העברתם בעצמכם ל"פלטפורמת השקעה"? למה הבנק פטור מהחזר, ומה פסק דין בת ים בכל זאת פותח
300 אלף שקל יצאו ביום שישי אחד ב-2023 מחשבון של חברה בלאומי אל ספק, בהעברה שבוצעה מאחורי גבה של החברה. באותו יום נרשמו כמה ניסיונות העברה כושלים, הסכום חרג מהרגיל, וכתובת ה-IP הייתה שונה מזו שממנה החברה נכנסה בדרך כלל. בית משפט השלום בבת ים קבע ב-2026 שהבנק התרשל: חובת הזהירות שלו רחבה מאימות שם משתמש וסיסמה, והוא היה אמור לזהות את הדפוס החריג ולהתריע בזמן אמת. לאומי חויב ב-225 אלף שקל, אחרי ניכוי 25% רשלנות תורמת על כך שפרטי הכניסה שותפו עם עובדים.
הלקוח בבת ים הגיע לבית המשפט עם הטענה החזקה ביותר שיש: ההעברה בוצעה מאחורי גבו. מי שנפל לפלטפורמת השקעה מזויפת עומד במצב הפוך. הוא הקליד את הסכום, אישר את ההעברה והזין את הקוד שהבנק שלח לו. בלשון חוק שירותי תשלום זו העברה מורשית, וכל הסדר ההחזר של החוק - השתתפות עצמית של עד 450 שקל והשבה תוך 8 ימי עסקים - חל על "שימוש לרעה", כלומר פעולה שנעשתה שלא בהסכמת הלקוח (הפירוט המלא של ההסדר: מה הבנק חייב להחזיר אחרי הונאה). על העברה שהלקוח ביצע במו ידיו אין בישראל חובת החזר בחוק. המסלול היחיד שנותר הוא תביעת רשלנות נגד הבנק, ושם הרשלנות התורמת של מי שאישר בעצמו צפויה להתחיל הרבה מעל 25%.
המשפך שמוביל לשם מתחיל במודעה ממומנת. סרטון דיפ-פייק של נגיד בנק ישראל או של איש ציבור אחר "ממליץ" על פלטפורמה, והקישור מוביל לטופס הרשמה קצר. תוך דקות מתקשר "מנהל תיק", עובר לוואטסאפ ומלווה את ההפקדה הראשונה. באפליקציה הגרפים ירוקים, היתרה גדלה מיום ליום ומנהל התיק דוחף להגדיל. הבקשה למשוך היא הרגע שבו הכל מתהפך: פתאום צריך לשלם "מס" או "עמלת שחרור" כדי לקבל את הכסף, וגם אחרי התשלום המשיכה תקועה. במקרים הישראליים שתועדו סביב סרטוני הנגיד המזויפים איבדו הנפגעים 250 אלף ו-150 אלף שקל, והמדריך על הצד האפל של הבינה המלאכותית מפרט איך מזהים סרטון כזה לפני ההפקדה הראשונה.
לאומי ספר ביולי 2026 לבדו 243 פרסומים שהתחזו לבנק ברשתות של מטא, יותר מכל המחצית הראשונה של השנה יחד, ובאוגוסט מנע לפי הערכתו נזק של כ-9.2 מיליון שקל. התביעה שהגיש הבנק נגד מטא עומדת על כ-26 מיליון שקל, בטענה שהפלטפורמה מרוויחה מהמודעות המזויפות. בקנה מידה ארצי, ההערכה שהציג איגוד הבנקים בכנסת ב-2025 דיברה על נזק של כ-100 מיליון שקל בהונאות ב-2024, לצד 1-1.2 מיליארד שקל שנעצרו בזמן, וניסיונות שמכפילים את עצמם משנה לשנה.
רשות ניירות ערך מנהלת רשימה פומבית של בעלי רישיון, ופלטפורמה שנעדרת ממנה פועלת מחוץ לחוק הישראלי. אופציות בינאריות אסורות לשיווק בישראל, והאזהרה שפרסמה הרשות על פוקט אופשן ב-2025 היא דוגמה לאתר שהמשיך לגייס ישראלים אחרי שהשיווק נאסר. שם שדומה לגוף מורשה, עם אות אחת שונה או סיומת אחרת, הוא סימן חוזר במודעות האלה, וכך גם "מנהל תיק" שמתקשר מוואטסאפ עם קידומת זרה ומסרב לשיחת וידאו. גוף מורשה בישראל מקבל כסף לחשבון על שם החברה, בעוד הפלטפורמות המזויפות מבקשות העברה לחשבון של אדם פרטי, לארנק קריפטו או דרך "מחליף כספים" באפליקציה צד שלישי.
השעה הראשונה אחרי ההבנה שמדובר בהונאה מתחילה באפס תשלומים נוספים, ובראשם "עמלת השחרור", ובניתוק מיידי של תוכנות גישה מרחוק שהנוכל ביקש להתקין. ההצלה של מה שכבר יצא עוברת דרך מוקד ההונאות של הבנק, בבקשה שיפנה לבנק המקבל להשבת הכסף. זו בקשה ולא זכות: הבנק המקבל רשאי לסרב, והסיכוי סביר בעיקר כל עוד הכסף עדיין יושב בחשבון היעד באותו יום. במקביל מוגשת תלונה מקוונת במשטרה דרך gov.il, עם כתובות הארנקים וחשבונות היעד, ומספר האישור שמתקבל משמש מול הבנק ומול חברת הביטוח. דיווח לרשות ניירות ערך על הפלטפורמה משלים את השעה, גם אם הכסף עצמו כבר יצא מהמדינה.
בריטניה סגרה את הפער הזה ב-2024: הבנקים שם חייבים להחזיר לקורבן העברה מורשית שנעשתה בהטעיה עד 85 אלף ליש"ט. מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2026 הציב את ההסדר הבריטי מול המצב בישראל, שבו הפיצוי במקרים כאלה תלוי בשיקול דעת הבנק או בפסק דין. הצוות הבין-מגזרי שהוקם עם הפיקוח על הבנקים והמשטרה המליץ על גוף לאומי למאבק בהונאות ועל אישור מפורש לכל ניוד של קו סלולרי, אך חובת החזר על העברה מורשית נשארה מחוץ להמלצות.
גל שני של נוכלים מגיע אל מי שכבר נפגע: "חברות להשבת כספים" שמאתרות קורבנות ומבטיחות לשחרר את הכסף תמורת מקדמה. מי שבוחר במסלול המשפטי מול הבנק יכול להגיש תביעה קטנה עד 39,900 שקל בלי עורך דין, ומעל הסכום הזה לבית משפט השלום, בעילה שנבחנה בבת ים: הבנק ראה פעילות חריגה ושתק. ההליך שם נמשך שלוש שנים, מההעברה בתחילת 2023 ועד פסק הדין באביב 2026.
