עוזבים את ישראל: חמישה חודשים ונגמר הכיסוי בקרן הפנסיה, ההשתלמות ממשיכה לבד

ביום שבו המשכורת הישראלית האחרונה נכנסת לחשבון, שלושה מוצרים שישבו יחד על התלוש מתחילים להתנהג אחרת לגמרי. קרן הפנסיה ממשיכה לבטח את החוסך עוד חמישה חודשים בלי שיעשה כלום, ואז הכיסוי למקרה מוות ונכות נגמר. בביטוח מנהלים זה קורה מהר יותר, אחרי שלושה חודשים. קרן ההשתלמות, לעומת זאת, לא מרגישה שום דבר: הכסף נשאר מושקע, הוותק ממשיך להיספר, והנזילות מתקרבת. מי שמבין את ההבדל הזה לפני הטיסה חוסך לעצמו החלטות יקרות בדיעבד.

חמישה חודשים של ביטוח על אוטומט

הכיסוי האוטומטי אחרי ההפקדה האחרונה נקרא בתקנון "הסדר ריסק זמני". בקרן פנסיה חדשה הוא נמשך חמישה חודשים, וזה לא מותנה בבקשה או בטופס. אחר כך אפשר להאריך אותו בתשלום, עד 24 חודשים, אבל לא יותר מאורך התקופה הרצופה האחרונה שבה החוסך היה מבוטח בקרן. מי שהפקיד שנה אחת בלבד יקבל הארכה של שנה לכל היותר. העלות של ההארכה יורדת מהיתרה הצבורה, כך שהחוסך לא צריך להעביר כסף מחו"ל, אבל הצבירה לפנסיה קטנה בהתאם. בביטוח מנהלים ההארכה תלויה בתנאי הפוליסה, ולעיתים קצרה יותר.

בתום התקופה, אם לא נכנסה הפקדה חדשה, הכיסוי נפסק והוותק הביטוחי מתאפס. זה החלק שכדאי לעצור עליו: מי שחוזר לישראל אחרי כמה שנים ומתחיל להפקיד מחדש נחשב מבוטח חדש, עם תקופת אכשרה של חמש שנים על מחלות קודמות, ומצב בריאותי שהשתנה בינתיים יכול לצמצם את הכיסוי או לייקר אותו. לכן ההחלטה בחמשת החודשים היא בין שלוש אפשרויות: לשלם על הסדר הריסק ולשמור על הוותק, להמשיך להפקיד בעצמו כעמית עצמאי גם מחו"ל, או לוותר ולרכוש ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה במדינת היעד. הבריאות עצמה מתנהלת בערוץ נפרד, מול ביטוח לאומי וקופת החולים, ולא דרך הפנסיה.

דמי הניהול לא עוזבים את הארץ

ההפקדות נעצרו, אבל הגבייה לא. קרן הפנסיה ממשיכה לגבות דמי ניהול מהיתרה הצבורה כל חודש, ובחשבון שהפך ללא פעיל הגופים נוטים לחזור לתקרה המותרת, כי ההנחה שניתנה דרך המעסיק או ההסכם הקיבוצי פוקעת. בקרן פנסיה התקרה על חשבון לא פעיל היא 0.5 אחוז מהצבירה בשנה, בביטוח מנהלים ובקופת גמל 1.05 אחוז, ובקרן השתלמות עד 2 אחוזים. על יתרה של 300 אלף שקל ההבדל בין 0.2 אחוז שסוכמו בזמנו ל-0.5 אחוז הוא 900 שקל בשנה, ועל פני עשור בחו"ל, כולל התשואה שהכסף הזה היה עושה, מדובר בעשרות אלפי שקלים. שיחה אחת עם הגוף המנהל לפני העזיבה, או השוואה במסלקה הפנסיונית, שומרת על ההנחה או מעבירה את הכסף לגוף זול יותר. להרחבה: שלושה חשבונות שנשארים מאחור בהחלפת עבודה.

הפיצויים: הכסף הנוח שעולה הכי הרבה

הפיתוי הגדול ביום העזיבה הוא כספי הפיצויים. הם נזילים אחרי סיום ההעסקה, עד תקרה שנתית פטורים ממס, וזה נראה כמו הדרך הטבעית לממן את המעבר. המחיר נדחה לגיל הפרישה. כל 100 אלף שקל שנמשכים מקטינים את סל הפטור העתידי על הקצבה ב-135 אלף שקל, לפי מקדם של 1.35. בקצבה עצמה הפגיעה חדה יותר: משיכת הפיצויים מקצצת כ-40 אחוז מהקצבה החודשית, ובמצטבר עד 192 אלף שקל על פני 20 שנות פרישה. ומי שחושב למשוך גם את חלק התגמולים צריך לדעת שמשיכה לפני גיל 60 נחשבת משיכה שלא כדין, ומנוכה ממנה מס של 35 אחוז לפחות, גם אם ההכנסה באותה שנה נמוכה. להרחבה: מה קורה לפנסיה כשמחליפים עבודה או יוצאים לעצמאות.

הכסף ממשיך להיות מושקע, בלי מי שיסתכל עליו

היתרה בקרן נשארת במסלול ההשקעה שנבחר בזמנו, ובדרך כלל זה מסלול ברירת המחדל לפי גיל, שמוריד את הסיכון אוטומטית עם השנים. זה טוב, אבל זה לא תחליף לבדיקה. חוסך שעזב בגיל 35 והשאיר את הקרן על אוטומט עד גיל 67 מוותר בדרך על השוואת דמי ניהול, על ניוד לגוף אחר ועל התאמת המסלול, ואת כל אלה קל הרבה יותר לעשות מישראל, עם תעודת זהות, חשבון בנק פעיל וכתובת שהדואר מגיע אליה. ניתוק התושבות במס מוסיף אירוע נפרד: ביום שלפני הניתוק רואים את החוסך כאילו מכר את הנכסים שלו, והמס נדחה עד המכירה בפועל. להרחבה: כך נמדד מס היציאה על מי שמנתק תושבות.

קרן ההשתלמות: המוצר היחיד שמרוויח מהשקט

קרן ההשתלמות מתנהגת הפוך מהפנסיה. הפסקת ההפקדות משאירה אותה במסלול ההשקעה שנבחר, והוותק ממשיך להיצבר. הקרן נזילה אחרי שש שנים לכל מטרה, ואחרי שלוש למימון לימודים או השתלמות ולמי שהגיע לגיל פרישה, ומרגע הנזילות הרווחים פטורים ממס רווחי הון, הטבה שכמעט אין לה מקבילה. ההפקדות עצמן נהנו, כל עוד נמשכו, מתקרת שכר מוטבת של 15,712 שקל בחודש לשכיר ומתקרת ניכוי של 13,203 שקל בשנה לעצמאי. מי שעוזב יכול להמשיך להפקיד כעצמאי, אבל בלי הכנסה ישראלית אין הטבת מס על ההפקדה, ולכן הרוב פשוט משאירים את הקרן לעבוד. להרחבה: קרן השתלמות, החיסכון הפטור ממס שרוב הציבור מפספס.

משיכה לפני מועד הנזילות מחויבת במס הכנסה לפי מדרגת המס של המושך, עד 47 אחוז, ולכן המחיר שלה משתנה מאדם לאדם. הכסף שנשאר מושקע עובד אחרת: 150 אלף שקל בקרן צומחים לכ-270 אלף שקל בתוך 15 שנה בתשואה ריאלית של 4 אחוזים, ואילו משיכה חייבת במס של אותו סכום עולה כ-30 אלף שקל. מכיוון שהשיעור נגזר ממדרגת המס, משיכה בשנה שבה עוד משולמת משכורת ישראלית מלאה נכנסת למדרגה גבוהה יותר ממשיכה בשנה שבה ההכנסה בישראל כבר אפסית. לפעמים שווה לחכות עם המשיכה לינואר. להרחבה: לפדות קרן השתלמות או להשאיר אותה מושקעת.

כשהמושך כבר תושב חוץ

המשיכה מסתבכת כשמי שמושך כבר איננו תושב ישראל. ברירת המחדל של גוף פיננסי ישראלי היא ניכוי מס במקור מהתשלום, וההקלות שמגיעות לתושב חוץ, מכוח אמנת מס עם מדינת היעד או מכוח הפקודה, מותנות בהצהרה, במסמכים ולפעמים באישור של פקיד השומה. הבירור הזה פשוט יותר כשעדיין יש כתובת, חשבון ומעמד ישראליים. את המעמד עצמו קובעים שני גופים נפרדים, רשות המסים וביטוח לאומי, בשני הליכים שונים, וההכרעה שלהם משפיעה גם על המשיכה.

• קרנות השתלמות באוקטובר: הכללי ירד ב-0.4%, ואיזה מסלול הרוויח 2.6%
• השוואת תשואות בקרנות פנסיה, קופות גמל להשקעה וקרנות השתלמות : מה חשוב לבדוק?

ולבסוף, הדבר הפשוט ביותר: כתובת דואר וחשבון בנק פעילים בישראל. בלעדיהם הדוח השנתי מגיע לכתובת ישנה, החשבון מוגדר בסופו של דבר כמנותק קשר, ומי שחוזר אחרי כמה שנים מגלה את הכסף ממתין באתר "הר הכסף" של רשות שוק ההון, בתוספת דמי הניהול שנגבו בכל אחת מהשנים שבהן היתרה עמדה במקום. עדכון כתובת ודוא"ל אצל כל גוף מנהל, וגישה לאזור האישי מחו"ל, הם עשר דקות שמונעות את זה.