קריסטלינה גיאורגייבה  קרן המטבע
צילום: IMF

"קוקטייל של סיכונים": קרן המטבע מזהירה מפני שילוב מסוכן לכלכלה

החוב העולמי חצה את רף 365 טריליון הדולרים ושובר שיאים חדשים; מנכ"לית קרן המטבע הבינלאומית מתריעה כי הזינוק בהשקעות בבינה מלאכותית, משברי האנרגיה והסביבה הפיננסית המאתגרת מציבים קשיים לממשלות ברחבי העולם; ממליצה לבנקים המרכזיים לנקוט במדיניות ניצית ולממשלות להילחם בחוב הגואה

גיא טל |


ממשלות ברחבי העולם נדרשות לפעול בדחיפות כדי להתמודד עם שורה ארוכה של אתגרים כלכליים המשפיעים על יציבות השווקים הפיננסיים. האתגרים הללו נובעים משילוב של צמיחה לא מאוזנת בתחום טכנולוגיות הבינה המלאכותית, זעזועים מתמשכים בשוקי האנרגיה הגלובליים, ורמות חובות ציבוריים ששברו לאחרונה שיאים היסטוריים. אזהרה ברורה זו יצאה השבוע מטעמה של מנכ"לית קרן המטבע הבינלאומית, על רקע ההכנות לכינוס השנתי של שרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים מכל רחבי הגלובוס.

קריסטלינה גאורגייבה, העומדת בראש הקרן, נשאה דברים בסינגפור והתייחסה למצב הכלכלה העולמית כיום. הנאום המרכזי שלה נועד להציב את התשתית הכלכלית לדיונים שיתקיימו במסגרת הכינוס השנתי של קרן המטבע והבנק העולמי, שייפתח רשמית בעיר בנגקוק שבתאילנד. לדבריה של גאורגייבה, הכלכלה העולמית ניצבת כעת בפני "קוקטייל של סיכונים" העלול לפגוע ביציבות הפיננסית של עשרות מדינות. היא הדגישה כי הכלכלות המפותחות במערב נמצאות בראש רשימת המדינות החשופות לסיכון, בעיקר בשל רמות החוב הגבוהות שלהן המגבילות את גמישותן התקציבית מול משברים.

החוב העולמי מטפס לרמות היסטוריות

הגורם הראשון והמשמעותי המאיים על הכלכלה העולמית הוא ממדי החוב הציבורי והפרטי בעולם. על פי נתונים עדכניים של המכון למימון בינלאומי (IIF), סך החוב העולמי חצה לאחרונה את רף ה-365 טריליון דולר. מדובר בעלייה של כ-10 טריליון דולר במהלך המחצית הראשונה של שנת 2026 בלבד. הנתונים הסטטיסטיים מצביעים על כך שעלויות תשלומי הריבית עבור הכלכלות המפותחות הגדולות הגיעו כעת לרמתן הגבוהה ביותר מזה 18 שנים, נתון המכביד בצורה ניכרת על התקציבים הממשלתיים ומונע הפניית משאבים להשקעות ציבוריות אחרות.

בניתוח ההיסטורי, גאורגייבה ציינה כי קובעי המדיניות הפיסקלית נהנו מתקופה קלה יחסית ונטולת לחצים במהלך 17 השנים האחרונות. לאורך רוב התקופה הזו, שיעורי הריבית המרכזיים נותרו נמוכים מקצבי הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי של המדינות השונות. מצב מקרו-כלכלי זה אפשר לממשלות ללוות כספים בהיקפים נרחבים ובעלויות נמוכות מאוד, ללא השלכות מיידיות על יציבותן הפיננסית הכללית. כעת, סביבת הריבית הגבוהה והעיקשת משנה את התמונה לחלוטין. ממשלות שהתרגלו לנהל גירעונות תקציביים גדולים עומדות כעת בפני בחירות קשות מאוד. הן נדרשות להחליט היכן לקצץ בהוצאות הציבוריות או כיצד להעלות מסים לאזרחים, במטרה למצוא מקורות מימון לשרת את החובות התופחים שלהן.

טרנד הבינה המלאכותית כתורמת להאצה אינפלציונית

הגורם השני המייצר לחצים משמעותיים על הכלכלה העולמית הוא הפיתוח וההשקעה בתחום הבינה המלאכותית. ההשקעה הגלובלית בטכנולוגיות חדשות מספקת דחיפה לצמיחה הכלכלית ולפריון העבודה, אך היא נותרה מרוכזת במספר מצומצם של מדינות. חברות טכנולוגיה גדולות משקיעות מיליארדי דולרים בתשתיות מחשוב מתקדמות, הקמת חוות שרתים ורכישת שבבים משוכללים. מגמה טכנולוגית ועסקית זו דוחפת את שוקי המניות לשיאים חדשים ומייצרת נתוני ייצוא גבוהים עבור יצרניות שבבים וציוד תעשייתי ביבשת אסיה.

למרות שההשקעות הטכנולוגיות הללו נתפסות לעיתים קרובות כחיוביות עבור המשקיעים והשווקים הפיננסיים, בקרן המטבע מזהירים מההשלכות המקרו-כלכליות של המגמה. הקמת תשתיות הבינה המלאכותית נחשבת כאינפלציונית. תהליך הפיתוח העולמי דורש כמויות גדולות של משאבי טבע, כוח אדם מיומן במיוחד, וחומרי גלם נדירים, מה שדוחף את מחירי התשומות כלפי מעלה בכל העולם. בנוסף לכך, הקמת מרכזי הנתונים הגדולים הדרושים להפעלת מודלי שפה מגדילה משמעותית את הביקוש המצרפי לחשמל. כתוצאה מכך, הטכנולוגיה החדשה משפיעה ישירות על שוק האנרגיה העולמי, שכן ייצור החשמל בחלקים גדולים בעולם עדיין נשען ברובו המוחלט על מקורות אנרגיה מסורתיים ויקרים.

זעזועים מתמשכים בשוקי האנרגיה והמזון

הגורם השלישי המשלים את שורת הסיכונים הוא מצוקת האספקה המתמשכת בשוקי הסחורות הגלובליים. הזעזועים במחירי האנרגיה והמזון ממשיכים להשפיע באופן קבוע וישיר על רמת האינפלציה הכלל-עולמית. הצמצום באספקת סחורות מרכזיות, הנובע מהעימותים הגיאופוליטיים והצבאיים באוקראינה ובמזרח התיכון, צפוי לפי התחזיות הכלכליות להימשך עד שנת 2027 לכל הפחות. גל ירידות המחירים האחרון בשוק איגרות החוב העולמי החל לצבור תאוצה משמעותית לאחר ההסלמה הביטחונית במזרח התיכון בחודש פברואר האחרון, אירוע בולט שהוביל לשיבושים זמניים אך מורגשים באספקת הדלקים לשווקים והעלה את עלויות התובלה ברחבי העולם.

עד כה, משבר האנרגיה המדובר הוגדר על ידי מנכ"לית הקרן כמשבר שהוא גדול בהיקפו הכלכלי, אך מוכל במידה סבירה מבחינת נזקיו הישירים. עם זאת, היא מיהרה להזהיר כי הלחצים הכלכליים על המחירים בשווקים עלולים להתגבר בצורה ניכרת מאוד במהלך התקופה הקרובה. ככל שהביקוש העולמי לחשמל וחימום צפוי לעלות עם התקרבות עונת החורף באזורי חצי הכדור הצפוני, וכאשר מדינות אירופאיות ואסייתיות נדרשות למלא מחדש את עתודות האנרגיה האסטרטגיות שלהן, מחירי הנפט והגז הטבעי עשויים לעלות מחדש. מצב מחירים זה יאלץ צרכנים פרטיים ובעלי עסקים לשאת בהוצאות פיננסיות גבוהות הרבה יותר רק לשם מימון התפעול השוטף שלהם.

קריאה לפעולה ניצית וזהירה לבנקים המרכזיים

על רקע מכלול הסיכונים הפיננסיים והגיאופוליטיים הללו, אנשי קרן המטבע הבינלאומית קוראים לבנקים המרכזיים הגדולים לנקוט משנה זהירות בניהול המדיניות המוניטרית שלהם לתקופה הקרובה. מנכ"לית הקרן סבורה באמונה שלמה כי יש לשמור באדיקות על נטייה ניצית וזהירה בשווקים. משמעות הדבר המעשית היא הימנעות החלטית מהפחתות ריבית נמהרות ומוקדמות מדי, אשר עלולות בקלות להצית מחדש את הלהבות של האינפלציה. כאשר תנופת הפיתוח בעולמות הבינה המלאכותית, זעזועי שוקי האנרגיה והמזון התכופים, הוצאות הביטחון הגדלות, ונטל החוב הציבורי פועלים כולם בו זמנית ככוחות אינפלציוניים חזקים, הבנקים המרכזיים צריכים להמשיך ולהחזיק בחוזקה ברסן המוניטרי.

כינוס שרי האוצר ונגידי הבנקים בתאילנד, שיימשך כאמור שבוע מלא ויכלול פגישות עבודה אינטנסיביות רבות, ייערך על רקע תנודות חדות בשוקי החוב הממשלתיים. התשואות על איגרות חוב ממשלתיות בארצות הברית, במדינות מרחב האירו וביפן, טיפסו לאחרונה לשיאים שלא נראו כמוהם מזה עשרות שנים, נתון פיננסי אשר מייקר באופן ניכר את יכולתן של מדינות חלשות לגייס הון מהציבור. קובעי המדיניות הכלכלית שישתתפו בדיונים הסגורים יידרשו למצוא פתרונות מעשיים ומידיים על מנת למנוע הידרדרות של כלכלות חלשות למשברי פירעון קשים, בעודם מנווטים את הכלכלה העולמית מבעד לאתגרים הטכנולוגיים של התקופה.

קיראו עוד ב"גלובל"

שינויים מבניים נדרשים למניעת משבר רחב

בכדי לצלוח בשלום את התקופה המאתגרת שניצבת בפתח, מומחי הכלכלה של קרן המטבע מדגישים כי הצעדים המוניטריים הסטנדרטיים לבדם לא יספיקו כדי למנוע הידרדרות כלכלית מקיפה בעולם. ממשלות רבות ייאלצו לאמץ שורה של רפורמות מבניות נוקשות שמטרתן לשפר מהותית את פריון העבודה ולצמצם חסמים בירוקרטיים וחוקיים המעכבים צמיחה של עסקים במשק. צעדי מדיניות אלו, כשהם מגיעים לצד שמירה על משמעת פיסקלית מחמירה וירידה הדרגתית אך עקבית בהיקף הגירעונות הלאומיים, מהווים קו הגנה חיוני שיאפשר לכלכלות המערב ולשווקים המתעוררים להמשיך לתפקד באופן תקין, זאת מבלי להיקלע לסיטואציה של פשיטות רגל ממשלתיות.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה