היום שלפני העזיבה: כך נמדד מס היציאה על מי שמנתק תושבות
סעיף 100א לפקודת מס הכנסה מפעיל מכירה רעיונית: מי שחדל להיות תושב ישראל נחשב כמי שמכר את כלל נכסיו ההוניים ביום שקדם למועד הניתוק, לפי שווי השוק באותו יום. המנגנון נועד לשמר בידי ישראל את זכות המיסוי על עליית הערך שנצברה בתקופת התושבות, גם כשהמימוש בפועל יתרחש שנים אחר כך ממדינה אחרת.
מבחן מרכז החיים הוא שקובע את מועד הניתוק. הפקודה בוחנת היכן מצויים הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של היחיד: מקום המגורים של בן או בת הזוג והילדים, מקום העיסוק הקבוע, נכסים, חשבונות בנק, ביטוחים וחברות בארגונים.
לצד המבחן הזה קבועות בפקודה שתי חזקות שמבוססות על ימי שהייה: שהייה בישראל של 183 ימים ומעלה בשנת המס, או שהייה של 30 ימים ומעלה בשנת המס יחד עם 425 ימים בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה. שתי החזקות ניתנות לסתירה, לשני הכיוונים, ומבחן מרכז החיים גובר עליהן.
תזכיר חוק שפורסם ב-2025 מציע לשנות את המבנה. לפי ההצעה ייקבעו חזקות חלוטות שמבוססות על מספר ימי שהייה בלבד, כאלה שיכריעו את הסיווג במקרים מובהקים בלי בחינה של מרכז החיים, ומבחן מרכז החיים יישאר לתחומי הביניים. ההצעה נמצאת בשלב תזכיר, והדין הנוהג הוא זה שתואר למעלה.
נטל ההוכחה בניתוק תושבות מוטל על מי שטוען לו. פקיד השומה בוחן ראיות מהחיים עצמם: חוזה שכירות או רכישת בית בחו״ל, רישום הילדים למוסדות לימוד, ביטוח בריאות מקומי, סגירת פעילות עסקית בישראל ושינוי המעמד בביטוח הלאומי. ככל שהראיות מרוכזות סביב אותו מועד, ההכרעה על מועד הניתוק ברורה יותר.
עובד שיצא לרילוקיישן ממחיש את הפער בין שני המצבים. כל עוד מרכז חייו נשאר בישראל, משכורתו בחו״ל חייבת במס ישראלי מלא, עם זיכוי בגין המס שנגבה במדינת העבודה. אחרי שמרכז החיים עבר בפועל, המשכורת יוצאת מרשת המס הישראלית, ובמקומה נכנסת חבות אפשרית במס יציאה על הנכסים ההוניים שהיו בידיו ביום הניתוק.
שתי חלופות למס היציאה
החלופה הראשונה היא תשלום המס במועד היציאה, על הרווח שנצבר עד אותו יום. החלופה השנייה דוחה את התשלום למועד המימוש בפועל, ואז מיוחס לישראל חלק יחסי מהרווח הכולל, לפי היחס בין ימי התושבות הישראלית לכלל ימי ההחזקה בנכס.
מניות שנרכשו ב-200,000 שקלים והוחזקו עשר שנים, מתוכן ארבע שנים כתושב ישראל, שוות ביום העזיבה 500,000 שקלים ונמכרות בפועל ב-900,000 שקלים. בחלופת התשלום המיידי הרווח החייב עומד על 300,000 שקלים, והמס בשיעור 25% מסתכם ב-75,000 שקלים. בחלופת הדחייה הרווח הכולל של 700,000 שקלים מוכפל ביחס של ארבע מתוך עשר, כלומר 280,000 שקלים מיוחסים לישראל, והמס מגיע ל-70,000 שקלים.
כיוון התנועה של הנכס אחרי העזיבה הוא שקובע איזו חלופה יצאה זולה יותר. נכס שממשיך לטפס בחדות מגדיל את הרווח שהחלוקה היחסית מייחסת לישראל, ואילו נכס שערכו נשחק מיטיב דווקא עם מי שדחה את התשלום. תשלום מיידי מייצר ודאות מלאה, ומחייב הערכת שווי למניות בחברות פרטיות ולנכסים עסקיים.
מה נשאר בישראל גם אחרי הניתוק
מקרקעין בישראל נשארים בתחולת הדין הישראלי בכל מצב. מכירת דירה או קרקע בידי תושב חוץ חייבת במס שבח, לפי כללי החישוב והפטורים הרגילים, ובחינת הפטור לדירה יחידה כרוכה באישור בדבר מצב ההחזקה במדינת התושבות. להרחבה: מס ירושה ועיזבון בישראל.
חברה שהתאגדה בישראל, או שהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים מישראל, נחשבת תושבת ישראל וחייבת במס על הכנסתה העולמית, לפי כללי מיסוי החברות. מנהל שעבר לחו״ל והמשיך לקבל את ההחלטות המהותיות מרחוק עלול לגלות שהחברה נשארה תושבת ישראל לכל דבר.
אמנות המס מסדירות מצב שבו שתי מדינות רואות באדם תושב שלהן. האמנה מפעילה שובר שוויון מדורג: בית קבע, מרכז אינטרסים חיוניים, מקום מגורים רגיל ולבסוף אזרחות. המדינה שמקבלת את זכות המיסוי הראשונית גובה, והשנייה מעניקה זיכוי לפי אותה שיטת סלים שמוכרת ממיסוי השקעות בחו״ל.
עולה חדש ותושב חוזר ותיק זכאים לעשר שנות פטור ממס בישראל על הכנסות שהופקו מחוץ לישראל, לפי סעיף 14 לפקודה. תיקון 272 ביטל את הפטור מדיווח שנלווה להטבה, כך שמי שמגיע לישראל מ-2026 ואילך מגיש דוחות שנתיים והצהרת הון על נכסיו והכנסותיו בחו״ל, בעוד הפטור ממס עצמו נשאר בתוקף. להרחבה: עולה חדש והטבות המס שמגיעות לו.
תושב חוזר רגיל, שהתגורר בחו״ל שש שנים לפחות, מקבל מסלול מצומצם יותר: חמש שנות פטור על הכנסות פסיביות מנכסים שרכש בחו״ל בתקופת שהותו שם, ועשר שנות פטור על רווח הון ממכירת אותם נכסים. ההטבה מוגבלת לנכסים שנרכשו לפני החזרה לישראל.
- מענק לידה: כמה מפקיד לכם הביטוח הלאומי אחרי הלידה, ואיזה תשלום נוסף עובר ישר לבית החולים
- טיפולי שיניים לילדים 2026: מה מגיע חינם בסל הבריאות ואיפה משלמים השתתפות עצמית
חילופי מידע פיננסי אוטומטיים הפכו את הדיווח על חשבונות בחו״ל לשגרה. ישראל מקבלת נתונים על חשבונות של תושביה מעשרות מדינות, ויחיד שמחזיק נכסי חוץ בשווי גבוה או שהכנסתו מניירות ערך חוצה סף שנקבע בתקנות מחויב בדוח שנתי גם כשהוא שכיר. אותה חובה חלה על מי שמחזיק נכסים דיגיטליים בזירה זרה. את המסגרת השלמה מרכז הפרק הראשי, המדריך הגדול למסים בישראל, ולהרחבה: מס יציאה ורילוקיישן.
גביית המס מעוזבי ישראל צמחה במקביל לגל היציאה. התשלומים בגין ניתוק תושבות טיפסו מכ-500 מיליון שקלים בשנה לפני 2019 לכ-1.2 מיליארד שקלים בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024.
