לוי אשכול - האוצר, המוביל הארצי ועשור של צמיחה
מאורותוב ב-1895 עד 1969: שר אוצר שניהל את השילומים, ואחר כך ראש ממשלה שפתח את צינור המים לנגב
לוי שקולניק נולד ב-1895 באורותוב שבמחוז קייב, באימפריה הרוסית, ועלה ב-1914. שינה את שמו לאשכול, עבד בהתיישבות, ובשנות ה-30 ניהל את מקורות, חברת המים של היישוב. אחרי 1948 עמד בראש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות, יזם מאות יישובים חדשים בארבע השנים הראשונות, וב-1949-1952 היה גזבר הסוכנות מול גלי עלייה וקופה דקה. ב-1951 נכנס לכנסת מטעם מפא"י, כיהן שנה כשר חקלאות ופיתוח, וב-25 ביוני 1952, אחרי מות אליעזר קפלן, קיבל את האוצר. נשאר שם עד 26 ביוני 1963, ואז החליף את דוד בן-גוריון בראשות הממשלה. מת בתפקיד ב-26 בפברואר 1969.
בכיס, שנות האוצר שלו היו שנות גידול. התוצר עלה בממוצע כ-10% בשנה. השילומים מגרמניה, שנחתמו שלושה חודשים אחרי שנכנס לתפקיד, הזרימו מכונות, דלק ואוניות. הבונדס הוסיפו דולרים. העלייה הגדילה ידיים וגם ביקוש ללחם, דיור ועבודה. אשכול מימן קליטה, חימוש ופיתוח בלי לשבור את המסגרת שקפלן התחיל ב-1952: תקציב מתוך מסים שוטפים יותר מאשר הדפסה בלי גבול.
המים היו הפרויקט האישי. ב-1953-1955 עמד בראש המשלחת לשיחות עם שליח אייזנהאואר, אריק ג'ונסטון, על חלוקת מי הירדן. אחרי שהשכנות דחו את התוכנית, ישראל המשיכה לבנות את המוביל הארצי מכנרת לנגב. הצינור נפתח ב-1964, כבר בכהונתו כראש ממשלה. בכיס זה אומר ברז בדרום שמגיע מכינרת, חקלאות ששותה מים לאומיים, ומחיר מים שנקבע במועצת ממשלה יותר מאשר בשוק מקומי. זו הייתה מאקרו כלכלה של תשתיות: הון ציבורי ארוך טווח שמזיז תוצר שנים קדימה.
מהאוצר לראשות הממשלה, ומהצמיחה למיתון מכוון
ב-1963 בן-גוריון פרש על רקע פרשת לבון, ואשכול נבחר להחליף אותו גם בביטחון. פנחס ספיר קיבל את האוצר. הצמיחה נמשכה, ואז השניים ניסו "נחיתה רכה" למשק שחומם: מדיניות מצמצמת שגרמה האטה חדה. בכיס זה אומר פחות שעות במפעל, פחות הזמנות לקבלן, וחיפוש עבודה במקום תוספת שכר אוטומטית. אשכול גם ביסס יחסים עם ארצות הברית, כולל נשק, וכונן יחסים מלאים עם גרמניה המערבית.
בכיס של 1966 זה הורגש: מפעל שקיצר משמרת, קבלן שחיכה להזמנת מדינה, ומשק בית שדחה קנייה של רהיט. האטה מכוונת נועדה לצנן מחירים אחרי שנים של ריצה. אחר כך באה המלחמה והפכה את החשבון. ביוני 1967, ערב מלחמת ששת הימים, הקים ממשלת ליכוד לאומי ומסר את הביטחון למשה דיין. הניצחון שינה את המפה וגם את התקציב: שטחים, אוכלוסייה, והוצאה ביטחונית חדשה. אשכול נשאר ראש ממשלה עד מותו. יגאל אלון מילא את מקומו 19 ימים, ואז גולדה מאיר.
הייחוד היה כפל התפקידים לאורך זמן. אחד עשרה שנים באוצר נתנו לו שליטה במספרים לפני השולחן בראשות הממשלה. מקורות, המוביל, ההתיישבות והשילומים היו אותו אדם: מים, קרקע ומטבע כמערכת אחת. מי שמחפש איך מדינה בונה תשתית מתוך מה זו כלכלה מוצא אצלו דוגמה יומיומית: צינור עולה כסף היום ומשקה שדה מחר.
הוא נקבר בחלקת גדולי האומה. מה שנשאר בברז ובכיס הוא המוביל, קצב הצמיחה של שנות החמישים והשישים, והמיתון המכוון שאחריהם. הדיון על מחיר הכסף ועל תקציב הביטחון חוזר אצל הבנק המרכזי והריבית, אבל הצינור לדרום נשאר הפרויקט עם השם שלו עליו.
המסלול של לוי אשכול יצא מאוקראינה. שר אוצר 1952-1963; רה"מ 1963-1969 הוא הציר שבו הרעיון פגש תקציב, מפעל או קופה ציבורית. בכיס זה נשמע כך: אוצר ואחר כך ראשות ממשלה. הייחוד: המסד התקציבי של שנות ה-50. מי שמסתכל היום על מה זו כלכלה רואה את העקבות במחיר, בשכר או בשער, לפי הנושא שבו עסק. הזמן עושה את שלו, אבל השאלה היומיומית נשארת: כמה עולה הביטחון, כמה שווה יציבות, ומי נושא את המחיר כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר.
המסלול של לוי אשכול יצא מאוקראינה. שר אוצר 1952-1963; רה"מ 1963-1969 הוא הציר שבו הרעיון פגש תקציב, מפעל או קופה ציבורית. בכיס זה נשמע כך: אוצר ואחר כך ראשות ממשלה. הייחוד: המסד התקציבי של שנות ה-50. מי שמסתכל היום על מה זו כלכלה רואה את העקבות במחיר, בשכר או בשער, לפי הנושא שבו עסק. הזמן עושה את שלו, אבל השאלה היומיומית נשארת: כמה עולה הביטחון, כמה שווה יציבות, ומי נושא את המחיר כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר.
