
יעקב פרנקל - הנגיד שהוריד את האינפלציה לרמה חד-ספרתית ופתח את השקל לעולם
הפרופסור משיקגו שהגיע מקרן המטבע, ניהל את בנק ישראל תשע שנים, קבע יעדי אינפלציה, ביטל את הפיקוח על מטבע חוץ, והתעמת עם שרי אוצר על גובה הריבית
יעקב פרנקל נולד ב-8 בפברואר 1943 בתל אביב, למד בתיכון צייטלין ושירת בצבא עד 1963. את התואר הראשון בכלכלה ובמדע המדינה סיים באוניברסיטה העברית ב-1966, ומשם נסע לשיקגו: תואר שני ב-1969 ודוקטורט ב-1970 בהנחיית רוברט מונדל, מי שזכה אחר כך בפרס נובל על תורת אזורי המטבע. פרנקל לימד שנתיים בתל אביב, חזר לשיקגו ב-1973 והיה שם פרופסור ארבע עשרה שנה, מופקד על קתדרה לכלכלה בינלאומית ועורך של כתב העת לכלכלה פוליטית. המאמר שלו מ-1976 על הגישה המוניטרית לשער החליפין קבע רעיון שהפך לבסיס בתחום: שער חליפין הוא מחיר של נכס, ולכן הוא זז לפי ציפיות וריבית ולא רק לפי יצוא ויבוא. ב-1987 עבר לקרן המטבע הבינלאומית בוושינגטון כיועץ הכלכלי הראשי ומנהל מחלקת המחקר, ומשם קרא לו שר האוצר יצחק מודעי לחזור לארץ.
1991-2000: רצועה אלכסונית ויעד אינפלציה
פרנקל נכנס לבנק ישראל ביולי 1991, במקומו של מיכאל ברונו. תכנית הייצוב של 1985 עצרה את ההיפר-אינפלציה, אבל המשק נתקע על אינפלציה של 16 עד 20 אחוז בשנה, וכל כמה חודשים נדרש פיחות. הצעד הראשון שלו, בדצמבר 1991, היה הרצועה האלכסונית: השקל הורשה לנוע בתוך רצועה שמרכזה עולה בשיפוע קבוע, שנגזר מפער האינפלציה בין ישראל לעולם. במקום פיחותים מפתיעים קיבל השוק מסלול ידוע מראש. הצעד השני הגיע ב-1992, כשישראל הייתה בין המדינות הראשונות בעולם שאימצו יעד אינפלציה שנתי שהממשלה קובעת והבנק המרכזי אחראי לו. הריבית הפכה לכלי העיקרי, ופרנקל לא היסס להשתמש בו: בשנים 1994 ו-1996 העלה את הריבית בחדות, גם כשהממשלה, המעסיקים וההסתדרות התלוננו שהוא חונק את הצמיחה.
העימות הבולט היה ב-1996 וב-1997 מול ממשלת נתניהו הראשונה. שר האוצר דן מרידור דרש להוריד ריבית, פרנקל סירב, וביוני 1997, כשהוחלט להרחיב את רצועת הניוד בניגוד לעמדתו, התפטר מרידור. פרנקל נשאר, וגם קיבל כהונה שנייה. במאי 1998 הושלם המהלך שהתחיל בתחילת העשור: הפיקוח על מטבע חוץ בוטל כמעט לגמרי, וישראלים, חברות וקרנות יכלו להחזיק מטבע זר ולהשקיע בחוץ לארץ בלי אישורים. באותם חודשים, על רקע המשבר ברוסיה ובאסיה, נחלש השקל בחדות, ופרנקל הגיב בהעלאת ריבית של ארבעה אחוזים בבת אחת. כשסיים את הכהונה בינואר 2000 עמדה האינפלציה השנתית על כאחוז אחד, והתפקיד עבר לדוד קליין, סגנו.
וול סטריט, פרס ישראל והמינוי שלא יצא לפועל
אחרי הבנק עבר פרנקל לשוק הפרטי: יושב ראש מריל לינץ' אינטרנשיונל, סגן יושב ראש קבוצת הביטוח AIG, ומ-2009 יושב ראש ג'יי פי מורגן צ'ייס אינטרנשיונל. הוא עמד גם בראש קבוצת השלושים, פורום של נגידים לשעבר ובנקאים בכירים. ב-2002 קיבל את פרס ישראל לכלכלה. ביוני 2013, כשסטנלי פישר סיים את כהונתו, הודיע ראש הממשלה נתניהו שפרנקל יחזור לנגידות. כעבור חודש, אחרי פרסום על אירוע בחנות פטורה ממכס בהונג קונג ב-2006 שנסגר בלי אישום, משך פרנקל את מועמדותו. קרנית פלוג מונתה במקומו. הוויכוח על גובה הריבית, שפרנקל ניהל מול שרי האוצר של שנות התשעים, חזר אחר כך כמעט אצל כל נגיד, וההסבר למה בנק מרכזי מעדיף יציבות מחירים על צמיחה מהירה נמצא במדריך על הבנק המרכזי והריבית.
- נולד ב-8 בפברואר 1943 בתל אביב; תואר ראשון בכלכלה ובמדע המדינה באוניברסיטה העברית, דוקטורט באוניברסיטת שיקגו ב-1970 בהנחיית רוברט מונדל
- פרופסור לכלכלה בשיקגו 1973-1987 ועורך כתב העת לכלכלה פוליטית; היועץ הכלכלי הראשי ומנהל המחקר של קרן המטבע הבינלאומית 1987-1991
- נגיד בנק ישראל 1991-2000, שתי כהונות; בתקופתו ירדה האינפלציה מכ-18 אחוז לרמה של אחוז אחד
- פרס ישראל לכלכלה 2002; אחר כך יו"ר מריל לינץ' אינטרנשיונל, סגן יו"ר AIG ויו"ר ג'יי פי מורגן צ'ייס אינטרנשיונל
- ב-2013 הוצע לכהונה שלישית ומשך את מועמדותו; במקומו מונתה קרנית פלוג
נגידי בנק ישראל לדורותיהם
פרנקל היה הנגיד השישי, והראשון ששירת שתי כהונות מלאות. הרשימה כוללת את כל מי שעמד בראש הבנק מאז הקמתו ב-1954.
| נגיד | שנות כהונה | הערה |
|---|---|---|
| דוד הורוביץ | 1954-1971 | הנגיד הראשון, הקים את הבנק |
| משה זנבר | 1971-1976 | מלחמת יום כיפור ומשבר הנפט |
| ארנון גפני | 1976-1981 | המהפך, הליברליזציה במט"ח והאינפלציה |
| משה מנדלבאום | 1982-1986 | ויסות המניות והאינפלציה הגדולה |
| מיכאל ברונו | 1986-1991 | אדריכל תכנית הייצוב |
| יעקב פרנקל | 1991-2000 | יעדי אינפלציה ופתיחת שוק המט"ח |
| דוד קליין | 2000-2005 | יציבות מחירים ומשבר 2002 |
| מאיר סוקולר | 2005 | ממלא מקום, ינואר-אפריל |
| סטנלי פישר | 2005-2013 | המשבר הפיננסי העולמי |
| קרנית פלוג | 2013-2018 | הנגידה הראשונה, ריבית אפס |
| אמיר ירון | 2018- | קורונה, אינפלציה ומלחמה |
קודמו מיכאל ברונו תכנן את תכנית הייצוב שפרנקל השלים, ואמיר ירון, הנגיד המכהן, נאלץ לחזור לריבית גבוהה ב-2022 אחרי שני עשורים שבהם נראה היה שהאינפלציה נעלמה.