באוצר לא משוכנעים שדאטה סנטרים הם העתיד של ישראל
ראש אגף התקציבים במשרד האוצר קרא לבחון בזהירות את סדרי העדיפויות של ישראל בתחומי האנרגיה והבינה המלאכותית, והזהיר מהאתגרים הכלכליים שמלווים את השנים שלאחר המלחמה
ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, מהרן פרוזנפר, קרא במסגרת "פסגת האנרגיה 2026" של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה לבחון מחדש את סדרי העדיפויות של ישראל בתחומי האנרגיה והבינה המלאכותית, ולהתמקד בתחומים שבהם למשק הישראלי יש יתרון יחסי ארוך טווח. לדבריו, לצד המרוץ העולמי להשקעות בתחום הבינה המלאכותית, ישראל צריכה להיזהר מהשקעות שאינן משרתות את היתרונות הייחודיים שלה.
"אני לא בטוח שהקמת דאטה סנטרים היא היתרון היחסי של המשק הישראלי. אנחנו צריכים ללכת למקומות שבהם יש לנו יתרון טכנולוגי, כולל טכנולוגיות שיסייעו להקטין את צריכת האנרגיה ולהשתמש בה בצורה יעילה יותר."
פרוזנפר התייחס גם למצבה של הכלכלה הישראלית לאחר שנות המלחמה וציין כי תקציב הביטחון צפוי להיות גבוה משמעותית גם בשנים הקרובות, דבר שיחייב קבלת החלטות בנוגע לחלוקת המשאבים במשק. "תקציב הביטחון בשנים הקרובות יהיה גבוה משמעותית ממה שהיינו רגילים לפני 2023. המשמעות היא שאנחנו לוקחים משאבים מתחומים אחרים ומשקיעים אותם בביטחון, ונצטרך לקבל החלטות קשות ולצמצם הוצאות בתחומים רבים."
ה-AI, הגירעון והאתגרים של העשור הבא
לדברי פרוזנפר, לצד ההזדמנויות שמביאה איתה הבינה המלאכותית, קיימים גם סיכונים שישראל תצטרך להתמודד איתם בשנים הקרובות. "כולם מסתכלים על ההזדמנויות שבבינה המלאכותית, אבל יש גם סיכונים משמעותיים. אסור לנו לעבור ממשק של תעסוקה מלאה למשק של אבטלה. במקביל יש לנו אתגרים גדולים נוספים, ובהם גירעון אקטוארי משמעותי בביטוח הלאומי שאנחנו חייבים לטפל בו."
פרוזנפר הגדיר את משק האנרגיה כנכס אסטרטגי של ישראל והדגיש את הצורך להסתכל מעבר למשק הגז הקיים ולבחון כבר כיום את מקורות האנרגיה העתידיים של המדינה. "אנרגיה היא תשתית אסטרטגית של מדינת ישראל. צריך לשמור עליה, לחזק אותה ולגוון אותה. משק הגז הוא נכס חשוב מאוד, אבל כבר היום צריך לחשוב על מקורות אנרגיה נוספים ועל היום שאחרי הגז."
בהמשך התייחס לפוטנציאל האזורי של ישראל בתחום האנרגיה ולחשיבות שיתופי הפעולה עם מדינות האזור כחלק מהתכנון ארוך הטווח של המשק. "במסגרת ההסתכלות ארוכת הטווח על משק האנרגיה צריך לחשוב על שיתוף פעולה אזורי. ישראל יכולה להיות שחקן מפתח בתחום הזה, ואם נדע לשלב בין התהליכים המדיניים לבין ההתפתחויות במשק האנרגיה, נוכל למצב את עצמנו במקום משמעותי מאוד באזור."
פרוזנפר התייחס גם לאפשרות של קידום אנרגיה גרעינית אזרחית בישראל כחלק מההיערכות לעשורים הבאים. "גם אנרגיה גרעינית אזרחית היא נושא שישראל צריכה להתחיל לחשוב עליו כבר היום כחלק מההיערכות ארוכת הטווח שלה."
הדברים משתלבים בדיון רחב יותר שמתנהל כיום סביב הקמת חוות שרתים בישראל. לצד הצורך בתשתיות שיתמכו בצמיחת תחום הבינה המלאכותית, עולות שאלות לגבי הביקוש הגדל לחשמל, השימוש במשאבי הגז הטבעי וההשקעות הנדרשות בתשתיות האנרגיה. במקביל מתנהל ויכוח על התרומה הכלכלית של חוות השרתים למשק לעומת היקף המשאבים שהן צורכות, ועל האופן שבו יש לאזן בין פיתוח הענף לבין צורכי המשק לטווח ארוך.
הדברים נאמרו במסגרת "פסגת האנרגיה 2026" של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, הנערכת השנה תחת הכותרת "חוסן, עצמאות ועתיד אזורי" ועוסקת באתגרים ובהזדמנויות המרכזיים של משק האנרגיה הישראלי.
