החברה מובילה בתחום הדאטה סנטרס ל-AI - אז למה המייסדים מכרו מניות ב-2.3 מיליארד דולר?

קורוויב CoreWeave (CRWV) היא אחת החברות שמסמלות יותר מכל את שלב התשתיות של מהפכת ה-AI. היא מספקת כוח מחשוב לעולם ה-AI. החברה מפעילה דאטה סנטרס שמבוססים על שבבי גרפיקה של אנבידיה (NVDA), ומשכירה את הגישה אליהם לחברות שצריכות לאמן ולהריץ מודלי AI.

המניה עלתה ביותר מ-150% מאז ההנפקה במרץ 2025, ושווי החברה הגיע לכ-56 מיליארד דולר. זאת עלייה חדה לחברה שעד לפני כמה שנים עוד הייתה מוכרת בעיקר לשחקנים בתחום הקריפטו והכרייה הדיגיטלית. היום היא יושבת בלב שרשרת האספקה של הבינה המלאכותית, עם לקוחות כמו מיקרוסופט, OpenAI, אנתרופיק וחברות נוספות שזקוקות לכמויות גדולות של GPU.

אך בזמן שהמשקיעים קונים את סיפור הצמיחה, המייסדים מוכרים. שלושת המייסדים המרכזיים - מייקל אינטרטור, ברנין מקבי ובריאן ונטורו - מכרו מאז תום תקופת החסימה מניות בשווי של יותר מ-2.3 מיליארד דולר. ונטורו, סמנכ"ל האסטרטגיה, מכר לבדו מניות ביותר מ-1.1 מיליארד דולר. הם עדיין מחזיקים כ-18% מהמניות, ואינטרטור, המנכ"ל, שומר על כ-10.4% מהחברה. הם אינם יוצאים מהסיפור - אך הם גם אינם משאירים את כל ההון שלהם בפנים.

גם מגנטר פייננשל, אחת המשקיעות הגדולות, מכרה מניות ביותר מ-5.5 מיליארד דולר מאז תום החסימה, וכיום היא מחזיקה כ-9.7% מהחברה. זה כבר אינו אירוע קטן של נזילות אישית - זה גל מכירות של מייסדים ומשקיעים מוקדמים בחברה שהשוק מתמחר כאחת המרוויחות הגדולות מבום ה-AI.

להרחבה: המניה שאנבידיה מהמרת עליה: מי זאת CoreWeave שהשלימה IPO?

הכנסות של 2 מיליארד דולר ברבעון וצבר של 99 מיליארד: מה עומד מאחורי המחיר

קורוויב צומחת בקצב חריג. ברבעון הראשון של 2026 ההכנסות הגיעו לכ-2.08 מיליארד דולר, עלייה של יותר מ-110% לעומת אשתקד. צבר ההכנסות העתידי הגיע לכ-99.4 מיליארד דולר - נתון שמסביר מדוע חלק מהאנליסטים ממשיכים להיות חיוביים על המניה גם לאחר העלייה החדה.

הביקוש אמיתי. חברות AI צריכות כוח מחשוב בכמויות גדולות, והקמת דאטה סנטרס עצמאיים לוקחת זמן. מי שרוצה לאמן מודלים, להריץ יישומים כבדים או לפתח מוצרי AI מסחריים צריך GPU, חשמל, קירור, רשתות, אחסון ותפעול. קורוויב מספקת את כל החבילה הזאת במהירות יחסית.

קורוויב אינה ענן כללי כמו אמזון, מיקרוסופט או גוגל. ספקיות הענן הגדולות מוכרות הכל לכולם: אחסון, שרתים, תוכנה, מסדי נתונים ואבטחה. קורוויב בנויה סביב עומסי AI כבדים, ובשוק שנמצא במחסור, התמחות כזאת שווה כסף.

מיקרוסופט, OpenAI, אנתרופיק ומטא אינן לקוחות שוליים. אלו חברות שיושבות בלב הביקוש ל-AI, והן מוכנות להתחייב לסכומים גדולים כדי להבטיח קיבולת מחשוב. כאשר לקוחות כאלה נמצאים בצד הביקוש, קל יותר לשוק להצדיק השקעות הון גדולות.

• CoreWeave צומחת בקצב מסחרר - אבל התחזית החלשה והחוב מפילים את המניה
• ירידות באורקל: הסיבה - האכזבות סביב OpenAI; גם סופטבנק וקורוויב נחלשות

חוב של 25 מיליארד דולר, תלות באנבידיה ו-2.3 מיליארד שהמייסדים כבר פדו

ברבעון הראשון ההפסד הנקי הגיע לכ-740 מיליון דולר. החוב הכולל התקרב ל-25 מיליארד דולר, והוצאות הריבית בולעות חלק גדול מההכנסות. החברה מתכננת השקעות הון של כ-31 עד 35 מיליארד דולר ב-2026 כדי להמשיך לבנות תשתיות דאטה סנטרס.

זה המודל של קורוויב: להוציא הון רב עכשיו כדי לבנות קיבולת מחשוב שאפשר למכור בשנים הבאות. אם הביקוש ל-AI ימשיך לגדול בקצב הנוכחי, המודל יכול לעבוד. אם יגיע עיכוב בפרויקטים, ירידה בביקוש, תחרות אגרסיבית יותר מצד ספקיות הענן הגדולות, או ירידה בערך הכלכלי של שבבי GPU קיימים - המינוף עלול להפוך לבעיה.

דאטה סנטרס ל-AI אינם עסק תוכנה קלאסי. אי אפשר להגדיל הכנסות רק על ידי מכירת עוד רישיונות - צריך לקנות שבבים, לבנות תשתיות חשמל, לשכור שטחים, להקים מערכות קירור ולממן ציוד, כל זה לפני שההכנסות מגיעות במלואן. ההנהלה טוענת שכאשר התשתיות יעלו לאוויר, השוליים ישתפרו. בינתיים המשקיעים רואים הפסדים, ריבית גבוהה וחוב גדול.

אנבידיה אינה רק ספקית - היא גם משקיעה בקורוויב, והיא התחייבה לרכוש שירותי ענן מהחברה בהיקף של מיליארדי דולרים. מצד אחד, קורוויב מקבלת גישה לשבבים המבוקשים ותמיכה מהחברה החשובה בתחום. מצד שני, התלות גבוהה. הקשר מזין גם ביקורת על עסקאות מעגליות: אנבידיה משקיעה בחברות שקונות ממנה שבבים, ובחלק מהמקרים רוכשת מהן שירותים בחזרה - מה שמקשה להבין כמה מהביקוש הוא ביקוש אורגני.

להרחבה: אנבידיה מזרימה 2 מיליארד דולר נוספים ל-CoreWeave

• נדל"ן סביב אצטדיוני ספורט: גול עצמי או ניצחון מוחץ?
• אסיה מתקנת אחרי נפילת ה-AI: הנפט יורד והמשקיעים חוזרים לשבבים

שבבי AI הם נכס יקר, אך המחזור שלהם קצר. כל דור חדש של אנבידיה חזק ויעיל יותר מהדור הקודם. אם לקוחות ידרשו תמיד את הדור האחרון, חלק מהציוד הקיים עלול לאבד ערך מהר יותר ממה שמודל המימון מניח.

המכירות בוצעו במסגרת תוכניות 10b5-1 - מנגנון לגיטימי שמאפשר לבכירים לקבוע מראש מכירות מניות ולהימנע מחשד למסחר על בסיס מידע פנים. מייסדים שהחזיקו שנים חלק גדול מהונם בחברה אחת מוכרים לאחר הנפקה כדי לגוון את ההון האישי, לשלם מסים ולצמצם סיכון. זה קורה כמעט בכל חברת טכנולוגיה מצליחה.

אך התזמון וההיקף חשובים. כאשר המניה עולה בחדות, החברה עדיין אינה רווחית, החוב גבוה, והתחום כולו מתומחר כאילו הביקוש ל-AI ימשיך לעלות בלי הפרעה - מכירה של מיליארדי דולרים נראית אחרת. המשקיע שקונה היום קונה במחיר שמשקף ציפיות גבוהות לעתיד. השאלה שהוא צריך לשאול אינה רק האם קורוויב תצמח, אלא האם היא תצמח מהר מספיק כדי להצדיק את השווי, החוב וההשקעות.

השאלה סביב קורוויב אינה אם הביקוש ל-AI קיים. השאלה היא מי ירוויח ממנו לאורך זמן - יצרנית השבבים, מפעילת הדאטה סנטרס, ספקיות הענן הגדולות, חברות המודלים, או שחלק גדול מהרווח יישחק בין חוב, ריבית, חשמל, תחרות וציוד שמתיישן.