
ערב שילם 1.3 מיליון שקל ולא יקבל את הדירה המשועבדת
אדם שחתם כערב על הלוואה פרטית בסכום של 1.1 מיליון שקל שילם למלווה, לפי טענתו, כ-1.35 מיליון שקל, וביקש לקבל במקום הלווה את הזכויות בדירה בבני ברק ששועבדה לצורך הבטחת החוב. בית המשפט המחוזי בתל אביב סילק את התביעה על הסף. השופטת הדסה אסיף קבעה כי כל עוד הלווה לא החזיר את מלוא החוב, המלווה הוא זה שמחזיק בבטוחה, גם אם הערב כבר שילם את כל מה שהתחייב לשלם.
ההלוואה ניתנה בתחילת 2019. לפי ההסכם, המלווה העביר ללווה 1.1 מיליון שקל, והלווה התחייב להחזיר לו 1.6 מיליון שקל. לצורך הבטחת ההחזר שועבדו לטובת המלווה הזכויות של הלווה בדירה בבני ברק, ונחתם שטר משכון. באותו יום חתם אדם נוסף על כתב ערבות, שבו הוא ערב לפירעון ההלוואה עד לסכום של 1.1 מיליון שקל.
מה קורה כשהלווה לא משלם והערב כן?
הלווה לא החזיר את הכסף שקיבל. המלווה פנה לערב, וכשגם הוא לא שילם, הוא הגיש נגדו תביעה לבית משפט השלום בתל אביב. בפסק דין שניתן ב-2023 חויב הערב לשלם 1.1 מיליון שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיולי 2020 ועד התשלום בפועל. לפי הערב, באפריל 2024 העביר למלווה 1,346,775 שקל. בהמשך ההליך הוא אף טען שהסכום שהוא שילם הגיע ל-1.44 מיליון שקל.
מבחינתו, מאותו הרגע הוא נכנס לנעלי המלווה. בתביעה שהוא הגיש למחוזי ביקש הערב הצהרה שלפיה הוא יקבל את כל זכויותיו של החייב בדירה, ובנוסף צו שיורה לרשום את הזכויות על שמו בכל מוסד רלוונטי. בתיק נתבעה גם עורכת דין, והתביעה נגדה הסתיימה בפסק דין בהסכמה, שדחה אותה בלי צו להוצאות.
הידעת?מתי נחקק חוק הערבות?
הערב נשען על חוק הערבות, שמכיר בזכותו של ערב ששילם לחזור אל החייב ולקבל לידיו את הבטוחות שניתנו לנושה. לטענתו, הוא פרע את מלוא ערבותו, ולכן "קמה לו זכות תחלוף" לפי סעיפים 9 ו-12 לחוק. הוא הוסיף כי לא מדובר בסכסוך כספי בלבד. לדבריו, ההסכם בין המלווה ללווה לא היה הסכם הלוואה רגיל, אלא הסכם לרכישת זכויות במקרקעין.
1.6 מיליון מול 1.1 מיליון: כמה עוד חסר למלווה?
המלווה ביקש לסלק את התביעה על הסף. לטענתו, הערב שילם רק את החלק שלו, והחוב של הלווה עדיין פתוח. הלווה נמצא בהליכים של חדלות פירעון של יחיד, ולדברי המלווה, בקיץ האחרון הוכרעה תביעת החוב שהגיש במסגרת הזו, ונקבע שהחוב כלפיו הוא בסכום של יותר מ-1.6 מיליון שקל. לפי החשבון שלו, גם אחרי התשלום של הערב נשאר הלווה חייב לו כחצי מיליון שקל, והוא זכאי להמשיך ולהחזיק בבטוחה עד שהחוב ייפרע במלואו.
המלווה טען גם שרק אחרי שהוא יקבל את כל הכסף, אפשר יהיה להעביר לערב את הבטוחה או את מה שיישאר ממימושה. בתשובה לתגובת הערב, הוסיף המלווה כי הערב עצמו מודה כי הערבות שלו היתה מוגבלת, ולכן הזכות שלו "מוגבלת ונדחית מפני זכותו של הנושה" כל עוד הנושה לא קיבל את מלוא החוב.
למה לא לשמוע הוכחות?
סילוק תביעה על הסף הוא צעד חריג, והשופטת אסיף פירטה את ההלכה בנושא, כולל פסק הדין של העליון בעניין סופר מ-2025, שלפיו תפקידו של המנגנון הוא לאפשר לבית המשפט לסנן תביעות סרק. לפי הפסיקה שהציגה השופטת, אפשר להכריע בטענת סף בלי בירור עובדתי כשהמחלוקת נוגעת למצב המשפטי בלבד. כאן, לדבריה, זה בדיוק המצב: "לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה שניתן וצריך לסלק את התביעה כבר בשלב הזה".
העובדות לא היו שנויות במחלוקת. הלווה התחייב לשלם למלווה 1.6 מיליון שקל, ועוד הוצאות וריבית. הערב לא ערב לכל החוב, אלא ל-1.1 מיליון שקל בלבד, וזה גם הסכום שבו חויב בבית משפט השלום. השופטת כתבה שכשהערב שילם לפי פסק הדין, הוא "פרע אמנם את חובו על פי כתב הערבות", אבל לא את כל החוב של הלווה.
- צעירים קונים דירה עם עזרת ההורים: מתנה, הלוואה או ערבות
- ווישור נכנסת למימון יזמים וקבלנים, בזמן שהענף מתקשה למכור דירות
הידעת?האם שעבוד עובר לערב באופן אוטומטי?
לכן, לדבריה, "השאלה שעומדת איפה לדיון אינה עובדתית, אלא משפטית": האם המלווה מאבד את זכותו לממש את הבטוחה ברגע שהערב שילם את חלקו, או שהוא רשאי להמשיך להשתמש בה עד שיקבל מהלווה את מלוא הכסף.
מה בדיוק אומר סעיף 12 לחוק הערבות?
הסעיף קובע שכשהחוב מובטח גם בשעבוד על נכס של החייב, השעבוד עובר לערב אחרי שהוא מילא את ערבותו, כדי להבטיח את זכותו לחזור אל החייב. אבל יש בו סייג, שהשופטת הדגישה בפסק הדין: "והכל במידה שאין הדבר פוגע בזכויות הנושה". שאלות של סדר עדיפויות בנכס משועבד מגיעות לבתי המשפט לא מעט, גם בהקשר של התנגשות בין הערת אזהרה לשעבוד.
השופטת התייחסה לפסק דין של העליון מ-2025 שעסק באותו סעיף, והבחינה בינו לבין התיק שלפניה. "המקרה שבפני שונה, משום שכאן לא פרע הערב את כל החוב, אלא רק את חלקו", היא כתבה. כשמדובר בפירעון חלקי, הנושה הוא שזכאי לגבות מהחייב את יתרת החוב ולעשות שימוש בנכס ששועבד לו.
כדי לחזק את המסקנה, הביאה השופטת עמדות מהספרות המשפטית. בספר על חוק הערבות נכתב כי זכות החזרה של הערב על הביטחונות "איננה יכולה לפגוע בזכותו של הנושה להיפרע מהם", וכי פגיעה כזו תהיה גם כשהערב שילם רק חלק מהחוב. עמדה דומה מופיעה בספר דיני בנקאות ובספר על דיני עשיית עושר ולא במשפט, ובפסק דין של העליון מ-2013, שעסק בערבות לסכום מוגבל, נקבע שהערב יוכל לממש את השעבוד רק אחרי שהחוב סולק.
הידעת?מה החליף את פשיטת הרגל?
מה נשאר לערב?
השופטת קבעה כי ערבותו של התובע היתה רק ביחס לחלק מהחוב, ויתרת החוב כפי שהוסכמה "טרם נפרעה באופן מלא". לכן, כל עוד הלווה לא החזיר את כל הסכום, המלווה "זכאי להחזיק בבטוחה ולהיפרע ממנה". מקרים שבהם ערבים מגלים מה בדיוק כולל כתב הערבות שחתמו עליו חוזרים בבתי המשפט, למשל בתיק של ערבות לחוב של 1.8 מיליון שקל שנדון באחרונה.
המשמעות היא שהערב אינו זכאי, בשלב זה, לסעדים שהוא ביקש. השופטת הבהירה שאין צורך להכריע כעת אם בעקבות התשלום הוא זכאי לקבל כסף מהלווה, או שבהמשך יהיה זכאי לזכויות בנכס. לפי עמדת המלווה עצמו, רק אחרי שהוא יקבל את מלוא החוב תוכל היתרה מהבטוחה לעבור לערב.
אף שהתביעה סולקה, השופטת לא חייבה את הערב בהוצאות משפט. היא נימקה זאת בכך שהערב "פרע לידיו" של המלווה את הסכום שלו ערב, בעוד הלווה, החייב העיקרי, מצוי בהליכי חדלות פירעון. בינתיים הדירה בבני ברק נשארת משועבדת למלווה, שלפי החשבון שלו עוד מחכה לכחצי מיליון שקל.