משבר פוליטי בגרמניה: מפלגתו של הקנצלר מרץ התרסקה בבחירות המקומיות

ה-CDU של הקנצלר פרידריך מרץ קיבלה 4.9% בלבד מהקולות בבחירות למדינת המחוז ונשארה מחוץ לפרלמנט המקומי, לאחר שלא הצליחה לעבור את אחוז החסימה של 5%. ה-AfD, מפלגת הימין הרדיקלי, סיימה ראשונה עם 38.2% - יותר מפי שניים משיעור התמיכה בה בבחירות הקודמות. עבור ה-CDU מדובר בתוצאה חריגה בקנה מידה היסטורי. בבחירות הקודמות במדינה קיבלה המפלגה 13.3% מהקולות וזכתה ב-12 מושבים, וכעת היא נותרת ללא ייצוג בפרלמנט המקומי. שיעור ההצבעה, במקביל, עלה מ-70.8% ל-78.1%, כך שלא ניתן להסביר את השינוי באדישות ציבורית או בירידה בהשתתפות.

לא אירוע מקומי בלבד

בבחירות שנערכו במקביל בברלין איבדה ה-CDU חלק ניכר מכוחה, לאחר שבבחירות הקודמות היתה המפלגה הגדולה בעיר. התוצאות בשתי המדינות מצטרפות להפסד שספגה המפלגה מוקדם יותר החודש בסקסוניה-אנהלט ומחדדות את השינוי שעובר על המערכת הפוליטית הגרמנית.

מרץ עצמו לא מנסה להציג את התוצאות כתקלה נקודתית. לאחר ישיבות חירום של הנהגת המפלגה הוא הגדיר את הבחירות כנקודת מפנה עבור ה-CDU והודה כי המפלגה אינה מספקת כיום תשובות משכנעות לשורה של נושאים שמעסיקים את הבוחרים. באתר הרשמי של המפלגה צוטט מרץ כאומר כי "על יותר מדי שאלות כבר אין לנו תשובות מספקות", וכי הדבר חייב להשתנות.

עם זאת, הקנצלר ניסה להרחיב את הדיון מעבר לשאלת מנהיגותו האישית. לדבריו, גרמניה עוברת שינוי עמוק במבנה המפלגתי שלה, בדומה למדינות נוספות שבהן מפלגות המרכז המסורתיות מאבדות תמיכה לטובת מפלגות משני צדי המפה הפוליטית.

העבודה, הפנסיה והבריאות נכנסות לקלפי

מרץ הצביע בין היתר על חששות בנוגע למקומות עבודה, למשפחות, לפנסיה ולמערכת הבריאות. המסר הזה חשוב במיוחד משום שההפסדים מגיעים בשעה שהממשלה מנסה לקדם שורת רפורמות כלכליות וחברתיות, שחלקן כרוכות בצעדים שעלולים להיות לא פופולריים בטווח הקצר. גם בפרסום הרשמי של ה-CDU לאחר הבחירות הוזכרו תעסוקה, פנסיה ובריאות כנושאים שמטרידים את הציבור.

הקנצלר טען כי מפלגות שהוא תיאר כקיצוניות או "הרסניות" מצליחות להציע לציבור פתרונות פשוטים לבעיות מורכבות. זהו ניסוח שלו, לא תיאור ניטרלי של המפלגות עצמן, והוא משקף את האופן שבו הנהגת ה-CDU מנסה להסביר את מעבר הקולות מהמפלגות המסורתיות אל ה-AfD ואל מפלגת השמאל די לינקה.

הנתונים במקלנבורג-פורפומרן ממחישים את עוצמת המעבר. ה-AfD עלתה מ-16.7% מהקולות בבחירות 2021 ל-38.2% הפעם וקיבלה 32 מתוך 71 המושבים. ה-SPD נותרה כוח משמעותי עם 35.5% ו-29 מושבים, בעוד די לינקה והירוקים קיבלו חמישה מושבים כל אחת.

גם העובדה שמדובר במדינה קטנה יחסית אינה מפחיתה בהכרח מהמשמעות הפוליטית. מקלנבורג-פורפומרן מונה כ-1.5 מיליון תושבים והיא אחת המדינות הקטנות בגרמניה, אך תוצאת הבחירות מספקת תמונת מצב נוספת על השחיקה של המפלגות המסורתיות במזרח המדינה.

הרפורמות הכלכליות מסתבכות

אחת הסוגיות שעשויות להפוך כעת למבחן עבור ממשלת מרץ היא מדיניות הפנסיה. הקנצלר מבקש לקדם רפורמות שכוללות בין היתר העלאה של גיל הפרישה מ-64 ל-67, אך ההתנגדות מגיעה גם מתוך הקואליציה שלו עם הסוציאל-דמוקרטים.

מנואלה שווזיג, ראש ממשלת מקלנבורג-פורפומרן מטעם ה-SPD, התנגדה במהלך מערכת הבחירות להעלאת גיל הפרישה. לאחר הבחירות היא גם מתחה ביקורת על האופן שבו מרץ קרא את מצב הרוח הציבורי. הפער הזה ממחיש את המתח שנוצר בין רצונו של הקנצלר להאיץ רפורמות לבין הצורך של שותפיו להתמודד עם ציבור שמביע הסתייגות מחלקן.

מרץ, מנגד, מאותת כי תוצאות הבחירות אינן סיבה לעצור את תהליך השינוי הכלכלי. ב-CDU ממשיכים לטעון כי הרפורמות נחוצות כדי לחזק את הכלכלה, וכי הלקח מהבחירות צריך להיות בעיקר שיפור בהסברת המדיניות ובהתאמתה לחששות שמגיעים מהשטח. בפרסום המפלגה לאחר הבחירות צוטט מרץ במילים: "הרפורמות חייבות להגיע".

מפלגות העם מאבדות אחיזה

מאחורי המשבר הנוכחי נמצאת שאלה רחבה יותר לגבי המבנה הפוליטי של גרמניה. במשך עשרות שנים נשענה המערכת על שתי מפלגות גדולות - ה-CDU מהמרכז-ימין וה-SPD מהמרכז-שמאל - ששימשו כ"מפלגות עם" ופנו לקהלים רחבים. ההתחזקות של ה-AfD מצד אחד ושל די לינקה מצד שני מצמצמת את המרחב שבו פעלו שתי המפלגות הגדולות.

אליס ויידל, ממנהיגות ה-AfD, טענה לאחר התוצאות במזרח גרמניה כי מפלגתה החליפה למעשה את ה-CDU כמפלגת עם. זו טענה פוליטית של הנהגת ה-AfD, אך המספרים במקלנבורג-פורפומרן אכן מצביעים על שינוי חד ביחסי הכוחות: ה-CDU ירדה ב-8.4 נקודות אחוז לעומת 2021, בעוד ה-AfD עלתה ב-21.5 נקודות.

הלחץ על מרץ מתחזק גם משום שהמשבר לא מתרחש בנקודת זמן נוחה. הוא מכהן כקנצלר כ-16 חודשים בלבד, ומפלגתו נדרשת כעת בו זמנית להתמודד עם אובדן תמיכה, לשמור על יציבות הקואליציה ולהוציא לפועל תוכנית כלכלית שמחייבת פשרות בתוך הממשלה.

בשלב זה מרץ ממשיך להחזיק הן בתפקיד הקנצלר והן בהנהגת ה-CDU. המפלגה עצמה מתארת את תוצאות הבחירות כנקודת מפנה ומבטיחה לבחון מחדש את התוכנית, המבנה והפרופיל הפוליטי שלה. השאלה המרכזית מבחינת הכלכלה הגרמנית תהיה עד כמה תאפשר החולשה האלקטורלית לממשלה להתקדם ברפורמות שכבר עוררו מחלוקת - ומנגד, אילו מהן יידרשו להתאמה כדי להשיג תמיכה בתוך הקואליציה ומחוצה לה.