
ישראל רוצה להפוך למעצמת AI, אבל אין מספיק חשמל לחוות השרתים
ישראל רוצה להשתלב במרוץ העולמי לבינה מלאכותית, למשוך השקעות של חברות טכנולוגיה ולהקים תשתיות מחשוב גדולות בתוך המדינה. אלא שהמרוץ הזה נתקל כבר בשלב מוקדם במגבלה פיזית - בעיית החשמל. בדיון שנערך בוועדת הפנים והגנת הסביבה הוצג כי הבקשות לחיבור חוות שרתים לרשת החשמל הגיעו לכ-20 אלף מגה ואט. מדובר בהיקף חריג של בקשות, שרק חלק קטן ממנו צפוי להפוך לפרויקטים פעילים.
לפי נתונים שפורסמו בימים האחרונים, לרשת החשמל יש כיום יכולת לקלוט בפועל חוות בהיקף של כ-1,000 עד 2,000 מגה ואט בלבד. הפער מלמד עד כמה התחרות על חשמל זמין הפכה לחלק המרכזי בשוק חוות השרתים.
הביקוש מזנק, אבל רוב הפרויקטים לא יגיעו לחיבור
עד לאחרונה דובר על בקשות בהיקף של יותר מ-8,000 מגה ואט שנצברו בתוך שנתיים בלבד. במסמך של רשות החשמל נכתב כי הבקשות הוגשו לעיתים בתחילת הדרך, עוד לפני שנבדקה היתכנות הפרויקט, ולכן הן עלולות לחסום מקום ברשת עבור יזמים שמתקדמים בפועל. הפער בין הביקוש לבין יכולת החיבור אינו נובע רק מהתלהבות של יזמים. חוות שרתים, ובמיוחד מתקנים המיועדים למחשוב בינה מלאכותית, צורכות חשמל בכמויות גדולות, ברציפות וללא כמעט אפשרות להפסקות. להרחבה: חוות שרתים בישראל: האם הרשת תעמוד בעומס
לפי עבודת הצוות הבין־משרדי, חוות שרתים בהספק של 50 מגה ואט צורכת חשמל בהיקף הדומה לשכונת מגורים של כ-10,000 יחידות דיור. לפי נתוני רשות החשמל שפורסמו לאחרונה, עד היום חוברו בישראל רק כ-40 צרכנים בהיקפים דומים. רשת החשמל לא תוכננה להתמודד עם עשרות בקשות חדשות של מתקנים גדולים בתוך זמן קצר. להרחבה: ה-AI דורש חשמל - ורשות החשמל מתחילה לסגור את התור לחוות השרתים
רשות החשמל מבקשת לכן לשנות את שיטת העבודה. במקום מצב שבו כל יזם מגיש בקשה ושומר לעצמו מקום ברשת, מוצע לחייב תשלום עבור בדיקות ההיתכנות, לקבוע אבני דרך מחייבות ולבטל זכויות חיבור של פרויקטים שאינם מתקדמים. המטרה היא למנוע מצב שבו יזמים תופסים קיבולת חשמל לשנים, בלי ודאות שהחווה תיבנה. להרחבה: רשות החשמל מציגה תחזית ביקושים חדשה
צוואר הבקבוק נמצא במרכז - אבל גם הייצור לא מדביק את הקצב
הבעיה הבולטת ביותר היא רשת ההולכה והחלוקה, בעיקר במרכז הארץ. רוב הביקוש למחשוב, לעסקים ולשירותי ענן נמצא בגוש דן, וכך גם רוב הבקשות לחוות שרתים. אלא שדווקא שם הקרקע יקרה, השטח צפוף, הקמת קווי מתח חדשים מורכבת והתחנות הקיימות כבר פועלות תחת עומס. בעבודת הצוות הבין-משרדי הוצג כי באזור שבין נתניה, מודיעין וראשון לציון התרכזה בעבר רוב הבקשות לחוות גדולות, בעוד שתשתיות ההולכה וההשנאה נמצאות קרוב לקצה יכולתן.
המסמך אף מזהיר כי תכנון והקמת תשתיות חדשות באזורים צפופים עלולים להימשך שנים רבות. עם זאת, לא מדויק לומר שכושר הייצור אינו בעיה כלל. המסמכים הממשלתיים קובעים במפורש כי גם תוכניות הייצור הקיימות לא נבנו מראש עבור זינוק כה חד בביקוש מחוות שרתים. לפי ההערכה, עד 2030 עלולה להיות מגבלה גם בייצור החשמל, לא רק ברשת, אם לא יוקמו תחנות כוח, מתקני אגירה וקווים חדשים בקצב מהיר יותר.
רשות החשמל כבר אישרה תוכניות השקעה רחבות במשק, הכוללות השקעות של כ-100 מיליארד שקל, יותר מ-4,000 מגה־ואט של ייצור קונבנציונלי והיקפי אגירה וסולאר בהיקף של יותר מ-9,000 מגה־ואט. אך חלק גדול מהפרויקטים צפוי להגיע להפעלה מסחרית רק לקראת סוף העשור. לכן, המענה שמתגבש הוא לא רק הקמת תחנות כוח נוספות, אלא גם שינוי גיאוגרפי.
המדינה ורשות החשמל מעוניינות לדחוף חוות שרתים לצפון ולדרום, ליד אזורים שבהם יש יותר קרקע, יותר אפשרות לייצור סולארי ולפיתוח אגירה, ופחות עומס על הרשת. במסמכי הממשלה הוצע לקדם פארקי אנרגיה ייעודיים שישלבו חוות שרתים, מתקני ייצור, אגירה וקווי מתח.
- גוגל וספייס X רוצות להוציא את חוות השרתים לחלל - למה זה כבר לא נשמע מופרך
- חוות השרתים נבנות באזורי סיכון - והמים הופכים לצוואר הבקבוק
הכנסת מבקשת לרסן את המסלול המהיר
הממשלה קידמה הצעת חוק שתגדיר חוות שרתים המיועדות לבינה מלאכותית כתשתית לאומית. המשמעות היא אפשרות לקדם אותן במסלול מהיר דרך הוועדה לתשתיות לאומיות, הוות"ל, במקום לעבור את כל מסלול התכנון הרגיל. לפי נוסח הצעת החוק, מדובר בחוות שהיקף צריכת החשמל של יחידות העיבוד בהן הוא לפחות 50 מגה ואט, ועד עשר תוכניות בשנה יוכלו להגיע למסלול הזה. אלא שהדיון בוועדת הפנים העלה התנגדות רחבה למתווה המקורי. חברי הכנסת, נציגי רשויות מקומיות וגורמי סביבה הזהירו מפני מצב שבו חוות גדולות יזכו למסלול מהיר במרכז הארץ, בזמן שהציבור ישלם אחר כך את המחיר דרך השקעות יקרות ברשת החשמל, עיכובים בחיבור דיור ותעשייה או עלייה בתעריף החשמל.
לפי דיווחים מהדיונים האחרונים, הוועדה בוחנת לצמצם את המסלול המהיר בעיקר לצפון ולדרום, להחיל אותו כהוראת שעה לשנתיים, לדרוש שחלק ניכר מכוח המחשוב ישרת את השוק המקומי, ולהתנות את המהלך בהתייעצות עם יו"ר רשות החשמל. מדובר עדיין בהצעות לדיון ולא בנוסח חוק סופי שאושר. הוויכוח האמיתי אינו אם ישראל צריכה חוות שרתים. כמעט כל הגורמים המעורבים מסכימים כי תשתית מחשוב מקומית חשובה להייטק, למחקר, לשירותי ענן, לביטחון ולחברות שמבקשות להפעיל כלי בינה מלאכותית בישראל.
השאלה היא מי יקבל עדיפות כשהחשמל מוגבל: חווה שמשרתת לקוחות בינלאומיים, תעשייה מקומית, שכונות חדשות, רכבות, מתקני התפלה או טעינת כלי רכב חשמליים. המדינה תצטרך לקבוע סדר עדיפויות ברור. מסלול תכנוני מהיר יכול לקצר הליכים, אך הוא לא יחליף תחנות משנה, קווי הולכה, אגירה וייצור חשמל. בלי תכנון מתואם, ישראל עלולה למצוא את עצמה עם עשרות תוכניות לחוות שרתים — אבל בלי רשת שתוכל לחבר אותן.