנבה את הפריטים, אבל קבע שהיא לא הוכיחה שסלם ביקש ממנה להשאיר אותם בלובי, ולכן היא אחראית לאובדנם לאור הרשלנות שלה ומכוח חוק השומרים. בנוגע לטלפון, בית המשפט הסתמך על ראיות איכון שהצביעו על כך שהמכשיר נמצא בדירתה, והאמין לגרסת סלם. בסך הכל חויבה כהן בתשלום של 14,390 שקל, בתוספת 350 שקל הוצאות משפט. התביעה הנגדית נדחתה.

כהן הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, בטענה שבית משפט בערכאה הראשונה "פספס את מורכבות הפרשה" ו"פגע בזכות הגישה לערכאות" שלה. היא טענה גם שהצמיד הוערך ללא שום הוכחת רכישה, ושהעדות הקריטיות, חברותיה נעה ומאי, לא זומנו לעדות.

השופט דרור ארד-אילון דחה את מרבית הטענות. הוא הזכיר את ההלכה המחמירה שחלה על ערעורים בתביעות קטנות, וציין כי מדובר בהליך "שנועד להיות הליך פשוט ומהיר", ושרשות ערעור לא תינתן בהכרח גם כשמתעוררת שאלה משפטית חשובה. את הטענות של כהן בעניין אחריותה לאובדן הפריטים ולאי-השבת הטלפון, תיאר השופט כטענות הממוקדות בממצאי עובדה ומהימנות, ועל קביעות כאלה לא ניתן להתיר ערעור, "ובפרט בהליך של תביעה קטנה".

אין כאן לשון הרע

גם בעניין תביעת לשון הרע דחה השופט את הטענות. כהן הצביעה על הודעת ווטסאפ של סלם, שכתב "מזל שהראיתי לנועה מילה במילה", אבל בית המשפט קבע שאין כאן הצבעה על פרסום מסוים שמהווה לשון הרע. השופט ציין גם שכהן לא רשמה את החברות כעדות מטעמה בכתב ההגנה, ואף בדיון לא ביקשה לזמנן - ולכן אין בסיס לטענה שלפיה בית המשפט היה צריך לזמן אותן ביוזמתו.

קיראו עוד ב"משפט"

אבל נקודת אור אחת היתה לכהן. בעניין שעון ה-GANT שהוערך ב-1,500 שקל, קבע השופט ארד-אילון שלא היה מקום לקבוע את שוויו באומדנה, מכיוון שבית משפט לתביעות קטנות עצמו קבע שהיו בידי סלם אסמכתאות לגביו שאותן הוא היה יכול להציג, אבל הוא לא עשה זאת. לפיכך הופחתו 500 שקל מסכום הפיצוי, והסכום הסופי נקבע על 13,890 שקל בתוספת 350 שקל הוצאות.

אף שהבקשה נדחתה ברובה, בית המשפט נהג לפנים משורת הדין ולא חייב את כהן בהוצאות משפט עבור הליך הערעור, והפיקדון שהפקידה הושב לה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה