הגל השני של הבינה המלאכותית: מורגן סטנלי מסמן את המשתמשות במקום את המוכרות

מדד השבבים של פילדלפיה הכפיל את ערכו במחצית הראשונה של 2026, ובחודש האחרון מחק כחמישית ממנו. באותו פרק זמן עצמו, סלים של חברות שמטמיעות בינה מלאכותית בתוך הפעילות שלהן הכו את קבוצת ההייפרסקיילרים. שני הנתונים האלה, זה לצד זה, מספרים את אותו סיפור: הכסף בשוק המניות האמריקאי מתחיל לזוז מהצד שמוכר את הטכנולוגיה אל הצד שמשתמש בה.

הצוות של מייקל וילסון במורגן סטנלי העמיד למגמה הזאת מספר. לפי הניתוח שלו, חברות שהבינה המלאכותית מרכזית לתזה העסקית שלהן, ושיש להן כוח תמחור סביר מול הלקוחות, צפויות להרחיב את שיעור הרווח הנקי בכ-100 נקודות בסיס עד 2027. ההרחבה מיוחסת לאימוץ הטכנולוגיה עצמה, יותר מאשר לשיפור כללי במחזור העסקים.

נקודת בסיס אחת היא מאית האחוז, ולכן 100 נקודות בסיס שוות אחוז שלם של רווחיות נקייה. המשמעות הכספית תלויה בגודל החברה. חברה עם מחזור של 10 מיליארד דולר שמרוויחה היום 800 מיליון דולר נטו, כלומר שולי רווח של 8%, תגיע ל-900 מיליון דולר בלי תוספת הכנסות. זו קפיצה של 12.5% ברווח הנקי שמגיעה כולה מצד העלויות. בענפים עם שוליים דקים במיוחד, כמו שילוח או קמעונאות, אותו אחוז שווה הרבה יותר מזה במונחי צמיחת רווח.

הרשימה של וילסון כוללת ענפים שנחשבו עד עכשיו לצד הנפגע של המשוואה. ענפי התוכנה והשירותים העסקיים, השירותים המקצועיים והתחבורה והשילוח מדורגים אצלו גבוה דווקא כמאמצות אטרקטיביות. ההיגיון פשוט: אלה ענפים עתירי כוח אדם, שבהם חלק גדול מהעלות הוא שכר של עובדים שמבצעים משימות חוזרות. הכנת מסמכים, תמחור, בקרת איכות, תיאום משלוחים ומענה ללקוחות. כשמכונה לוקחת על עצמה חלק מהעומס, ההשפעה מופיעה מיד בסעיף ההוצאות התפעוליות.

בין המניות שסומנו כמרוויחות מרכזיות מהאימוץ מופיעות חברת שירותי הנפט האליברטון, רשת הבריאות CVS, חברת תשתיות האנרגיה נקסטארה ובנק אוף אמריקה. ארבע חברות מארבעה ענפים שונים, כולן צרכניות של הטכנולוגיה במקום יצרניות שלה. במקביל, מטא, אלפאבית ואנבידיה ממשיכות לקבל דירוגים גבוהים באותו מודל, כך שהתזה מרחיבה את מעגל המרוויחות במקום להחליף אותו.

מה שהשתנה בשנה האחרונה הוא איכות הראיות. בעונת הדוחות הנוכחית כ-40% מהחברות שמטמיעות את הטכנולוגיה דיווחו על תועלת אחת לפחות שאפשר לכמת במספרים, מול כ-21% בעונה המקבילה שנה קודם לכן. במקביל דווחה עלייה נטו ממוצעת של קרוב ל-10% בפריון בשנה שחלפה, כשההובלה מגיעה מפיתוח תוכנה, ממוקדי השירות, מהפונקציות הפיננסיות ומהתפעול. המעבר משלב הניסוי לתוצאה שאפשר לרשום בדוח הוא בדיוק מה שאנליסטים חיפשו כדי להצדיק תמחור.

העיתוי מסביר למה הסיפור נבחן דווקא עכשיו. ציפיות האנליסטים לשולי רווח נקי במדד S&P 500 נמצאות בשיא של יותר מעשור, וחברות שמהוות כשליש מהשווי הכולל של המדד מדווחות השבוע. כשהרף כל כך גבוה, סטייה קטנה ברווחיות מקבלת תגובה חדה במניה, ומשקיעים שמחפשים אישוש לתזת המאמצות יקבלו אותו או יאבדו אותו בתוך ימים ספורים.

29.1% מול 32.1%: איך נראה צד המאמצות בתל אביב

המערכת הבנקאית המקומית היא הדוגמה הישראלית הנקייה ביותר לצד שמשתמש בטכנולוגיה. בנק לאומי הציג ברבעון הראשון של 2026 יחס יעילות של 29.1%, מול 32.1% ברבעון המקביל, לצד רווח נקי של כ-2.35 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 13.6%. יחס יעילות מודד כמה אגורות הוצאה נדרשות כדי לייצר שקל הכנסה, וירידה בסדר גודל כזה בתוך שנה נחשבת שיפור משמעותי בקנה מידה בנקאי. הבנק קושר את התוצאה בין השאר לאסטרטגיית הטכנולוגיה והבינה המלאכותית שהוא מיישם בשנים האחרונות.

בנק הפועלים נמצא צעד אחורה על אותו ציר, ומתחיל השנה תוכנית רחבה להטמעת בינה מלאכותית בכל זרועות הבנק יחד עם מיקרוסופט. התוכנית כוללת כ-12 פרויקטים טכנולוגיים על פני כל החטיבות, מעבר מלא לסביבת Microsoft 365 והטמעת כלי Copilot בשגרת העבודה של אלפי עובדים. הבנק מציג את המהלך כאוטומציה של משימות תפעוליות וניתוח מידע בזמן אמת. בשפה של דוחות כספיים מדובר בניסיון להוריד את משקל השכר והתפעול ביחס להכנסות.

• המדריך להשקעה בסחורות: הזהב מאבד גובה, הכסף זוהר, וכל הדרכים להיחשף
• פיליפ מוריס מזנקת: שקיות הניקוטין Zyn חוזרות לצמוח והדוח היכה את התחזיות

בענף הביטוח התהליך מפוזר יותר. מגדל הכניסה שירות לקוחות מבוסס בינה מלאכותית יוצרת על תשתית הענן של אמזון, כלל מפעילה עוזר דיגיטלי בתחומי ביטוחי החיים והפנסיה, והראל הטמיעה פלטפורמת ניהול לקוחות מתקדמת לצד יעדי התוכנית האסטרטגית שלה, שכוללים רווח כולל של כ-1.5 מיליארד שקל ותשואה על ההון של כ-13.5%. בענף שמשלם מיליארדי שקלים בשנה בתביעות ומחזיק מוקדי שירות גדולים, שיפור של אחוז בודד ביחס העלויות מתורגם לסכומים גדולים.

הצד ההפוך של המשוואה הורגש בבורסה המקומית בחודש האחרון. ביום מסחר אחד ירדו קמטק, נובה וטאואר בשיעורים של 6.5% עד 7.5% והובילו את הירידות במדד ת"א 35, ופריורטק, שמחזיקה במניות קמטק, איבדה באותו יום כ-10.3%. הנפילה במניות השבבים הישראליות הגיעה בעקבות גל מכירות בסקטור בחו"ל, מתוך חשד גובר שהערכות השווי רצו קדימה מהר יותר מהיכולת של הרווחים להדביק אותן. מיקרון ירדה שם ב-13% ביום מסחר אחד ומחקה עשרות מיליארדי דולרים משוויה, אינטל השילה כ-9% ו-AMD כ-7%.

השאלה שתיבחן בדוחות הקרובים היא אם השיפור בפריון שחברות מתארות במצגות מופיע גם בסעיף ההוצאות התפעוליות עצמו. כל עוד הוא מופיע שם, תזת המאמצות מחזיקה. ברגע שעלות הרישיונות, הענן והמערכות תטפס מהר יותר מהחיסכון בכוח אדם, אותן חברות ימצאו את עצמן עוברות לצד השני של הטבלה.