עוזבים את ישראל: חמישה חודשים ונגמר הכיסוי בקרן הפנסיה, ההשתלמות ממשיכה לבד
ההפקדה האחרונה מפעילה ספירה - חמישה חודשי ריסק אוטומטי בקרן פנסיה ושלושה בביטוח מנהלים, ואפשר למתוח אותה בתשלום עד 24 חודשים. דמי הניהול ממשיכים להיגבות על היתרה הקפואה, וקרן ההשתלמות דווקא ממשיכה לצבור ותק ותשואה
חמישה חודשים אחרי ההפקדה האחרונה מסתיים הכיסוי הביטוחי בקרן הפנסיה, ובביטוח מנהלים זה קורה כבר בתום שלושה. קרן ההשתלמות שנעצרה באותו חודש בדיוק ממשיכה בינתיים לצבור ותק ותשואה כרגיל. שלושת המוצרים ישבו על אותו תלוש עד חודש העזיבה, ומהרגע שבו ההפקדות נפסקות הם מתנהגים אחרת לגמרי.
הכיסוי האוטומטי הזה נקרא הסדר ריסק, וניתן להאריך אותו בתשלום. בקרן פנסיה אפשר למתוח אותו עד 24 חודשים, ולכל היותר לאורך התקופה הרצופה האחרונה שבה העמית היה מבוטח; בביטוח מנהלים ההגבלה עשויה להיות קצרה יותר. בתום התקופה, בהיעדר הפקדה חדשה, הכיסוי מסתיים וצבירת הוותק הביטוחי מתאפסת, ומי שמחדש הפקדות אחרי כמה שנים חוזר להתחלה. ההחלטה המעשית בחמשת החודשים האלה היא בין הסדר ריסק בתשלום, הפקדה עצמאית שממשיכה את הביטוח, לבין רכישת כיסוי מקביל במדינת היעד. הבריאות עצמה מתנהלת בערוץ אחר, מול ביטוח לאומי .
דמי הניהול ממשיכים להיגבות על היתרה גם כשההפקדות נעצרו, בטווח של 0.5% עד 2% בשנה, ובחשבון שהפך ללא פעיל הם נוטים לטפס עד התקרה החוקית. חשבון קפוא שנשאר כזה חמש או עשר שנים משלם את דמי הניהול האלה בכל אחת מהשנים, על יתרה שנותרה סטטית. להרחבה: שלושה חשבונות שנשארים מאחור בהחלפת עבודה.
משיכת כספי הפיצויים לפני הטיסה נראית דרך נוחה לממן את המעבר, והמחיר שלה נדחה לגיל הפרישה. כל 100 אלף שקל שנמשכים מקטינים את סל הפטור העתידי ב-135 אלף שקל, לפי מקדם של 1.35. בקצבה עצמה ההשפעה חדה יותר: משיכת פיצויים מקצצת כ-40% מהקצבה החודשית, ובמצטבר עד 192 אלף שקל על פני 20 שנה. להרחבה: מה קורה לפנסיה כשמחליפים עבודה או יוצאים לעצמאות.
הכסף עצמו נשאר מושקע במסלול שנבחר בזמנו, וממשיך לנוע עם השוק בהיעדר יד מכוונת. עמית שעבר למדינה אחרת בגיל 35 ומשאיר קרן פנסיה על אוטומט עד גיל 67 מוותר בדרך על התאמות מסלול, על השוואת דמי ניהול ועל ניוד בין גופים, וכל אלה נעשים בקלות רבה יותר בעודו בישראל, מול נציג ובכתובת מוכרת. ניתוק התושבות במס מוסיף לזה אירוע מס נפרד על הנכסים שבידי העוזב. להרחבה: כך נמדד מס היציאה על מי שמנתק תושבות.
קרן ההשתלמות מתנהגת הפוך: הפסקת ההפקדות משאירה אותה במסלול ההשקעה שנבחר, והוותק ממשיך להיצבר לקראת מועד הנזילות. הקרן נזילה אחרי שש שנים לכל מטרה, ואחרי שלוש למימון השתלמות או למי שהגיע לגיל פרישה. ההפקדות עצמן, כל עוד נמשכו, נהנו מתקרת שכר מוטבת של 15,712 שקל בחודש לשכיר ומתקרת ניכוי של 13,203 שקל בשנה לעצמאי. להרחבה: קרן השתלמות, החיסכון הפטור ממס שרוב הציבור מפספס.
משיכה לפני מועד הנזילות מחויבת במס הכנסה לפי מדרגת המס של המושך, בניכוי מרבי של עד 47%, ולכן המחיר שלה משתנה מאדם לאדם. הכסף שנשאר מושקע עובד אחרת: 150 אלף שקל בקרן צומחים לכ-270 אלף שקל בתוך 15 שנה בתשואה ריאלית של 4%, ומשיכה חייבת במס באותו סכום עולה כ-30 אלף שקל. מכיוון שהשיעור נגזר ממדרגת המס, משיכה שנעשית בשנה שבה עדיין משולמת משכורת ישראלית מלאה נכנסת למדרגה גבוהה יותר ממשיכה שנעשית בשנה שבה ההכנסה בישראל כבר אפסית. להרחבה: לפדות קרן השתלמות או להשאיר אותה מושקעת.
המשיכה משנה פנים כשהמושך כבר תושב חוץ. ברירת המחדל בגוף פיננסי ישראלי היא ניכוי מס במקור מהתשלום, וההקלות שמגיעות לתושב חוץ מכוח אמנת מס או מכוח הפקודה מותנות בהצהרה, במסמכים ולעיתים באישור מפקיד השומה. הבירור הזה פשוט יותר בעודו תושב ישראל, לפני שהכתובת, החשבון והמעמד עברו מדינה. את המעמד עצמו קובעים שני גופים נפרדים בשני הליכים , וההכרעה שלהם נוגעת גם כאן.
כתובת דואר וחשבון בנק פעילים בישראל שומרים על הקשר עם הגוף המנהל, ובלעדיהם הדוח השנתי מגיע לכתובת ישנה והחשבון עלול להצטרף למאגר החשבונות מנותקי הקשר. מי שחוזר אחרי כמה שנים מוצא אותם ממתינים, בתוספת דמי הניהול שנגבו בכל אחת מהשנים שבהן היתרה עמדה במקום.
