חיפש עבודה - ומצא 60 אלף משרות מזויפות - האיש שנלחם בנוכלים של לינקדאין

ג'יי ג'ונס בסך הכול חיפש עבודה. בסוף 2023 הוא פוטר מתפקידו בתחום הפרסום, עדכן את הפרופיל שלו בלינקדאין והחל לקבל פניות ממגייסים. חלק מהאנשים שפנו אליו, גילה בהמשך, כלל לא היו מגייסים.

מאז הפך הקופירייטר מאזור שיקגו, שמכנה את עצמו The Profiler, לצייד עצמאי של הונאות גיוס. במקום לעבור רק על משרות שמתאימות לו, הוא בודק מודעות, פרופילים, עמודי חברות ואתרי קריירה ומחפש סימנים לכך שמאחורי הצעת העבודה עומד מתחזה.

לפי הספירה של ג'ונס, פעילותו הובילה עד כה להסרת כמעט 60 אלף מודעות עבודה מזויפות, לצד יותר מ-7,000 פרופילים חשודים ויותר מ-1,000 חשבונות שנפרצו או השתלטו עליהם. רוב המודעות שאיתר הופיעו בלינקדאין.

אלה נתונים שג'ונס מפרסם בעצמו ואינם ספירה רשמית של לינקדאין, אך התופעה רחבה בהרבה מפעילותו של אדם אחד. בסקר שנערך השנה בקרב 8,512 עובדים בחמש מדינות, 62% אמרו שכבר נתקלו במשרה שחשדו כי היא מזויפת. 21% דיווחו שנפלו בהונאת עבודה ו-30% נוספים אמרו שכמעט נפלו באחת.

הבעיה נעשית מורכבת יותר כאשר ההונאה אינה מגיעה מחשבון שנראה מזויף. נוכלים יכולים להעתיק תמונות וזהויות, להקים עמודי חברה ואף להשתלט על חשבונות קיימים. במצב כזה המועמד עשוי לראות פרופיל ותיק, שם של חברה מוכרת ולעיתים גם סימני אימות, אף שהאדם שמפעיל את החשבון אינו בעליו המקורי.

ג'ונס תיעד לאורך פעילותו מודעות שהתחזו להצעות עבודה של חברות מוכרות, ובהן Airbnb, Google, Capital One וחברות גדולות נוספות. במקרים כאלה השם והלוגו מוכרים, אך הקישור, כתובת הדואר האלקטרוני או האדם שפונה למועמד אינם קשורים למעסיק האמיתי.

501 מיליון דולר: מה מחפשים הנוכלים אצל המועמד?

המטרה אינה תמיד לגבות כסף מיד. קורות חיים לבדם יכולים לכלול שם מלא, מספר טלפון, כתובת דואר אלקטרוני, מקום מגורים, השכלה והיסטוריית עבודה. ככל שתהליך הגיוס המדומה מתקדם, המתחזה יכול לבקש פרטים רגישים יותר בתירוץ שהם דרושים לצורך קליטה לעבודה.

תרחיש אחר מתחיל בתשלום. המועמד מתבקש לרכוש מחשב, ציוד, הכשרה או שירות אחר כתנאי לתפקיד. לפעמים הוא מקבל המחאה לכאורה מהמעסיק ומתבקש להשתמש בחלק מהכסף אצל ספק מסוים. כשההמחאה מתבררת כמזויפת, הכסף שהעביר המועמד כבר איננו.

המספרים ממחישים את היקף הבעיה. ההפסדים המדווחים בארה"ב מהונאות עבודה וחברות השמה עלו מ-90 מיליון דולר ב-2020 ל-501 מיליון דולר ב-2024. מספר הדיווחים כמעט שולש באותה תקופה.

• מחפשים עבודה בלינקדאין? מאחורי הצעת המשרה עלול להסתתר האקר
• כתב אישום פדרלי בארה"ב: הבעלים של אסטון וילה ומילווקי באקס נסחט ב-1.2 מיליארד דולר

בקטגוריה הרחבה יותר של הונאות הקשורות לעבודה ולהזדמנויות עסקיות הגיעו ההפסדים המדווחים ב-2024 לכ-750.6 מיליון דולר.

אחד הגורמים לזינוק הוא התפשטות הונאות המשימות. הקורבן מקבל הצעה לבצע פעולות פשוטות באינטרנט, כמו דירוג מוצרים או לחיצה על פריטים, ורואה על המסך כיצד הרווחים שלו מצטברים. בשלב מסוים הוא נדרש להפקיד מכספו כדי לפתוח משימות נוספות או למשוך את הרווחים שכבר "צבר".

מספר הדיווחים על הונאות כאלה היה כמעט אפסי ב-2020, הגיע לכ-5,000 ב-2023 וזינק לכ-20 אלף במחצית הראשונה של 2024 בלבד.

ה-AI מקל גם על יצירת הונאות משכנעות יותר. ניתן לנסח מודעת דרושים מקצועית, להתאים פנייה לניסיון שמופיע בפרופיל של המועמד ולייצר תמונות וזהויות בקצב גבוה. השגיאות והניסוחים המוזרים שבעבר היו סימן אזהרה פשוט נעשים פחות שימושיים.

הסיכון אינו מוגבל לגניבת כסף. גם הצעת עבודה שנראית אמינה בלינקדאין יכולה לשמש נקודת כניסה למתקפת סייבר. בקמפיין שנחשף לאחרונה, תוקפים התחזו למגייסים ושלחו למפתחי תוכנה מבחני בית שכללו קוד זדוני. המועמד חשב שהוא מתקדם בתהליך קבלה לעבודה, בזמן שהפעלת המבחן אפשרה לתוקפים לחדור למחשב.

• לשלוח עשרות קורות חיים כבר עובד פחות: הכללים החדשים למציאת עבודה ב-2026
• הבינה המלאכותית חוסכת זמן - והמעסיקים ממלאים אותו בעוד עבודה

המצב בשוק העבודה עצמו יכול להגדיל את הפגיעות. 32% מבני דור Z שנשאלו בסקר אמרו שהתעלמו מסימני אזהרה משום שהרגישו שהזדמנויות העבודה נדירות. אותו שיעור בקבוצה הזאת דיווח כי כבר נפל בהונאת עבודה, לעומת 17% מבני דור X.

62% כבר ראו משרה חשודה, והאמון נשחק

לינקדאין משקיעה באימות חשבונות ובמערכות אוטומטיות שנועדו לחסום פעילות מזויפת, אך הנתונים שלה מראים שמחפשי העבודה נעשו חשדנים יותר. 57% מהנשאלים אמרו שהם בודקים כיום את האפשרות שמשרה היא הונאה יותר מכפי שעשו זאת שנה קודם.

72% עוצרים לפחות בחלק מהמקרים כדי לשאול אם המשרה אמיתית לפני שהם מגישים מועמדות, ו-29% אומרים שהם עושים זאת בכל פעם.

גם בצד המעסיקים מורגש השינוי. כמעט מחצית מהאנשים שמעורבים בגיוס דיווחו שמועמדים כבר פנו אליהם מיוזמתם כדי לבדוק אם משרה מסוימת אכן קיימת. 67% אמרו שהונאות מקשות עליהם לבנות אמון עם מועמדים, ו-36% דיווחו שנפלו בעצמם קורבן להתחזות.

אחד מסימני האזהרה הבולטים מופיע כבר בתחילת השיחה. 90% מהודעות ההונאה שדווחו כללו ניסיון להעביר את התקשורת מהפלטפורמה לערוץ חיצוני. בחלק גדול מהמקרים הבקשה מגיעה כבר בפנייה הראשונה.

התגובה של מחפשי העבודה היא לבצע יותר בדיקות בעצמם. 57% מחפשים מידע על החברה או המשרה באינטרנט, 47% בודקים אם התפקיד מופיע גם באתר הקריירה הרשמי של החברה ו-32% בוחנים את עמוד החברה בלינקדאין.

הצורך בבדיקות כאלה מתחדד דווקא בתקופה שבה לינקדאין עצמה עוברת שינויים. הרשת המקצועית פיטרה השנה כ-875 עובדים, בזמן ששוק העבודה הטכנולוגי מתמודד עם קיצוצים ועם שימוש גובר ב-AI בתהליכי גיוס ועבודה.

ג'ונס עדיין מחפש עבודה קבועה. במקביל הוא ממשיך לעקוב אחרי מודעות וחשבונות חשודים, מפרסם את הממצאים ומעביר הדרכות בנושא הונאות. הכללים שהוא מיישם פשוטים יחסית: לבדוק אם המשרה קיימת באתר הרשמי של המעסיק, לבחון מי עומד מאחורי הפרופיל, לבדוק לאן הקישור מוביל ולהיזהר מבקשה מוקדמת לכסף או לפרטים רגישים. כשמודעת דרושים, זהות של מגייס ואפילו עמוד חברה יכולים להיבנות או להיגנב במהירות, בדיקת המעסיק הופכת לחלק מתהליך חיפוש העבודה עצמו.