פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

מה גובר על מה: הערת אזהרה או שעבוד?

בית המשפט העליון פסק כי הערת אזהרה שנרשמה לטובת אשה במסגרת הסכם גירושים גוברת על שעבודים מאוחרים של רשויות המדינה, שהוטלו על הדירה בשל חובות מס של הבעל. האשה טענה כי רישום הערת האזהרה נעשה כדין, בהסתמך על הסכם הגירושים שאושר כחוק ושקיבל תוקף של פסק

דין, וכי המדינה מתעלמת מהעובדה שלאחר הסרת צו המניעה, נותרה הערת האזהרה בתוקף וללא כל התנגדות מצד הרשויות

עוזי גרסטמן | (2)

בית המשפט העליון הכריע באחרונה בסוגיה משפטית תקדימית, וקבע כי הערת אזהרה שנרשמה לטובת אשה במסגרת הסכם גירושים גוברת על שעבודים מאוחרים שהוטלו על הדירה בשל חובות מס של הבעל. פסק הדין, שניתן בדעת רוב על ידי השופטות רות רונן ודפנה ברק-ארז, קובע כי יש לראות בהערת האזהרה שעבוד מוקדם על המקרקעין הדוחה כל שעבוד מאוחר יותר - גם אם בזמן הרישום היה קיים צו מניעה זמני.


בני הזוג, שהתגרשו לאחר תקופה ממושכת של פרידה, חתמו ב-2016 על הסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק דין מבית המשפט לענייני משפחה. בהסכם נקבע כי האשה תהיה זכאית לקבל את מלוא הזכויות בדירת המגורים המשותפת של השניים, שנמצאת בקריית אתא. ההסכם כלל הוראה מפורשת להעברת הזכויות בדירה לאשה, שתתבצע לאחר סידור הגט.


עם זאת, זמן קצר לאחר אישור ההסכם, בינואר 2017, ביקש נושה של הבעל מבית המשפט להטיל צו מניעה זמני על הדירה, במטרה למנוע את העברתה. בית המשפט נענה לבקשה והוציא צו מניעה, אך יומיים בלבד לאחר מכן רשמה האשה הערת אזהרה על זכויותיה בנכס, בזכות הסכם הגירושים. לימים, בעקבות חובות מס שצבר הבעל, הטילה רשות המסים שעבודים על הדירה – מה שהוביל לעימות משפטי בין הצדדים.


המדינה טענה שרישום הערת האזהרה נעשה שלא כדין


המדינה, באמצעות המרכז לגביית קנסות ורשות המסים, טענה כי רישום הערת האזהרה נעשה שלא כדין, שכן הוא בוצע תוך הפרת צו המניעה הזמני. לטענתה, הצו אוסר במפורש על ביצוע פעולות רישומיות בנכס, ולכן ההערה בטלה מעיקרה. עוד טענה המדינה כי גם אם ההערה היתה תקפה, הרי שאין לה עדיפות על פני השעבודים המאוחרים שהוטלו על הדירה עקב חובות הבעל. לדבריה, רשות המסים היא נושה מועדף, והשעבודים שהוטלו לטובתה צריכים לגבור על כל רישום קודם, לרבות הערת אזהרה במסגרת הסכם גירושים.




מנגד, האשה טענה כי רישום הערת האזהרה נעשה כדין, בהסתמך על הסכם הגירושים שאושר כחוק ושקיבל תוקף של פסק דין. היא הדגישה כי תכלית הערת האזהרה היא להגן על זכויותיה ולשמור על זכותה בנכס בהתאם להסכם. האשה גם טענה כי המדינה מתעלמת מהעובדה שלאחר הסרת צו המניעה, נותרה הערת האזהרה בתוקף וללא כל התנגדות מצד הרשויות. לכן, לדבריה, אין מקום לבטל את ההערה או לקבוע כי השעבודים המאוחרים של רשות המסים גוברים עליה.




משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השופטים בעליון נחלקו בדעותיהם, אך הכריעו לבסוף, בדעת רוב, לטובת האשה. השופטות רונן וברק-ארז קבעו כי יש לראות בהערת האזהרה שעבוד לכל דבר ועניין, שמעניק עדיפות על פני שעבודים מאוחרים יותר. הן הדגישו כי גם אם מלכתחילה נרשמה ההערה בניגוד לצו המניעה הזמני, הרי שלאחר הסרת הצו היא נותרה בתוקף - ולכן יש להכיר בה.


השופטת רונן כתבה בפסק הדין שפורסם כי, "רישום הערת האזהרה נועד להבטיח את זכויותיה הקנייניות של האשה, וזכויות אלו אינן מתבטלות בשל רישום שעבודים מאוחרים יותר על ידי המדינה". היא הוסיפה כי, "במצב שבו קיים פסק דין מחייב המעביר זכויות מכוח הסכם גירושין, יש לתת לו תוקף גם כלפי צדדים שלישיים, לרבות נושים".

קיראו עוד ב"משפט"


השופטת ברק-ארז הצטרפה לדעתה של רונן וציינה בעצמה כי, "מתן עדיפות לרשויות המס על פני הערת אזהרה שנרשמה מכוח הסכם גירושים פוגע בעיקרון הוודאות המשפטית ומערער על יציבותם של הסכמי גירושים".


לדברי השופט סולברג להערה אין תוקף חוקי


לעומת זאת, השופט נעם סולברג חלק על דעת הרוב, וסבר כי הערת האזהרה אינה יכולה לגבור על השעבודים שהוטלו מאוחר יותר על ידי רשות המסים. לטענתו, מכיוון שההערה נרשמה בניגוד לצו מניעה זמני, אין לה תוקף חוקי ואין בכוחה להעניק קדימות על פני התחייבויותיו הפיננסיות של הבעל לרשויות המדינה. השופט אף כתב כי, "כאשר נרשמת הערת אזהרה בניגוד לצו שיפוטי, הרי שמדובר בפעולה בלתי חוקית מלכתחילה, ולכן אין לראות בה מחסום בפני רישום שעבודים מאוחרים יותר".




פסק הדין מהווה תקדים חשוב בנוגע למעמדן המשפטי של הערות אזהרה הרשומות מכוח הסכמי גירושים. בהחלטתו, הבהיר העליון כי גם אם הערה נרשמה בניגוד לצו זמני, הרי שלאחר שהוסר הצו – היא תקפה ויכולה לגבור על התחייבויות כלכליות מאוחרות יותר.


פסיקה זו מעניקה ודאות משפטית גדולה יותר לצדדים להסכמי גירושים, ומבטיחה כי התחייבויות שניתנו כחלק מהסכמים אלה יקבלו עדיפות גם מול תביעות של נושים חיצוניים. כמו כן, היא מהווה מסר ברור לכך שרשות המסים לא תוכל תמיד לטעון לעדיפות על פני הסכמים חוזיים בין בני זוג לשעבר.


המשמעות המעשית של ההכרעה היא כי בעת רישום הערת אזהרה לטובת אחד מבני הזוג במסגרת הסכם גירושים, יש לה השפעה מהותית על זכויות הקניין בנכס – גם אם נושים אחרים ינסו להטיל עליו שעבודים מאוחרים יותר. זאת, כל עוד ההערה נרשמה על בסיס פסק דין מחייב וכשהיא לא מתנגשת עם הוראות חוק מפורשות.


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אילומינעים 06/02/2025 11:39
    הגב לתגובה זו
    מה אז היו פוסקים...
  • פצ 07/02/2025 07:53
    הגב לתגובה זו
    אם לא היית שוביניסט מה היית כותב...
ויכוח על ירושה (גרוק)ויכוח על ירושה (גרוק)

500 מיליון שקל ל-4 אחים - אז על מה יש לריב?

אחים עיכבו תשלום לאחות בירושת נדל"ן של חצי מיליארד שקל - בית המשפט: תשלמו ריבית והצמדה על הכל; וגם - למה פסק הדין נחשב תקדימי?

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה ירושה

עיכוב של קרוב לשנה בתשלום עבור חלקה של אחות בעסקת מקרקעין בין אחים הסתיים בפסק דין שנתפס כתקדימי בסכסוכי ירושה ופירוק שותפויות במקרקעין. בית המשפט לענייני משפחה, בפסק דין של השופט תומר שלם, קבע כי אין הצדקה לשיערוך חלקי בלבד של התמורה לאחות, וכי האחים שרכשו את חלקה של אחותם בעשרה נכסים ששווים הכולל כ-500 מיליון שקל, ישלמו לה הפרשי הצמדה וריבית גם על התקופה שבה ניהלו ערעור משפטי שבסופו נדחה.

כלומר, בית המשפט קבע שיש לשמור על ערך הכסף גם כשיש הליך משפטי, אחרת, יש פגיעה כלכלית בצד שלא שולם לא הסכום. תחילת הפרשה החלה בהליך של פירוק שיתוף בנכסים בין ארבעה אחים. מדובר בירושה ענקית שניתנה להם והם פירקו אותה. האחות ביקשה למכור את חלקה לשלושת אחיה, ונחתמו הסכמי מכר. אלא שבדיון לאישור ההסכמים התנגדו האחים הרוכשים, בטענה שעליהם קודם לברר סוגיות של חבות מס כוללת, לרבות את חבות המע"מ והיטלי השבחה. הם סירבו להשלים את העסקה. שאלה שעלתה  במשפט היתה האם הם רשאים שלא לשלם, והשאלה הקריטיתהיתה  האם ביום התשלום הם צריכים לשלם את הסכום הנומינלי או עם הצמדה-ריבית? 

בית המשפט אישר את ההסכמים, וקבע כי אין הצדקה לעיכוב. הרוכשים ערערו למחוזי, אך גם שם נדחתה עמדתם. התהליך הזה גרם לעיכוב משמעותי של קבלת התמורה לאחות. 

מאבק על שיערוך התמורה

בשל ההליכים התארכה תקופת הביניים, והאחים ניסו להשלים את הרכישה לפי המחיר שנקבע בהסכמים המקוריים, תוך הוספה חלקית בלבד בגין הפרשי הצמדה וריבית. הם טענו כי לפי ההסכם, רק 10% מהתמורה שולמו במועד החתימה, והיתרה הייתה אמורה להישלם עם אישור בית המשפט - ולכן אין הצדקה לשיערוך מלא.

מהצד השני, האחות המוכרת טענה כי מדובר בעיכוב מכוון תוך שימוש לרעה בהליכי ערעור, וכי על הרוכשים לשלם ריבית פיגורים על מלוא הסכום.

פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

האשה טענה שהיתה ידועה בציבור, השופט תהה היכן התמונות

אשה שביקשה לבטל צו ירושה בטענה שהיתה בת זוגו של המנוח, נכשלה בהוכחת טענתה. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קבע כי למרות מגורים משותפים ותקופה ארוכה של קשר זוגי, הראיות לא מלמדות על מערכת יחסים המחילה זכויות וחובות של בני זוג נשואים. "בעידן שבו צילום הוא פעולה פשוטה, לא ניתן להבין מדוע הוצג תיעוד חלקי בלבד", כתב השופט – וקבע כי הילדים מנישואיו הראשונים של המנוח יירשו את עיזבונו

עוזי גרסטמן |

פסק הדין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, עוסק במקרה אנושי מורכב, שבו ביקשה אשה בשנות השישים לחייה שיכירו בה כבת זוגו הידועה בציבור של גבר שנפטר, כדי לזכות במחצית מעיזבונו. שני ילדיו של המנוח, מנישואיו הקודמים, התנגדו לבקשה - והשופט, סגן הנשיאה טל פפרני, הכריע כי האשה לא הצליחה להוכיח כי התקיימו יחסי ידועים בציבור.

האשה, שיוצגה בידי עו"ד הייב מוניר, טענה כי היא והמנוח חיו יחד בדירה שכורה בעיר בצפון החל מ-2017 ועד לפטירתו ב-2023. לדבריה, הם ניהלו משק בית משותף, חלקו בילויים, ארוחות ומחויבות רגשית הדדית, והיא אף סעדה אותו בתקופת מחלתו הקשה עד ימיו האחרונים. לאחר מותו, סיפרה, שילמה 4,500 שקל מכיסה לצורך הקמת מצבה לזכרו. "רק כשפניתי למוסד לביטוח לאומי לקבלת דמי קבורה", העידה, "נודע לי שאני עשויה להיות מוכרת כידועה בציבור".

אלא שבית המשפט ראה את הדברים אחרת. השופט פפרני ציין כי עצם העובדה שהתובעת לא ידעה על זכאותה כידועה בציבור מלמדת על היעדר תפישה של הקשר ככזה שמחיל זכויות משפטיות. "אמירה זו מהווה הודאה כי המבקשת עצמה לא ראתה אותה ואת המנוח כבני זוג שהתכוונו לקיים מערכת יחסים בעלת השלכות משפטיות", הוא כתב בהכרעתו. לדבריו, כשמדובר בבני זוג מבוגרים, שניהם גרושים ובעלי ניסיון חיים, קשה לקבל טענה כזו של חוסר ידיעה.

הילדים לא עדכנו את האשה על בקשת צו הירושה

השופט הוסיף כי גם אם הילדים לא עדכנו את האשה על הגשת הבקשה לצו הירושה, דבר שייתכן כי יש בו מידה של חוסר תום לב, אין בכך כדי לשנות את המסקנה. "במכלול הנסיבות," הוא ציין, "ניתן לעבור לבחינת טענתה לגופה - האם היתה ידועה בציבור של המנוח". הוא הסביר כי לפי סעיף 55 לחוק הירושה, אדם שאינו נשוי אך חי עם בן זוגו חיי משפחה במשק בית משותף, עשוי להיחשב מי שירש את חלקו כאילו היה נשוי לו. עם זאת, ההכרה מותנית בקיום יסודות מצטברים: קיום חיי משפחה של ממש, ניהול משק בית משותף, היעדר נישואים עם אחרים והיעדר צוואה שקובעת אחרת. במקרה הזה, כך קבע השופט, התובעת לא הוכיחה כי התקיימו אותם יסודות. אמנם התקיים קשר זוגי לאורך כמה שנים, אך הראיות שהוצגו - מעטות וחלקיות - אינן מצביעות על כוונה ליצור מערכת יחסים בעלת אופי של שיתוף גורל.

אחת הנקודות שעליהן בחר השופט להתעכב היתה התיעוד המצומצם של בני הזוג. "הוצגו תמונות בודדות בלבד, רובן צולמו בדירה ובאותו מועד, כנראה באותו יום", הוא כתב בהכרעת הדין. "הוגשו מספר תמונות מחוץ לדירה, אך לא ניתן ללמוד מהן דבר על מועד הצילום. בשנים האחרונות, מקובל לבצע צילומים בדרך פשוטה וקלה באמצעות טלפון נייד, ובקלות ניתן לדעת מתי והיכן צולמה התמונה. אינני רואה בכך אוסף משמעותי של תיעוד, יחסית לתקופה המשותפת הנטענת של כשש שנים". לדבריו, היעדר תמונות מאירועים משפחתיים, חגים או מפגשים חברתיים, מחזק את הרושם שלא מדובר בקשר שהושתת על חיי משפחה מלאים.