
מלון ביטל אירוע משפחתי כי קיבל הזמנה טובה יותר - בית המשפט בפסיקה שהויה במחלוקת
מלון הזמין 150 מפונים מבני ברק במהלך מבצע עם כלביא, שכח לעדכן את הלקוחה שגילתה על כך רק במקרה יום לפני האירוע. השופטת קבעה כי זה לא כוח עליון, כפי שטען המלון להגנתו, אלא זה עסק. מנגד, הפיצויים שישולמו נקבעו על 2,000 בלבד
אשה שתכננה חצי שנה חגיגת יובל לנישואי הוריה - 13 חדרים במלון, 60 בני משפחה שהוזמנו, קייטרינג, עיצוב וחלוקת חדרים מוכנה - גילתה פחות מ-24 שעות לפני האירוע שהמלון שהיא הזמינה פשוט מסר את החדרים לאחרים. הסיבה? עיריית בני ברק הציעה לו עסקה כספית יותר טובה עבור הלנת מפונים. בית המשפט לתביעות קטנות ברחובות, בפני השופטת אושרית הובר היימן, דחה את טענת כוח עליון של וילה קיארה ריזורט, וחייב את המלון בפיצוי, גם אם סכום הפיצוי בסופו של דבר היה נמוך בהרבה מהנתבע.
נועם יצחקוב ביקשה לציין אירוע מיוחד: 40 שנות נישואים להוריה. מדובר בתכנון ארוך ומוקפד. היא הזמינה חדרים במקום אחד, שנפל עקב מבצע עם כלביא. ואז, ב-16 ליוני 2025, חתימה על עסקה חדשה עם וילה קיארה: 13 חדרים ל-60 איש, בריכה, ג'קוזי, בית כנסת, חדר אוכל נפרד - ומקדמה של 5,000 שקל שהועברה מיד לאחר השיחה עם נציג המלון.
הכל נשמע מעולה. יצחקוב עדכנה את הקייטרינג, הדפיסה חומרים, חילקה חדרים. ואז הגיע ה-18 ליוני 2025, יום לפני האירוע. אמה של התובעת התקשרה למלון לברר פרט כלשהו, ונותרה המומה. "הנתבעת הודיעה לה לתדהמתה שיום קודם לכן התקשרה בהסכם אחר", כותבת השופטת בפסק הדין. נציג המלון, שהציע חלופות שלטענת התובעת לא היו רלוונטיות לצורכי משפחתה, הפסיק לענות להודעות. האירוע בוטל.
המלון ניסה קודם לטעון שלא היה כלל חוזה מחייב, כי לא נחתם מסמך רשמי. השופטת הובר היימן לא קיבלה את הטענה ודחתה אותה באופן ברור. לדבריה, "חוזה אינו חייב להיעשות בכתב או בצורה פורמלית מסוימת". היא ציינה שהצדדים הגיעו להסכמה מפורטת על כל התנאים המהותיים - מועדים, מחיר, מספר חדרים ומתקנים - והמקדמה שהועברה והתקבלה ללא כל הסתייגות "מהווה אישור אובייקטיבי לגמירת דעת הצדדים". כלומר חוזה מחייב נכרת.
- "פיתחנו מערכת שמעבדת מלאי כרטיסים להופעות ואירועי ספורט מכל חברה גלובלית"
- היכן חוגגים אירועים בישראל? המדריך המלא לבחירת הלוקיישן המושלם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כוח עליון? בית המשפט: זו הייתה בחירה כלכלית
הטענה המרכזית של המלון היתה שיש לפטור אותו מתשלום פיצוי כלשהו, מכיוון שביטל את ההזמנה עקב מצב חירום לאומי: עיריית בני ברק פנתה אליו בבקשה לקלוט כ-150 מפונים שבתיהם נהרסו במתקפת הטילים האיראנית. השופטת לא קנתה את הטיעון. "אין עסקינן בנתבעת שנידבה את המלון שבבעלותה לטובת מפונים", היא כתבה, "אלא בחרה להתקשר עם הרשות העירונית בעסקה כלכלית, להלנת 150 תושבים מפונים, בעבור תמורה כספית, עסקה שאמנם נולדה על רקע המצב הביטחוני החריג, אך היתה יותר רווחית עבורה מזו שנרקמה עם התובעת".
ראיה לכך ניתן למצוא בנסיבות הביטול עצמו: המלון לא טרח להודיע ליצחקוב שהעסקה בוטלה. היא גילתה את זה במקרה, דרך השיחה של אמה. "ברי כי מצופה היה מהנתבעת, למצער, להודיע לתובעת על ביטול החוזה מיד עם פניית העירייה אליה", קבעה השופטת בהחלטתה, "ולא להותירה בעלטה ובחוסר ודאות". המסקנה של השופטת היתה חדה: "לא ניתן לומר כי ביטול העסקה עם התובעת נבע מ'כוח עליון' או מסיכולו, שכן ההחלטה האם לקבל את הצעת עיריית בני ברק לשכן מפונים, אם לאו, הייתה נתונה לבחירתה של הנתבעת, ולא נכפתה עליה, והיא עשתה כן בעבור תמורה כספית".
התביעה הוגשה על הסכום המקסימלי לתביעות קטנות - 38.9 אלף שקל - וכללה הוצאות שונות, אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש. כאן בדיוק נתקעה התובעת. השופטת קבעה שהנזקים הממוניים לא הוכחו כלל: לא הוצגו קבלות, לא אישורי תשלום, לא פירוט של ימי עבודה שאבדו ולמי. "אני מוצאת חוסר סבירות והיעדר מידתיות בטענת התובעת שבתוך פחות מ-48 שעות, שחלפו בין ביצוע העסקה לביטולה, הוסבו לה נזקים בשיעור של עשרות אלפי שקלים", ציינה השופטת. בנוסף, היא הוסיפה, בתקופת המבצע עובדים רבים כלל לא עבדו, מה שמחליש עוד יותר את טענות אובדן ימי העבודה.
- יוחננוף תשלם: רכש טלוויזיה, השאיר בסניף וקיבל אותה פגומה
- בת 82 הפקירה ילד בן 4 שמת מפצעיו - לא תאמינו מה פסק בית המשפט ומה הפיצויים שתשלם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בעלי מחסן של 41 מ"ר תקע הקמת 616 דירות במשך שנים
בסוף, הפיצוי שנפסק נקבע על 2,000 שקל בלבד - על עוגמת נפש בלבד - בהתחשב בכמה גורמים: המלון כן החזיר את המקדמה בתוך ארבעה ימים, הפנה את התובעת לסוכן נסיעות (גם אם ללא הצלחה), ומנגד שהנתבעת הפרה חוזה מחייב, ביטלה אותו פחות מ-24 שעות לפני האירוע, ולא הודיעה לתובעת על הביטול עד שהיא גילתה זאת בעצמה ובמקרה. עם זאת, השופטת התחשבה גם בצד האחר: גם התובעת עצמה בחרה לחתום על הסכם חדש בעיצומו של מבצע עם כלביא, תוך נטילת סיכון מודע לשינויי נסיבות. "כל אחד מהם נטל על עצמו סיכון מרצון, שביצוע העסקה עשוי להשתבש בצלו של המצב הביטחוני הרגיש, הדינמי והמיוחד שנוצר", כתבה.