
בג"ץ הורה להפסיק את הדרישה הגורפת להגשת כתבי טענות פיזיים בתיקים אזרחיים
אימץ את ההנחיה שהוציאה הנהלת בתי המשפט בעקבות העתירה, ולפיה ניתן לבקש עותקים פיזיים רק על סמך החלטה שיפוטית מפורשת. ההחלטה אינה חלה על הליכים פליליים ועתירות לבג"ץ
מזכירויות בתי המשפט אינן מוסמכות לדרוש מהצדדים בתיקים אזרחיים להגיש עותקים פיזיים של כתבי טענות, שכבר הוגשו בצורה ממוחשבת במערכת "נט המשפט". כך קובעת שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, אשר נתנה תוקף של פסק דין להנחיה שהוציאה הנהלת בתי המשפט בחודש מאי. היא מדגישה, כי ההחלטה נוגעת רק להליכים אזרחיים ולא להליכים פליליים ולהליכים בבג"ץ.
עו"ד אברהם בן-צבי עתר לבג"ץ בחודש פברואר, בבקשה להורות שאסור לדרוש מעורך דין העתקים מודפסים של כתבי טענות שהגיש (כל עוד אין מדובר בחריגים המנויים בתקנות), וכי אין מקום לכך שבתי המשפט יעשו זאת מכוח סמכותם הכללית למתן הוראות בהליך. לטענתו, בחלק מבתי המשפט נוהגות המזכירויות להוציא הוראות כאלה באופן גורף.
לאחר הגשת העתירה, הוציאה הנהלת בתי המשפט את ההנחיה הבאה: "על רקע שאלות שהתעוררו, ועל מנת ליצור אחידות בעבודת המזכירויות ולמנוע הכבדה מיותרת על בעלי דין, תוך שמירה על שיקול הדעת השיפוטי בניהול התיק, יש לחדול ממשלוח דרישות גורפות להגשת עותקים פיזיים של כתבי טענות (עותקי נייר) על בסיס הנחיות מינהליות או החלטות גנריות. הגשת עותק נייר תתבצע אך ורק בכפוף להחלטה שיפוטית פרטנית שניתנה בתיק ספציפי. במקרים בהם ניתנה החלטה כאמור, יש להמציא את ההחלטה לצדדים בתיק". לאור הודעה זו קובעת ברק-ארז, כי התשתית שעמדה ביסוד העתירה השתנתה, ההליך מיצה את עצמו ולכן יש למחוק אותה.
לתת הוראות לכל עניין
לצד זאת, עלתה שאלת פרשנותה של תקנה 176(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיה "בית המשפט רשאי לתת בכל עת הוראות לכל עניין שבסדרי הדין". בן-צבי טען, כי תקנה זו אינה מאפשרת הנחיה גורפת בדבר הגשת עותקים פיזיים, אלא יש להשתמש בה רק מסיבות מיוחדות. לדעת המדינה, תקנה זו מסמיכה את בית המשפט לתת הוראות בכל עניין שבסדר דין, לרבות הוראה בדבר אופן הגשת המסמכים; פרשנות זו הולמת את התכליות שביסוד התקנות, אשר מאזנות בין עניינם של בעלי הדין לבין האינטרס הציבורי.
בנוגע למחלוקת זו אומרת ברק-ארז: "ככלל מקובלת עלינו עמדת משיבי המדינה בדבר פרשנותה של תקנה 176(א) לתקנות. אולם, עתירה לבג"ץ אינה המקום להידרש לכל היבט יישומי של סמכות כללית זו. כידוע הדרך לתקוף החלטות שיפוטיות היא באמצעות נקיטת הליך ערעורי מתאים ובית משפט זה בשבתו כבג"ץ אינו משמש ערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות שנתנו הערכאות המוסמכות".
המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 8,000 שקל. השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ הסכימו עם ברק-ארז. את בן-צבי ייצגו עוה"ד דניאל שוורץ וסמיחה דראושה, ואת המדינה - עו"ד שרון הואש-איגר.