המנכ"ל שהרוויח חצי מיליארד שקל בשנה

ראסל אלוונגר זוכה בתואר אחד ממנהלי השנה של ביזפורטל כבר 5 שנים ברציפות. הוא מצליח לקחת את טאואר מדי שנה לשיאים חדשים. הוא אפילו כבר מכר אותה לאינטל, בעסקה שבסוף לא נסגרה - ותודה לסינים. מאז המניה זינקה פי 6, כשעיקר העלייה - פי 5 בשנה האחרונה. 

אלוונגר הוא מנהל שיורד לפרטים, מבין, מכיל, מכיר, מנוסה. חיית שבבים אמיתית. הוא תוגמל טוב מאוד כל השנים האלו על ביצועים מרשימים בשוק קשה. אבל מה שקרה ב-12 החודשים האחרונים הוא כמעט בלתי ייאמן. התוצאות משתפרות כמעט מדי שנה - טאואר שהיא שחקנית שבבים בשוקי נישה יודעת לקבל פרמיה על השבבים הייחודיים שלה. בנישות מרוויחים יותר. טאואר הצליחה בזכות ראסל וכמובן המוצרים להתחבר לשורה גדולה של שחקניות שחלקן נמצאות לידה פיזית - בישראל. הצמיחה שלהן היא הצמיחה שלה. 

וככה החברה הלכה והשתבחה, אבל שום דבר לא יכול היה לספר את הסיפור של השנה האחרונה. טאואר מפתחת שבבים גם לתחום הדטה סנטרס, תחום שנמצא בחזית של ה-AI. הוא האנרגיה ל-AI - אין מרכסים כאלו, אין AI כי הכוח המחשוב שנדרש לבינה המלאכותית הוא עצום. זה מייצר לחברה מנוע צמיחה משמעותי ובמקביל היא פיתחה מנועי צמיחה נוספים ל-AI, אחד המלהיבים הוא שבבים על פוטונים, כלומר שבבים שמעבירים מידע במהירות גבוהה במיוחד וזה גם חשוב ל-AI שהכל בו צריך להיות מהיר ויעיל, אחרת הוא שורף אנרגיה ומשאבים. 

החלום גדול, וזה מתבטא במניה -  מחברה טובה, חזקה, סולידית שצומחת בקצב מרשים של 10%-20% בהכנסות, ונסחרת במכפילי רווח באזור 15, היא קפצה לתמחור של מכפיל רווח עתידי של מעל 50 ושווי של 26.3 מיליארד דולר - פי 2 מצ'ק פוינט,ושלישית בישראליות (הלא פיננסיות) אחרי טבע ואלביט. כן, טאואר הפכה להיות "מניית דגל", "מניית העם". אבל צריך להיזהר. הסיכוי הגדול יכול להיות חרב פיפיות - סיכוי גדול הולך יחד עם סיכוי גדול. 

טאואר תלויה מאוד בעתיד הדטה סנטרס וההתקדמות של ה-AI, היא סוג של "מניית AI". 

ונעבור למוביל של החברה ב-21 השנים האחרונות - ראסל אלוונגר. אלוונגר כאמור תמיד השתכר טוב מאוד כיאה למנכ"ל של חברה בוול סטריט, אבל הוא מסוג האנשים שלא מונע מכסף או מרק מכסף. הוא הגיע לישראל מסיבות רחוקות מכסף, הוא ניהל לפני כן חברות גדולות ויכול היה להמשיך לנהל חברות אחרות בעולם השבבים. זה היה אתגר, אפילו סוג של ציונות, והוא כבר 21 שנה כאן. הסבלנות השתלמה - הוא הוציא את טאואר מהבוץ - היא היתה בחצי פשיטת רגל והוא יצר מנועי צמיחה חדשים - מוצרים חדשים ופעילות ייצור בחו"ל, וזאת השנה שלו.

אלוונגר קיבל תגמול של 53 מיליון שקל בשנה האחרונה מטאואר, אבל המספר הזה רחוק מהמציאות. זה עובד כך: התגמול המנייתי (תגמול הוני) ניתן לפי מחיר המניה בפועל, כשהמניות חסומות למספר שנים. אלוונגר קיבל את רוב השכר (רוב ה-53 מיליון שקל) במניות. המניות האלו שוות מעל 200 מיליון שקל. 

זה לא הכל, גם בשנה שעברה הוא קיבל מניות וגם לפני שנתיים וכך הלאה. רק המניות החסומות שהוא עדיין לא יכול לממש מסתכמות ב-660 אלף בשווי של 440 מיליון שקל. סביר מאוד שלאלוונגר מניות לא חסומות, אבל אפילו בהנחה שלא, הרי שהרווחים האמיתיים שלו בשנה הן הרבה מעל 50 מיליון.

רק בשנה החולפת הוא הרוויח משכר והקצאת מניות מעל 200 מיליון (לפי ערך המניה הנוכחי בשוק) ובנוסף הוא הרוויח על מניות קיימות חסומות שברשותו מעל 300 מיליון שקל. אלוונגר הרוויח בשנה לפחות חצי מיליארד שקל.