
מנכ"ל טבע: "פוטנציאל התרופות לסכיזופרניה הוא 2 מיליארד דולר בשנה"
טבע מזנקת בכ-5.4% בוול סטריט, ושיחת הוועידה המיוחדת שקיימה היום עם האנליסטים מסבירה למה המשקיעים מתלהבים. אישור ה-FDA לוולטרוזה, הזריקה החודשית החדשה לטיפול בסכיזופרניה, היה צפוי, אבל בשיחה נחשפו לראשונה פרטים משמעותיים על המחיר, תוכנית השיווק ופוטנציאל המכירות. מנכ"ל טבע, ריצ'רד פרנסיס, חזר על התחזית שלפיה וולטרוזה ויוזדי, התרופה הקיימת של טבע לסכיזופרניה, יוכלו להגיע יחד למכירות שנתיות של 1.5-2 מיליארד דולר. לשם השוואה, טבע כולה צפויה למכור השנה תרופות בהיקף של 16.5-16.85 מיליארד דולר.
המחיר: 3,950 דולר לזריקה
הנתון שהפתיע את האנליסטים היה המחיר: 3,950 דולר לזריקה אחת, שניתנת פעם בחודש. כלומר, מחיר מחירון של 47,400 דולר בשנה למטופל. זה סכום גבוה, אבל צריך לזכור שמדובר במחיר סיטונאי רשמי. חברות הביטוח ותוכניות הבריאות הממשלתיות צפויות לקבל הנחות, וההכנסה שתגיע בפועל לטבע תהיה נמוכה יותר.
מייקל דיפיורה מאוורקור היה הראשון ששאל על המחיר, והוסיף שאלה מעניינת: האם התרופה החדשה יכולה להגיע להיקפי המכירות של זייפרקסה, תרופת האולנזפין המקורית של אלי לילי, שהגיעה בעבר למכירות עולמיות של כ-5 מיליארד דולר בשנה?
פרנסיס בחר להישאר עם התחזית הקיימת. הוא הזכיר את יעד המכירות המשותף של 1.5-2 מיליארד דולר לשתי התרופות והסביר שהצעד הבא הוא להביא את התרופה לרופאים ולמטופלים. לדבריו, כעת צריך להפוך את ההתלהבות למרשמים, לדאוג שבתי החולים יכניסו את התרופה לרשימות הטיפול ולהשיג את האישור של חברות הביטוח שיאפשר למטופלים לקבל אותה.
זאת הבחנה חשובה. האישור הרגולטורי מעניק לטבע את האפשרות למכור את התרופה, אבל הוא עדיין רחוק ממכירות של מיליארד דולר בשנה. הדרך לשם תלויה במספר הרופאים שיאמצו אותה, במספר המטופלים שיעברו מהכדורים לזריקות ובעיקר בנכונות של חברות הביטוח לשלם.
התרופה מבוססת על אולנזפין, חומר פעיל שמוכר לרופאים כבר עשרות שנים. היתרון המרכזי של וולטרוזה הוא דרך המתן. במקום כדור שצריך לזכור לקחת מדי יום, המטופל מקבל זריקה תת-עורית אחת בחודש.
קיימת כבר זריקת אולנזפין ותיקה של אלי לילי, אבל היא מחייבת השגחה רפואית של שלוש שעות אחרי כל הזרקה, בגלל סיכון נדיר לתגובה חריגה. וולטרוזה אושרה בלי חובת ההשגחה הזאת, וגם בלי צורך בזריקות התחלתיות מיוחדות או בהמשך נטילת כדורים לצורך תחילת הטיפול.
עבור מטופל בסכיזופרניה, ובמיוחד עבור מי שמתקשה להתמיד בנטילת תרופות, זה עשוי להיות יתרון משמעותי. הפסקת טיפול עלולה לגרום לחזרת התסמינים, לפגיעה בתפקוד ולעיתים לאשפוז.
אריק יוז, ראש המחקר והפיתוח של טבע, הציג בשיחה נתון שמעורר עניין: בשלב המעקב הארוך של הניסוי, כ-4% מהמטופלים שהתייצבו על הטיפול חוו הישנות של המחלה. כלומר, כ-96% מהמטופלים בקבוצה הזאת שמרו על יציבות במהלך תקופת המעקב שנבדקה. הנתון מתייחס למטופלים שהגיעו ליציבות בשלב זה של הניסוי, ולא לכל משתתפיו.
- טבע שוברת שיא של עשור בוול סטריט והדואליות מאותתות לקראת יום שני
- טבע קיבלה אישור FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה - שוק של כ-9 מיליארד דולר, מה הפוטנציאל?
יוז הדגיש שהמטרה היא לשפר את ההתמדה בטיפול באמצעות זריקה חודשית פשוטה יותר למתן. הוא גם הזכיר שבארה"ב חיים כ-2.2 מיליון אנשים עם סכיזופרניה, וכ-1.5 מיליון מהם מקבלים טיפול תרופתי. כ-20% מהמטופלים בתרופות דרך הפה משתמשים באולנזפין.
מכאן מגיע פוטנציאל השוק. אם כ-300 אלף מטופלים משתמשים באולנזפין בכדורים, גם מעבר של חלק קטן מהם לוולטרוזה עשוי לייצר מכירות משמעותיות.
למשל, עשרת אלפים מטופלים שיקבלו 12 זריקות בשנה מייצגים מכירות של כ-474 מיליון דולר במחירי מחירון. עשרים אלף מטופלים כבר מייצגים כמעט מיליארד דולר. כמובן, אלה חישובים להמחשה לפני הנחות למבטחים, תמלוגים ועלויות הפצה, ובהנחה של טיפול במשך שנה מלאה.
כמה מטופלים יעברו לזריקה?
השאלה הגדולה היא כמה מטופלים באמת יעברו. דיוויד אמסלם מפייפר סנדלר ביקש מפרנסיס להעריך את שיעור המעבר האפשרי מכדורים לזריקות. המנכ"ל הסביר שכיום כ-13%-14% מהשוק הרלוונטי של טיפולים אנטי-פסיכוטיים מבוסס על זריקות ארוכות טווח. באירופה השיעור מעט גבוה יותר.
הנתון הזה יכול לשמש בסיס להערכות, אבל פרנסיס הקפיד להבהיר שהשיעור בוולטרוזה עשוי להיות גבוה או נמוך יותר. מצד אחד, הרופאים כבר מכירים את יעילות האולנזפין. מצד שני, הם מכירים גם את תופעות הלוואי שלה, וחלק מהמטופלים שמאוזנים היטב באמצעות כדורים עשויים להעדיף להמשיך בטיפול הקיים.
- 11.7 מיליון שקל תמורת שליטה בחברה עם נכסים של 736 מיליון דולר - מה עמוס לוזון קונה?
- נעילה מעורבת; ת"א 90 עלה 1.6%, נקסט ויז'ן ירדה 4.9% וטאואר 3.5%
אמסלם שאל גם על אפשרות להרחיב בעתיד את השימוש בתרופה לטיפול בהפרעה דו-קוטבית. יוז אישר שטבע בוחנת את הכיוון הזה, אך הסביר שככל הנראה יהיה צורך במחקר נוסף. מדובר באפשרות להרחבת הפעילות בעתיד, לצד ההתוויה שכבר אושרה לסכיזופרניה.
מתי יגיעו ההכנסות
ואז הגיעה השאלה העסקית החשובה ביותר, מצד לואיז צ'ן מסקוטיאבנק: מתי חברות הביטוח יתחילו לשלם על התרופה, מה תהיה ההשתתפות העצמית של המטופלים וכיצד הדבר ישפיע על ההכנסות והרווחיות?
פרנסיס העריך שבתום השנה הראשונה להשקה כ-85% מהמבוטחים יקבלו החזר מחברות הביטוח על התרופה. אבל הוא הסביר שמדובר בתהליך הדרגתי. בארה"ב, תוכניות מדיקייד פועלות לפי כללים והליכי אישור שונים בכל מדינה. חלקן עשויות להכניס את התרופה לשימוש כמעט מיד, ואחרות יידרשו לשישה חודשים, שנה ואפילו יותר.
המשמעות היא שבשבועות הקרובים וולטרוזה כבר תהיה זמינה בארה"ב, אבל היקף המכירות הראשוני יהיה מוגבל. פרנסיס אמר שהחברה מצפה להכנסות משמעותיות בעיקר במחצית השנייה של 2027.
מבחינת המשקיעים זה נתון שצריך להביא בחשבון. גם אם הפוטנציאל ארוך הטווח גדול, ההשקה תשפיע בהדרגה על הדוחות. בחודשים הראשונים טבע תצטרך להתמקד בהכנסת התרופה לבתי החולים, בהשגת אישור של חברות הביטוח ובהיכרות של הרופאים עם הטיפול החדש.
כריסטין פוקס, מנהלת הפעילות המסחרית של טבע בארה"ב, הסבירה שהחברה כבר בנתה מערך סיוע למטופלים שיטפל בבירור הזכאות ובהסדרת המימון של חברות הביטוח. מדובר במערכת שדומה לזאת שפועלת כיום סביב יוזדי, ולכן טבע מגיעה להשקה עם ניסיון ותשתיות קיימות.
גם לזמן ההשקה יש חשיבות. האנליסט לס סולבסקי מאופנהיימר שאל כיצד יופץ המוצר, האם יהיה צורך להמתין לקוד החזר ביטוחי קבוע ומאיפה יגיעו המטופלים הראשונים.
פוקס השיבה שטבע מתכוונת להתחיל בהפצה בתוך שבועות, באמצעות מערך שכולל גם ערכות ודוגמאות לבתי חולים ולרופאים. לדבריה, המטופלים הראשונים צפויים להגיע בעיקר מקרב אלה שכבר משתמשים באולנזפין בכדורים, אבל מתקשים להתמיד בטיפול היומי.
היא גם סיפרה שטבע מתכוננת להשקה כבר יותר משנה, ושבשבוע שעבר התקיים כנס הכשרה ארצי לאנשי המכירות. במקביל, החברה מתכננת קמפיין פרסום שיפנה לציבור הרחב, במטרה לעודד מטופלים ובני משפחותיהם לשוחח עם רופאים על האפשרות לטיפול חודשי.
יוזדי מול וולטרוזה
שאלה מעניינת נוספת הגיעה מג'וזף תום מטי.די קוון. הוא ביקש להבין איך טבע תבחר בין יוזדי לוולטרוזה עבור המטופלים, ואם שתי התרופות עלולות להתחרות זו בזו.
יוז השיב שהחלוקה הטבעית היא לפי החומר הפעיל שהמטופל כבר מקבל. מי שמטופל בריספרידון בכדורים עשוי להתאים ליוזדי, המבוססת על אותו חומר. מי שמקבל אולנזפין בכדורים עשוי להתאים לוולטרוזה.
במקרים רבים הרופא כבר יודע איזו תרופה עוזרת למטופל, ולכן שינוי דרך המתן פשוט יותר מהחלפת החומר הפעיל.
פוקס הוסיפה שכ-80% מהרופאים שאנשי המכירות של טבע כבר מבקרים במסגרת שיווק יוזדי הם גם רופאים רלוונטיים לוולטרוזה. זאת נקודת פתיחה נוחה. במקום לגייס מערך מכירות חדש, החברה יכולה להציג מוצר נוסף לרופאים שכבר נמצאים בקשר עם אנשיה.
ג'ייסון גרברי מבנק אוף אמריקה היה ישיר יותר. הוא שאל האם התרופה החדשה היא סוג של "צעצוע חדש ונוצץ" שיגרום לאנשי המכירות להזניח את יוזדי.
פוקס השיבה בהתלהבות שגם יוזדי וגם וולטרוזה חשובות לטבע, ושכל אחת מהן מיועדת לצרכים מעט שונים. לדבריה, שילוב שתי התרופות מאפשר לצוותי המכירות להציע פתרונות ארוכי טווח למטופלים המשתמשים בכמה מהחומרים הפעילים הנפוצים ביותר בטיפול בסכיזופרניה.
יוזדי כבר הציגה ברבעון השני צמיחה של 43% בהכנסות, ל-77 מיליון דולר, וטבע צופה שהמכירות שלה יגיעו השנה ל-270-290 מיליון דולר. לכן מדובר גם בניסיון להרחיב פעילות קיימת שמציגה צמיחה, ולא בהקמת עסק חדש מאפס.
גרברי העלה גם שאלה פחות נוחה, על תופעות הלוואי של אולנזפין. התרופה מוכרת כיעילה, אבל היא עלולה לגרום לעלייה במשקל, לשינויים ברמות הסוכר והשומנים בדם ולתופעות נוספות. הוא רצה לדעת האם הסיכונים האלה יגרמו למטופלים להפסיק את הזריקות בקצב גבוה.
יוז השיב שפרופיל תופעות הלוואי של וולטרוזה דומה לזה של אולנזפין בכדורים. לדבריו, היתרון הוא שרופאים כבר מכירים את החומר הפעיל, יודעים כיצד לעקוב אחרי המטופלים ומבינים למי הוא מתאים.
כאן כדאי להבחין בין שני דברים. טבע פיתחה דרך מתן חדשה, שעשויה לשפר את ההתמדה בטיפול, אבל היא ממשיכה להשתמש בחומר פעיל מוכר. לכן הרופאים עדיין יצטרכו לעקוב אחרי תופעות הלוואי הרגילות של אולנזפין. גם בעלון התרופה קיימת אזהרה לגבי סיכון אפשרי לתסמונת חריגה הקשורה לשחרור מהיר של החומר לדם, אף שה-FDA אישר את השימוש בלי חובת השגחה ממושכת אחרי ההזרקה.
לקראת סוף השיחה חזר עומר רפאת מאוורקור לסוגיית המחיר. הוא שאל מדוע טבע בחרה לגבות 3,950 דולר לכל אחד משלושת המינונים, בעוד ביוזדי המחירים משתנים לפי המינון ותדירות הטיפול.
פוקס הסבירה שטבע רצתה למנוע מצב שבו שיקולי מחיר ישפיעו על בחירת המינון. כך הרופא יכול להתאים את הכמות למטופל בלי ששינוי המינון יוביל לשינוי במחיר המחירון. לדבריה, ההחלטה התקבלה בעקבות מחקר שוק מקיף.
גם יוז נשאל אם ה-FDA מחייב את החברה לבצע מעקב בטיחות מיוחד בעקבות האישור. הוא השיב שהחברה תמשיך במעקב אחר אירועים חריגים, ובפרט אחר מקרים אפשריים של תסמונת השחרור המהיר, במסגרת חובות המעקב המקובלות. מבחינת טבע, היעדר הדרישה להשגחה אחרי כל הזרקה הוא אחד היתרונות המסחריים המרכזיים של המוצר.
המשקיעים מנסים כעת לתרגם את כל התשובות האלה למספרים. היעד של 1.5-2 מיליארד דולר במכירות שנתיות משותפות הוא משמעותי, אבל הוא תלוי ביכולת של טבע להרחיב את השימוש בשתי התרופות לאורך השנים.
מכפיל 5 לפני שלוש שנים, כ-13 היום
הזינוק של היום מצטרף לעלייה חדה שכבר מאחורי המניה. לפני שנתיים נסחרה טבע בניו יורק סביב 18 דולר, והיום היא מעל 41 דולר, יותר מפי שניים. התמונה בולטת עוד יותר על רקע השנים שקדמו לכך: בין 2019 לסוף 2023 נסחרה המניה רוב הזמן במחיר חד ספרתי או סביב 10 דולר, ובשפל של 2023 ירדה לכ-7 דולר. באותה תקופה היא נסחרה במכפיל רווח של 5-6 בלבד, כשהמשקיעים התמקדו בחוב הגבוה, בתביעות האופיואידים ובשחיקת המחירים בשוק הגנריקה.
לפי ממוצע תחזיות האנליסטים, הרווח למניה של טבע צפוי לעלות מכ-2.1 דולר השנה לכ-3.1 דולר ב-2027, עלייה של כ-45%, וההכנסות צפויות לעלות לכ-17.25 מיליארד דולר. במחיר של כ-41 דולר, המניה נסחרת במכפיל רווח חזוי של כ-13 על רווחי השנה הבאה. כלומר, חלק גדול מהעלייה נשען על צמיחה צפויה ברווחים, ולא רק על נכונות המשקיעים לשלם מכפיל גבוה יותר. מנגד, מכפיל כזה כבר מגלם ציפיות לא מבוטלות להצלחת ההשקה ולהמשך הצמיחה של תרופות המקור.
במובנים מסוימים, הכתובת הייתה על הקיר. כבר כשהמניה נסחרה במכפיל חד ספרתי הצבענו כאן על הפער בין התמחור הנמוך לבין היכולת של החברה לייצר רווחים ולהקטין את החוב, בכתבה טבע נסחרת במכפיל 6; האם השוק לא העניש אותה יותר מדי?, וכשפרנסיס נכנס לתפקיד בחנו האם המנכ"ל החדש יחזיר את החברה לדרך המלך. התוכנית שהציג אז, עם המעבר ההדרגתי לתרופות מקור, היא זו שמניבה היום את וולטרוזה.
הזינוק בניו יורק צפוי להגיע גם לתל אביב. כאן עלתה המניה היום רק בכ-2%, לפני שהמסחר בוול סטריט נפתח, ולכן היא נסחרת בניו יורק בפער של יותר מ-5% מעל השער המקומי. אם הפער לא ייסגר, טבע צפויה לזנק כשהמסחר בתל אביב ייפתח ביום שני, לצד מניות דואליות נוספות שבהן נפתחו פערי ארביטראז׳, ובראשן פאלו אלטו. להרחבה: סקירת וול סטריט: טבע, פאלו אלטו ופערי הארביטראז׳ לקראת יום שני.
האישור שקיבלה היום וולטרוזה הוא חלק מהשינוי העסקי שטבע מקדמת מאז כניסתו של פרנסיס לתפקיד. החברה ממשיכה לפעול בהיקפים גדולים בשוק הגנריקה, ובמקביל מגדילה את משקלן של תרופות המקור, שמספקות בדרך כלל שיעורי רווחיות גבוהים יותר.
ברבעון השני הסתכמו הכנסות טבע בכ-4.14 מיליארד דולר. אוסטדו, אג'ובי ויוזדי הכניסו יחד יותר ממיליארד דולר וצמחו בכ-43%. תחזית החברה לשלוש התרופות האלה עומדת על כ-3.7 מיליארד דולר השנה.
הצלחה של וולטרוזה יכולה להוסיף בהמשך מאות מיליוני דולרים להכנסות השנתיות, ובהדרגה גם לשפר את הרווחיות. אבל צריך לזכור שטבע תשלם תמלוגים לשותפתה מדינסל, שפיתחה את טכנולוגיית השחרור הממושך, וכן תישא בעלויות השיווק, ההפצה וההנחות למבטחים.
לקראת סיום השיחה פרנסיס חזר לאסטרטגיה שהציג לפני שלוש שנים. טבע התמקדה תחילה בחזרה לצמיחה, וכעת היא מנסה להאיץ אותה באמצעות פיתוח והשקה של תרופות חדשות. וולטרוזה היא אחת התוצאות הראשונות של המהלך הזה, ובצנרת נמצאות גם תרופות לטיפול בתסמונת טורט ובמחלות דלקתיות.
אבל בשלב הזה המנכ"ל מבקש מהאנליסטים לבחון את ההשקה באופן מעשי. בחודשים הקרובים המדדים המרכזיים יהיו מספר המרשמים, היקף השימוש בדוגמאות, מספר הרופאים שיתחילו לרשום את התרופה וכמות בתי החולים שיאשרו אותה לשימוש. ההכנסות יגיעו בהדרגה, עם הרחבת המימון של חברות הביטוח, כשהמחצית השנייה של 2027 אמורה לספק את המבחן המסחרי המשמעותי הראשון.