ראובן שפיגל - מנכ"ל דיסקונט שבא מניו יורק וחזר אליה אחרי שלוש שנים

ראובן שפיגל הוא המנכ"ל היחיד של בנק ישראלי גדול שהגיע לתפקיד מניהול הבנק האמריקאי של הקבוצה, וחזר אליו אחרי שלוש שנים. הוא בעל תואר שני ודוקטורט במנהל עסקים מהמכון הטכנולוגי של ניו יורק, והצטרף לקבוצת דיסקונט ב-2001, השנה שבה נכנס גיורא עופר לשקם בנק מפסיד. עד תחילת 2006 מילא שורה של תפקידים, והמרכזי שבהם ראש החטיבה הבנקאית, האחראית על רשת הסניפים.

דיסקונט ניו יורק אחרי פרשת הלבנת ההון

דיסקונט ניו יורק הוא הבנק שהקים רפאל רקנאטי בשנות החמישים, והוא נשאר הנכס הזר הגדול של הקבוצה. ב-2005 נקלע הבנק לפרשת הלבנת הון מול הרגולטורים האמריקאים, והמנכ"ל אריה שר הודח. בדצמבר 2005 מונה שפיגל לדירקטור בבנק האמריקאי, ובפברואר 2006 למנכ"ל שלו. ארבע שנים ניהל את הבנק מניו יורק, כולל דרך המשבר הפיננסי של 2008, שבו קרסו בנקים קטנים רבים בארצות הברית.

2011-2014: מנכ"ל הקבוצה

באוגוסט 2010 בחר בו דירקטוריון דיסקונט להחליף את עופר, ובתחילת 2011 נכנס לתפקיד. הוא קיבל בנק מיוצב אבל עם הון דק יחסית למתחרים ויחס הוצאות להכנסות גבוה, בדיוק כשבנק ישראל דרש מכל הבנקים להגדיל את הלימות ההון. שפיגל הוביל ראורגניזציה בבנק ובחברות הבנות, תוכנית לחיזוק ההון, ומהלך התייעלות. באותן שנים ניהל ציון קינן את הפועלים, וגליה מאור מסרה את לאומי לרקפת רוסק-עמינח.

באוגוסט 2013, באמצע התוכנית, הודיע שפיגל ליו"ר על פרישה ב-31 במרץ 2014, מסיבות אישיות ומשפחתיות. ההודעה הפתיעה את השוק, ומקורביו הסבירו שהמשפחה נשארה בניו יורק והוא חוזר אליה. במקומו נבחרה לילך אשר-טופילסקי, שנכנסה בפברואר 2014 והמשיכה את תוכנית ההתייעלות שהוא התחיל.

מנכ"לי בנק דיסקונט לדורותיהם

שפיגל כיהן שלוש שנים בלבד, אחת הקדנציות הקצרות בתולדות הבנק. רקע על דרישות ההון ועל המערכת הבנקאית יש במדריך על התפתחות הכלכלה הישראלית.

מי שהשלימה את המהלך ששפיגל פתח היא לילך אשר-טופילסקי, ואחריה המשיך אורי לוין.