המעגל שנסגר: גד זאבי מנסה לרכוש את קבוצת גדות - ואיתה נתח בנמל חיפה

איש העסקים גד זאבי חתם על מזכר הבנות לרכישת קבוצת גדות לפי שווי של כ-550 מיליון דולר, בראש קבוצת משקיעים שהוא מוביל. המזכר ראשוני ומותיר לצדדים חופש פעולה מלא עד לחתימה על הסכם מחייב, ובכל זאת הוא מסמן את הניסיון המתקדם ביותר עד כה למכור את אחת מחברות התשתית הפרטיות הגדולות בישראל.

המוכרות הן קרן טנא, שמחזיקה כ-60% מהמניות ומנוהלת בידי אריאל הלפרין, וקבוצת LBH שמחזיקה את היתרה. את הליך המכירה מלווה בנק ההשקעות ג'פריס, שמנהל במקביל מגעים עם גורמים זרים. לפי הפרסומים, חלק מההצעות הזרות נוקבות בשווי גבוה מזה שעליו חתם זאבי, כך שהמרחק בין מזכר ההבנות ובין עסקה חתומה עודנו גדול.

גדות עוסקת בלוגיסטיקה כימית לאורך שרשרת הערך: רכש גלובלי של כימיקלים, שינוע ימי, מסופי אחסון לנוזלים, מילוי, הפצה יבשתית ואספקה ללקוח הסופי. בישראל מפעילה הקבוצה שני מסופים כימיים עם כ-140 מכלי אחסון בנפח כולל של כ-67 אלף קוב, ולצדם פעילות בהולנד, בבלגיה, בגרמניה ובארצות הברית. הנכס שהפך אותה למטרה אטרקטיבית במיוחד הוא נתח של כ-30% בשותפות שזכתה בהפרטת נמל חיפה.

ההפרטה ההיא, שהושלמה ב-2022 בהיקף של כ-4.1 מיליארד שקל, העבירה את השליטה בנמל חיפה לידי קבוצת אדאני ההודית יחד עם גדות. אדאני מחזיקה את רוב הזכויות בשותפות וגדות נכנסה כשותפה זוטרה, מתוך כוונה לשלב את הנמל בציר הכלכלי שאמור לחבר את הודו לאירופה דרך המפרץ וישראל. מאז נרשמו בקבוצה ההודית טלטלות תדמיתיות ומשפטיות בשווקים בינלאומיים, והן מוסיפות שכבה של סיכון לכל שינוי בעלות בצד הישראלי של השותפות.

ענף הנמלים בישראל עבר בשנים האחרונות שינוי מבני עמוק. לצד הנמלים הממשלתיים הוותיקים נפתחו שני מסופים פרטיים חדשים במפרץ חיפה ובאשדוד, התחרות על שינוע המכולות התחדדה ותעריפי הפריקה ירדו. בתוך המערכת הזאת נמל חיפה מהווה נכס אסטרטגי שמושך תשומת לב ממשלתית גבוהה, ולכן כל שינוי בזהות המחזיקים בו נבחן בזהירות יתרה.

קרן טנא מנסה כבר תקופה ארוכה לממש את ההחזקה. היא רכשה את החברה, שנקראה אז גדות מיכליות, מידי כונסי נכסים תמורת כ-73.5 מיליון דולר, וההחזקה נמשכת מאז כשתים עשרה שנה - טווח חריג בעולם קרנות הפרייבט אקוויטי, שנוהגות לממש השקעות בתוך חמש עד שבע שנים. ניסיון להנפיק את גדות בבורסה לפי שווי של כ-300 מיליון דולר נעצר בשלב מוקדם מול הסתייגות משקיעים, ומאז נבחנו ערוצי מימוש אחרים.

בינתיים הרחיבה הקבוצה את הפעילות מעבר לליבה הכימית. היא נכנסה לתחום שירותי האקולוגיה והטיפול בפסולת תעשייתית, רכשה פעילות בתחום השינוע והלוגיסטיקה היבשתית, והצטרפה למאגד שמקדם בישראל דלקי תעופה בני קיימא. מהלכים כאלה מרחיבים את בסיס ההכנסות ומסבירים מדוע השווי המבוקש כיום גבוה פי כמה מהמחיר ששולם בעת הרכישה מהכונסים.

עבור זאבי מדובר במעגל שנסגר. לפני כשלושה עשורים הוא החזיק כ-36% ממניות גדות וביקש להשתלט על החברה, אך משפחת יוחננוף מימשה זכות חסימה, והוא מכר את חלקו תמורת כ-52 מיליון דולר.

שנות האלפיים הביאו עמן את השלב המוכר יותר בקורותיו: רכישת כ-20% ממניות בזק תמורת סכום שנאמד בכ-640 מיליון דולר, מימון בנקאי כבד מקונסורציום של שבעה בנקים, ירידת ערך חדה של המניה וכינוס נכסים שנמשך שנים. המאבק המשפטי שבא בעקבותיו הניב בסופו של דבר פסיקה תקדימית שקבעה כי הבנקים גבו ממנו ריבית פיגורים גבוהה מדי. גם בשנים שאחרי שמר זאבי על נוכחות בזירה העסקית, ובין היתר הגיש הצעה בהיקף 950 מיליון שקל לשליטה בבי קומיוניקיישנס במסגרת קרב השליטה סביב בזק.