44 אלף שקל בחודש לעובד - למה דיסקונט מציע פרישה מרצון לעובדים ותיקים?

במחצית הראשונה של השנה פרשו מקבוצת דיסקונט 213 עובדים, ועוד 264 עובדים, רובם קבועים, כבר חתמו על הסדרי פרישה. בסך הכול מדובר ב-477 עובדים שעלות ההעסקה השנתית שלהם לבנק מגיעה לכ-250 מיליון שקל. החשבון מביא לעלות ממוצעת של כ-524 אלף שקל בשנה לעובד, או כמעט 44 אלף שקל בחודש.

44 אלף שקל בחודש הם עלות מעסיק, הסכום שהבנק מוציא כדי להחזיק עובד. הם כוללים את שכר הברוטו, ולצדם הפרשות לפנסיה ולפיצויים, ביטוח לאומי מצד המעסיק, קרן השתלמות, מענקים, הטבות ולעיתים רכיבי שכר נוספים. העובד רואה בחשבון סכום נמוך בהרבה.

בחישוב גס, ובהתאם להרכב ההטבות, עלות כזאת מתאימה לשכר ברוטו באזור 33-37 אלף שקל בחודש. מהברוטו יורדים מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות והפרשות העובד לפנסיה ולקרן השתלמות. הנטו יכול לרדת לאזור 22-26 אלף שקל בחודש, עם הבדלים גדולים לפי מצב משפחתי, נקודות זיכוי והרכב השכר. רוב מהעובדים שפורשים הם עובדים ותיקים וקבועים, הקבוצה שבה הזכויות שנצברו לאורך השנים נוטות להיות יקרות לבנק.

חמש שנים מול חבילת פרישה

מכאן מגיע ההיגיון של תוכנית הפרישה. דיסקונט מוכן לשלם היום סכום משמעותי לעובד שמסכים לעזוב, מתוך ציפייה לחסוך במשך שנים את העלות השנתית הגבוהה. הבנק מעריך שמספר העובדים בקבוצה יקטן בכ-600 במהלך 2026. ברבעון הראשון חתמו כ-170 עובדים על הסדרי פרישה, ומהם פרשו בפועל 85. במאי הוחלט להרחיב את ההסדר לעובדים קבועים נוספים. חלק מהתפקידים יאוישו מחדש, כנראה בעלות נמוכה יותר, ובחלק מהמקרים העבודה תעבור לדיגיטל, אוטומציה וכלי AI.

מצד העובד החבילה יכולה להיות משתלמת: סכום חד-פעמי גדול, פיצויים מוגדלים, פנסיה שנפתחת מוקדם יותר, ושחרור ממשרה שהבנק כבר סימן כמיותרת.