לאומי נגד מטא: מאפשרת התחזות ללאומי לשם הונאות - ומרוויחה מזה

בנק לאומי הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך כ-26 מיליון שקל נגד מטא, בעלת פייסבוק ואינסטגרם, בטענה שהחברה מאפשרת הפצה שיטתית של פרסומי הונאה ממומנים המתחזים לבנק. לפי הבנק, בחודש יולי לבדו אותרו 243 מקרים של פרסומי הונאה - למעלה מ-100 מקרים יותר מסך כל המקרים שאותרו במחצית הראשונה של 2026 כולה. הבנק מגדיר זאת כ"עלייה של מאות אחוזים במספר המקרים החודשי בהשוואה לממוצע החודשי בחודשים שקדמו לחודש יולי".

התביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין עופר פליישר, סיוון ברש ויהונתן שולמן ממשרד גורניצקי, נשענת על טענה מרכזית אחת: מטא לא רק מפרסמת את התוכן, אלא מרוויחה ממנו. "מדובר בפרסומים ממומנים, שבגינם גרפה הנתבעת לכיסה כספים רבים והתעשרה מהם, תוך מודעות בפועל לכך שמדובר בפרסומים בלתי-לגיטימיים ומזיקים", נכתב בכתב התביעה. במקום אחר מנוסחת הטענה חדה יותר: "מטא, ביודעין ומתוך שיקולי בצע כסף, משתפת פעולה בהונאת לקוחות הבנק".

איך נראה פרסום ההונאה מקרוב?

אחת הדוגמאות שצירף הבנק לכתב התביעה היא מודעה שהציגה שיתוף פעולה לכאורה בין לאומי לרשת "רמי לוי שיווק השקמה", ובה הוצעה ללקוחות הבנק הטבה של 500 שקל לקניות ברשת. הפרסום עשה שימוש בשם הבנק ובסימני המסחר שלו, והופנה לכתובת gift-promotion.shop. בכתב התביעה מצביע הבנק על סתירה פנימית בתוך המודעה עצמה: בעוד הכותרת מדברת על מבצע עם רמי לוי, בשוליים נכתב שמדובר במבצע בשיתוף בנק לאומי ושופרסל - מתחרה ישירה של רמי לוי. "כיצד ייתכן שסתירה בוטה כזו אינה מזוהה מראש על ידי כלי הבדיקה האוטומטיים ו/או העובדים האנושיים של מטא?", נשאל בכתב התביעה.

דוגמה נוספת הציגה הזדמנות לזכות ברכב BMW i5, תוך שימוש בשם הבנק ובסימני המסחר שלו, ובדרישה מפורשת שלמשתתף יהיה חשבון באפליקציית הבנק. הבנק מציין שהקישור בפרסום הפנה לכתובת שאינה קשורה לבנק כלל, ותוהה מדוע בנק היה עוסק בהגרלת רכבי יוקרה.

למה לטענת הבנק אפשר היה לעצור את זה מראש?

הטענה המשפטית המרכזית אינה שמטא יזמה את ההונאות, אלא שהיו לה הכלים לזהותן לפני שעלו לאוויר. "רוב (אם לא כל) פרסומי ההונאה הינם כאלה שברור, כבר על פניהם, שהם אינם פרסומות לגיטימיות", נטען, וכי "אין צורך בעבודת 'בילוש' מיוחדת על מנת לזהות את הסימנים המחשידים המופיעים בהם". לפי הבנק, "הדבר היה חייב להדליק נורה אדומה אצל מטא, טרם שניתן האישור לפרסום", במיוחד משום ש"למטא היה, ועודנו, מידע שמאפשר לה להבחין בין פרסומים לגיטימיים מטעם הבנק לבין פרסומים שאינם לגיטימיים".

בכתב התביעה נטען שמטא "הסתפקה - לכל היותר - בטיפול חלקי, נקודתי ומאוחר, שאינו מספק כלל וכלל", וכי מדובר ב"כשל מתמשך בטיפול בתופעה ידועה ומוכרת". הבנק, לטענתו, עמד לבדו בחזית וטיפל בעצמו בהורדת הפרסומים, ללא כל עזרה ממטא.

מה קורה ללקוח שלוחץ על הפרסום?

לפי כתב התביעה, הלקוח שנחשף למודעה מגיע לאתר המתחזה לאתר הבנק ומתבקש למסור מידע רגיש - פרטי חשבון, פרטי זיהוי ואמצעי אימות שמאפשרים גישה לחשבון. במסלול אחר, גורם מטעם ההונאה יוצר קשר טלפוני עם הלקוח תוך התחזות לנציג הבנק, ומבקש קוד אימות חד-פעמי או פרט מאמת נוסף בתירוצים שונים, כמו השלמת פעולה או טיפול בפעילות חשודה. מסלולים אלה מוכרים היטב לציבור הישראלי, וביזפורטל תיעד בעבר את הפישינג שעלה ללקוחה ב-52 אלף שקל, במקרה שהסתיים בהסדר חלקי מול הבנק.

התופעה נמשכה גם במחצית הראשונה של אוגוסט. לפי הבנק, בפעולות שונות באותה תקופה הוא הצליח למנוע נזקים בהיקף מצטבר של כ-9.2 מיליון שקל. סכום התביעה עצמו, כ-26 מיליון שקל, מתייחס לנזקים הממוניים והלא-ממוניים שנגרמו לבנק לטענתו, והוא מבקש מבית המשפט גם צו שיורה למטא לעצור את התופעה ולשפותו בהוצאות שהוציא בקשר עם מעשיה.

התביעה הישראלית נוחתת על מטא בתקופה עמוסה משפטית. השבוע נפתח בבית משפט פדרלי באוקלנד ההליך במסגרת 29 מדינות נגד מטא: המשפט שיבחן אם אינסטגרם ופייסבוק פגעו בצעירים, תיק שבו החברה טוענת שהדרישות עשויות להגיע ל-1.4 טריליון דולר. בכתב התביעה של לאומי מובהר שההליך נבדל גם מתביעה ייצוגית תלויה ועומדת בישראל, ת"צ 53058-07-25 קוגל נגד Meta Platforms Ireland Limited, משום שהוא מתמקד בנזק הישיר שנגרם לבנק ולחובותיו כלפי לקוחותיו.

• מורגן סטנלי: המרוויחות הבאות מ-AI הן המשתמשות בו
• משכנתא: כל השאלות שצריך לשאול לפני שמתחייבים להחלטה הכלכלית המשמעותית בחיים

אחת הדוגמאות האחרונות שצירף הבנק הייתה מודעה שהציעה "שעון חכם במתנה" ללקוחות הבנק. הפרסום הופץ מחשבון בשם "limueipay", והשם שהוצג במודעה עצמה נכתב "Liumei". אות אחת הפרידה בין הפרסום הממומן לבין המותג האמיתי.