חוות השרתים נבנות באזורי סיכון - והמים הופכים לצוואר הבקבוק
חוות השרתים שמניעות את מהפכת הבינה המלאכותית נבנות בקצב מהיר, אך בחלק מהמקרים הן מוקמות באזורים שעלולים להפוך את ההשקעה למסוכנת ויקרה יותר לאורך זמן. חברות הטכנולוגיה זקוקות לעוד כוח מחשוב, עוד שבבים, עוד חשמל ועוד שטחים גדולים, והלחץ להגדיל במהירות את הקיבולת דוחף יזמים להקים מרכזי נתונים גם במקומות החשופים לסיכוני אקלים ותשתית. בדיקה של חברת XDI, שבחנה כ-2,600 מרכזי נתונים מתוכננים ברחבי העולם, מצאה כי יותר מ-150 מהם צפויים לקום באתרים בעלי סיכון אקלימי גבוה. מדובר באזורים החשופים להצפות נהרות, להצפות חוף, לגלי חום ולחץ גובר על תשתיות המים והחשמל. להרחבה: ה-AI דורש חשמל - ורשות החשמל מתחילה לסגור את התור לחוות השרתים
יותר מ-70 ממרכזי הנתונים שנבדקו מתוכננים בצפון אמריקה, כ-45 באירופה ו-12 במזרח אסיה. בעולם שבו מרכז נתונים הפך לתשתית חיונית - בדומה לתחנת כוח, נמל או כביש מרכזי - בחירת מיקום שגויה עלולה להפוך מפרויקט טכנולוגי מבוקש לבעיה תפעולית וכלכלית. הבינה המלאכותית נתפסת לעיתים כעולם דיגיטלי, אבל התשתית שעליה היא נשענת היא פיזית מאוד: בניינים גדולים, קווי חשמל, סיבים אופטיים, מערכות קירור ובעיקר מים. ככל שמרכזי הנתונים גדלים והשרתים פועלים בעומסים כבדים יותר, עולה גם הצורך להרחיק את החום שהם מייצרים. לכן, מחסור במים או חום קיצוני אינם רק סיכונים סביבתיים - הם עלולים להפוך במהירות לסיכון עסקי.
יותר מ-150 מרכזי נתונים מתוכננים באזורי סיכון
הסיכון אינו בהכרח הצפה ישירה של אולם השרתים. גם מתקן שתוכנן היטב עלול להיפגע כאשר כבישי הגישה נחסמים, תחנת משנה מושבתת, מערכת ניקוז קורסת או אספקת החשמל והמים אינה עומדת בעומס. מרכזי נתונים דורשים אספקה רציפה ויציבה של חשמל, מים וקירור. תקלה של שעות ספורות עלולה להשפיע על שירותי ענן, מסחר מקוון, מערכות פיננסיות, אתרים, אפליקציות ארגוניות ושירותי AI שעליהם נשענות חברות רבות.
לפי הבדיקה, חלק מהפרויקטים המתוכננים ממוקמים במקומות שעלולים להתמודד בשנים הקרובות עם שילוב בעייתי של התחממות, גידול באירועי הצפה ולחץ על תשתיות מקומיות. באזורים כאלה, עלות ההקמה עשויה להיות רק חלק קטן מהעלות הכוללת. בהמשך עלולות להגיע הוצאות כבדות על הגנה מהצפות, ביטוח, גיבוי חשמל, מערכות קירור מתקדמות, אגירת מים ושדרוג תשתיות. המרוץ להקים חוות שרתים מתנהל במקרים רבים סביב ארבעה שיקולים מרכזיים: זמינות קרקע, חיבור לחשמל, קרבה לסיבים אופטיים ומהירות קבלת האישורים.
השאלה אם האזור יישאר מתאים לתפעול בעוד עשור או שניים אינה תמיד מקבלת את אותה תשומת לב. אלא שככל שסיכוני האקלים מתגברים, מיקום המתקן הופך לחלק מרכזי בחישוב הכלכלי. אתר שנראה כיום זול ונוח עשוי להתברר בעתיד כמקום יקר לתפעול, עם עלויות חשמל גבוהות יותר, צורך בהשקעות קירור משמעותיות וחשיפה גוברת לשיבושים.
בלי מים אין קירור, ובלי קירור אין דאטה סנטר
מרכז נתונים אינו רק מבנה מלא בארונות שרתים. זו מערכת שפועלת 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. השרתים פולטים חום באופן רציף, ומערכות הקירור חייבות לפעול בלי הפסקה כדי לשמור על טמפרטורה בטוחה. חלק מחוות השרתים משתמשות בקירור מבוסס מים או במערכות אידוי, משום שבמקרים רבים הן יעילות יותר מבחינה אנרגטית לעומת קירור אוויר בלבד. אבל היתרון הזה תלוי בזמינות קבועה של מים. כאשר מרכז נתונים מוקם באזור שסובל מבצורת, מגלי חום או ממאבק על מקורות מים, הקירור הופך לנקודת חולשה.
הבעיה אינה רק כמות המים שצורך המתקן עצמו. באזורים שבהם האוכלוסייה גדלה, החקלאות תלויה במים והתעשייה מתרחבת, חוות שרתים עלולות להיכנס לתחרות ישירה עם תושבים ועסקים על אותו משאב מוגבל. במקרים כאלה, הקמת מרכז נתונים חדש עלולה לעורר התנגדות מצד רשויות מקומיות ותושבים.
האירועים בלונדון בקיץ 2022 המחישו עד כמה הנושא רגיש. גל חום חריג גרם לשיבושים במרכזי נתונים ששירתו חברות ובהן גוגל ואורקל, וחלק מהשירותים ירדו מהאוויר. האירוע הראה שגם במדינות עם תשתיות מתקדמות, חום קיצוני יכול לפגוע במערכות שנבנו בתנאים אקלימיים אחרים.
לא צריך אסון טבע גדול כדי לפגוע בחוות שרתים. לעיתים די בגל חום חריג, בלחץ על רשת החשמל או במחסור זמני במים כדי לשבש פעילות של מתקנים שנחשבים קריטיים לכלכלה הדיגיטלית.
- ה-AIדורש חשמל - ורשות החשמל מתחילה לסגור את התור לחוות השרתים
- באוצר לא משוכנעים שדאטה סנטרים הם העתיד של ישראל
מרוץ ה-AI מגביר את הלחץ על תשתיות
הביקוש למרכזי נתונים גדל עוד לפני פריצת הבינה המלאכותית, בזכות המעבר לענן, שירותי סטרימינג, מסחר דיגיטלי, גידול בהיקף המידע ושירותים ארגוניים מקוונים. אבל ה-AI שינה את קצב הביקוש. אימון מודלים גדולים והפעלת שירותי בינה מלאכותית דורשים שבבים חזקים, כוח מחשוב רציף ומערכות קירור גדולות יותר. לכן חברות כמו מיקרוסופט, אמזון, גוגל, מטא ואורקל משקיעות סכומי עתק בהקמת מרכזי נתונים חדשים ובהרחבת מתקנים קיימים. אלא שהמהירות יוצרת גם סיכון. ככל שהחברות ממהרות להבטיח קיבולת מחשוב, כך עולה הסיכוי שחלק מהפרויקטים ייבנו לפני שנבדקה מספיק ההתאמה ארוכת הטווח של המיקום. אם הטמפרטורות ממשיכות לעלות, צריכת החשמל לקירור גדלה. אם זמינות המים נפגעת, יש צורך במערכות קירור יקרות יותר.
אם ההצפות מתרבות, עלויות הביטוח וההגנה ההנדסית עולות. כל אחד מהגורמים האלה יכול לשחוק את הרווחיות של הפרויקט, גם אם הביקוש לשירותי AI ממשיך לגדול. מרכז נתונים אינו פועל בחלל ריק. הוא תלוי ברשת חשמל, במערכת מים, בכבישים, בתחנות משנה, בסיבים אופטיים ובשירותי חירום. אם אחת מהמערכות סביבו חלשה, גם חווה טכנולוגית מתקדמת עלולה להיתקל במגבלות.
לכן, הסיפור אינו רק כמה חוות שרתים ייבנו, אלא היכן הן ייבנו, מי יספק להן חשמל ומים, ומה תהיה ההשפעה שלהן על התשתיות המקומיות.
