המרד נגד מרכזי הנתונים: מאבק החשמל של עידן הבינה המלאכותית רק מתחיל

המרוץ של ענקיות הטכנולוגיה להקמת מרכזי נתונים ענקיים עבור מערכות בינה מלאכותית נתקל בחזית חדשה ובלתי צפויה: התושבים עצמם. בערים ובעיירות ברחבי ארה"ב מתגבשת התנגדות ציבורית רחבה לפרויקטים בהיקף של מיליארדי דולרים, על רקע חשש כבד מפני זינוק במחירי החשמל, עומס על רשת החשמל, שימוש מופרז במים ופגיעה באיכות החיים. מה שהחל כמאבק מקומי מבודד נהפך במהירות לסוגיה פוליטית וכלכלית ברמה הלאומית.

הביקוש לחשמל מזנק והחשבון מגיע לתושבים

מרכזי הנתונים החדשים אינם דומים לאלה שהיו בעבר. מתקן בודד עשוי לצרוך חשמל בהיקף של מדינה שלמה, וחלק מהמתחמים משתרעים על שטח בגודל של עיר. מינהל המידע האנרגטי האמריקאי צופה כי הביקוש לחשמל במגזר המסחרי יעקוף השנה לראשונה את הביקוש הביתי, בעיקר בעקבות בניית מרכזי הנתונים, וכי הביקוש הזה עשוי להכפיל את עצמו בתוך זמן קצר. הלחץ על מערכת האנרגיה כבר מורגש גם במחירים: תושבים המתגוררים בסמוך למתקנים מדווחים על עליות מחירים בחשבונות החשמל, לצד פגיעה באיכות המים המקומיים וזיהום רעש ואור. במקביל, סוגיית המים נהפכת לצוואר בקבוק באזורים שבהם נבנים המתקנים.

הנתונים ממחישים את היקף ההתנגדות. על פי מחקר שמנטר את התחום, ברבעון הראשון של השנה בלבד עוכבו או נחסמו לפחות 75 פרויקטים בשווי כולל של כ-130 מיליארד דולר. מספר קבוצות ההתנגדות הפעילות יותר מהוכפל, מ-396 בסוף השנה שעברה ל-833, בפרישה על פני 49 מדינות, ויותר מ-235 אלף חתימות על עצומות נאספו ברבעון אחד.

הלחץ הציבורי כבר גובה מחיר מהחברות. חברה גדולה בתחום, שנמצאת בבעלות קרן השקעות, זנחה תוכנית להקים קמפוס בשווי של 12 מיליארד דולר בוויסקונסין בעקבות מחאות של תושבים, ופרויקט נוסף שלה בווירג'יניה נחסם. מתקן שתוכנן להיבנות במדינת דלאוור נתקל במכשולים רגולטוריים לאחר שנקבע כי הוא מנוגד לחוק המגן על קו החוף, ובמקרים אחרים נאלצו יזמים לצמצם באופן משמעותי את היקף הפרויקטים.

הזירה הפוליטית מתחממת

המאבק חורג מגבולות הקהילה אל הקונגרס. מרכזי הנתונים הם נדבך מרכזי בתוכנית הממשל האמריקאי לנצח את המרוץ מול סין בתחום הבינה המלאכותית, וצו נשיאותי נועד להאיץ את הקמתם. אך לא כולם מיישרים קו. לקראת בחירות האמצע, חלק מהמועמדים הרפובליקנים מתרחקים מהעמדה שתומכת במתקנים כדי לזכות בתמיכת הבוחרים. במקביל, מקודמות בקונגרס כמה הצעות חוק: אחת מבקשת להקפיא את הבנייה עד שייחקק חוק שימנע התייקרות של תעריפי החשמל; אחרת נועדה לעגן הסכם שלפיו ענקיות כמו גוגל, מטא ומיקרוסופט יישאו בעצמן בעלויות האנרגיה של מתקניהן; והצעה שלישית תחייב את מרכזי הנתונים להסתמך על מקורות חשמל נפרדים מהרשת הארצית, כדי להגן על הצרכנים.

גם ברמת המדינות, ניכרת תנועה. מדינות בהובלת שתי המפלגות חוקקו כבר עשרות חוקים הנוגעים למרכזי נתונים, מפלורידה שהגבילה גלגול עלויות אל התושבים, דרך איידהו שהטילה מגבלות על צריכת המים, ועד וושינגטון שביטלה הטבת מס למפעילי המתקנים. עם זאת, החוקים המקומיים לא מספיקים כדי לבלום את גל הבנייה, והצעות החוק הפדרליות עדיין רחוקות מאישור.

בינתיים ממשיכות לצוץ תוכניות ענק כמעט מדי שבוע, ממתקן בלואיזיאנה בשווי 27 מיליארד דולר ועד למיזמי תשתיות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. עבור ענקיות הטכנולוגיה, שאלת האנרגיה נהפכה לצוואר הבקבוק המרכזי של עידן הבינה המלאכותית, ולמאבק שנראה כי הוא רק מתחיל.